 |
/images/archive/gallery/306/603.jpg אליה שטיינברג.
 |
|
|
| לבני אדם יש מוח במערכת העיכול |
|
| יש מצבים שבהם שיחה עם פסיכולוג פשוט לא מספיקה. שיחה עם שני פסיכותרפיסטיים גופניים, גבריאל שירז וד"ר אליה שטיינברג |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אירית רותם-צפרוני
|
|
|
|
|
|
|
|
"בדיוק כמו שכל נושא הרפואה המשלימה, המתייחסת לקשר שבין גוף לנפש, נכנס חזק לארץ וכבש נתח מכלל הטיפולים, ככה גם הפסיכותרפיה הגופנית, שהיא טיפול משולב נפשי וגופני, כובשת עכשיו את מקומה בין שיטות הטיפול הפסיכולוגיות השונות, ויותר ויותר אנשים נעזרים בה", אומר גבריאל שירז,
מורה ומטפל בפסיכותרפיה גופנית וראש מגמת "איזון גוף-נפש - פסיכותרפיה גופנית הוליסטית" במכללת רידמן. לדבריו, הוא מטפל עכשיו באופן פרטי גם במספר פסיכולוגים "קונבנציונליים", " שמגיעים אליי כמטופלים כדי לחוות את התהליך הגופני ואת הקשר שלו לתהליכים נפשיים ורגשיים".
מהי פסיכותרפיה גופנית הוליסטית?
"זה זרם של הפסיכולוגיה המתייחס לקשר שבין גוף ונפש. ההבדל בין פסיכותרפיה גופנית לפסיכולוגיה קלינית, הוא שבפסיכולוגיה הקלינית העבודה היא ורבאלית והטיפול כולו נעשה רק בדיבור. בפסיכותרפיה גופנית ישנה גם עבודת גוף, שמלווה בדיבור. במהלך הטיפולים משתמשים בכלים רבים, ביניהם סוגי מגע ועיסוי, עבודה עם נשימות, עבודה בדמיון מודרך ומדיטציות, בקול, ביצירה, בתנועה. הטיפול בפסיכותרפיה גופנית הוא כוללני ועובד על כל הרבדים: פיזי, נפשי, רגשי, אנרגטי ורוחני. בארצות-הברית, למשל, זה מקצוע שמוכר אקדמית, בישראל עדיין לא".
אבי הפסיכותרפיה הגופנית הוא הפסיכיאטר ד"ר וילהלם רייך, יליד סוף המאה ה-19, שזיהה את הקשר שבין תהליכים רגשיים ופיזיים, מצא כי טראומות נפשיות ורגשות מתבטאים בגוף ופיתח טכניקת עיסוי מיוחדת שנועדה לפרק את ה"שריון" הפיזי שאוצר בתוכו את הרגשות המודחקים. "רייך טען שרגשות מודחקים מתהווים למתח שרירי בגוף, וזה מתחיל מילדות", מסביר שירז. "כשילד לא מקבל את האהבה והתמיכה שלהן הוא זקוק, הגוף שלו מתכווץ ומתחילות להיווצר בעיות גופניות ורגשיות, כי בגוף מכווץ אנרגיית החיים נחלשת וכל המערכות מתפקדות בצורה יותר חלשה. הגוף מתחיל להתכווץ ברגע שאנחנו מדחיקים איזשהו רגש, כמו כעס, פחד, צער וכו', השרירים אז מתקשים ונוצר מעין שריון, שאותו צריך לפרק כדי להגיע לאישיות המקור, שזה המקום הטבעי לנו, שאליו היינו מחוברים כשנולדנו ובו נמצאים היכולות והפוטנציאל שלנו".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
כמה מילים על רייך, רופא ופסיכיאטר יליד אוסטריה, שהיה עמיתו של זיגמונד פרויד וגם אחד המועמדים הבולטים לרשת אותו כראש התנועה הפסיכואנליטית העולמית: עם התחזקות המפלגה הנאצית בגרמניה הוא עבר לארצות סקנדינביה והציג את עבודתו בדנמרק ובשוודיה. ב-1939 היגר רייך לארצות הברית, שם גם מת ב-1957 בבית כלא בפנסילבניה, שאליו הגיע אחרי שהואשם במכירת מוצרים רפואיים שהוגדרו אז כשקריים ומטעים.
הרבה לפני שזה הפך למקובל, התעקש רייך לחקור את הקשר שבין גוף לנפש. הוא כנראה היה הראשון באסכולה הפסיכואנליטית שזיהה את הקשר בין אישיותו ואופיו של האדם לבין טונוס השרירים שלו ויציבת הגוף. בין היתר, טען רייך שבריאות הנפש תלויה בעוצמת האורגזמה והאמין שגם מיניות מודחקת נאגרת כמתח בשרירים. דעותיו המהפכניות (לאותם ימים) בנושא סקס, קוממו עליו רבים. במיוחד הוא עורר התנגדות גדולה אחרי שפרסם את התיאוריה שלו בדבר קיומה של אנרגיה קוסמית מחוללת חיים בשם "אורגון", שנמצאת בכל מקום ביקום ואחראית לכל.
על התיאוריות של רייך, בעל ההשקפות הניו אייג'יות שהקדימו את זמנן, מבוססות שיטות טיפול רבות שהתפתחו במהלך השנים, ובהן שיטת הטיפול הביואנרגטי, או "ביורגונומי", שפיתח רפי רוזן המנוח. אחת מממשיכות דרכו של רייך היא גרדה בויסן, פסיכולוגית ופיזיותרפיסטית ילידת נורבגיה, שכבר שנים רבות חיה ועובדת באנגליה. את הקריירה שלה התחילה בויסן, היום בת 85, כפסיכולוגית קלינית. כשהבינה את הקשר הבלתי נפרד בין גוף לנפש גם למדה פיזיותרפיה, כדי להכיר טוב יותר את גוף האדם. בהמשך פיתחה בויסן גרסה טיפולית משלה, המבוססת על שיטתו ותפיסותיו של רייך והתיאוריות של פרויד, לה קראה "פסיכותרפיה גופנית ביודינמית".
שירז, שהיה תלמידה של גרדה בויסן בלונדון ועובד בארץ בשיטתה, מסביר: "הגישה של גרדה נשית יותר. רייך דגל ב'לשבור' את שריון ההגנות בגוף בעיסוי עמוק מאוד. גרדה מדברת על 'להמס' את השריון הזה בעבודה רכה ועדינה יותר, בסוג קצת אחר של מגע. גרדה גם גילתה שיש קשר בין פעולת המעיים לבין עיבוד של תהליכים רגשיים. בבטן נמצא המוח הרגשי שלנו, וזו הסיבה שאנשים 'מרגישים מהבטן'. אחד הכלים שמשתמשים בהם במהלך הטיפול הוא הסטתוסקופ שבאמצעותו מקשיבים לרעשי המעיים, שהם לא רק קולות עיכול המזון אלא גם קולות עיכול הרגשות. יש כל מיני סוגים של קולות. למשל אצל אנשים אטומים מבחינה רגשית נשמעים קולות כמו דלת שהצירים שלה חורקים. אצל אנשים שהפעילות הרגשית שלהם חזקה מאוד נשמעים קולות כמו פכפוך של מים. בשביל המטפל הקולות הללו הם המשוב לתהליכים הרגשיים שמתחוללים אצל המטופל".
ואם העניין הזה של "מוח" הנמצא בבטן נוסף על זה השוכן בגולגולת נשמע קצת מוזר, הרי שבשנה שעברה, שנים רבות אחרי שבויסן גילתה את חשיבות מערכת העיכול בעולמנו הרגשי, התפרסם מחקרו של פרופ' מייקל גרשון, ראש המחלקה לאנטומיה וביולוגיה של התא במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שמצא כי לבני האדם אכן מוח נוסף שמצוי במערכת העיכול. המוח הזה, מתברר, מורכב ממיליארדי תאי עצב ומשפיע על מצבנו הבריאותי ועל הרגשתנו הכללית.
"השימוש בסטתוסקופ מאפשר לי כמטפלת לדעת אם המטופל במצב של הרפיה או בסטרס", מסבירה ד"ר (MD) אליה שטיינברג, רופאה ישראלית ותלמידתה של גרדה בויסן, שחיה בלונדון עם בעלה הרופא כבר יותר מעשור. את דרכה המקצועית התחילה שטיינברג בארץ כמטפלת בביואנרגיה, לאחר הכשרה אצל רפי רוזן. מלבד לימודי רפואה קונבציונלית היא למדה, בין היתר, גם אצל אריקה קנולר ואבי גרינברג. בעבודתה היום בשיטת הפסיכותרפיה הגופנית הביודינמית של בויסן, היא משלבת גם ידע מרפואה רגילה ומשלימה ותהליכי התפתחות רוחנית. לישראל היא תגיע כדי להשתתף בכנס פסיכותרפיה גופנית, שיתקיים בעוד כשבועיים בתל אביב וכדי להעביר סדנאות לסטודנטים במכללת רידמן. גם באנגליה אין עדיין הכרה אקדמית לפסיכותרפיה הגופנית. "אבל יש שם ארגון חזק מאוד", מספרת שטיינברג, "הביקוש לשיטת הטיפול הזאת גדול, והידיים שלי תמיד עמוסות בעבודה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נועה (שם בדוי) מטופלת של שירז, בת 53 ממרכז הארץ, גרושה ואם לשניים סבלה במשך יותר מעשור מפחדים וחרדות וניסתה מספר שיטות טיפול. "בגיל 40 קיבלתי התקף חרדה ראשון. לא ידעתי אז מה זה והרגשתי שאני הולכת למות. הייתי בטוחה שיש לי התקף לב והגעתי למיון", היא מספרת. "במשך השנים טופלתי און אנד אוף בכל מיני שיטות, אצל פסיכולוגים שכולם בוגרי אוניברסיטאות. הם עזרו לי במידה מסוימת אבל לא פתרו את הבעיה. עשיתי במשך איזה שנה וחצי טיפול פסיכולוגי פסיכודינמי, ובמשך עוד כשנה וחצי עברתי טיפול יונגיאני אצל אחת הפסיכולוגיות היונגיאניות הבכירות בארץ. הייתי גם שנתיים בקבוצה טיפולית של פסיכודרמה, ומדי פעם, כשהמצב החמיר, גם לקחתי תרופות נגד חרדה כמו קסנקס.
"אחרי כמה שנים של טיפולים כאלה הבנתי שלא משנה אם אעבור טיפול כזה או אחר, או יהיה לי מטפל מוצלח יותר או פחות, אני את הטיפול המילולי מיציתי", היא ממשיכה. "הבנתי שאני צריכה לעבור טיפול חווייתי, ובסופו של חיפוש הגעתי בשנה שעברה לפסיכותרפיה הגופנית. לטיפול הזה כבר הגעתי במצב די מפורק. עשיתי אותו פעם בשבוע, במשך חצי שנה והתוצאות נפלאות. זה טיפול שבו המטפל יוצא איתך למסע, מלווה אותך כל הדרך וגם אוסף אותך שתצאי כמו שצריך מהטיפול.
"הטיפול התבצע בחדר טיפולים שיש בו גם שולחן וכיסא, שאפשר לשבת ולדבר כמו אצל פסיכולוג רגיל, גם מיטת טיפולים וגם פינה עם מזרן וכריות. הטיפול עצמו נעשה דרך הגוף ואחרי כן גם מדברים. לדוגמה, פעם זה יכול היה להיות עיסוי רק לסרעפת, ופעם אחרת זה יכול היה להיות עיסוי רק ללסתות, שאנשים נוהגים לקפוץ. פתאום את מגלה כמה שרירי הלסת יכולים לכאוב, כי הם מכילים הרבה מאוד רגשות. השרירים הם כמו שריון בגוף, שאוצר את הרגשות והחוויות וכשאת מתחילה להמיס אותו עולים המון דברים.
"הטיפול נועד לכאבים הפיזיים והנפשיים לעלות למעלה ולהשתחרר. אנחנו עשינו עבודה של מגע מכל מיני סוגים, וגם נשימות ודמיון מודרך. במהלך הטיפול בוכים, צועקים, כועסים. הכל אפשרי. ברגע שאת עובדת דרך הגוף את עוקפת את השכל ומקצרת תהליכים. אחרי זה יושבים ומדברים על מה שעלה ואיך היה. כוונת הטיפול היא לאפשר לך לצמוח ולגדול מהמקומות שאת כואבת בהם הרבה שנים, שהם בדרך כלל דפוסי התנהגות שנבנו עוד בילדות והיום כבוגרת הם כבר לא משרתים אותך ותוקעים אותך. בטיפול ורבאלי מדברים על הדפוסים האלה ואת מגיעה לתובנות. את מבינה את זה בשכל אבל מבחינה רגשית זה לא תמיד נפתר. לפעמים צריך לעבור דרך החוויה הרגשית, לצלול לתוך הכאב כדי לצאת ממנו ולגדול. אני הגעתי לפני הטיפול לתחתית הבור, ובתוך חצי שנה נאספתי. החרדות נפסקו, הביטחון שלי עלה ואני במצב נפשי הרבה יותר טוב".
למי מיועדת הפסיכותרפיה הגופנית?
"לאנשים", אומרת ד"ר שטיינברג. "יש אנשים שמגיעים אלי בגלל מצב דיכאוני או סטרס או חרדה, ויש שמגיעים בגלל סימפטומים פיזיולוגיים כמו כאבי ראש, או בעיות גב, או בעיות נשימה. מבחינתנו לכל דבר גופני יש גם היבטים נפשיים. משך התהליך הטיפולי תלוי במטופל. יש אנשים שעובדים איתם תקופה קצרה, ויש כאלה שזקוקים ליותר זמן. תלוי מה אותו אדם צריך ומה הבשלות הנפשית שלו. אני לא קובעת את מטרות הטיפול, המטופל קובע. יש אנשים שרוצים לשנות משהו, ויש כאלה שבאים להתפתחות אישית, נפשית, ספיריטואלית. העבודה עם מגע יכולה לשנות דברים, אבל יש אנשים שמגע פשוט לא מתאים להם ומתאימות להם דווקא שיטות אחרות. כל אחד צריך לראות למה הוא נמשך, ולמצוא את השיטה שהכי מתאימה לו".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
