 |
 |
|
|
|
|
| ד"ר אוברי דה גריי, מדען מבריק ומוזר מקיימברידג', עומד בראש פרויקט שאמור להאריך את חיי האדם עד לגיל אלף. שלומי שטיין מנסה להבין ממנו איך זה מרגיש לשחק את אלוהים |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
שלומי שטיין, קיימברידג'
|
|
|
|
|
|
|
|
בכל יום מתים בעולם מאה אלף בני אדם ממחלת ההזדקנות", אומר ד"ר אוברי דה גריי. "תפקידנו כביולוגים הוא לשים קץ לטבח הזה". מוזר? עוד לא שמעתם כלום. המושג "בן אלף", שנשמע היום כגידוף, עשוי להפוך לברכה מקובלת ליום ההולדת.
כך, אם להאמין לדוקטור, חוקר גנטיקה באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה, שלדבריו "ההזדקנות היא מחלה כמו כל מחלה אחרת. אפשר להירפא ממנה. קרב היום שבו נוכל בעזרת המדע והטכנולוגיה למנוע ואף לרפא את מחלת הזיקנה".
מחלת הזיקנה?
"כן. הציבור הורגל לחשוב שההזדקנות היא בלתי נמנעת ובלתי ניתנת לריפוי. זו טעות. קיימת תוכנית מפורטת של ממש כיצד לתקן את כל סוגי הנזק שנגרמו במרוצת השנים כתוצאה מבלאי של תאים ומולקולות בגופינו. השיטה כבר עובדת בפועל, באופן ראשוני בניסויים קליניים או לחלופין מתבססת על טכנולוגיות קיימות שרק צריך לשלב ביניהן. טיפולים גנטיים, תאיים, טיפול תרופתי מסורתי ומניפולציה של המערכת החיסונית, כל חלקי הפרויקט להשבת הנעורים יעבדו באופן מלא ומוצלח על עכברי מעבדה כבר בתוך עשר שנים. ייקחו לנו עוד עשר עד 15 שנה נוספות עד שהטיפולים הללו יבוצעו על בני אדם".
ונהיה צעירים לנצח?
"כשיהיו בידינו הטיפולים הללו לא נדע עוד מהי תשישות או שפיפות. גם לא נדע מה זה להיות נתמך על ידי צעירים ובסופו של דבר לא ניכנע עוד למחלות האיומות הרבות שקשורות כיום לגיל מופלג. עדיין נמשיך למות: בעת שאנו חוצים את הכביש, כאשר נחש יכיש אותנו, בעת שנחטוף שפעת מזן לא ידוע. אבל לא עוד באופן של דעיכה גופנית עצובה כפי שהזיקנה מוכרת לנו כיום".
כולם יוכלו ליהנותמהריפוי?
"כן, המהפכה הגדולה הזו תקרה כבר לרבים מבינינו. מכיוון שהטיפולים הללו יוכלו לתקן את נזקי הזמן, ייהנה מהם כל מי שישרוד באופן תקין עד לתחילת יישומם. אני מאמין כי האדם הראשון שיחיה עד גיל אלף הוא כבר בן 60 כיום, כך סביר להניח".
לאיזה גיל נוכל להחזיר את עצמנו מבחינה פיזית?
"תלוי בהיקף הטיפולים ובדחיפות שבה נקבל אותם. נוכל לחזור עד לגיל 25-20 או 30-25, לא לפני כן. רק עד לגיל שבו הושלמו תהליכי הצמיחה. אין גיל אופטימלי. כמה אנשים יעדיפו לחזור לגוף של גיל 20, אחרים יעדיפו להפסיק את טיפולי החזרה לנעורים בגוף של גיל 35".
תאר לי איך ייראו הטיפולים
"הולכים למרפאה או לבית חולים, כמו שאנשים הולכים היום לטיפולים נגד סרטן. בהתחלה זה יהיה כרוך באשפוז ממושך של כחודש ואולי אפילו בהרדמה ממושכת, אבל עד מהרה, בתוך כעשר שנים, זה יהפוך לטיפול של יום בודד או יומיים. בהמשך גם לא יהיה צורך ללכת לבית חולים ופשוט נזריק תרכובת כלשהי בבית בעצמנו, וזהו".
נשמע פשוט.
"לאו דווקא. בתחילת הדרך, אין ספק שהטיפולים הללו יהיו מסוכנים. יהיו אנשים שימותו מוקדם יותר משהיו אמורים, רק בגלל הטיפולים. אבל זה בדיוק כמו בימי מלחמה. ככל שהטכנולוגיה תתפתח כך נוכל להמשיך בטיפולים עם נזק פחות".
ואיך אתה מגיע לגיל האגדי של אלף שנה?
"המספר הזה הוא מעין ניחוש שנלקח משיעור התמותה של צעירים כיום. אם אתה נער הגיוני שאינו נוטל סיכונים גדולים מדי, חי ברמה כלכלית אמידה, בשכונה נטולת אלימות, הסיכוי שתמות במהלך השנה הבאה נמוך מאחד לאלף. משמעות הדבר היא שאם היית חי לעד ושומר על אותו אורח חיים, היו לך סיכויים של 50:50 לחצות את גיל אלף".
בהיבט המוסרי-פילוסופי, מי שמך, ד"ר דה גריי, לשנות את צו הטבע והאלוהים?
"זו טעות. טעות לומר שאסור לנו להילחם בזיקנה, כי כך אנחנו גוזלים מאנשים את זכותם לחיות. אין הבדל בין הצלת חיים לבין הארכת חיים. בשני המקרים אנחנו מעניקים לאנשים את ההזדמנות לחיות יותר".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אופניים ואישה בת 60
|
|
|
 |
|
|
|
דוקטור דה גריי, 41, נחשב לעוף די מוזר בקהילה האקדמית. הוא נוסע על אופניים מרופטים ברחובות קיימברידג', לבוש ג'ינס ישן ומלוכלך ואת זקנו הפרוע כנראה לא סידר זה שנים, אם בכלל. את הקריירה האקדמית שלו בכלל התחיל במדעי המחשב, עד שפגש את רעייתו הביולוגית (שהיא היום, תחזיקו טוב, כבר בת 60) ועשה הסבה.
"היה לי מזל של מתחילים. בתוך חודש זיהיתי בעיה פרדוקסלית במבנה הגנטי בפנים התא וקיבלתי את הדוקטורט שלי בשנת 97'. למה? מכיוון שלא הגעתי מהתחום ולא הייתי כבול לדרכי המחשבה המקובלות בביולוגיה. מדעי המחשב עזרו לי לחשוב באופן מכוון מטרה.
"מרבית המדענים מעוניינים ללמוד את העולם כמות שהוא תוך ניסוי וטעייה. הם מונעים מתוך סקרנות לשמה, ללמוד דברים חדשים, בעוד שהמהנדסים רוצים ללמוד איך פועל העולם כדי לתמרן אותו. ואני יותר מהנדס בראשי. צריך גם להיות תאורטיקן. למי שעושה ניסויים אין זמן לקרוא. כל כולך מוקדש לניסויים עצמם. לכן צריכים את החוקרים התאורטיקנים שקוראים ומתעדכנים בכל החידושים ורואים תמונה נרחבת ומקיפה יותר. רק הם יכולים לשלב רעיונות שונים. בפיזיקה זה מאוד מובן ופועל כך בצורה מאוד יעילה.
"בביולוגיה, לעומת זאת, הדבר כלל איננו מקובל, ישנם מספר מאוד מצומצם של חוקרים כמוני בתחום. מרבית הביולוגים נוטים לזלזל בתאורטיקנים שכמותי. הם חושבים שאם אני לא יודע כיצד לבצע ניסוי, אני לא מבין בתאוריה. יש מחסור עצום בביולוגים תאורטיקנים, במיוחד גנטיקאים, ובתחום ההזדקנות בפרט, כי שם באמת יש צורך אמיתי בתאורטיקנים".
תאר לי את ההתקדמות הצפויה של מחקר מחלת הזיקנה
"בעוד עשר שנים מעכשיו, אולי יותר אם לא נקבל מספיק כסף, יהיו לדעתי פריצות דרך ממשיות בנושא ההצערה. עד אז נוכל לקחת עכברי מעבדה ולשלש את תוחלת החיים שלהם. עכבר חי בממוצע כיום שלוש שנים. לא נעשה להם כלום עד שיגיעו לגיל שנתיים. אז תישאר להם שנה אחת בממוצע לחיות. נעביר אותם את כל הטיפולים המתוכננים ונאריך את חייהם כך שיגיעו עד ליום הולדתם החמישי. אם נוכל לעשות זאת, אני סבור כי כל עמיתי ייאלצו להסכים כי בעתיד הנראה לעין נוכל לבצע את אותו הדבר גם בבני אדם. לא נדע בתוך כמה זמן בדיוק ובאילו בעיות ניתקל בדרך, אבל אף אחד לא יוכל לומר כי הדבר כולו הוא בלתי אפשרי. ולזה יהיה אפקט עוצר נשימה. אז, אני מאמין, יתרחש בן לילה שינוי אדיר בהתייחסות לנושא.
אתה יכול להעריך את סיכויי ההצלחה?
"עם הניסויים בעכברים ישנו סיכוי של 90 אחוז שהתוצאות יהיו מוצלחות. לגבי לוח הזמנים, זו רק שאלה של כסף. לגבי התוצאות אני די בטוח. אני מעריך שיעברו כ-15 שנה מרגע שהניסויים על עכברים יוכתרו בהצלחה ועד שהעניין ייושם בבני אדם. בסופו של דבר הכיוון הוא ברור לחלוטין. בהתחלה הטיפולים הללו יהיו יקרים, אבל העלות תרד מהר מאוד בגלל כוחות השוק. חברות מסחריות ירצו להיות שם כשזה יהיה ישים. פוליטיקאים לא יוכלו להיבחר אם הם לא יתחייבו להקצות תקציבי ענק לנושא. זה יהיה כמו המלחמה שהכריז בזמנו הנשיא ניקסון על מחלת הסרטן. ריפוי ההזדקנות? אנשים ממש ייצאו למלחמה על זה ויסכימו להקריב קורבנות שמקובלים רק בעתות מלחמה. ואז כבר לא יהיו בעיות כספיות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הגומי הברברי
|
|
|
|
|
|
|
בוא נניח שהכל מצליח ואנשים יחיו עד אלף שנה. איפה יצטופפו כולם?
"יכולתי להגיד לך, 'בבוא העת נתמודד', או 'נתיישב על הירח או בכוכבים אחרים', אבל אני לא אוהב את התשובות הללו מכיוון שהן אינן משכנעות. כשהטיפולים ייעשו זמינים, אין ספק שנגיע לשלב של פיצוץ אוכלוסין. וזה בדיוק מה שקרה כשהמין האנושי המציא את ההיגיינה או את האנטיביוטיקה לפני כמאה שנה או יותר ובכך כבר הארכנו באופן משמעותי את תוחלת החיים האנושית. אין לי מושג כיום מה החברה תחליט לעשות בנדון ברגע האמת.
"אם הייתי אומר לפני כ-200 שנה שיבוא יום ובו אנשים ישתמשו מרצונם החופשי בגומי הברברי הלוחץ הזה בכל פעם שהם מקיימים יחסי מין רק כדי שלא יהיו להם יותר מדי ילדים, היית צוחק עלי. אבל זה מה שקרה, בעיקר מכיוון שלגדל ילדים בימינו זה דבר מאוד יקר. החברה בעתיד תצטרך להחליט האם לוותר על הילודה או לחלופין לוותר על טיפולי חידוש הנעורים. אישית אני סבור שנעדיף חיים ארוכים מאוד על פני כך שיהיו לנו ילדים. אבל כיום חובתנו כמדענים היא להעניק לאנשי העתיד את יכולת הבחירה. אם נחליט כיום לא לחקור בכיוון, אנחנו למעשה דנים את דורות העתיד למות בגיל צעיר יחסית".
לא משעמם לחיות כל כך הרבה זמן?
"כשהכללים ישתנו נבנה נכון יותר את החיים שלנו בצורה שלא תשעמם אותנו. נוכל להספיק לחוות עולמות רבים שבהם אנו חושקים ושכיום אין לנו מספיק זמן כדי להיכנס לתוכם. כמו שאמרת קודם, יש אנשים שטוענים שאסור לנו לשחק את אלוהים ולצאת נגד מהלך הטבע. לדעתי, הדבר הכי לא טבעי הוא שאנחנו נקבל את העולם כפי שמצאנו אותו. מאז המציא האדם את האש ואת הגלגל אנו מפעילים את יכולותינו שעוברות בתורשה לשנות ולתקן דברים שאיננו אוהבים בנו ובסביבה שלנו. אם שינוי עולמנו נחשב לשחק את אלוהים, אז זהו רק עוד אופן שבו אלוהים בנה אותנו בצלמו".
ומה איתך? הרי בכלל לא בטוח שאתה תוכל ליהנות מאותם טיפולים. זה מלחיץ אותך?
"בעבר כן, אבל לא עוד. אני חושב שיש לי סיכוי סביר ליהנות מכך. ככל שנכנסתי לתחום כך העניין האישי מטריד אותי פחות ופחות. בוא נדבר על מספרים. מאה אלף איש מתים בכל יום ברחבי העולם. 50 אלף מתים מסיבות שאנשים צעירים לא מתים מהן. השאר מזיהומים או מאלימות. זה 30 מגדלי תאומים כל יום!
"אנחנו לא יודעים את חיי מי נציל בפיתוחים המדעיים הללו, אבל זה ממש לא משנה. בכל שנה מדובר בכ-30 מיליון חיים. זה מה שאני מתמקד בו. אם נשאיר את התחום לגילויים אקראיים ומזדמנים נאבד מאות מיליוני חיים ואנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו. חייבים לעצור את הטבח הזה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
