ראשי > ניו אייג' > יוסי רז
בארכיון האתר
אמבטיה לסוס טרויאני
יוסי רז מסביר איך רוחצים את הסוס הטרויאני הפנימי
לכתבה הקודמת דפדף בניו אייג' לכתבה הבאה
יוסי רז
8/6/2005 17:05
בכל בוקר הלכתי לעבודה ובכל ערב חזרתי ממנה. אז עוד עבדתי במשרד שעל הקיר שלו היו שעון קוקייה ותמונה ישנה של שמעון פרס. כמו עוד אלפי אנשים שעדיין לא ידעו מה זה היי-טק,
אינטרנט, וירוס, תולעת או סוס, ככה נסעתי חמש שנים מהבית לעבודה ומהעבודה לבית, עד לאותו בוקר גורלי בו פגשתי פנים אל פנים את הסוס הטרויאני הראשון שלי.


2.
בוקר אחד התכוונתי ללכת לעבודתי וגיליתי שכפות רגליי אינן זזות. הרעב לפרנסה, לכסף טוב, לביטחון, למעמד, כל זה ועוד, הצמיחו סוס טרויאני מפואר שהשתלט על כל תא ותא בתוכי מהראש ועד כפות הרגליים. אני יכול להגיד שהיו רמזים להשתלטות הזאת, אבל היום, בדיעבד, זה לא חוכמה. בכל אופן, אני לא ראיתי את הסוס הזה, אבל אחרים כן ראו. קיבלתי מחמאות ושריקות התפעלות על אוכף הזהב שלו ("אחלה מכונית יש לך, יוסי"), והרבה גם התאהבו ברעמה החתיכית שלו ("למקצוע שלך יש עתיד, יוסי"), ולדעתי, גם השיניים הלבנות שלו וגם הדהירה המפוקסת שלו עזרו להוריי להרים את הגאווה ההורית שלהם, בכל יום שישי בערב, כשהם ישבו עם החברים שלהם לשחק קלפים בסלון.

3.
המעניין הוא, שעד לאותו בוקר, כלל לא ידעתי שסוס כזה צומח בתוכי. "בוקר טוב", אמרה החברה שלי. פקחתי עין, הבטתי בשעון המעורר, ראיתי 5:30 ואמרתי: "שיזדיין מלומד". מלומד היה הבוס שלי. הוא היה יכול להיות הסבא שלי, אבל כבוס, במשרד שלו היו כללים מיוחדים. לדוגמא, אסור היה לעשות הפסקה יותר מרבע שעה פעם אחת ביום, ורק בצהריים. פעם אחת, אני זוכר שהוא יצא לפגישה חשובה במס הכנסה. "אני יוצא, יוסי", הוא אמר והנחה אותי לענות לכל הטלפונים. נכנסתי לשירותים, ובדיוק כשהייתי שם, התקבלה שיחת טלפון, שכנראה לא שמעתי, כי המים שירדו הרעישו. כשמלומד הגיע למשרד, פניו האדימו מכעס והוא צרח לעברי: "לא היית במשרד! יצאת לרחוב לקנות לך משהו לאכול, וככה לא השגתי אותך בטלפון!". המום, השפלתי את עיניי, שתקתי, ומאז, נזהרתי לא ללכת לשירותים בזמן העבודה.
4.
כשהבנתי שאני בעצמי בניתי את הסוס הטרויאני שלי, הרגשתי אופטימי. אם אני יודע לבנות, אני גם יכול ללמוד להרוס. ניסיתי לבקש עזרה בכל מרפאות החוץ של גוש דן. עשו לי רנטגן, מיפו לי את המוח, סרקו לי את העצמות, ואחר כך אנשים עם חלוקים לבנים דפקו לי פטישים קטנים בברכיים ובמרפקים. ואולי בגלל ששום דבר לא עזר, הגעתי לטארוט. אשה קטנה עם צעיף אדום הראתה לי קלף שמצויר עליו איש תלוי. "אתה מוותר על האושר שלך מרצון. אתה קורבן אבל מרצון", היא אמרה. למרות שלא התחברתי לדבריה, מצאתי את עצמי מחפש חיזוקים בספר על קריסטלים. קניתי אבן רוז קוורץ ושמתי אותה על הלב, אבל הסוס שלי בעט עוד יותר חזק מבפנים.
5.
"אולי הארה תעזור לי?", חשבתי פתאום באמצע התקפת כאבים. קראתי המון, עשיתי מדיטציות, שתקתי במשך שעות, הנחתי ידיים, פצחתי בריקודים מקודשים, ולבסוף גיליתי שההארה שלי היא עוד אגדה אורבנית. ההארה שרציתי תמיד התגלתה בתרבויות רחוקות, בהודו, בסין, ביפן, אבל אף פעם לא בבית שלי. דמות הלוחם הסמוראי מאוד קסמה לי. רציתי חרב סמוראית, מין חרב תודעה ריקה ונקיה, חרב רוחנית כזאת, שאוכל לעבוד איתה מבלי להיאחז בה, אבל עד מהרה הסתפקתי במסר החתולים הסמוראים, שלימדו אותי איך להילחם באויבים הפנימיים מבלי לצאת שבורים וחבולים.

6.
היום אני מאסטר. ניצול של תולעים פנימיות וסוסים. מהניסיון שצברתי אני רוצה להציע כמה טיפים שיעזרו לכם לרחוץ את הסוסים הרעים שלכם ושל כל מי שאתם מכירים. קודם כל, הכינו צינור עם פייה מתכווננת, כמה דליים, מים פושרים, סמרטוטים וספוגים, כמה מגבות גדולות, שמפו עדין, קונדישינר, מברשת יד מגומי ומסרק. עם צינור המים תעברו לאורך עמוד השדרה, משם לצלעות, ואל תשכחו להתעכב על מקלעת השמש, אחר כך, תעברו לרגליים האחוריות, ואז מתחת לבטן, באזור המבושים (רוב הסוסים אוהבים קילוחים עדינים באזור האשכים), תרימו את הזנב שלהם ותשפריצו היטב היטב מסביב. מניסיון, גם סוס עצבני במיוחד נרגע כשמשפריצים לו בעדינות על פי הטבעת. לבסוף תצטרכו סולם. הסולם נחוץ לאחר הרחצה והייבוש, כשתטפסו בזהירות ותפזרו מאחורי האוזניים של הסוס הטרויאני שלכם אבקת טלק נעימה וריחנית.


7.
לסיכום, אחיות ואחים יקרים, אם היתה תועלת כלשהי בשערוריית הסוסהטרויאני שחדר לליבם של התאגידים המרכזיים בישראל - לדעתי זאת ההזדמנות האמיתית שניתנת לנו להעריך את חשיבותה האמיתית של רחצת הסוס הטרויאני שלנו. זה לא הרבה, אני יודע, אבל זה בכל זאת משהו.
קישורים נוספים
לבית הרייקי, אתר הבית של יוסי רז       
ל
פורום מדיטציה ורייקי בקהילות NRG בניהול יוסי רז
חדשות
פותחים ראש
מדיטציה
בודהיזם
אומנות לחימה
הספרייה
אסטרולוגיה
  מדד הגולשים
תשתחרר, בנאדם
                  40.86%
אני הוא זה
                  9.68%
האיש שפתח את הדלת
                  5.38%
עוד...
יוסי רז
על העיוורון  
הסיפור על דגי הבננה  
האפשרות היחידה  
עוד...