 |
/images/archive/gallery/275/643.jpg
 |
|
|
|
|
| ממשיכים במדור כירולוגיה: ד"ר קרלה אנגל-מגן מסבירה איך אזורי תפקוד פסיכולוגיים, מודעים ולא-מודעים, משתקפים בכף היד ואיך כל זה עוזר לנו לעקוב אחרי ההתפתחות שלנו |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
ד''ר קרלה אנגל-מגן
17/3/2005 14:30 |
|
|
|
|
|
|
|
כפי שהסברתי
במאמר הקודם היד היא תשקיף של האישיות והמיינד האנושי, וכל שינוי בגישה המנטאלית או במוח עצמו, יחולל שינוי ביד כך שהיא תתאים עצמה למצב החדש. למעשה, ניתן לראות את היד כתמונה מוטורית ודינאמית של המוח המשתקף בה במדויק. כל מה שנמצא במחשב האנושי, בחלקו המודע או בחלקו הלא מודע, מוטבע בידיים.
כל המתרחש במבנה הכללי של האדם, מתחיל במרכז הפיקוד והבקרה, במערכת העצבים המרכזית. כל נטייה מוחית וכל תהליך מנטאלי מופיעים באופן מיידי בנתוני היד השונים, לפעמים גם שנים רבות לפני שהדבר מופיע בתחומים גלויים, כמו התנהגות, בריאות ושינוי אופי או מראה. היד, בהיותה האיבר המבצע הראשי של מערכת העצבים המרכזית, משקפת כל תפנית כזו דרך מגוון שינויים בתכונותיה. שינויים בלחות היד למשל מסמנים שינויים ביכולת לשלוט ברגש, שינויים בגודל היד או בחלקים ממנה, אומרים לנו שאותו אדם עבר שינוי בעוצמת הביטוי של אותן תכונות, המיוצגות על ידי האזור ביד (ראו ציור) בו מתרחש השינוי. ככל שהיד קטנה יותר בהשוואה למימדי הגוף, כך יגיב האדם מהר יותר, מתוך השקפה רחבה ושטחית יותר. ככל שהיד גדולה יותר, התגובות תהיינה איטיות יותר, ממוקדות, מעמיקות וכוללות התייחסות לפרטים.
ישנן דרכים רבות לשנות את הגישה המנטאלית שלנו ועקב כך לשנות את המציאות; לשפר תחומים לקויים או לחזק תחומים יעילים יותר. העניין הוא, ואת זה לא כולם יודעים, שניתן לעקוב אחרי השינויים, כבר בעודם מתרחשים, באמצעות התבוננות פשוטה בכף היד, ובכך לתמרן את התרגול לפי הצרכים והרצונות שלנו, עד לקבלת התוצאות הטובות ביותר, תוך מעקב אחר כל שינוי ומגמתו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הדומיננטית משקפת התפתחות; הפאסיבית משקפת נתונים מולדים
|
|
|
 |
|
|
|
על מנת לעקוב אחר השינויים, ניתן לנצל את העובדה שלכל אדם יש יד אחת דומיננטית, אקטיבית, המשקפת את ההתפתחות, ויד פסיבית, הנחשבת כמשנית, שמראה לנו את המבנה המקורי, את הנתונים המולדים. להבנת העניין אתייחס לאזורים המקבילים במוח. כאמור, אפשר למפות את כל אזורי התפקוד של המוח שלנו על כף היד. מערכת העצבים המרכזית מפקדת על תהליכים פיזיולוגיים, נפשיים ומנטאליים - לצורך תפקוד, הסתגלות והישרדות. המיינד מהווה את סך כל הפעילות המוחית, המחשבתית ואף יותר מזה - הוא מכיל בתוכו גם ניצוץ של מודעות מורחבת ואור רוחני. המיינד קיים באופן נפרד מהמוח הפיזי, הפונקציונלי. הוא מגיע למסקנות באופן עצמאי ועבודתו האנליטית שונה מאוד מזו של המוח, היות והוא לא מחויב לעסוק בתחום ההישרדות. החלק המודע של המיינד קולט, בודק ושוקל כל התנסות ומידע חדש ואוסף אינפורמציה מסודרת באופן שיטתי. המידע מופרד על ידי האדם - לפי רמתו ויכולתו באותו זמן - לחומר כשר ובטוח לשימוש מיידי ולחומר מסוכן ומזיק, שמאוחסן בחלק הלא-מודע. מידע זה נשאר שם, מוכן להישלף בשעת הצורך, כאשר האדם יתפתח ויהיה כשיר להתמודד איתו. בשלב זה המידע נכנס לתהליך החשיבה, המפרשת ומעבדת קלט זה, לצורך תפקוד אופטימלי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
לכל אזור במוח יש אזור מקביל קבוע בכף היד. לחצו להגדלה
|
|
|
|
|
|
|
מאפיינים שמבשרים שינויים
|
|
|
|
|
|
|
הידיים קשורות לשתי המיספרות המוח בהצלבה. היד הימנית קשורה להמיספרה השמאלית, האחראית על התפקוד הפרגמטי המתייחס לסביבה. היד השמאלית קשורה להמיספרה הימנית האחראית לחיים הפנימיים הנפשיים. אצל רוב האנשים היד הדומיננטית היא היד הימנית.
כל סימן בידיים אחראי על תחום מסוים. העור למשל הוא מעטפת הבאה במגע עם הסביבה ומסננת רשמים. ככל שהעור עבה יותר, כך האדם מוגן יותר מול איומים חיצוניים. הדבר נכון לגבי סכנות פיזיות וגם לגבי לחצים פסיכולוגיים סביבתיים. הבדל בטיב העור, מלמד אותנו האם האדם למד עם הזמן והניסיון, להיות פחות רגיש ופגיע ויותר בעל "עור של פיל". במקרה כזה, ביד המשנית העור עדין יותר בעוד שביד הדומיננטית הוא מחוספס יותר.
הלחות בכף היד, כפי שכבר ראינו, קשורה לרגש, וידיים רטובות מאוד מסמנות אדם שאיננו מסוגל לשלוט ברגשותיו. שינוי הלחות ביד הדומיננטית, מתפרש כשינוי במידת השליטה ברגש ועוצמת הדחקתו.
כל אחד מאזורי התפקוד במפת היד הקשורים לאזורים המקבילים במוח, נמצאים בקטע המודע או בקטע הלא-מודע בכף היד. נתון זה עוזר לנו לדעת האם תהליך מסוים הנראה ביד, נמצא במודעותו של האדם או שמא לאותו אדם אין שמץ של מושג על שמתרחש בפנימיותו. הוא ירגיש סבל רב, אך לא יהיה מסוגל להבין את סיבות סבלו ושורשיו.
ניקח לדוגמה אדם בעל ידיים חמות (חום אנושי), לחות (רגש חזק) ואצבעות ארוכות (האצבעות נמצאות בחלקן בתחום המודע ובחלקן בלא-מודע, והן מייצגות את האינטלקט על כל היבטיו, אצבעות ארוכות במיוחד מעידות על אינטלקט מפותח). אצבעות דקות וחלקות ללא סיקוסים כלל (התוכן הרעיוני זורם פנימה והחוצה, ללא הפרעות, כי אנטנה דקה וחלקה קולטת מהר וטוב והיעדר הסיקוסים, שמהווים מחסום בזרימת הרעיון, מקנה ספונטניות). גבעת האגודל גדולה (בהיותה חלק מודע, יש כאן צורך מודע ליציבות כלכלית, להשתייכות), תפוחה (תכונות הגבעה מצויות במידה גבוהה) ואדומה (הצבע האדום משמעו אספקה טובה של דם לאותו אזור, דבר שמחזק עוד יותר את תכונות הגבעה). הזרת ממוקמת נמוך בהרבה מיתר האצבעות. הזרת הנמצאת בחלק הלא-מודע קשורה להערכה עצמית, זוגיות ותקשורת. כאשר היא ממוקמת נמוך, תחומים אלה נותרים בעייתיים. בדרך כלל אדם כזה בוחר בזוגיות לא מוצלחת פעם אחר פעם ומתקשה להבין מדוע.
אם נבצע את סינתזת הנתונים, נקבל את הסיפור הבא: אדם חם ואוהב, עם צרכים רגשיים מפותחים ורצון גדול להשתייכות, שיודע לכונן תשתית כלכלית ומנסה להקים משפחה, אך לא פעם נתקל בקשיים, עקב בחירות לא מוצלחות. קיימת סבירות גדולה שהבחירות השגויות נובעות במידה רבה מתוך הערכה עצמית נמוכה. במקרה זה, השקעה בשיפור האסרטיביות וההערכה העצמית תהיה כדאית ועשויה ליצור מצב משופר בו תהיה אפשרות להגשים את הצרכים הכל כך חזקים שבו, לבטא את כל האהבה שאצורה בו ולקיים מערכת זוגית מוצלחת ונטולת תסכולים.
בטור הבא: חלוקת כפות הידיים לארבעה אבות טיפוס.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המחברת
|
|
|
|
|
|
|
ד"ר קרלה אנגל מגן, נטורופטית, ילידת 1937, למדה כירולוגיה באקדמיית מייסון בניו יורק. מתמחה גם באוניכולוגיה (אבחון ציפורניים), אירידיולוגיה (אבחון בקשתית העין) ואבחון בלשון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
