 |
/images/archive/gallery/263/094.jpg זוג מחימר.
 |
|
|
|
|
| הנטורופתית ד"ר דבורה שטריך, שהקדישה את עבודת הדוקטורט שלה לבחינת סגולות הריפוי של החימר, מסבירה למה ממש כדאי לשתות חימר |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
רותי קדוש
|
|
|
|
|
|
|
|
עברו הרבה שנים מאז הפעם האחרונה שד"ר דבורה שטריך שתתה קפה. לאורך כל הזמן הזה, כשהתעורר בה הצורך, היא פשוט שתתה בוץ, ותיכף גם תבינו למה. ד"ר שטריך, נטורופתית וביולוגית, נחשבת לחלוצה ולמומחית בטיפול בחימר - טיפול שלאחרונה הולך ותופס תאוצה בקרב מטפלים ומטופלים בארץ, כמו גם במדינות שונות באירופה ובארצות הברית, וכולל לא רק מריחה וחבישה, אלא גם בליעה. כך שאצלה מדובר בעניין שבשגרה.
היה זה
מפתיע למדי לגלות עד כמה אותו בוץ, שבדרך כלל סתם מלכלך את השטיח, מסוגל לשמש כמרפא עבור כל כך הרבה מחלות. "החימר לקוח מהאדמה, אבל רק מעטים יודעים האדמה, שמקבלת את האנרגיות החיוניות שלה מהשמש, מהאוויר ומהמים, היא גורם ריפוי רב עוצמה", מסבירה ד"ר שטריך. "עיקרון חשוב בהומיאופתיה קובע שדומה בדומה מרפא, ובתורה כתוב 'ויצר ה' אלוהים את האדם עפר מן האדמה', אז מי צריך יותר כדי להאמין בחימר?".
מה זה בדיוק חימר?
"החימר הוא אפר וולקני, עשיר מאוד במינרלים, שמקורו בהתבלות סלעים. הוא מופיע כאבקה דקיקה ונטולת ריח וקיים בצבעים לבן, צהוב בהיר, ירוק וחום, בהתאם למינרלים שהוא מכיל. בחימר יש 35-25 מינרלים שונים. לפני השימוש הרפואי, החימר מנוקה, והחלק המיועד לשימוש מופרד מהלכלוך ומן המשקעים האחרים. אחת התכונות הפיזיקליות והדומיננטיות ביותר של החימר היא יכולתו לספוח. זהו חומר בעל מטען חשמלי שלילי, וככזה הוא סופח אליו את נושאי המטען החשמלי החיובי, כלומר את כל הווירוסים, החיידקים והרעלים בגוף, שנושאים מטען חשמלי חיובי. זו גם הסיבה לכך שאנשים שנוטלים תרופות, כולל תרופות הומיאופתיות, צריכים להימנע מבליעת חימר בעת נטילת תרופות אחרות, אחרת החימר יספח אותם אליו ויעילותם תאבד".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ד"ר דבורה שטריך
|
|
|
 |
|
 |
|
דוקטורט בחימר
|
|
|
 |
|
|
|
עדויות לסגולותיו הרפואיות של החימר קיימות משחר ההיסטוריה. המצרים הקדמונים הכירו בכוחו לטהר ולרפא והשתמשו בו לחניטת המתים, ביוון העתיקה מוזכר החימר בכתביהם של רופאים ממעמדו של היפוקראטס, האינדיאנים צאצאי האינקה האמינו שהחימר הוא מתנת האלים המגינה עליהם מפני מחלות, וגם ייחסו לו כוחות מיסטיים, וכשחרבה מלכות האינקה, בניה לקחו את החימר איתם; האבוריג'ינים, התושבים המקוריים באוסטרליה, נהגו לטבול בחימר את מזונם כדי לחטאו, ובתרבויות קדומות אף נהגו להשתמש בחימר כאמצעי טיפול לבתולה שנאנסה. היא היתה נשלחת אל מחוץ למחנה, כדי לבלוע חימר, ובשובה נחשבה לכשרה וטהורה. בהפלגות ממושכות שימש החימר את הימאים לטיהור המזון והמים, וגם כתרופה נגד בעיות במערכת העיכול, מחלות חניכיים ועוד.
גם בעת החדשה מקומו של הבוץ נשמר. בשנת 1930 הופתע האמריקני אמיל פסקל לגלות כי החימר שמצא במכרה שלו מצליח לרפא את החבלות והפצעים בידיו, ונשבע לכרות חימר ולתעד את סגולותיו הרפואיות. החימר האמריקני, הקרוי "פסקלייט", מכונה כך על שמו. והדוגמאות הן עוד רבות מספור. ד"ר שטריך, לשעבר מומחית בפרמקולוגיה, נתקלה בחימר לראשונה לפני מספר שנים. הצמחונות שלה הובילה אותה להיכרות עמוקה עם מרים ויעקב גרבויס ז"ל, שהיו מראשוני הצמחונים בארץ. יעקב, ששימש כעורך של עיתון הצמחונים "טבע ובריאות", היה הראשון לייבא לישראל את החימר, מתוך ניסיון לרפא את אשתו החולה. במרפסת ביתם של בני הזוג הונחה תדיר גיגית עץ מכוסה בד, ובתוכה שכבה תמיסת חימר ששימשה את בני הזוג לטיפול בפצעים חיצוניים, בבעיות עור, בכאבי ראש ועוד.
"בהתחלה זה נראה לי מוזר", נזכרת ד"ר שטריך. "אבל בהמשך, כשהעמקתי ברשמיו של הנטורופת הצרפתי ריימון דקסטרא, שכתב על חימר, התרשמתי לטובה". אולם השכנוע האמיתי בכוחו המרפא של החימר קרה זמן מה לאחר מכן, כאשר בנה הצעיר בנימין, אז בן 12, שב מפעילות של הצופים כשהוא סובל מבלוטות לימפה נפוחות, חום גבוה ורגליו מכוסות בפצעים מוגלתיים. הרופא קבע שמדובר בזיהום קשה ורשם לו אנטיביוטיקה, אבל ד"ר שטריך החליטה לאזור אומץ וטיפלה בבנה באמצעות חימר. בימים הראשונים הטיפול לא נראה מבטיח, אך כעבור עשרה ימים של חבישות חימר, היא חזרה אל מרפאתו של הרופא עם בנה הבריא, שרגליו היו חלקות מפצעים. "הרופא היה מאוד מרוצה מעצמו", היא נזכרת בחיוך. "הוא אמר לי בהתפעלות 'את רואה איזה נסים אנטיביוטיקה מסוגלת לחולל?'".
מעודדת מריפוי בנה הצעיר, החליטה ד"ר שטריך לנסות ולרפא גם את כיב הקיבה ממנו סבלה, באמצעות בליעת חימר. הניסוי הצליח. כדי לוודא את העניין באופן סופי, טיפלה בחבישת חימר גם בפצע גדול על רגלה השמאלית, שנגרם לה מנשיכת כלב, וכיום לא נותר לפצע אפילו זכר. מוקסמת מכוחה של הרפואה הטבעית, נטשה ד"ר שטריך את עבודתה, פנתה ללימודי נטורופתיה והקדישה את עבודת הדוקטורט שלה לבחינת סגולות הריפוי של החימר. העבודה יצאה גם כספר "ריפוי בחימר" (הוצאת "עוז"), וכיום ד"ר שטריך גם מעבירה קורסים בנושא ומרצה בפני אנשי מקצוע.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שתה חימר ותרגיש נהדר
|
|
|
|
|
|
|
הטיפול בחימר כאמור נחלק לשימוש חיצוני ולשימוש פנימי. את הטיפול החיצוני יכול כל אחד לבצע בעצמו. בליעת חימר לעומת זאת מחייבת ייעוץ והשגחה מקצועיים. חשוב לדעת כי החימר פעיל רק כשהוא רטוב, לאחר שהושרה במשך כשבע שעות במים מינרליים (בגלל תכונתו לספוח, הוא עלול לספוח את המתכות הרעילות שמצויות במי ברז, ולכן אסור להשתמש במים אלו). החימר ברובו מיובא מפרובנס, שווייץ, אוסטריה וגרמניה. בארץ אפשר להשיג חימר לטיפול חיצוני ופנימי בבית המרקחת אלטמן, ברחוב קינג ג' ורג' 1, תל אביב. ומובן שלא מדובר בחימר ממנו מפסלים. החימר הירוק והחימר הלבן (שנחשב גם לעדין מאוד) מיועדים לשימוש חיצוני. החימר החום יעיל יותר לשימוש פנימי. הבוץ שמכיל ים המלח, אגב, נחשב גם הוא לסוג של חימר, בעל הרכב מינרלים מסוים.
אילו מחלות מרפא החימר?
"הטיפול בשימוש פנימי של החימר, כלומר בבליעה, הוא היעיל יותר. בדרך כלל בולעים כפית חימר מהולה בחצי כוס מים. הוא יעיל בטיפול בבעיות במערכת העיכול, כמו הרעלת מזון (אפשר לטפל גם חיצונית על ידי הנחת תחבושות חימר על הבטן - ר.ק.), להרגעת מעי רגיז ולבעיות מעיים נוספות, לריפוי כיבים בתרסריון ובקיבה, לבעיות בדרכי השתן, לניקוי מרעלים של כבד שומני, למחלות עור, אקזמה, אקנה (גם בשימוש חיצוני), לריפוי דלקות גרון, בעיות נשימה כמו אסטמה, אלרגיות, מיגרנות ועוד. ולמרות שטרם הוכחה יעילותו של החימר בהפחתת משקל, ידוע שהוא גורם לתחושת שובע, מכיוון שהוא יוצר שכבת מגן בקיבה (ולכן טוב לריפוי כיבים-ר.ק.) ומעורר בגוף תחושה אנרגטית.
"כל גרגר חימר נושא בתוכו אנרגיה מהישות המגנטית עתירת הכוח של האדמה, שאותה הוא מעביר לגוף החי ומעורר בו את מקורות האנרגיה והריפוי, שטמונים, רדומים ובלתי מנוצלים, בכל אחד מאיתנו. בטיפול חיצוני, החימר יעיל בהקלה על כאבים באיברים שונים ובמפרקים, מכות יבשות, איחוי שברים, טיפול בבעיות עור, ריפוי פצעים מוגלתיים, והוא משובח גם בטיפולי יופי. החימר שנמרח על עור הפנים והצוואר סופח אליו את התאים המתים של העור, מנקה רעלים ומשמש כפילינג יוצא מן הכלל. יש למרוח את החימר בעזרת כף עץ (כי חימר סופח מתכות - ר.ק.) על פד, ולחבוש".
מה לגבי מחלות כרוניות?
"באופן אישי, לא התנסיתי בטיפול באמצעות חימר במחלות קשות כמו סרטן, לכן איני מומחית לענות על כך".
יש גם סכנות בטיפול בחימר?
"אין. וגם אין לו תופעות לוואי, להוציא אולי עצירות קלה. צריך להסתגל לבליעת חימר בהדרגה. בשבוע הראשון שותים את המים בהם שרה החימר, כדי להרגיל את הגוף ולהימנע מסתימה במערכות הגוף".
איך מגיבים הרופאים הקונבנציונליים לטיפול בחימר?
"לפני 20 שנה, כשריפאתי את הפצעים של בני, לא העזתי לספר לרופא שהילד נרפא בעזרת החימר, ולא בזכות האנטיביוטיקה כפי שהוא חשב. כיום יש פתיחות גדולה יותר. אישית, אני מצדדת בהליכה יד ביד של הרפואה הקונבנציונלית, שכבודה במקומו מונח, עם הרפואה הטבעית, שיש לה הרבה מאוד להציע בתחום של תחזוקת הגוף ובמניעת מחלות. הדברים הם אינם המצאה ויש להם על מה להסתמך. החימר הוא המנטרל האולטימטיבי של הגוף מרעלים, ובעזרתו עשויות מערכות הגוף השונות לתפקד ביעילות רבה". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
