 |
/images/archive/gallery/287/407.jpg סמואל הנמאן, ממציא ההומיאופתיה.
 |
|
|
|
|
| שבוע ההומיאופתיה הבינלאומי הוא הזדמנות טובה להציץ לתוך הקרביים של שיטת הריפוי הכי אניגמטית שיש - ההומיאופתיה
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
האגודה להומיאופתיה קלאסית
10/4/2005 15:42 |
|
|
|
|
|
|
|
הומיאופתיה היא מדע רפואי ואמנות ריפוי שפותחה באופן קליני לאור העקרונות שהוגדרו על ידי סמואל האנמן ותוארו בספרו "האורגנון של הרפואה". העיסוק בהומיאופתיה כרוך בהבנה בסיסית של מספר עקרונות בריאות וחולי, ביניהם העיקרון לפיו "דומה בדומה יירפא", כבוד לתבונתו של האורגניזם שביכולתו לעורר את כוחות הריפוי הטבעיים שלו, והתייחסות לחולה כאל אדם שלם שלכל מרכיבי חייו, גופו ונפשו יש חשיבות בהבנת בעייתו, תהא אשר תהא.
את סמואל האנמן (1755-1843), מייסד השיטה ההומיאופתית, נהוג לכנות "ילד הפלא" של הרפואה בת זמנו. כבר בצעירותו הוא שלט בשבע שפות, כתב מאמרים רבים ותרגם ספרים בנושאי כימיה, בוטניקה, תזונה, רוקחות ורפואה. למרות היותו רופא מצליח ובעל שם, היה האנמן מאוכזב משיטות הטיפול שהיו נהוגות אז. הוא הכיר בחוסר היכולת של הרפואה בת זמנו לרפא וחיפש דרך ריפוי שתהיה אמינה ויעילה ויחד עם זאת עדינה ובטוחה לשימוש. תוך כדי מחקריו ועבודות התרגום שלו נתקל האנמן בספר רפואה בן זמנו המתאר תמונת הרעלה של קליפת עץ הצ'ינקונה ממנה הפיקו את הכינין כתרופה למלאריה. כרופא זהה האנמן את הדמיון המדהים בין תופעות ההרעלה לבין הסימפטומים של מחלת המלאריה ונדהם מן העובדה כי חומר המסוגל לרפא מחלה מסוימת, יכול לגרום להופעת אותם הסימפטומים של המחלה שביכולתו לרפא. בצעד נועז הוא החליט לבדוק חומר זה על עצמו וגילה כי החל לפתח תמונת מחלה זהה לזו
של המלאריה - באופן סימפטומטי בלבד, ללא גורם המחלה, וכי סימפטומים אלו עברו לאחר כמה ימים. הוא הבין כי חומר המסוגל לפתח תמונת מחלה מסוימת יכול לרפא את אותה תמונת מחלה באדם החולה כאשר ניתן במינון רפואי מדויק.
בשנת 1796 פרסם האנמן מאמר ראשון מסוגו בו תיאר תפישת ריפוי המבוססת על עקרון "הדומה נרפא על ידי הדומה" וטבע את השם "הומיאופתיה" שפירושו "דומה למחלה". ביוונית הומאו משמעו דומה ופתוס משמעו מחלה.
בשנת 1810 הוא הוציא לאור את הספר Organon of Medicine ובו הניח את היסודות לרפואה ההומיאופתית והנחיות מפורטות לגבי יישומה בפועל. ספר זה מהווה את הבסיס ללימודי הומיאופתיה מאז ועד היום.
ההומיאופתיה התפשטה במהירות בכל ארצות אירופה ומשם לאנגליה, ארצות הברית, דרום אמריקה, דרום אפריקה וארצות המזרח הרחוק. היא הוכיחה עצמה כשיטה יעילה לטיפול במחלות אקוטיות וכרוניות וקיבלה תאוצה מוגברת בזמן מגיפות בהן השיגו הומיאופתים תוצאות מדהימות הרבה יותר מכל שיטת רפוי אחרת. עם הזמן הוקמו בתי ספר רבים, נוסדו בתי חולים ואף הוקמו מוסדות לחולי נפש שדגלו בטיפול הומיאופתי. בארה"ב למשל היו במאה ה-19 יותר בתי חולים הומיאופתים מאשר לא הומיאופתיים. במהלך המאה ה-20 ,עם פיתוחן של תרופות קונבנציונאליות חדשות ואמצעים כירורגיים מתקדמים ועקב עוינות מצד הממסד הרפואי, חלה ירידה בפופולריות של ההומיאופתיה, בעיקר בארה"ב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
על שמונה עקרונות הומיאופתיים
|
|
|
 |
|
|
|
הטיפול ההומיאופתי אם כן נעשה באמצעות מתן תרופה, המכונה "רמדי", שמתוך ניסויים קודמים ובאמצעות ניסיונות קליניים (פרובינג), נודעת כיוצרת תמונת סימפטומים דומה לתמונת הסימפטומים שבכוונתה לרפא. התרופה ניתנת במנה המזערית ביותר הנדרשת על מנת להתחיל תהליך של ריפוי.
תרופה הומיאופתית נעשית בתהליך רוקחות מיוחד של דילול וניעור סדרתי, המכונה תהליך של פוטנטיזציה. הפוטנטיזציה מגבירה את אפקט הריפוי של התרופות. תרופה הינה הומיאופתית, לא רק בשל עצם תהליך ההכנה שהיא עוברת, אלא גם בשל העובדה שהיא בעלת יכולת להוציא סימפטומים הדומים לאלה של המטופל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דומה בדומה ירפא
|
|
|
|
|
|
|
ההומיאופתיה מרפאת מחלות באמצעות חומרים המסוגלים לעורר סימפטומים דומים (ללא המחלה עצמה) באנשים בריאים. אותם חומרים "מעוררי מחלה", בהינתנם כהכנה הומיאופתית (דילול וניעור), ממריצים את כוח הריפוי הטבעי לרפא את המחלה. לדוגמה, בצל, אשר בזמן חיתוכו או אכילתו מעורר סימפטומים של אלרגיה: דמעת, צריבה באף והתעטשות, מסוגל להביא מזור לסובל מקדחת השחת - כמובן רק כאשר מכינים ממנו תרופה הומיאופתית על פי עקרונות ההכנה המזערית. אנו יודעים כי כל חומר אשר ניתן במינונים גדולים מדי יכול לגרום להרעלה ולייצור סימפטומים ייחודיים לו הן במישור הגופני והן במישור הנפשי. באותה הדרך כל אינדיבידואל כאשר הוא חולה, מציג תמונת סימפטומים ייחודית לו הן במישור הגופני והן ובמישור הנפשי, תמונת סימפטומים זו ייחודית רק לו (בהתאם לרגישות שלו) ושונה מכל אדם אחר, אפילו אם הם סובלים מאותה מחלה. תפקידו של ההומיאופת הוא למצוא את החומר המסוגל לייצר תמונת סימפטומים דומה לתמונת הסימפטומים של האדם החולה ולתת לו אותה על פי חוק הדומים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עקרון התרופה היחידה
|
|
|
|
|
|
|
ההומיאופת משתמש בתרופה יחידה בכל טיפול, משום שעל פי ההבנה ההומיאופתית ישנה אך ורק תרופה אחת המתאימה ביותר למכלול הסימפטומים האינדיבידואליים של המטופל באותו זמן שבו הוא בא לטיפול: מכלול סימפטומים אלו מהווה תמונת מחלה אחת, וכך ניתנת תרופה אחת לתמונת מחלה אחת. התרופה עשויה להשתנות בעתיד, בהתאם לשינויים המתרחשים בחייו של המטופל. בניגוד לדעה הרווחת, ההומיאופתיה אינה "רפואה מונעת" בלבד, אלא מספקת גם פתרונות מידיים. ההומיאופת ייתן תרופה אחת שהיא המתאימה ביותר לתמונת הסימפטומים המיוחדת של המטופל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עקרון המנה המזערית
|
|
|
|
|
|
|
רעיון המנה המזערית מבוסס על העובדה שהתרופה נועדה רק לגרות את כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף ולא לפעול באופן ישיר על הפתולוגיה. ההומיאופתיה מאמינה שהגורמים למחלות הם יותר מאשר חיידקים ווירוסים וגורסת כי הסיבה האמיתית היא חוסר/שינוי דינמי בכוח החיים, ואילו ההכנה המיוחדת של התרופות ההומיאופתיות מביאה אותם למצב בו יוכלו להשפיע ברמה דינאמית זו - המצויה בבסיס הבריאות שלנו. התרופות ההומיאופתיות עוברות תהליך הכנה מיוחד, בו נעלם החומר הכימי המקורי ונותרת "הכנה" מדוללת ומנוערת אשר בה נותר הכוח הרפואי הייחודי לחומר המקורי. הכנה זו הינה בעלת כוח ריפוי המוגבר עשרות מונים מכוח הריפוי של החומר המקורי. הכנות מיוחדות אלו מסוגלות להגיע אל שורשי המחלה הנמצאים במישורים עמוקים יותר מן הרמה הכימית פיזיולוגית, ולרפאם. לדוגמה מלח ים, חומר פשוט לכאורה, לאחר שעבר את תהליך ההכנה ההומיאופתי, מסוגל לרפא בין היתר, אלרגיות ומיגרנות במישור הפיזי, ומצבי דכאון ויגון עמוקים במישור הנפשי. עקב תהליך הכנה מיוחד זה, אין בהומיאופתיה בעיה של השפעות לוואי הכרוכה בלקיחת תרופות כימיות, והתרופות ההומיאופתיות הן בטוחות גם בזמן הריון וגם בטיפול בילדים קטנים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עקרון הטיפול האינדבידואלי
|
|
|
|
|
|
|
ההומיאופתיה מודעת לצורה הייחודית בה האדם חולה, והטיפול ההומיאופתי מתמקד באדם ולא במחלה, במכלול האדם כיחידה אחת ולא רק באבריו. תהליך הריפוי נעשה על ידי המרצת כוח הריפוי הטבעי של האינדיבידואל, ולא על ידי החדרתו לגוף של חומר כימי האמור לדכא קשת של סימפטומים, תוך התעלמות מפוטנציאל הריפוי הטבעי של הפרט. יתכן מצב שבו עשרה חולים סובלים ממיגרנה, וכל אחד מהם יקבל טיפול שונה ואינדיבידואלי, על סמך תמונת הסימפטומים המיוחדת לו: סוג הכאב, מיקומו המדויק, מה מחמיר ומה מיטיב את הכאב, רגישות כללית של המטופל למזג אוויר, חום וקור, והתייחסותו לאנשים סביבו. לכן אין תרופה כללית למיגרנה, אלא טיפול אינדיבידואלי לאדם הסובל ממיגרנה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עקרון הכוח החיוני (Vital Force)
|
|
|
|
|
|
|
ההומיאופתיה מבוססת על ההכרה בנוכחותו של כוח חיוני, מערכת תבונית המצויה בכל גוף חי, שמטרתה לשמר איזון והרמוניה במינימום נזק לאורגניזם, בכל מצב נתון. ההומיאופת לעולם לא יסתכל על האורגניזם כעל גוף פיזי בעל תגובות כימיות או מכאניות בלבד, אלא ינסה לראותו כיישות חיה. הטיפול ההומיאופתי נועד לחזק ולעורר את הכוח החיוני, על מנת שהוא עצמו יוכל להתמודד עם התחלואים השונים בהם נתקל האדם במהלך חייו. בטרמינולוגיה המקובלת ניתן לקרוא לכך חיזוק של מערכת החיסון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טיפול במכלול הסימפטומים
|
|
|
|
|
|
|
התאמת הטיפול ההומיאופתי למטופל נעשית לא על פי האבחנה הרפואית בלבד, אלא על פי התייחסות למכלול הסימפטומים האינדיבידואליים שלו. ההומיאופתיה מתייחסת למישורים הנפשיים והפיזיים כמכלול אחד לכן על מנת להתאים טיפול, ינסה ההומיאופת לקבל תמונה הכוללת לא רק את סימפטומי הבעיה הנוכחית, אלא גם את ההיסטוריה שלה, תיאור סימפטומים מיוחדים, הרגלים אישיים, קווי אופי בסיסיים ועוד. לעתים יתכן וההומיאופת ימליץ על שינויים תזונתיים מסוימים או שינוי הרגלי חיים אחרים, שיתרמו לקידום תהליך הריפוי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עקרון אימות התרופות (פרובינג)
|
|
|
|
|
|
|
תהליך אימות התרופות ההומיאופתיות נועד לרשום את מכלול הסימפטומים שמסוגל חומר מסוים ליצור באנשים בריאים. מכלול זה מהווה אינדיקציה באילו מצבים יש להשתמש בתרופה ההומיאופתית על מנת לרפא את המטופל. כאשר אנו "מנסים" תרופות על אנשים (להבדיל מניסויים בחיות), אנו מקבלים מכלול סימפטומים הכולל סוג כאב, מיקומו המדויק, הטבה והחמרה, תחושות רגשיות וכן הלאה. תהליך האימות נערך עם קבוצת מתנדבים בריאים, (לרוב הומיאופתים מנוסים) כאשר חלק מן האנשים מקבל פלצבו (תרופת דמי נטולת השפעה רפואית). המעקב ואיסוף החומר נמשכים בין שבועות ספורים לחודשים אחדים. המידע שנאסף נבדק בקליניקה, עובר עריכה ומצורף לספרות הקיימת. כיום מצוי מידע על כ- 1500תרופות. תמונת הסימפטומים שנתקבלה מאפשרת להשתמש בחומר שגרם להופעתם מלכתחילה למטרות ריפוי (במינון קטן יותר כמובן) כאשר נתקלים במטופל בעל תמונת סימפטומים דומה. חשוב לציין כי אחד היתרונות הגדולים לטיפול ההומיאופתי הוא שהתרופות ההומיאופתיות נבדקות בקפדנות על בני אדם, לכן האפשרות שתרופה תפעל באופן אחר מאשר זה שהציגה בניסוי הפרובינג כמעט ולא קיימת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עקרון כיוון הריפוי
|
|
|
|
|
|
|
ככל שמחלה מתקדמת, הסימפטומים עוברים מאיברים חשובים פחות (כמו העור) לאיברים חשובים יותר - כמו מערכת הנשימה, הלב, הכבד וכו'. בתהליך הריפוי מתהפך התהליך, הסימפטומים שהיו קודם באיברים פנימיים נעלמים, ולעומת זאת חוזרים סימפטומים שדוכאו קודם לכן באיברים חשובים פחות. הסימפטומים עוברים מחלקו העליון של הגוף אל החלק התחתון, מפנים הגוף אל איבריו החיצוניים, ונעלמים בסדר הפוך לסדר הופעתם בתהליך התפתחות המחלה. מטופל הסובל מאסתמה יעבור תהליך ריפוי הומיאופתי שבו תשתפר האסטמה ותיעלם. בעיית עור שסבל ממנה בעבר ודוכאה - תשוב. יתרחש שיפור כללי בבריאותו, ובסופו של דבר תחלוף גם בעיית העור שלו, כאשר כיוון הריפוי הוא כאמור מבפנים החוצה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הקלאסית והמודרנית
|
|
|
|
|
|
|
בהומיאופתיה קיימים מספר זרמים השונים מהותית אחד מהשני, וחשוב להדגיש את ההבדלים ביניהם. הומיאופתיה קלאסית היא זו המבוססת על הכללים והעקרונות המופיעים במשנתו של ד"ר סמואל האנמן, כפי שהם באים לידי ביטוי בספרו "האורגנון של הרפואה" ובכתביו האחרים.
שיטות אחרות המכונות שלא בצדק הומיאופתיה הן הומוטוקסיקולוגיה, הומיאופתיה מודרנית ועוד. שיטות אלו, העושות שימוש בתכשירים שהוכנו באופן הומיאופתי, אינן מעניקות את הטיפול באופן הומיאופתי. זאת משום שדרכן נוגדת לחוקים ולעקרונות הבסיסיים של ההומיאופתיה: בעוד שמתן תרופה מסוג אחד על סמך ראיון ארוך ואפיונים אינדיוידואליים הם סימן ההיכר של ההומיאופתיה הקלאסית ברחבי העולם, ההומיאופתיה המודרנית, מדלגת על שלב זה ונותנת תרכובות של מספר תרופות יחדיו, במנות מרובות ולעתים תכופות ללא הבנה מעמיקה של הבעיה המרכזית הדורשת ריפוי.
בין ה-10 ל-16 באפריל יתקיים שבוע המודעות הבינלאומי להומיאופתיה. פרטים על הרצאות ומפגשים פתוחים לקהל שיתקיימו בכל רחבי הארץ תוכלו לקבל באתר של האגודה הישראלית להומיאופתיה קלאסית.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
