 |
/images/archive/gallery/218/453.jpg ב.ק.ס. איינגאר.
מתוך האתר הרשמי  |
|
|
| האיש והשיטה: ב.ק.ס. איינגאר |
|
| הוא חקר ביסודיות למעלה מ-200 תנוחות יוגה, כתב 14 ספרים והעשיר את תרגול היוגה באביזרים כמו חבלים, חגורות וגשרונים. הילד החולני שהפך למורה הפופולרי ביותר במערב |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
ענת מסינג
9/12/2004 11:01 |
|
|
|
|
|
|
|
"היוגה היא אש, מרגע שהצתת אותה היא לעולם לא תכבה וככל שתרבה לתרגל
הלהבה תהפוך להיות בהירה יותר" (ב.ק.ס. איינגאר)
רקע היסטורי:
ב.ק.ס. איינגאר (Bellur Krishnamachar Sundararaja Iyengar) נולד ב-14 בדצמבר 1918, למשפחת ברהמינים גדולה במדינת קרנאטאקה שבהודו. למרות ייחוסו, הוא ידע בילדותו רעב, מחסור וחולי ונפל קורבן למחלת המלריה, טיפוס המעיים ושחפת, וחודשים ארוכים שכב במיטה ונאלץ להפסיק את לימודיו.
אירוע מכונן:
בגיל 16, קרישנאמאצ'אריה, גיסו, שהיה מאסטר גדול ביוגה, לקח אותו תחת חסותו. איינגר הצעיר החלים מהמחלות שתקפו אותו והחל ללמוד יוגה. מאחר והאנגלית שבפיו היתה טובה יחסית, כעבור שנתיים בלבד הוא נשלח לפונה, ולבקשת הגורו שלו נדרש ללמד שם יוגה בקרב מקומיים ותיירים כאחד. כך החמיץ איינגר את ההזדמנות לשהות מספר שנים נוספות במחיצת הגורו שלו ולהעמיק בלמידה. מצד שני, הלימוד שהוא נאלץ אחר כך להשלים בכוחות עצמו הוא שהוביל אותו לפיתוחים המרשימים ששיטת איינגאר מתהדרת בהם היום.
ב-1943 הוא נשא לאשה את רמאמאני, שהיתה אז בת 16, ובמהלך השנים נולדו להם חמש בנות: גיטה, ויניטה, סוצ'יטה, סוניטה וסאוויטה, וגם בן אחד בשם פרשאנט. שניים מילדיו, גיטה הבכורה ופרשאנט, הצטרפו לאביהם במלאכת הוראת היוגה ומזה שנים משמשים כיד ימינו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
איינגאר עם בתו ובנו
|
|
|
 |
|
 |
|
.
|
|
|
 |
|
|
|
רק בשנות ה-60 שמו של איינגאר נשמע גם במערב. מי שהיה אחראי לחשיפתו כאן היה הכנר יהודי מנוחין, שפגש אותו במסגרת סיור קונצרטים שערך בהודו. מנוחין התרשם מאוד מן העוצמה שהקרין איינגאר ומהדרך היצירתית והאומנותית בה הורה את שיעורי היוגה שלו. מנוחין הפך לתלמידו של איינגאר, אבל דווקא נהג לספר כי ב.ק.ס. איינגאר היה מורה הכינור הטוב ביותר שלו. בתמורה לקח על עצמו מנוחין את חשיפתו של איינגאר למערב ודאג להפגיש אותו עם מכובדים ואנשי רוח מערביים.
השיטה: מרגע שנפרד מן הגורו שלו המשיך איינגאר לתרגל יוגה באדיקות ובמסירות. התרגול הקפדני והיסודי אפשר לו להעמיק ולחקור את תנוחות היוגה ולהגיע לתובנות מרחיקות לכת. במהלך השנים חקר איינגאר למעלה מ-200 אסאנות (תנוחות יוגה) וטכניקות של פראניאמה (תרגילי נשימה) וגילה את העקרונות האנטומיים שעליהן הן מבוססות. בספריו, 14 במספר, הוא מסביר בפשטות כי גוף בריא בשילוב עם נפש שקטה מאפשרים לאדם לחיות חיים פוריים.
בראשית דרכו, דרש מתלמידיו להתאמץ בשעת התרגול, כך שאנשים חולים או מבוגרים התקשו להתמודד עם הדרישות הגופניות הכבדות שהציב בפניהם. בחלוף הזמן הבין איינגאר כי עליו לפנות בדרך שונה אל ציבור מתרגלי היוגה והתחיל לפרק כל אסאנה לתת-שלבים. הוא פיתח רצפים של אסאנות ומיין אותן לקטגוריות שונות בהתאמה למבנה האנטומי, התפקוד הפיזיולוגי, וההשפעה הפסיכולוגית שלהן, על מנת שיוכלו להביא את השינויים המצופים בגוף ובתודעה.
תהליך הפירוק והקטלוג אפשר לכל מתרגל לבנות, בהתאם לצרכיו ולדרישותיו, תוכנית התקדמות מאורגנת ואפשר לכל מתרגל לבנות, בהתאם לצרכיו ולדרישותיו, תוכנית התקדמות מאורגנת ובטוחה, החל מן התנוחות הפשוטות ועד התנוחות הקשות והמסובכות יותר. אבל בעיקר נתן הזדמנות לכל אדם באשר הוא, מבוגר, חולה, נשים בהריון ואפילו אנשים בעלי מוגבלויות, לתרגל יוגה בתבונה ולהפיק מן התרגול תועלת רבה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
איינגאר בפעולה
|
|
|
|
|
|
|
.
|
|
|
|
|
|
|
חמוש במטרה החדשה שהציב לעצמו - תרגול יוגה לכולם - הגה איינגאר גם את השימוש באביזרים וברבות השנים אף הגדיר סל יסוד של אביזרי תרגול שהיום חדר גם לתרגול בשיטות נוספות: חבלים, חגורות, שמיכות, לבנים, כריות בגדלים שונים, גשרונים ועוד. אלו מיועדים לתמוך בגב דואב, שרירי בטן חלשים, ברכיים סרבניות או צוואר מכווץ.
הרעיון העומד מאחורי השימוש באביזרים, שביוגה המקורית כפי שנהגתה על ידי פטנג'לי לא נעשה בהם שימוש דומה לזה שאיינגאר עושה בהם, הוא התאמה מירבית של כל תנוחה למתרגל הספציפי. מסיבה זו, למי שמתבונן מן הצד בשיעור איינגאר, נדמה לעתים כי כל מתרגל בכיתה מבצע תנוחה שונה. בפועל, כולם מתרגלים את אותה תנוחה אולם נמצאים בשלבים שונים שלה, או נתמכים בעזרים שונים בהתאם לגופם וליכולותיהם.
ב.ק.ס. איינגאר מכנה את השיטה שפיתח "מדיטציה בתנועה". בביצוע כל אחת מן התנוחות מושם דגש על שילוב בין הגוף לתודעה, כאשר התרגול כולו מבוסס על איזון בין קטבים: בין גמישות לחוזק, בין אורך לרוחב, בין כיווץ להרפיה, בין הקשיה לריכוך של השרירים, הגידים, המפרקים והעצמות. תרגול תנוחות היוגה, כותב איינגאר בספריו, מטהר, משרה שלווה, מעורר, מזין ומשרה שלווה פנימית גדולה.
להבדיל משיטות אחרות: אחד המאפיינים הבולטים בין תרגול יוגה על פי שיטתו של איינגאר לעומת שיטות אחרות כמו שיבננדה או אשטנגה ויניאסה הוא הדיוק וההקפדה היתרה על פרטים, יש מי שיאמר אף הקפדה אובססיבית. מורה איינגר ידריך את תלמידו לפרוש את אצבעות כפות הרגליים לצדדים, לטעת את העקבים ברצפה, לגלגל את עצם הזנב למטה, לחזק ירכיים ולסובב את שרירי הירכיים לאחור, או לפנים, או הצידה - תלוי בתנוחה. ובמקביל גם לסרוק את חוליות הגב, זו אחר זו, ולנסות להרחיקן אחת מהשנייה. אסיסטנטים שבדרך כלל נוכחים בשיעורים האלה, ימתחו, יסובבו או יהדקו את אבריו של המתרגל.
ייחוד נוסף הוא הקפדה על יישורת הגוף (Alignment), כלומר מתיחה קפדנית של הגוף לאורך ציר דמיוני, תוך הקפדה על סימטריה מלאה בין שני צדי הגוף ביחס לעמוד השדרה. גם היחס של מתרגלי איינגאר לפראניאמה, או בעברית - תרגילי נשימות, שונה. בשיעור איינגאר מן המניין, לפחות בשנים הראשונות של התרגול, לא מקדישים זמן נפרד לתרגילי נשימה כפי שנוהגים בשיטת שיבננדה, וכן פחות מקפידים על שילוב של טכניקות נשימה בזמן תרגול התנוחות, כמו למשל באשטנגה (נשימת אוג'איי). רק כעבור מספר שנים של תרגול רצוף נחשף תלמיד האיינגאר המתמיד לתרגילי נשימה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עוד ביצוע מרשים של איינגאר
|
|
|
|
|
|
|
.
|
|
|
|
|
|
|
ממשיכי הדרך:
תהליך ההכשרה של מורי האיינגאר הוא בין המפרכים והארוכים. התהליך כולל מספר שלבי התקדמות, כאשר כל שלב מסתיים בבחינה, לעתים על ידי מורים בכירים מחו"ל. במשך תהליך ההכשרה הארוך נדרשים התלמידים לסייע כאסיסטנטים בשיעורים שוטפים של מרכז היוגה אליו הם משתייכים.
עם זאת, אלפי מורים בעולם הוכשרו ללמד בשיטת איינגאר. בהודו למשל, מלבד גיטה ופרשאנט, ילדיו של איינגאר ומורים בכירים בזכות עצמם שמסייעים לו לנהל את המרכז הגדול בפונה, מתבלטים גם הזוג רג'יב וסוואתי צ'נצ'ני המפעילים מרכז יוגה מקסים בשם "יו-גנגה" בעיר דרהדון, הסמוכה לרישיקש שבצפון הודו. השניים, תלמידים ותיקים של איינגאר, הובילו בהודו מהלך ארוך שנים שבסיומו הצליחו להחדיר את היוגה למערכת החינוך ולתוכנית הלימודים בבתי הספר. גם בארץ ישנם מורי איינגאר לא מעטים. בצפון הארץ תמצאו את רחלי צ'יני המנהלת מרכז ליוגה במצפה מתת אבל נודדת בכל ישובי הסביבה ומעבירה שיעורים. בתל אביב פועלים שלושה מרכזי איינגאר, Yoga-Now, מרכז היוגה של נועה צוויג, מרכז איינגאר בנווה צדק בניהולה של גבי דורון והיוגה סטודיו של ענת צחור ומיקי גלוזמן. מלבדם יש כמובן שורה מכובדת של מורים הפועלים במסגרת מרכזי יוגה או באופן עצמאי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
.
|
|
|
|
|
|
|
בעולם:
בין תלמידיו המפורסמים של איינגאר אפשר למצוא את ג'. קרישנמורטי, ג'איפרקש נאריין, לוחם החופש, ד"ר רג'נדרה פראסד, הנשיא הראשון של הודו ועוד רבים טובים אחרים.
ב-1998, במסגרת אירועי יום ההולדת 80, העביר איינגאר בפונה שיעור בו נכחו 800 תלמידים. בשנת 2000 הוא ניהל קורס למורי איינגאר ותיקים שהגיעו מ-40 מדינות שונות.
גם היום, בגיל 86, ממשיך ב.ק.ס. איינגאר לתרגל יוגה. "אני כבר לא מותח את הגוף, כפי שעשיתי בהיותי בן שלושים או חמישים. היום אני מותח את האינטליגנציה שבגופי, מרחיב אותה והיא זו שמותחת את גופי", הוא אומר.
קישורים נוספים:
האתר הרשמי של ב.ק.ס. איינגאר
עמותת איינגאר בישראל
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
