 |
/images/archive/gallery/234/618.jpg צ'רלי צפלין.
 |
|
|
|
|
| מדיום הבית פטפט עם צ'רלי צ'פלין, אליל הקולנוע האילם, על דיקטטורים, תיעוש, החרמת סרטים גרועים, מיסטר בין והשפם |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
NRG מעריב
4/1/2005 11:39 |
|
|
|
|
|
|
|
הערה חשובה: המדור עוסק בקשר שבין דמיון ומציאות. הראיון התבצע באמצעות אדם בעל ערוצי תקשורת פתוחים שאינם תלויים בזמן ובמרחב. הקורא יבחר האם להאמין בקיומו של הראיון ובאמיתות הנאמר בו.
בזמנך היו בישראל שמועות שאתה יהודי במוצאך ואפילו חילקו כרטיסים עם דמויות של "יהודים מפורסמים" שאתה נמנה עליהם. יש לך איזה שהוא קשר ליהדות?
"דברים שאפשר להבין בלי מילים, עדיף להבין בלי מילים. בכלל, עדיף להבין דברים בלי מילים כתובות, כי כאן כבר ניתן לשבש עוד מעבר לשיבוש שבשמיעה. הקשר היחיד שלי
לעניין, הוא הצורך הפנימי ליצור שמחה וצחוק ולהעניק הבנה שכלית לכך שעדיף לא לקחת דברים ברצינות, אלא להיות רציני ומקצועי במלאכה בה בחרנו לעסוק".
איזה מבין סרטיך אתה חושב שהיה הטוב ביותר?
"כבר אז לא חשבתי על כך, בוודאי שאין לי יכולת לחשוב כעת. כל יצירותיי יפות בעיני, יש בהן את אותו מסר בדיוק בצורות שונות, בתפאורות שונות ובביטויים שונים של גילי המתקדם במהלך חיי".
מה הסרט הכי טוב שנוצר לאחר זמנך?
"ישנו סרט אחד שתמיד ריתק אותי וגרם לי להתרגשות רבה. אותו סרט מוקרן כל בוקר וכל ערב. מהיעדרו של הגוף והיכולת להתמקד במראה המציאות, נמנע ממני אותו מחזה מרהיב - האור, הזריחה, השקיעה".
איזה קומיקאי חביב עליך ביותר? מדוע?
"שאלתך נוגעת לבחינה מקצועית, בחינה מסוג זה עלולה לגרום לתהליך הפוך ממה שנכון לבני האדם - השרשת התפיסה לפיה רק קומיקאי או קומיקאי מוצלח יכול להצחיק; כאילו רק כזה שעשה סרטים או עלה על במה יכול לשמח. אין קומיקאי יותר מוצלח מילד או תינוק. אין צחוק עמוק וכנה יותר מזה של אביו ואימו. אני מכתיר בזאת את כל התינוקות והילדים הקטנים בעולם לקומיקאים החשובים, הטובים והחביבים ביותר".
על מיסטר בין שמעת? מה אתה חושב עליו?
"גם זו דרך כנה ואמיתית לשחזר את הילד שבך".
מה דעתך על מצב הקולנוע ההוליוודי כיום?
"הקצוות נפרדים. הפער בין קולנוע נכון ומכוון לקולנוע מיותר מתרחב והולך. על הצופים לברור את הסרטים בצורה יותר אחראית מבעבר. תם עידן התמימות. הכלים שמשתמשים בהם היום חזקים מאי פעם. אלו יכולים לתמוך בשינוי תפיסת האדם, בדרך למקומות נפלאים, או להמשיך ולאחוז בו כבמטה שבי של רדידות. עצתי לצופים באולמות הקולנוע - אלו שהגיעו לסרט שאינו משמח, מצחיק או מרגש - לקום וללכת מהאולם".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
צ'פלין. אם הסרט לא משמח, מצחיק או מרגש, צאו מהאולם
|
|
|
 |
|
 |
|
.
|
|
|
 |
|
|
|
בחייך היית ידוע כקומוניסט ואפילו גורשת מארה"ב כתוצאה מכך. מה אתה חושב על הקומוניזם היום? אם היית חי היום איזו אידיאולוגיה או השקפת עולם היית מאמץ?
"גם אם כל כוונתך לעשות טוב, לשמח ולהצחיק את הציבור הרחב, מתעורר בך לפעמים צורך לביטוי שונה, לזהות אישית, לחשיבה שברוב המקרים היא מיותרת לחלוטין. אפשר לקרא לזה טעות, אבל זו למעשה דרכו של האדם ליצור. המעבר בין הצדדים - ההיטלטלות הזאת בין אותה כמיהה טהורה לשמח ולהצחיק ואותה מחשבה שקשורה בגאווה, רכוש, מעמד, יצרים וגם דעתנות - היא מקור היצירה.
"ליכולת שלי ושל גופי ליצור יצירות עם מסרים שנקלטו בציבור הרחב יש מחיר - אולי מחיר גבוה מבחינה אישית אולם מחיר הוגן לחלוטין. אין ביכולתי לענות לך תשובה בקשר להשקפתי אם הייתי חי היום. אינני יכול לתאר את ההקלה שקיימת בקיום ללא תפיסה. אין את אותה היטלטלות ואין מקום לטעות. מהמקום שבו אני נמצא אני יכול להעביר מסר של שמחה, צחוק ורגישות טהורים".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
היטלר. חובב סרטי צ'פלין
|
|
|
|
|
|
|
פגישה היא עניין שבחומר
|
|
|
|
|
|
|
אם היית יכול לחזור על חייך איזה דברים היית משנה? יש סרטים שהיית יוצר בצורה שונה?
"עשיתי כל שיכולתי לעשות".
האם אתה מוצא שבסרטיך יש גם ערכים רוחניים כלשהם שליחם לא נס? אנא פרט.
"אהבה".
הסרט "הדיקטטור הגדול" שלך הוא סאטירה פוליטית חריפה על ההנהגה הפוליטית של הנאצים שנוצרה עוד לפני מלחמת העולם השנייה, לפני שהסכנה העצומה מהיטלר וחבריו התבררה לציבור הרחב בארה"ב. יש לדעתך סכנה כזאת ממנהיגים פוליטיים גם היום או בעתיד הקרוב?
"המחקר שערכתי בעצמי, בתוך תוכי, הוביל אותי להבנה עמוקה את נפש האדם, הבנה שקשורה במקורות הצחוק והשמחה. בדרך גיליתי עוד דברים כמו מקור הפחד והאימה, ואת הצורך הבלתי נלאה בכוח ובעוצמה. קלטתי את אותה תחושה שאנשי עסקים מקבלים רגע לפני עסקה שנדמה כי יש בה רווח עצום. אלא שאף אחד לא שם לב לפוטנציאל הרב שטמון בעניין - כמו עסק שנכסיו לא ידועים, כמו אדמה שנדמה שלא שווה הרבה, כמו כשרון שערכו האמיתי לא ידוע לבעליו, אולם ידוע היטב לזה המתבונן מבחוץ. הבנתי שאם מרחיבים את שדה הראיה מישהו יכול לחשוב כי בני האדם התמימים הם שדה נטוש בעל פוטנציאל רב, שהחברה האנושית היא עסק לא ממומש, ושניתן לקחת את כל הקופה ולעשות רווח אחד עצום.
"התחושה הזאת היתה קיימת אצלי ערב מלחמת העולם השנייה. אותה תחושה יכולה היתה להתקיים בשל קו התפר של התמימות - המעבר של החברה האנושית לעולם תעשייתי בו קיבל האדם הגברה משמעותית לכוחו בעזרת הטכנולוגיה. סכנה כזו תיתכן בכל פעם שהאנושות תעמוד לפתחה של פריצה טכנולוגית משמעותית - פריצה שתגביר את כוחכם פי כמה וכמה. שם עליכם להיות ערניים".
פגשת את היטלר אחרי ששניכם חלפתם מן העולם?
"פגישה היא עניין שבחומר".
בסרט "זמנים מודרניים" תקפת את התיעוש והמיכון המתפשטים והיית ידוע כמי שהתנגד בכל ליבו להוספת הקול לסרטים, שבו ראית פגיעה קשה באיכות המשחק. מה אתה חושב על הטכנולוגיה של ראשית המאה ה-21? האם אתה מוצא בה גם דברים טובים?
"ההתפתחות הטכנולוגית היא דבר נפלא ותמכתי בה כל עת בחיי. אולם התפתחות זו באה לחיינו באופן כזה שהציבור הרחב לא היה מודע לערכים האנושיים המשתנים אצלו במקביל. עם בואה של המכונה הפך הדבר למובן מאליו שאנשים ישנו את סגנון חייהם, את מבנה משפחתם, את חלוקת הזמן שלהם ואת מקומה של האהבה בחייהם. נגד אלו יצאתי וביטאתי זאת בכל דרך פרובוקטיבית על מנת לעורר תשומת לב לתהליך ולעודד בחירה מחודשת, אם בכלל, במכונה".
מה דעתך על הטכנולוגיות החדישות של מפיקים כמו ג'ור'ג' לוקאס שנוהגים לשנות סרטים שנים לאחר שנוצרו? האם אתה מוכן לקבל צביעה של סרטים שנוצרו במקור בשחור לבן?
"כל אחד עושה כפי יכולתו".
היית חוזר לכאן?
"בשמחה".
בדיעבד, זאת לא היתה שגיאה להסתובב עם השפם הזה כל כך הרבה זמן?
"אין אפשרות למהות האנושית להתקיים ללא גוף - כמו לכל אדם עם גופו שלו, כמו לכל גוף עם חלקיו שלו, כמו לכל חלק וייחודיותו שלו, כמו לייחודיות שהיא מהותו של כל אדם בעולם".
את השאלות חיבר אלי אשד
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
