 |
 |
|
|
| הגנטיקה של ההתנהגות הזדונית |
|
| אנשים זדוניים יכולים להתחיל לטעון שזה לא באשמתם - זה בגנים, כך קובעים חוקרים מסקוטלנד |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
ד"ר דינה ראלט
15/2/2005 19:40 |
|
|
|
|
|
|
|
במשך שנים התריעו בפנינו בעניין התכונה הנלוזה שחשבו שהיא אופיינית רק למין האנושי - הזדוניות, והנה, למרבית הפלא נראה כי לאחרונה זדוניות כבר לא נחשבת לתכונה לגמרי פסולה, ודי אם נזכיר כוכבת הטלוויזיה הבריטית אן רובינסון.
חוקרים מסקוטלנד הראו כי התכונה המדוברת מושרשת בכל עולם החי, וכי עם כל הרצון הטוב להיפטר ממנה נראה כי זה פשוט לא אפשרי.
החוקרים הסקוטים גילו גן הגורם להתנהגות זדונית וגורם לנושאו לפגוע באחרים, אבל לעתים גם בעצמו, במטרה לעזור לקרובים לו. עוד גילו החוקרים כי הזדוניות באה לידי ביטוי במצבי מצוקה ומשאבים מצומצמים. דוגמה קיצונית היא חיה ההורגת את אחיה כדי להבטיח את הישרדותן של אחיותיה שאליהן היא יותר קרובה גנטית וזאת על מנת שהן תוכלנה להפיץ את הגנים המשותפים.
משהראו החוקרים כי חיידקים ומיני חרקים יכולים אפילו להרוג כדי להבטיח את הישרדות קרוביהם, נראה שהתמוטטה ההשערה כי רוב המינים חיים בהרמוניה והתיאוריה של דוקינס אודות "הגן האנוכי" קיבלה משנה תוקף.
פעולות שנראו לכאורה אלטרואיסטיות, כמו חיידקים המוכנים למות על מנת לאפשר חיים של חיידקים קרובים, נראים עכשיו כתוצאה של פעולה חבלנית כנגד לא קרובים שבעקיפין גם פוגעת בחיידקים הפוגעים.
andy.gardner@ed.ac.uk
J Evol Biol. 2004,
17(6), 1195-1203
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
