 |
/images/archive/gallery/274/165.jpg תמר וייס.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| אלי אשד מנסה להבין מה גרם לתמר וייס לכתוב ספר ילדים דווקא על המיתולוגיה השומרית. ראיון |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אלי אשד
15/3/2005 15:22 |
|
|
|
|
|
|
|
לאחרונה יצא לאור בהוצאת כתר (סדרת
ראשית קריאה) ספרה של תמר וייס "איננה בוחרת מלך". מדובר בספר ילדים יוצא דופן, בעיקר משום שהוא מציג גרסה ספרותית מלאה ונאמנה עד כמה שרק ניתן של כמה מהסיפורים הקדומים ביותר מהמיתולוגיה השומרית, וזאת בניגוד לנטייה המקובלת היום של כתיבה מחדש של מיתוסים קדומים בסגנון "מודרני". מה שמעניין לא פחות מהספר עצמו הוא המחברת, תמר וייס, אשה דתייה אם כי בעלת דעות לא אורתודוכסיות במובהק, שמציגה באמפתיה רבה את עולם האמונות של שומר הקדומה ובראשם את האמונה באלה החיה מאוד, איננה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
...
|
|
|
 |
|
|
|
סיפורי מיתולוגיה תמיד היו פופולאריים מאוד, אם כי רוב הסיפורים הידועים יותר לקוחים מהמיתולוגיה היוונית ולאחרונה גם מן הקלטית והסקנדינבית, שמהן שאב השראה גם טולקין בסדרת שר הטבעות. סוג מיתולוגיה שנותר הכי פחות נגיש לקוראים המודרניים (גם אלנו בישראל למרות ההשפעה המכרעת על התרבות היהודית) הוא המיתולוגיה השומרית-בבלית, הנחשבת למיתולוגיה הכתובה הקדומה ביותר עלי אדמות.
המשורר שאול טשרניחובסקי תרגם לעברית מספר סיפורים כאלה וב-1965 הם עובדו בידי משה ישי בספר בשם "איש הדיוריט". הסיפור המפורסם ביותר מסיפורי המיתולוגיה הזאת הוא כמובן סיפור עלילות גלגמש שזכה לעיבודים רבים בעברית החל בתרגום המופתי של טשרניחובסקי, כולל המשך מקורי בשם "נקמת עשתר" מפרי עטו של ישי ועד עיבודה של המשוררת ש. שפרה, מומחית לספרות השומרית-בבלית שעיבדה את הסיפור ליצירה לילדים.
לאחרונה קמו שני "גואלים" נוספים לסיפורי המיתולוגיה השומרית-בבלית בעברית, הסופרת תמר וייס ובעלה אורי גבאי, דוקטורנט לאשורולוגיה.
וייס חיברה קובץ סיפורים למבוגרים בשם "אזור מת", וביחד עם בעלה הוציאה לאור את "המיתולוגיה הבבלית". הפעם החליטה וייס להמשיך את הפרוייקט עם ילדים. היא לקחה ארבע מהאגדות שכבר סיפרה למבוגרים וכתבה אותן מחדש לילדים תוך שהיא מקפידה להישאר נאמנה למקור ולאורח החשיבה של השומרים הקדמונים שסיפרו את האגדות האלה לראשונה לפני 5,000 שנה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
...
|
|
|
|
|
|
|
"איננה בוחרת מלך" הוא למעשה מעין סיפור פתיחה לסיפור מפורסם יותר על הגיבור הגדול של המיתולוגיה השומרית-בבלית, גילגמש, מלך העיר ארךשהיתה אחת הערים השומריות הראשונות וככל הנראה שם גם הומצא הכתב השומרי. השם עיראק אגב נובע משמה היווני של ארך.
הספר של וייס מספר על קודמיו של גילגמש: אנמרכר ולוגלבנדה שהיו מלכי העיר ארך הראשונים. הסיפור מתאר את קשריהם עם האלה ההפכפכה איננה, זו המחליטה מי יהיה מלך בעירה ומקיימת עם הנבחר קשרים הדוקים ביותר ממקדשה, הכוללים "לינה" משותפת (כאמור, הספר מיועד לילדים) וגם מחליטה מתי יש להיפטר ממנו כאשר אין הוא משביע את רצונה (ככל הנראה גם המיני) וכאשר נמצא מישהו מתאים יותר למלוך.
עלילת הספר מתמקדת במלחמתו של מלך ארך, אנמרכר, כנגד העיר הרחוקה ארתה ( שככל הנראה נמצאת באיראן). אחת מתוצאות הלוואי של המלחמה היא המצאת הכתב בידי המלך אנמרכר וזאת אך ורק כדי ששליח הממלכה האויבת יוכל להעביר את הודעותיו הלוחמניות והארוכות של אנמרכר למלכו בדייקנות ולא יטעה בזכירתן וישמיע אותן חלילה שגויות באוזני המלך האויב.
למעשה ניתן לומר שזוהי אולי הדוגמה הראשונה לדרך בה מלחמות מאיצות את התפתחות הטכנולוגיה. ומי יודע, אולי הכתב אכן נוצר במקור מסיבות מלחמתיות, על מנת לשפר את התפקוד הצבאי.
בסופו של דבר אנמרכר האומלל נמצא לבסוף כלא מתאים לתפקידו והאלה איננה מחליטה להחליפו (לאחר תקופת שלטון מכובדת שארכה לא פחות מ- 420 שנה) בגיבור יפה התואר לוגלבנדה.
בין עלילה אחת לשנייה עוסקת וייס בנושאים שתמיד היו מרכזיים בסיפורים קדומים ולא איבדו את ליחם עד היום; בדידותו של המנהיג, שאיפת האדם לגבור על המרחק\הזמן ואולי מעל לכל ביחסי בני האדם והאלים (או יותר נכון האלות) ההפכפכים והבלתי צפויים ולכן גם המסוכנים, שכן בכל רגע הם עלולים להסיר את תמיכתם בבני האדם התלויים בהם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דתייה לא קונבנציונלית
|
|
|
|
|
|
|
איך הגעת לכתוב ספר יוצא דופן כל כך לילדים על תקופה כל כך בלתי ידועה?
"למדתי הרבה מאוד על תקופת המקרא והמזרח הקדום אם כי הקשר שלי עם אשורולוגיה הוא דרך אורי בעלי, שביחד כתבנו גם ספר שלם על המיתולוגיה הבבלית. כתבתי את הספר הזה כי נראה לי חשוב שילדים יכירו את תרבות שומר".
למה בחרת דווקא במיתוסים הספציפיים האלה?
"את המיתוס המפורסם מכולם "עלילות גילגמש" ש.שפרה כבר עיבדה לילדים. ואני באופן אישי חושבת שהמיתוסים הספציפיים האלה הם סיפורים מקסימים שמתאימים במיוחד לילדים".
זה נדיר היום שבספרים לילדים או למבוגרים מנסים להציג בנאמנות תקופה קדומה.
"זה נכון וזה חבל שמעבדי הסיפורים היום הם חופשיים מדי ביחס לטקסטים קדומים כי אז אתה בעצם קורא סיפור מודרני ולא סיפור קדום. היה לי חשוב מאוד להציג את אורח החיים והמחשבה הקדומים, כפי שהם היו באמת".
קצת מפליא שאישה דתייה עוסקת בכתיבת סיפור שבמרכזו עומדת אלה ושההשקפה העומדת במרכזו היא פגאנית טהורה.
"אני אישה דתייה שמתרגמת סיפורים קדומים כי נראה לי חשוב להכיר גם את תרבות שומר שהשפיעה מאוד על התנ"ך ושימשה כבסיס לבשורת התנ"ך ולעם היהודי. כשהייתי ילדה ההורים שלי לא הסתירו ממני את המיתולוגיה היוונית ואני חושבת שזה חשוב שכולנו נכיר את המיתולוגיה הקדומה מכולם - המיתולוגיה הבבלית. חוץ מזה, בעיני זה גם תורם להבנת התרבות שלנו. אורי ואני לא ממש דתיים מהסוג הקונבנציונלי, וזה די ניכר בכתיבה שלנו. שנינו פעילים בתנועה הדתית הציונית הריאלית
זוהי תנועה חדשה ועדיין לא כל כך ידועה שמתנגדת בתוקף למשיחיות הקיצונית מהסוג של גוש אמונים שכל כך נפוצה היום בציונות הדתית. אנחנו טוענים שהציונות הדתית לא יכולה להמשיך כמו שהיא ושיש לרדת מהפנטזיות המשיחיות שמאיימות להחריב אותה ואת המדינה כולה.
"אורי אחראי גם למגזין בשם "שרגא" שמציג תפיסה אלטרנטיבית פרודית לגבי נושאים שעומדים בסדר היום. כל זה משתלב במאמצים שלנו להראות שאפשר גם אחרת ושיש לנקוט בדרך אחרת בחברה הדתית ובציונות הדתית".
לסיכום נשאר רק להוסיף ש"איננה בוחרת מלך" הוא ספר שמומלץ לא רק לילדים אלא גם למבוגרים שמתעניינים בתרבויות ובאמונות קדומות. המלצה נוספת היא לגשת עם סיומו של הספר של וייס לספר הנפלא של ש.שפרה על עלילות גילגמש, שהוא מכל בחינה ההמשך הישיר שלו, ולקרוא על המשך הרפתקאותיהם הפנטסטיות של מלכי ארך ועל מערכת היחסים שלהם ומאבקם באלה ההפכפכה איננה.
|
|
|
|
|
|
|  | | עטיפת הספר
| |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
