 |
/images/archive/gallery/255/719.jpg ''דוד'' של מיכלאנג'לו.
 |
|
|
| פינקלשטיין רץ לספר לחבר'ה |
|
| ד"ר אפי רז עונה לחוקרים הטוענים כי סיפורי התנ"ך אודות דוד ושלמה הם לא יותר מאגדה יפה
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אפי רז
7/2/2005 17:54 |
|
|
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר פרסמנו מאמר שסקר את תגובותיהם של מספר ארכיאולוגים וחוקרים הטוענים כי סיפורי התנ"ך לא התרחשו במציאות וכי הקשר בינם לבין המציאות הוא קשר של אגדה בלבד. ד"ר אפי רז, ד"ר למדעי המדינה, עוסק בין השאר בחקר מנהיגים פוליטיים, יהודים וישראליים, מגיב.
הידיעות אודות מחקרים חדשים על דוד ושלמה, הם פרק נוסף במהלך שמובילה קבוצת חוקרים, פרופ' ישראל פינקלשטיין, זאב הרצוג ואחרים המציעים כי הממלכה הישראלית וירושלים של ימי התנ"ך אינם אלא אוסף של גוזמאות, חלקן אפילו בדותות.
השאלה האם יש אמת מאחורי סיפורי התנ"ך, או שמדובר באגדה בלבד אינה שאלה חדשה. חוקרים רבים שאלו אותה מזה מאות שנים. במאמרו "חורבות הזיכרון" (תכלת, גיליון מס' 16) מצביע הכותב דוד חזוני על אמירותיהם של יוליוס ולהוזן, שני חוקרים גרמנים בולטים מהמאה ה-19 שטענו כי המקרא הוא "חזיון תעתועים מהולל". חזוני מסביר כי כתוצאה מכך, קמו בשנים שלאחר מכן חוקרים רבים אשר ניסו להפריך או לאשש את טענותיהם של השניים. בתוך מאה שנה מזמן שנאמרו אותן אמירות, נחשפו בישראל אלפים רבים של פריטים המעידים על ההפך הגמור, ומחזקים את הטיעון שיש אמת בתיאורי התנ"ך. וויליאם אולברייט, מהחשובים שבחוקרי תקופת התנ"ך, ואחר כך שורה ארוכה של תלמידים (ביניהם יגאל ידין, ג'ון ברייט ויוחנן אהרוני) מצאו שורה של תגליות, פריטים ומבנים שהוכיחו עקב בצד אגודל, שיש דיוק היסטורי כמעט מוחלט בתיאור התנ"כי של בני ישראל מהכניסה לכנען (מאה 12 לפנ"הס) ועד הכיבוש הבבלי (מאה 6 לפנה"ס).
כמו אז, כך גם היום, פינקלשטיין וחבריו מדחיקים את הגילויים הסותרים לחלוטין את טענותיו. הארכיאולוג אדם זרטל למשל חשף מזבח ענק על הר עיבל, בן יותר מ-2 מ"ר, מלא אפר ועצמות בעלי חיים ומסביבו סוללות אבן - בדיוק כמו המזבח שבנה יהושע בן-נון במקום, כמתואר בספר יהושע. נמצאו כלים מן המאה השתים-עשרה לפני הספירה ולא היו שם שום עצמות חזיר - סימן מובהק להתיישבות ישראלית שאפילו הספקנים מודים בתקפותו. בתל דן נחשפה לפני כעשור כתובת מתקופת דוד המלך. בירושלים, תועדו עשרות פריטים בחפירות עיר דוד ובאזור החומה המעידים עדות חותכת למתואר בתנ"ך בכל הקשור לירושלים בתקופותיה השונות, לרבות מלכות דוד ושלמה. אגב, אחת הסיבות לקלות שבה מפקפק פינקלשטיין במלכויות אלה, היא העובדה שאתרים רבים בהם יש סיכוי רב למצוא עדויות לממלכות אלו, פשוט טרם נחפרו.
ארכיאולוגים בעלי שם ומעמד לא פחות מפינקלשטיין עצמו (מזר, אמנון בן תור, וויליאם דבר ואחרים) הפריחו במאמריהם את מסקנותיו. אפילו עמיתו לחפירות, פרופ' ברוך הלפרן מאוניברסיטת פנסילבניה, דחה את המסקנות.
מהי המסקנה? לעתים, אנו קוראים ידיעות בעיתונים המשעשעות אותנו בשל קריאת התגר הקוריוזית שלהן על אמיתות ידועות. הן מופיעות בדרך כלל, בעמודי "מסביב לעולם" של מוספי העיתונים. אמיתות סיפורי התנ"ך, מלכות דוד, שלמה או סיפור יציאת מצרים, אינה דומה לשאלות כמו האם חלב משמין או האם נשים בלונדיניות מתחתנות מהר יותר. בשאלה כה כבדת משקל, אין למהר כל כך ולהחליט כי התנ"ך הוא בדותה או גוזמה. בשלב זה, כמעט כל חוקר במאות השנים האחרונות, עד סוף המאה העשרים ממש, מצא כי התנ"ך דווקא מצייר סיפור היסטורי נכון.
האם העובדה שהתנ"ך מדייק מבחינה היסטורית מצביעה או רומזת באיזשהו אופן על כוחו ואמיתותו כמסמך דתי? האם יש בה כדי להקיש על כך שאלוהים באמת קיים ושנסים קרו? זוהי אולי השאלה הכי מעניינת, שאין לה בשלב הזה תשובה. כך או כך , יש להניח, שעל מסקנותיהם של פינקלשטיין והתומכים בו תבוא במהרה תיזה נגדית שתפריח אותה.
היה זה רק עוד פרק בסדרת הריאליטי, האם התנ"ך אמיתי או לא. ריאליטי, שמסקנותיו ישפיעו באופן מאוד ריאלי על חייהם של רבים.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
