ראשי > ניו אייג' > פותחים ראש > כתבה
בארכיון האתר
על עכברים ואנשים
הקירבה בין בני אדם לבעלי חיים מגיעה לשיאים חדשים עם הכּימרה, הכלאה של אדם וחיה בגוף אחד. מעורר בעתה, אך מרתק. שחר שלוח מביאה את הפולמוס הסוער שהתנהל מעל גבי "הנשיונל ג'יאוגרפיק"
לכתבה הקודמת דפדף בניו אייג' לכתבה הבאה
שחר שלוח
22/2/2005 13:00
זוכרים את הסרט "הזבוב"? מדען יוצר מכונה שיודעת לפרק בן אדם לחלקיקים ולהרכיב אותו מחדש במקום אחר. הוא נכנס לכור הפירוק שלו, אבל לא שם לב שביחד איתו נמצא שם זבוב. החרק והאיש מתפרקים ומותכים מחדש
כגוף אחד של אדם בעל תכונות זבוביות ההולכות והופכות לדומיננטיות יותר ויותר. התוצאה היא מפלצת שגרמה לפרצופים רבים להתעוות בגועל מול מסכי הקולנוע. מדע בדיוני? אולי. מופרך? לא בטוח. במגזין "
נשיונל ג'יאוגרפיק" התפרסם מאמר שסוקר את הפולמוס הסוער בתחום, שעד לא מזמן היה נחלתה של האבולוציה או נחלתו של הבורא, תלוי את מי שואלים - עירוב תאי אדם עם תאים של בעלי חיים. הנה חלקים ממנו.

יצירה של הדמיון?
המדענים שלא מסתפקים בקרבה הגנטית שלנו לקופים ומתעקשים לצרף גם את העכברים למשפחה המאושרת, משתמשים בטיעון שקשה להביס - הניסויים מקדמים את הרפואה ועשויים להציל חיי אדם. המתנגדים לעומת זאת מעלים שאלות מוסריות הנוגעות להגדרה מי הוא אנושי ולזכויותיהם של בעלי החיים.
 
מדענים סינים באוניברסיטה הרפואית בשנגחאי הצליחו בשנת 2003 לחבר תאי אדם עם ביציות של ארנבת. אותם עוברים היו בני הכלאיים הראשונים של אדם וחיה עליהם דווח אי פעם. המדענים הסינים הניחו להם להתפתח במעבדה מספר ימים עד שהושמדו ולקחו מהם תאי גזע, תאים בלתי ממוינים שאין להם עדיין מאפיינים של רקמה ספציפית.

בשנה שעברה, במעבדת מאיו במיניסוטה, יוצרו חזירים שדם אנושי זורם בעורקיהם. מעניין אם היו יהודים או מוסלמים בצוות המחקר.

באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה מתוכנן ניסוי שייצור עכברים עם מוחות אדם. סביר להניח שספר הקריאה הראשון של היצורים האלה יהיה "מי הזיז את הגבינה שלי".
 
מדענים מאמינים שככל שבעל החיים הוא יותר דמוי אדם, כך הוא מהווה מודל מחקר טוב יותר לניסויים בתרופות או כפוטנציאל לגידול חלקי חילוף כמו כבדים שיושתלו בבני אדם. הייתכן שבאוניברסיטת טוקיו עמלים המדענים על גידול חלקי חילוף לסובארו על גופים של חיות מעבדה?
תצפית על התפתחות תאים אנושיים של יצור חי תוביל אולי לגילויים חדשים בנוגע לטיפולים רפואיים, אבל יצירת בן כלאיים של אדם-חיה,
כימרה, יצור הקרוי על שמה של מפלצת מהמיתולוגיה היוונית שיש לה ראש של אריה, גוף של עז וזנב נחשי - כבר מעלה כמה שאלות מטרידות במיוחד כמו אילו צירופים של חלקי אדם ניתן לגדל על בעלי חיים ולשם מה, מאיזה שלב הם ייחשבו לאנושיים, ואילו זכויות, אם בכלל, יהיו להם.
 
התרגום המילולי של המילה כימרה הוא "יצירה של הדמיון", אבל במעבדות ברחבי העולם היצירה חרגה מגבולות הדמיון וגם מצלחות הפטרי של המדענים. נכון להיום אין חוקים אמריקאים פדרליים שמטפלים בנושא, אבל המחלוקות האתיות גועשות זה מכבר. האקדמיה האמריקאית הלאומית למדע, שמייעצת לממשלת ארה"ב, למדה את התחום. במרץ הם מתכננים להציע לחוקרים מדריך אתי.

כימרה היא תערובת של שני מינים או יותר בגוף אחד, אך מסתבר שלא כל המקרים מעוררים מחלוקת. שסתומי לב אנושיים למשל מוחלפים לעתים קרובות בכאלה שנלקחו מפרות או מחזירים, והניתוח שהופך את המטופל לכימרה של אדם-חיה מקובל מאוד.
 
מזה שנים מדענים מבצעים
מניפולציות גנטיות על בקטריות ועל חיות משק. מה שמעורר את הזעקה בנוגע לעירוב תאי גזע אנושיים עם עוברי חיות הוא היצירה של מין חדש.
הכימרה המיתולוגית
חוק הסיוע להתרבות אנושית
ג'רמי ריפקין, פעיל בתחום הביוטכנולוגיה, מתנגד לחציית הגבולות שבין המינים השונים, מפני שהוא מאמין שלבעלי חיים יש את הזכות להתקיים מבלי שיעורבבו במינים אחרים. הוא מסכים שהניסויים עשויים להוביל לכמה פריצות דרך רפואיות, אך בכל זאת מאמין שאסור לבצע אותם.
 
"ישנן דרכים אחרות לקדם את הרפואה ואת בריאות האדם מבלי להיסחף לתוך עולם חדש ונועז של יצורים כימריים", אומר ריפקין ומציין את המודל הממוחשב המתוחכם שיכול להחליף ניסויים בבעלי חיים.
 
"לא צריך להיות דתי או פעיל למען זכויות בעלי חיים כדי לחשוב שכל זה אינו הגיוני", הוא ממשיך, "המדענים הם אלה שרוצים לעשות זאת. הם חצו את הקווים לתוך ממלכה פתולוגית".

דיוויד מגנוס, מנהל מרכז סטנפורד לאתיקה ביו-רפואית באוניברסיטת סטנפורד, סבור שהדאגה האמיתית היא האם בני הכלאיים ינוצלו לשימוש בעייתי או מסוכן.
 
ניסוי שיעורר דאגה, על פי מגנוס, הוא הנדסה גנטית של עכברים שייצרו תאי זרע וביציות אנושיות כך שבהפריה מלאכותית ניתן יהיה ליצור ילד שהוריו הם עכברים. "רוב האנשים יראו בכך בעיה", אומר מגנוס, "אבל ניסויים מסוג זה הם תמוהים ולמיטב ידיעתי איש לא מתכנן לבצע אותם. רוב הניסויים על בני כלאיים הם הרבה יותר רלוונטיים לתחומים מעשיים".
 
בשנה שעברה קיבלה על עצמה קנדה את חוק "הסיוע להתרבות אנושית", שאוסר על יצירת כימרות. פירוש החוק הוא איסור על העברת תאים שאינם אנושיים לתוך עובר אדם ולהפך.

סינתיה כהן היא חברה באגודה הקנדית לפיקוח על תאי גזע, אגודה המפקחת על פרוטוקולים של מחקרים על מנת להבטיח שהם תואמים להנחיות החדשות. היא מאמינה שיש מקום לאיסור כזה גם בארה"ב.

"יצירת כימרות", היא אומרת, "על ידי עירוב תאי רבייה של אדם וחיה, או העברת תאים, פוגעת ביושרה האנושית. זה מנוגד לאבחנה הערכית בנוגע לבני אדם, שצריכה להיות מוגנת ומכובדת". כהן היא גם חברה בכירה במכון קנדי לאתיקה של אוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון. אבל, היא מעירה, הטלת איסור כזה צריכה להיות נתונה לפיקוח. אסור שיוצאו מהחוק ניסויים אתיים ולגיטימיים כמו העברת מספר מוגבל של תאי אדם בוגרים לתוך עוברי חיות במטרה לבחון את התפתחותם.
 
אירב וייסמן, מהל מכון סרטן/ביולוגיה ורפואת תאי גזע באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה מתנגד ליישום איסור כזה בארה"ב. "כל מי שמנסה להכשיל ניסויים בעזרת הקווים המוסריים שלו תוך כפיית רצונו ולא מסתפק בלהיות חלק מהדיון - האם זה יוביל לאישור או לדחייה - עוצר מחקרים שעשויים להציל חיי אדם", הוא אומר.

וייסמן כבר יצר עכברים שאחוז אחד ממוחם הוא אנושי. בהמשך השנה ייתכן שיבצע ניסוי בו לעכברים יהיה מוח אנושי בכל מאת האחוזים. זה ייעשה, הוא מסביר, בעזרת הזרקת נוירונים אנושיים לעוברי עכברים".

לפני שייוולד עובר העכבר הוא יומת ואז יבותר כדי לראות אם מוחו לבש מבנה אנושי. אם כך יקרה, וייסמן יחפש אצל העכברים סממנים של התנהגות אנושית.

וייסמן אומר שהוא לא מדען מטורף המנסה ליצור אדם בגוף חיה. הוא מקווה שהניסוי יוביל להבנה טובה יותר של פעולת המוח, מה שיסייע בהתמודדות עם מחלות כמו
אלצהיימר ופרקינסון.

הניסוי של וייסמן עוד לא החל. הוא ממתין לקריאת הדוח האתי של האקדמיה הלאומית למדעים שיתפרסם בחודש מרץ.
קורנליוס, החבר מ"כוכב הקופים"
גברים מזריעים קופות
וויליאם צ'שייר, פרופסור לנוירולוגיה במרפאת מאיו בפלורידה, חש שערבוב נוירונים של אדם וחיה הוא בעייתי. "זוהי טריטוריה ביולוגית שטרם נחשפה", הוא אומר, "יהיה מה שיהיה הסף האנושי של התפתחות עצבית שייבחר כדי לקבוע את הגבול עבור ניסויים כאלה, תמיד יתקיים סיכון סביר של השגת הגבול לפני שנצליח לזהותו".

בעיקרון, תומך צ'שייר במחקר שמשלב בני אדם וחיות כדי ללמוד על תפקוד התאים, והוא אף השתתף במחקר ששילב תאי אדם עם תאי עכברים. צ'שייר משרטט את הקו האתי במקום שבו המחקר יהרוס עובּר אדם כדי לגדל תאים, או מחקר שייצור אורגניזם שהוא בחלקו אדם ובחלקו חיה. "אנחנו צריכם להיות זהירים לא לחלל את השלמות של האנושות או של חיי חיה כאשר יש לנו את האחריות על הפיקוח", אומר צ'שייר, חבר באיגוד הרפואי והדנטלי הנוצרי. "פרויקטים מחקריים שיוצרים כימרות אדם-חיה מסכנים את המערכת הסביבתית השבירה, מסכנים בריאות ופוגעים בשלמות המינים.
מי שמתחלחל מהיצירתיות היתרה של החוקרים העכשוויים, שקושרים את המחקר שלהם לתועלת האנושות ולקידום הרפואה, יישאר בוודאי שמוט לסת אל מול הפרוייקטים של המדען הרוסי
איליה איוונוביץ' איוואנוב . האיש, מגובה בניסיון של הכלאות בין חיות משק ובהשקפה גזענית, ניסה במהלך שנות ה-20 של המאה הקודמת להכליא אנשים עם קופי אדם. כדי להזריע את הקופות הוא השתמש בתרומות זרע של גברים אנונימיים ובהרבה ברוטליות, אבל מחריד יותר מזה - הוא גם ניסה להפרות נשים מקונגו, שהיו מאושפזות בבית חולים ללא ידיעתן.
 
מעניין אם האפיפיור, שחזר השבוע והגדיר את ההפלות כרצח, מתנגד להשמדת עוברי האדם-ארנבת. בישראל ניסויים מהסוג הזה עשויים לעורר סערה כפולה ומכופלת, כי תאי בעלי החיים הצפים במבחנות לא נוטים בדרך כלל להפריס פרסה ולהעלות גרה או להצמיח סנפיר וקשקשת.

חדשות
פותחים ראש
מדיטציה
בודהיזם
אומנות לחימה
הספרייה
אסטרולוגיה
  מדד הגולשים
תשתחרר, בנאדם
                  40.86%
אני הוא זה
                  9.68%
האיש שפתח את הדלת
                  5.38%
עוד...

פותחים ראש
אימה ופחד: כך המוח מונע מאיתנו לעשות מדיטציה  
האל שבאל.אס.די  
על תפיסת הזמן של ספר ויקרא: פרשת שבוע