 |
/images/archive/gallery/239/570.jpg לא נוסה על בעלי חיים.
איור: שרית פלוט  |
|
|
|
|
| איך תדעו שקרם הפנים שלכם לא נוסה על ארנבים, איך מזהים מוצר ידידותי לסביבה ומה ההבדל בין מלאך כחול, ברבור לבן ועלה ירוק? קבלו את המדריך לצרכנות ירוקה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
הראלה סטוצקי-באר
12/1/2005 9:46 |
|
|
|
|
|
|
|
הכינויים "ברבור לבן" או "חותם ירוק" אולי נשמעים כמו שמות
קוד של מבצעים צבאיים או סיסמאות גיוס, אבל למעשה מדובר בסימונים של מדינות מערביות שונות המעידים שהמוצרים הנושאים אותםאינם מזיקים לסביבה. על אותו משקל, ארנב הוא לא רק סמל של פלייבוי, אלא לוגו שהוענק בעולם כולו, אך לא בישראל, לכ-200 חברות שאינן מנסות את מוצריהן על בעלי-חיים.
מסתבר שלמרות שלפני שבוע החליטה כנסת ישראל לאסור על פיטום אווזים- והצטרפה בכך למדינות רבות בעולם שכבר אסרו את המנהג המפלצתי הזה - בתחומים דומים כמו מוצרים שמזיקים לסביבה או ניסויים בחיות, אנחנו עדיין מפגרים אחרי העולם המערבי בכמה עשורים.
אז נכון שגם בארץ יש תו ירוק, אבל לדברי דפנה הר-אבן, האחראית על תחום מכון התקנים ברשות ההסתדרות לצרכנות ומי שהיתה ממייסדות התו, "יש פחות מדי מוצרים שנושאים אותו". התו הירוק ניתן למוצרים שפגיעתם בסביבה פחותה בהשוואה למוצרים בעלי שימוש דומה, ורק לאחר שהוכח ונבדק כי למוצר יש יתרונות סביבתיים ושתהליכי הייצור שלו אינם פוגעים בסביבה. זהו התו הרשמי היחיד של מדינת ישראל שמוכר גם בעולם ומי שמנפקת אותו היא "מנהלת התו הירוק"- גוף ציבורי שבראשו עומדים המשרד לאיכות הסביבהומכון התקנים הישראלי, וחברים בו ארגונים ירוקים, נציגי צרכנים, נציגי איגודי התעשיינים והסוחרים, נציגי משרד התמ"ת ומפעלים.
התו והמנהלת נולדו לפני כעשור בעקבות החלטה של המשרד לאיכות הסביבה לעשות סדר בשלל המוצרים (תרסיסים בעיקר) שנשאו כל מיני סימונים והצהרות על ידידותם לסביבה. "מאחר שהצרכן לא באמת ידע אם מה שהוא מקבל אכן ידידותי לסביבה, הוחלט ליצור סימון אחיד, מקובל ובדוק כנהוג בעולם", מסבירה הר-אבן. לשם כך הוקמה ועדה שאספה חומר מכל העולם, למדה אותו והחליטה לעבוד דרך המערכת הקיימת וליצור את התו הירוק.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
פח זבל ישראלי (אבל ירוק!). צילום ארכיון
|
|
|
 |
|
 |
|
רק כמה עשרות תקנים
|
|
|
 |
|
|
|
התהליך עובד כך: "מוצר שמבקש תו ירוק פונה למנהלת שבודקת אם קיימים מוצרים מקבילים בארץ שעושים את אותה פעולה (לצורך השוואה) ולומדת אותם על בוריים. בהמשך היא בודקת האם בעולם ניתן תו ירוק למוצר דומה ועל סמך אלו קריטריונים. בהמשך, היא מסננת את הקריטריונים מהעולם, בונה מערך קריטריונים לגבי אותו מוצר בארץ ומעניקה לכל קריטריון ניקוד מסוים.
"מוצר שצובר את הניקוד הדרוש בכל הקריטריונים זוכה בתו הירוק", מסביר מוטי סלע, ראש "מנהלת התו הירוק" וראש אגף תעשיות ורישוי עסקים במשרד לאיכות הסביבה. המשמעות היא שהמוצר המסומן בתו ירוק עונה לדרישות התקנים ושהקריטריונים הירוקים חלים עליו; שהמפעל שמייצר אותו אינו חורג מדרישות חוקי איכות הסביבה ושמערכת האיכות של ייצורו מבוקרת.
בנוסף, המנהלת הכינה קריטריונים ותקנים ירוקים לסוללות, מחשבים, מוצרי נייר לכתיבה ודפוס ומוצרי נייר להיגיינה, אך טרם ניתנו עבורם תווים ירוקים, אם משום שהמוצר עדיין נמצא בתהליך בדיקה, או משום שמגיש הבקשה לא עמד בקריטריונים.
כך או אחרת היבול לא מרשים. "מתוך עשרות אלפי מוצרים רק למעטים יש תו ירוק", מודה ד"ר נצן איל, מרכז נושא איכות הסביבה במכון התקנים. הסיבות לכך הן מודעות נמוכהגם בקרב היצרנים וגם בקרב הצרכנים, היעדר פרסום לתו הירוק והיעדר עידוד ממשלתי להשתמש במוצרים ירוקים.
בעולם, התמונה כמובן שונה. "בארצות-הברית למשל, יש יותר מוצרים ירוקיםעל המדפים. המדינה כולה מעודדת שימוש באנרגיה חלופית, ומדינות כמו קליפורניה מעודדות שימוש בנייר ממוחזר. במדינות מערב אירופה המודעות גבוהה עוד יותר. אז נכון שכשנכנסים לסופרמרקט בצרפת, מדף המוצרים הירוקים אינו גדול במיוחד, אבל ככל שעולים צפונה, לעבר מדינות סקנדינביה, המודעות גדולה יותר וכך גם כמות המוצרים", אומר איל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צרכנות ירוקה
|
|
|
|
|
|
|
אצלנו, התו הירוק הוא אמנם התו הרשמי והיחיד, אך מרביתנו לא ממש מכירים אותו. כתוצאה מכך, אפשר עדיין למצוא כל מיני מוצרים עם קשתות בשמים, עצים ירוקים, מגן-דוד ירוק ושאר מיני ציורים, סימונים והצהרות, וללכת שולל אחריהם. "ייתכן שחלק מהמוצרים הללו אכן ידידותיים לסביבה, אבל אף אחד לא יודע זאת בוודאות, כי הם לא נבדקו על-ידי מעבדה מוסמכת ומקובלת", אומר איל.
למי שבכל זאת אכפת ומעדיף מוצרים ירוקים וממוחזרים, כדאי לחפש את התו הירוק וגם את הסימונים הבאים: המלאך הכחול שמופיע על מוצרים שמגיעים מגרמניה; עלה עץ אדר ירוק שמופיע על מוצרים מקנדה; ברבור לבן שמופיע על מוצרים מארצות סקנדינביה; החותם הירוק שנראה כמו עיגול עם סימון וי גדול וירוק ומופיע על מוצרים אמריקניים; ומעגל הכוכביםשל האיחוד האירופי שיושב בתוך פרח ומופיע על מוצרים של האיחוד האירופי. "סימונים אלה מקבילים לתו הירוק" מסביר סלע, ומציין כי במסגרת הארגון הבינלאומי לתווים ירוקיםקיימת הכרה הדדית בין התווים הרשמיים השונים, לרבות זה של ישראל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ניסויים בבעלי חיים
|
|
|
|
|
|
|
בנושא מוצרים שלשם פיתוחם נעשים ניסויים בבעלי-חיים, מצבנו גרוע עוד יותר. דו"ח מבקר המדינהשפורסם במאי 2003 קבע כי הפיקוחעל ניסויים בחיות בישראללקוי ביותר. בישראל לא אושרה אף חלופה לניסויים בבעלי-חיים, בעוד שבארצות-הברית ובאירופה אושרו עשר חלופות. ישראל גם אינה חברה בארגון הבינלאומי CCICשקובע קריטריונים ומאפשר לחברות שלא מנסות את מוצריהן על חיות להשתמש בסמל הארנב. ישראל לא חברה בארגון מפני שהיא לא הצליחה לעמוד עד כה בדרישותיו. כתוצאה מכך, חברות ישראליות שלא מבצעות ניסויים בבעלי-חיים לא יכולות להשתמש בלוגו הארנב, ומנגד, בהיעדר פיקוח, כל חברה שרוצה יכולה להדפיס סמל דומה על מוצריה גם אם היא עורכת ניסויים בבעלי חיים.
כדי למלא את החלל הצרכני הזה, פיתחה האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים
מדריך שכולל מותגים וחברות מישראל ומחו"ל ובו שתי רשימות. רשימה אחת כוללת את החברות שאישרו שהן אינן עורכות ומממנות ניסויים בחיותעבור מוצריהן, ואילו הרשימה השנייה כוללת חברות שלא אישרו או אין לגביהן מידע שהן לא מבצעות ניסוייםבבעלי-חיים, או שידוע מאגודות בחו"ל שהן אכן עורכות ניסויים כאלה. "הרשימות הן פרי מחקר מקיף בארץ ואיסוף נתונים מארגונים מקבילים בחו"ל שדרישותיהם מחמירות מאלו של האגודה", מעידה ענת רפואה, דוברת האגודה.
"עד לפני 20 שנה טענו שאי אפשר לייצר מוצרי קוסמטיקה ללא ניסויים בבעלי-חיים. אבל בעקבות לחץ ציבורי שהחל באירופה, השקיעו חברות הקוסמטיקה משאבים בפיתוח חלופות ותוך זמן קצר מאוד הן החלו לעבור אליהן, כשהחלוצה בתחום היתה חברת רבלון", אומרת רפואה. במרוצת השנים הלחץ הציבורי לא רק שלא פסק, אלא אף התרחב והפך לחריף ואינטנסיבי יותר, עד שבחודש מרץ האחרון אושרה הצעת חוק במדינות האיחוד האירופי לפיה החל מינואר 2009 ייאסר לחלוטין שיווק מוצרי קוסמטיקה וניקוי שעברו ניסויים בבעלי חיים.
פעם, אולי גם אנחנו נהיה אירופה. עד אז, אפשר להתנחם בכך שיש לנו מדריך לצרכנות נקיה ומוסרית יותר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עכבר מעבדה בתעשיית הקוסמטיקה. צילום: אנונימוס
|
|
|
|
|
|
|
מי ניסה מי לא
|
|
|
|
|
|
|
רשימת החברות שאישרו שאינן מבצעות ניסויים בבעלי חיים כוללת למעלה מ-600 חברות בינלאומיות וישראליות. הנה הן: רבלון, אסתי לאודר, בודי שופ אינטרנשיונל, ד"ר פישר, דקלאור, קלרינס, סולגר, חלאבין, קרליין, שאנל, ג' יג'י מעבדות קוסמטיקה, סופט טאצ', סנו ועוד.
בין החברות שמבצעות ניסויים בבעלי חיים: קונצרן פרוקטר&גמבל (שמייצר בין השאר את שמפו פנטן ואת אבקת הכביסה אריאל) ונחשב לסמן הקיצוני של התאכזרות לבעלי חיים בתעשיית מוצרי הצריכה. לוריאל, קולגייט פלמוליב, אדידס, איב סן לורן, אליזבת ארדן, הלן קרטיס, וולה, הלנה רובינשטיין, הנקל סוד, לנקום, לנקסטר, מייבילין, רלף לורן, רקיט בנקיזר, שיסיידו ועוד.
מדריכים על חברות קומסטיקה "רעות" ו"טובות" מופצים בכל העולם. אצלנו מופיעה הרשימה המלאה באתר של האגודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
למי יש תו?
|
|
|
|
|
|
|
עד כה אישרה "מנהלת התו הירוק" (שכותבת קריטריונים ותקנים ירוקים רק על פי בקשות) כמה עשרות תווים ירוקים בלבד, ואלה מרבית החברות שקיבלו אותם: טמבור עבור 22 צבעים שונים וביחד עם עופרטקס תעשיות עבור מסיר שומנים, לייזר פרינט, טופ לייזר, קרן לייזר, טונר-עד, ג' יי.אי טכנולוגיות וחברת ס. כחילה עבור טונרים למדפסות, איטונג עבור בלוק לבנייה, בלוק רביד וחברת טרמודן עבור בלוק פומיס, אדסטיק עבור דבק, ליקורד - תעשיות מוצרים טבעיים עבור צבעי מאכל, פלסטיק-מגן עבור דודי שמש, פזקר עבור דלק ירוק, אורמת עבור גנרטור וממיר אנרגיה, תפוז - כימיקלים ירוקים עבור שמפו לשטיחים, מבשם אוויר, ג'ל לניקוי ידיים ומוצרי ניקוי נוספים לתעשייה, סודה קלאב עבור מערכות למשקאות מוגזים, סי.קיו.אם עבור מפנה אבנית ירוק, תעשיות תרמוקיר עבור טיח תרמי, מור תעשיות פלסטיק עבור שקיות פלסטיק, ועוד מספר קטן של יצרנים בתחומים נוספים. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
