ראשי > ניו אייג' > פותחים ראש > כתבה
בארכיון האתר
נבט כי ימלוך
שרי אנסקי נכנסת אל העולם הנבטים והנבטוטים. ויש גם מתכון להנבטה עצמית
לכתבה הקודמת דפדף בניו אייג' לכתבה הבאה
שרי אנסקי
למרות שאני מחבבת תוספת של נבטים סיניים טריים ופריכים למרק עוף אסיאתי, אף פעם לא אהבתי נבטים. אפילו שנאתי. עד כדי כך שנאתי נבטים שפעם, כשבעלי עיצבן אותי, הטחתי בו בעוצמה אדירה את המשפט: "לך תמצא לך אישה שתכין לך נבטים! ", ולי לפחות היתה הרגשה מספקת של מי שאמרה את שלה (עם זאת, אני חייבת להודות שעל פי המבט שלו הוא לא ירד לסוף דעתי). לאחרונה , כשטעמתי נבטי חמניות בסלט, מצאתי אותם פריכים וטעימים וחשבתי שאולי עולם הנבטים התפתח מבלי שנתתי על כך את הדעת ומן הראוי לבחון אותם מחדש. יחד עם זאת, להתעמת עם נבטים נראה לי אתגר קשה. ואכן, כשהנחתי את חבילות הנבטים והנבטוטים האלה על השיש במטבח שלי, לא ראיתי את ההילה הזוהרת שהמיסיונרים הטבעוניים טוענים שאפשר לראות מעליהם, אלא הרגשתי את מלוא כובד משקלה של העבודה שלי.
 
נאנחתי בייאוש, כמו מאדאם זקנה ועייפה שעושה כל מאמץ לספק בדיסקרטיות ללקוחותיה את העדפותיהם השונות והמשונות, גם אם לדעתה אין סיבה להתגאות בהן. עד כדי כך לקחתי את זה קשה. הייתי מוכרחה להודות שמבחינת הצורה הם בהחלט נראים חמודים הנבטים, רק חבל שיש להם את טעם הלוואי החלש אך המורגש הזה, שבעיני לא כל כך טעים. גם הכוהנים הגדולים ביותר של עולם הטבעונות יודו שאוכל לא טעים הוא גם לא בריא. יחד עם זאת, המראה המגרה של האוכל מאוד משמעותי לעיכול שלו. בגלל נוכחותם המצודדת של הנבטים יש כאן פרדוקס כלשהו. אחרי שבישלתי קטניות מונבטות במג'דרה עם אורז מלא וסלט טאבולה עם טחינה, כמעט הרמתי ידיים. לא שהשתמשתי במתכונים גרועים, רק שלא היה בתוצאה הסופית משהו שאני יכולה אי פעם להשתוקק אליו. באנציקלופדיית האוכל האמינה של אוקספורד קראתי ש"למרות שהמומחים המערביים לדיאטה מקרוביוטית טוענים שהנבטים הם מהמרכיבים החשובים ביותר של המזון הבריא, הסינים והיפנים שהביאו לעולם את המנהג להנביט קטניות ודגנים כבר לפני 3,000 שנה , לא רואים בהם מציאה גדולה". אך כשניסיתי להכין מנבטים סיניים סלט בצירוף סלק חי מגורר בפומפייה, נוכחתי לדעת שטעמי הלוואי של הנבטים והסלק החי מקבלים בצירוף הזה טעם חדש. גם בעיני אוכלת בעלי חיים שכמוני, הוא יצא טעים מאוד ומרגש.
 
בגלל
שאין לי כל מחויבות לכללי המטבח הטבעוני, השתמשתי בתלתלים הירוקים של נבטי ברוקולי, אלפלפא, גרגיר, צנונית ורשאד, להכנת סנדוויצ'ים מרוחים במיונז עם אבוקדו וביצה קשה, טונה וגם עוף וחשבתי שהם מוסיפים חן רב בצורה ובטעם. כשניסיתי להכין סלט עם נבטי גרגיר, המורכב מרצועות פלפל אדום ומנגו ברוטב לימון וג' ינג'ר, שעליו גיררתי המון קוקוס טרי, כמעט שנפלתי מהכיסא. אין ספק שלמרות שבסלט האדיר הזה יש לנבטים תפקיד משני, בלעדיהם הסלט היה לוקה בחסר. התחלתי להתלהב וגם ליהנות והוספתי נבטי צנוניות לסלט הצנון בשמנת ואמרתי לעצמי: מעניין מאוד! חשבתי שטעמו של האדם באוכל, כמו אפילו במוזיקה, מותנה בהרגלים. אני לא מאמינה שיש מי שהתלהב מנבטים בפעם הראשונה, אלא אם כן הוא מורגל בהם מינקות. ההנאה מנבטים היא בהחלט טעם נרכש. יחד עם זאת, כשעושים בהם שימוש מבלי לעשות מזה פולחן בריאות ואידאולוגיה, הופכים את הנבטים למשכנעים הרבה יותר. לא רק קטניות מושרשות מבושלות כמרקים מזינים אלא גם שילובים מפתיעים אחרים, בהם הנבטים זוכים למעמד בזכות טעמם ופריכותם ולאו דווקא בגלל תרומתם לבריאות.
 
תחת הסיסמה: "אם אנחנו רוצים לתת לגוף שלנו את המקסימום - ניעזר בנבטים ". כוהני התזונה הבריאה מסבירים שבשלב הנביטה נמצא הצמח במצב האופטימלי שלו מבחינת ריכוז מינרלים וערכים תזונתיים. לדברי המבינים, במצב של נבט פוחתים הרעלים שמגנים על הזרע ובנוסף לכך, בשלב זה עדיין אין בהם אחוז גבוה של עמילן ופרוטאין ולכן הם קלים יותר לעיכול, בהשוואה לזרעים לא מונבטים (קטניות, דגנים וזרעים, כפי שאנחנו נוהגים לאכול). כמו כן, הגבעולים הצעירים הירוקים מכילים ויטמין C שלא קיים בגרגירים היבשים. יש הטוענים שבאכילת שפע של נבטים אנו קולטים לגופנו שפע של אנזימים המסייעים לעיכול, ויש הטוענים שנבטים לא מבושלים מכילים דווקא חומר שמעכב את פעולת אחד מהאנזימים של העיכול. כלומר, כמו בכל דבר אחר, להגזים זה אף פעם לא בריא. למרות ששנאות יכולות לפעמים להפוך לאהבות סוערות, אני לא מוכנה להודות במפורש שזה מה שקרה לי הפעם. מה שבטוח הוא שלעולם לא אעז עוד לומר לבעלי: "לך תמצא אישה שתעשה לך נבטים".
איך ואיפה קונים או אופציה ב': איך מנביטים
נבטים ונבטוטים ניתן לרכוש בחנויות טבע ואפילו בסופרמרקטים. הם לא תמיד הכי טריים (רובם מגיעים לחנויות רק בימי ראשון, חלקם ביום חמישי). כדאי להיזהר, משום שהם יכולים להיות עבשים ולא ראויים לשימוש ולכן יש לוודא שהם טריים, על פי מראם הרענן וניחוחם. נבטים או קטניות מושרשות שמריחים לא טוב, נרקבו ואין להשתמש בהם. פנינה מס מחוות התבלינים בגלבוע הסבירה לי שזרעים אורגניים של ברוקולי, הנחשבים לאחרונה ללהיט, אינם זמינים להנבטה ביתית. עם זאת, קל להשיג להנבטה כזו סוגים שונים של עדשים, חיטה, גרעיני חמניות, חילבה, חומוס, קינואה ואספסת.
 
בשלב הראשון מכסים את הנבטים במים ומשרים בממוצע כשבע עד שמונה שעות (לגרגירים קטנים כמו קינואה או אספסת מספיקות שעתיים), ושוטפים במסננת מתחת לברז. עדשים, חילבה, חומוס וקינואה: מניחים במסננת רחבה עם תחתית שטוחה המכוסה במגבת לחה. פעמיים ביום משקים במי ברז (כלי מיוחד להנבטה נבנה למעשה באותה טכניקה ממסננות שבנויות אחת מעל השנייה וחלק עליון שמונע התייבשות). הגרגירים נובטים אחרי יומיים. גרגירי קינואה אחרי יום. מכניסים למקרר בכלי אחסון סגור או בשקית ניילון. מס ממליצה "לכל מי שרוצה לשמור על תזונה בריאה, לנשנש מהם בכל פעם שפותחים את המקרר וכך לעשות לעצמו טובה גדולה".
 
גרגירי חיטה, כוסמת וחמניות צריך להנביט ולגדל לעשב על מצע של אדמה אורגנית לחה בעובי של 1 סנטימטר. כדאי להשתמש בקרטונים, בקלקר ואפילו בכלי פלסטיק שקוף לאחסון ירקות או בתבנית אלומיניום, ויש לזכור לעשות בתחתיתם הרבה חורים. מפזרים על האדמה את הגרגירים או הזרעים המושרים, משקים פעם-פעמיים ביום בתנאים אפלוליים. ברגע שנובט ויוצא שורש, מגלים את הקופסה לאור ותוך עשרה ימים גדלים העשבים לגובה של עשרה סנטימטרים.
שני מתכונים לסיום
סלט נבטים וסלק
2-1 סלקים כמה שיותר פחוסים,טריים וקשים 1 חבילה נבטים סיניים עבים וטריים 4 כפות שמן אגוזים או שמן זית עדין או חצי-חצי 2 כפות חומץ בלסמי מלח, פלפל קליפה מגוררת ומיץ של לימון (לא הכרחי) חופן גדול אגוזי מלך או אגוזי פקאן קלויים או גרגירי שומשום קלויים 1. מקלפים את הסלק או הסלקים ומגררים אותם (בלי לבשל) בפומפייה גסה לחוטים כמה שיותר ארוכים, מעל קערה גדולה. מצרפים את הנבטים ומערבבים בעדינות. 2. מטפטפים את השמן והחומץ ומתבלים במלח ופלפל לפי הטעם. מערבבים בעדינות ומתקנים את התיבול. אפשר להוסיף מעט מיץ לימון וקליפה מגוררת לפי הטעם. מעבירים לקערת הגשה וזורים את השומשום או האגוזים.
 
"חומוס" מעדשים נבוטות
מתכון של פנינה מס מחוות התבלינים בגלבוע 4 כפות שמן זית 1/2 בצל בינוני קצוץ 1 גזר קטן ופרוס לפרוסות דקות 1 גבעול סלרי פרוס 1/2 מקל קינמון 2 כפות כוסברה טרייה קצוצה 3 שיני שום קצוצות 1/4 כפית פלפל שאטה טחון 1 כוס נבטי עדשים שחורות או ירוקות 1 כף עלי רוזמרין קצוצים ספל מים מלח גס פלפל שחור 2-1 כפות טחינה גולמית 1/4 כוס עירית קצוצה לקישוט 1. בסיר קטן מטגנים ב-2 כפות שמן את הבצל, הגזר, הסלרי, מקל הקינמון והכוסברה עד שהם מתרככים. מוסיפים את השום והשאטה לדקה ומוסיפים את נבטי העדשים והרוזמרין. מכסים במים ומבשלים על אש מאוד קטנה עד שהירקות מתרככים מאוד (כחצי שעה). אם צריך, מוסיפים מעט מים. מתבלים במלח ובפלפל לפי הטעם. 2. כשתכולת הסיר מתקררת מעט, טוחנים אותה במעבד מזון, בתוספת טחינה ו-2 כפות שמן זית, עד שמתקבלת משחה. זורים מעל עירית קצוצה. * אם יש צורך מוסיפים מעט לימון או סוחטים את הלימון בצירוף שמן זית על הסלט.
חדשות
פותחים ראש
מדיטציה
בודהיזם
אומנות לחימה
הספרייה
אסטרולוגיה
  מדד הגולשים
תשתחרר, בנאדם
                  40.86%
אני הוא זה
                  9.68%
האיש שפתח את הדלת
                  5.38%
עוד...

פותחים ראש
אימה ופחד: כך המוח מונע מאיתנו לעשות מדיטציה  
האל שבאל.אס.די  
על תפיסת הזמן של ספר ויקרא: פרשת שבוע