 |
/images/archive/gallery/112/819.jpg ''עמוק באדמה''.
 |
|
|
|
|
| חברה אמריקאית המציאה טכנולוגיה חדשה לשימור גופותיהם של אלו המעוניינים לקום לתחייה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
שחר שלוח
13/4/2005 15:56 |
|
|
|
|
|
|
|
לא רק בודהיסטים מאמינים שהמוות אינו סוף פסוק. באמריקה יש מי שעושה מזה כסף - חברת אלקור מאריזונה למשל, שכל עיסוקה הוא שימור גופות.
הקפאת גופות בתוך מיכלי חנקן נוזלי אינה דבר חדש, אולם היא אינה מספיק טובה עבור מי שרוצה להתהפך בקברו, להתמתח, לפקוח עיניים ולהתחיל מחדש. ההקפאה עוצרת כמעט כליל את תהליכי ההירקבות והפירוק, אך היא יוצרת התגבשויות קרח ברקמות, "ארטיק של בשר אנושי". בעוד מדענים מפקפקים באפשרות של שימור והחייאה מחדש, באלקור כבר משתמשים בטכנולוגיה חדשה שתחליף את מיכלי החנקן הנוזלי.
קוראים לזה vitrification, זגיגה. הרקמות מובאות למצב נוזלי דחוס, דמוי זכוכית, כך שנמנעת תופעת ההתגבשות. אנשי אלקור, שחלק ניכר מלקחותיהם המתים בחרו לשמר רק את ראשם, מאמינים שמדובר בפריצת דרך שתוכל לשמר את המוח והזיכרון של המתים, כלומר את מה שהכי חשוב בהחייאה מחדש של אדם. בינתיים, בכל מקרה לא ניתן להזגיג גופות שלמות, אלא רק חלקים.
המפקפקים בזגיגה מונים מספר בעיות: ייתכן שחומרי השימור רעילים, לא ניתן להביא את חלקיו הפנימיים של האיבר לאותה טמפרטורה נמוכה כמו של חלקיו החיצוניים וקיימת תופעה של שברים מיקרוסקופיים האופיינית לשימור איברים בתנאי קור. יש מומחי שימור וביניהם יועציה של חברת אלקור שעונים גם לטיעונים אלה: על הבדלי הטמפרטורה ניתן להתגבר בעזרת התמיסה הנכונה שבה יוטמן הראש, ואת השברים ניתן לאחות בעזרת מניפולציות שיופעלו על התאים על ידי ננוטכנולוגיה, שליטה במיקומי האטומים בחומר.
תקוותם של מקפיאי הראשים היא שהגוף של המת ישוחזר בעתיד על ידי שימוש ב-DNA שלו והמוח, על תכולתו, ימתין לו במקרר. בעניין הגוף - מי שמתו כתוצאה ממחלות כמו סרטן הריאה או מחלות אחרות שטרם נמצאה להן תרופה ייאלצו לחכות. בנוגע למוח - פרופסור יועד רבין מאוניברסיטת קרנג'י מלון, מומחה לשימור איברים הנמנה על המפקפקים, אומר שגם אם בדרך נס יצליחו לשמר מוח, את הזיכרון לא ניתן כנראה לשחזר, כי כמו הזיכרון הווירטואלי במחשב - הוא הולך לאיבוד אחרי הכיבוי.
לקריאה נוספת
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
