 |
/images/archive/gallery/302/311.jpg אורי דישון.
 |
|
|
|
|
| שני תנאים העמדתי לעצמי לפני שבחרתי שותפה חדשה: שהשירותים יהיו תמיד נקיים ושזו לא תהיה מישהי שבדיוק חזרה מהודו |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אורי דישון
10/5/2005 16:54 |
|
|
|
|
|
|
|
תנאים מוקדמים
שני תנאים העמדתי לעצמי לפני שבחרתי שותפה חדשה לדירה: שהשירותים יהיו תמיד נקיים ושזו לא תהיה מישהי שבדיוק חזרה מהודו. משהו בשבים והשבות הללו מהמזרח, שהחזרה שלהם לארץ לוקחת הרבה יותר זמן מתקופת השהות שלהם שם, מרתיע אותי.
שבועיים אחר כך, כשהכסף על החדר הנוסף שעמד ריק
התחיל לאזול והמועמדת המיועדת שברה רגל והודיעה שלא תצליח לעלות במדרגות לקומה שנייה, לא היה מנוס מלהכניס במקומה נשמה טהורה עם טיקה על המצח. כך הגעתי לחלוק את ימי עם נ' (שם בדוי. השם האמיתי מתחיל במ'), ולניסיון להיפתח לצד השני של העולם שגר מעבר לצד השני של הקיר שלי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
דעות קדומות
|
|
|
 |
|
|
|
אין לי בעיה עם רוחניות, אפילו אכלתי פעם ב-"24 רופי", אבל אני לא מת על סטריאוטיפים. למעט היותה מקסימה לחלוטין, נ' עונה על לא מעט תכונות של הסטריאוטיפ: היא נראית כמו שישראליות נראות כשהן מנסות להיראות הודיות - אם אתם זוכרים את הישראלית שראיינו בטלוויזיה אחרי הצונאמי, אז זה בערך ככה. הקירות קיבלו בהדרגה גוונים כתומים, תמונות של שיבא והר ארונצ'אלה נתלו במרפסת, מנטרות נשמעו מהרמקולים שנתלו במטבח, והחדר הריק הפך בהדרגה לאשראם קטן עם פינת תפילה בפינה. שם היא עושה מדיטציה לפני השינה, מה שלי נראה יותר כמו: יושבת על השטיח בלי לדבר עד שכל כך משעמם לה והיא נרדמת. מדי פעם מצטרפות אליה חברות שהיא פגשה בטיול, וגם הן בעקבותיו החליפו את אורח חייהם ואף שינו את שמן לשם הודי לא ברור, ולכן נקרא להן בשמותיהן העבריים: טלי וספיישל טאלי. (ספיישל טאלי קצת יותר גבוהה ומגיעה עם צ'אפאטי).
אבל הכי נורא היה הריח. ריח סמיך של מרווה בוערת שמילא את כל הבית. עד כמה שאני יודע, לא מעט אנשים מדליקים מרווה בבית לפחות פעם בחודש. העשן אמור לטהר אנרגיות שליליות. לי זה בעיקר הביא אותן. הצעתי שנקיף את דיזנגוף סנטר כמה פעמים כדי לנקות את הקארמה במקום להבעיר מדי ערב את המדורה הקטנה בבית, אבל נ' רק צחקה. אין ספק, טוב שיש אשה בבית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חתונה מאוחרת
|
|
|
|
|
|
|
אז איך מתחילים להתקרב לנערה ממערב רמת השרון שליבה במזרח? פתגם ישן אומר שכשאתה חושב מחשבות רעות על מישהו זה עושה לך רע ולא לו. אני מתכוון לאמץ את המשפט הזה אל ליבי. זן ואומנות אחזקת השותפה. בפעם הבאה שנ' תדבר בעיניים נוצצות על המקומות המופלאים שמגיעים אליהם בשתיקה ממושכת בלילות עוצמתיים של ירח מלא אני אשתדל להקשיב. הקשבה תהיה צעד בכיוון הנכון. כשהיא תסיים אני אעשה ריטריט לכיוון החדר שלי. בלי הערות ציניות על זה שעם ירח מלא לא הולכים למכולת ועד מצ'אי זה יימשך. וחוץ מזה, למה לא להסתכל על חצי כוס הצ'אי המלאה? אחרי הכול, עם כל השתיקות המדיטטיביות האלה יוצא שיש לי בעצם שותפה די שקטה, והשירותים נקיים באופן סביר פלוס. הנה, גם אני רוחני. או לפחות ליד הרוח.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
