 |
/images/archive/gallery/159/076.jpg
איור: עופרה עמית  |
|
|
| מתכות כבדות, צבעי מאכל ואוטיזם
|
|
|
שינוי בתזונה ונוירו-פידבק יכולים לעזור לילדים אוטיסטים להתגבר על הסימפטומים
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
שחר שלוח
14/3/2005 14:39 |
|
|
|
|
|
|
|
כריסטין, תושבת ניו יורק, היא אם לילד אוטיסט בן ארבע, שהחליטה לטפל בבנה בדרכים שונות מהמקובל. שבועיים לאחר שבובי נולד היא הבחינה בכך שמשהו לא בסדר. במקום להתכרבל בחיקה הוא מקשית את גבו ומותח את הגפיים, כשהונח במיטה נהג לטלטל את הראש לצדדים, ועשה זאת גם מתוך שינה. הרופאים אמרו לכריסטין שכל ילד הוא שונה, אבל השוניות של בובי הלכו ונערמו. הוא היה אלים והרסני. כשהיה בן שנתיים אובחן בובי כסובל מבעיות התפתחותיות, כאלה שהיום מזוהות כהפרעות אוטיזם.
למרבה הפלא, לא ידוע עדיין מה הגורם לאוטיזם ולמעשה, אין לו מרפא של ממש. בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים על ילדים אוטיסטים, אם כי לא ברור האם הסיבה לכך היא עלייה במספר המקרים או עלייה במודעות לתופעה.
הטיפול המקובל הוא חינוך במסגרות מיוחדות שמטרתן לעצב את ההתנהגות ולהקנות הרגלים נורמטיביים לצד מתן תרופות פסיכיאטריות.
גם בובי אובחן כהיפראקטיבי וסובל מהפרעות סנסוריות, כאלה המונעות מהמוח עיבוד תקין של מידע המגיע מהחושים.
יום אחד, בחדר ההמתנה של הרופא, כריסטין נתקלה במאמר על נוירו-פידבק. כשבובי היה כמעט בן שלוש הם התחילו דרך חדשה. כשהגיעו למרפאה של מיירה פרסטון, מטפלת בשיטת נוירו-פידבק, בובי היה קשור בעגלה שלו, צורח. פרסטון זיהתה את ההתנהגות של בובי. בעזרת אלקטרודות שהוצמדו לגולגלתו הוא חובר למחשב. המחשב הפיק צליל בכל פעם שמוחו של בובי פעל באופן תקין. חמישה שבועות מאוחר יותר נראה היה שהפעוט רגוע ומאושר יותר. הוא הגיע לראשונה הביתה מהגן עם מדבקות של סמיילי - אות להתנהגות טובה, במקום הפרצופים קמורי הפה להם היה מורגל קודם לכן.
כריסטין המשיכה לחפש דרכים לעזור לבובי. היא קראה מאמר שהמליץ להימנע מתוספי מזון ומצבעי מאכל והתגלגלה להרצאה של ביוכימאי בשם וויליאם שו, שטען שמחסור בוויטמינים ומינרלים, עודף במתכות כבדות ואלרגיה לחיטה ולמוצרי חלב יכולות להיות הסיבה לתסמינים מהם סבל בובי.
שבועיים מאוחר יותר בובי עבר בדיקות שניתחו את השתן, השיער והדם שלו והצביעו על רמות רעילות של כספית, ארסן ואלומיניום. הוא נמצא אלרגי לביצים, עוף והודו וסבל ממחסור באבץ, בסידן ובוויטמין C.
כריסטין שינתה את התזונה שלו ודאגה לספק לו בעזרת גלולות את היסודות החסרים.
תוך ימים חל השינוי. לראשונה בחייו הפעוט זחל לחיקה של אמו, חיבק אותה, הביט בעיניה ונישק אותה. זמן קצר לאחר מכן הוא אמר את המילים להן חיכתה כריסטין כל כך הרבה זמן: "אמא, אני אוהב אותך".
לדברי וויליאם שו, הוא נתקל בעבר במקרים דומים ולטענתו התוצאות טובות יותר ככל שהילד צעיר. שו מודע לכך שמחקרים שונים לא מצאו עדיין קשר בין הכספית שיש בחיסונים הניתנים לילדים לבין אוטיזם, אבל, הוא טוען, כאשר המתכות מסולקות, ניכר שיפור בסימפטומים.
בינתיים, מצבו של בובי ממשיך להשתפר.
להמשך קריאה
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
