 |
/images/archive/gallery/316/972.jpg השריטה של החתול
אפרת בלוססקי  |
|
|
|
|
| אם החתול שלכם לא מוכן לצאת מהמיטה, אוכל לעצמו את הזנב, עושה צרכים מחוץ לארגז, הוא כנראה מחשב את קצו לאחור. אפשר לקחת אותו לפסיכולוג. או לטיפול ברייקי. או דיקור. לפעמים זה עוזר, לפעמים פחות, ובכל מקרה תמיד יש את הקאט-ניפ |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
נעה ידלין
|
|
|
|
|
|
|
|
יערה, חתול זכר שזכה בשמו כשעוד סברתי בטעות שהוא נקבה, יושב בסלסילה על אדן החלון ומרים אלי עין עייפה. הנאום שזה אך נתתי, כך מסתמן, הותיר עליו רושם קלוש; ניכר בו שהוא סבור שאני עוד פחות אינטליגנטית ממה שחשב מלכתחילה. מה, אם לא אכפת לי לקפוץ לעניין, אני רוצה לעזאזל?
אני יורדת על ארבע ומשגרת מבט מתחנן אל זעתר, שמסרב, מאז האמבוש שיערה אירגן לו, לצאת מתחת למיטה ואחר ממהרת ומפנה לפח לטאה ערופת ראש הי"ד, שלואיזה, צרתו מספר אחת של יערה, ביכרה להוציא עליה את האגרסיות כשכשלו כל נסיונותיה לצ'פח את יריבה.
מה אני רוצה? בעוד 20 דקות בדיוק עתידות לנחות כאן צמד פסיכולוגיות החתולים. היה יכול להיות עליז, אני מנסה להניא את יערה מן התרדמת, את זעתר מהפוסט-טראומה ואת לואיזה מהתעללות בגווייתו של עוד בר מינן, אם לשעה קלה נעמיד פנים שאנחנו משפחה נורמלית, והכתבה הזו לא תעלה לי בהחרמתם של שלושת חתולי על ידי שירותי הרווחה.
פעמון הדלת מצלצל. על החיים ועל המוות. בשבוע שחלף מאז התחלתי שוקדת על הכתבה, הספקתי לדבר עם בעלי חתולים השרויים על פרוזק, עוברים דיקור סיני או מטופלים ברייקי, עקב נטייה אובססיבית-קומפולסיבית, דיכאון כרוני או טראומת ילדות קשה; תן לי לצאת מזה עם סכיזופרניה ללואיזה ורגיעון ליערה, אני נושאת תפילתי אל על, ולעד, בי נשבעתי, אני מאכילה את כל החתולים בשכונה.
אלא שריבי מאיר ורינת עמירן, צמד הפסיכולוגיות, או
כפי שהן מעדיפות לכנות זאת, "יועצות להתנהגות החתול", לא מתרשמות כלל. הן שולחות מבט לעבר יערה, מעבירות לטיפה על לואיזה, מקשיבות לעדכון בזק בדבר קיומו של זעתר המצוי במקום מסתור ומתיישבות על הספה.
בזה אחר זה אני שוטחת בפניהן, לבקשתן, את הביוגרפיה, ההיסטוריה הרפואית, סדר היום ומנהגי התזונה, הרחצה, הפנאי וההיגיינה של חתולי הפרטי (יערה) ושל השניים שירשתי מבעל הדירה. לאחר מכן, בטרנס השמור רק לחובב חתולים השרוי, עקב פטפטת יתר, בסכנת איבוד האחרון שבחבריו, אני נסחפת מבלי דעת לווידוי מושלם: יערה נוהג לכרסם סוודרים; זעתר נוהג להזיז עם הרגליים הקדמיות את קערת המים ואז לתחוב את רגליו האחוריות לתוכה; ואילו לואיזה נוהגת לשחוט תיקנים ולהגיש לנו אותם למיטה כמנחה.
מזוככת, אני נושאת עיניים אל ריבי ורינת. זעתר, כפי שמסתבר לי מיד, בסך הכל בודק, כראשון החתולים הנורמליים, את מפלס המים בקערה; לואיזה אוחזת באינטליגנציה יוצאת דופן, הבאה לידי ביטוי ב"חיפוש אתגרים" ובאינסטינקט טרף מפותח; ואילו יערה סובל מטראומת ילדות הנובעת מחסך ביניקה, המוצאת את ביטויה הטבעי והמאוחר בחיבה יתרה לנשנוש ביגוד.
"אבל בסך הכל את משדרת משהו מאוד ענייני, בוטח, רגוע, מאוד זורמת איתם", הן אומרות. "את נותנת להם להפגין את ההתנהגות הטבעית שלהם וזה מאוד חשוב, כי אם לא נותנים להם לדבר אחד עם השני זה יכול לגרום להם לחסכים שמביאים לבעיות התנהגות".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
"יערה סובל מטראומת ילדות הנובעת מחסך ביניקה". ריבי מאיר. צילום ארכיון
|
|
|
 |
|
 |
|
מילת המפתח: סטרס
|
|
|
 |
|
|
|
אני מעלה בזהירות את הסברה שאם היו מתקשרות עם החתולים קצת יותר מקרוב, ייתכן שהיו מגיעות למסקנה שונה. "אנחנו לא צריכות", אומרת ריבי. "יש לנו כישרון, שמספיקה לנו הצצה בחתול כדי לדעת בדיוק מה מטריד אותו. לחתולים יש יכולות טלפתיות מאוד גבוהות והם קולטים שאנחנו כאן כדי לעזור. יערה, למשל, יש לנו כבר ערוץ תקשורת איתו. מאוד ברור מאיך שהוא יושב על החלון, מסתכל, נהנה, שטוב לו, שהוא מרגיש הבוס כאן ושיש לו חלוקת טריטוריה מאוד יפה עם לואיזה. מה שיכול להיות זה שמי שמשלם את המחיר זה זעתר, שמכיוון שעוד לא ראינו אותו, עוד לא פתחנו איתו ערוץ תקשורת".
זעתר , כפי שמסתבר במהרה, אכן נתון בסטרס מסוים. "הוא הילד סנדוויץ'. יש לו בוסים משני הצדדים וגם מטבעו הוא חתול יותר מפוחד. הוא היה פורח אם הוא היה בן יחיד, אבל במצב הנוכחי חשוב להקפיד לתת לו תשומת לב כשהוא מבקש, לחזק לו קצת את הביטחון העצמי. מה את נותנת להם לאכול?". אוכל יבש דיאטטי.
"לא טוב. תראי איזה רזה הוא, כמעט אנורקסי! זה טרנד היום, לעשות דיאטה לחתולים, אבל אנחנו מאמינות שצריך לתת להם כמה שהם רוצים, שיהיו מבסוטים. הרבה חתולים, אחרי שהם מקבלים אהבה, אוהבים לנשנש, וזה גם מראה את הקשר בין צרכים פיזיים ורגשיים. למה רק אוכל יבש?".
לפעמים אני גם נותנת להם את הסוף של הטונה.
"למה רק את הסוף? למה לא הכל? חשוב מאוד לגוון, כדי לגרות להם את החושים עם אוכל בטקסטורות וריחות שונים. זה חשוב גם מבחינת האינטראקציה ביניכם, התשומת לב שהם מקבלים. את עושה שניצל ויודעת שהם אוהבים את זה? תכיני גם להם חתיכה. מי, אגב, ישן במיטה?".
אני וחבר שלי. "מי מהחתולים".
אה . זעתר.
"טוב מאוד. זה אומר שהוא מצא את הנישה שלו. הוא חתול יפהפה, אבל הוא צריך שם אחר, אני רוצה להגיד לך". זה לא אני נתתי לו. "מה זה'זעתר'? הוא צריך שם של מלך".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
לתת להם לאכול כיד המלך, שיהיו מבסוטים. צילום: צער בע"ח רחובות
|
|
|
|
|
|
|
שעת סיפור
|
|
|
|
|
|
|
"מישראלים מאוד קשה להוציא כסף בשביל טיפול נפשי בחתולים שלהם", אומרת קמליה נרקיס, יועצת להתנהגות החתול, שאת השכלתה בתחום רכשה, כמרבית פסיכולוגי החתולים בארץ, בקורס בן מאה שעות בתחום שמעבירות מאיר ועמירן ב"עמותה למען החתול".
"זה חבל, מפני שיש המון חתולים במצוקות, עם הרבה בעיות התנהגות, ואין בעיית התנהגות שלא קשורה בבעלים. היה לי עכשיו מקרה של חתול שנהג לאכול לעצמו את הזנב. כשהגעתי גיליתי שיש המון סטרס בין בני הבית, והחתול אוכל את הזנב שלו כי הוא קולט את זה וזה מכניס גם אותו לסטרס.
וחוץ מזה הוא משועמם כי הוא לא מקבל מספיק תשומת לב. מצד שני, יש אנשים שמתקשרים ואומרים לי,'תשמעי, החתול שלי לא נורמלי, הוא פסיכי, חולה נפש!'. כשאני שואלת מה קרה מסתבר שהחתול שורט רהיטים, קופץ על משטחים גבוהים ומעיר את בני הבית. אז אני אומרת,'תשמעו, החתול פשוט נורמלי'".
מה הבעיות הכי נפוצות של חתולים?
"מספר אחת זה עשיית צרכים מחוץ לארגז. הרבה פעמים זה נובע פשוט מהעובדה שארגז החול מלוכלך מדי, אבל לפעמים זה פשוט סטרס. את מביאה חבר חדש הביתה או מעיפה את הכורסה שהיתה אהובה עליו והחתול נכנס למתח.
הבעיות גם תלויות מאוד באופי של החתול. יש חתולים שפשוט לא עברו מעולם תהליך של סוציאליזציה עם בני אדם וכשכמכניסים אותם הביתה הם יוצרים קשר עם הבעלים, אבל בורחים מכל אדם אחר. אלה חתולים משוטטים, שאמא, והסבתא, והסבתא של הסבתא, דורות אחורה, לא היו מעולם בקשר עם בני אדם".
חתולי זבל.
"חתולי חצר, נעה, חתולי חצר. אבל גם לזה יש פתרון. בארצות הברית עשו ניסוי ומצאו שגלי קול נמוכים משפרים את הביטחון העצמי של החתול, ומשם אפשר לעבור למגע ולמשחקים".
מה מומלץ להקריא להם?
"זה יכול להיות'מעריב', ' ידיעות', שייקספיר , לא משנה. זה מאוד מרגיע את החתול. בכלל, החתול המודרני גר בבית דירות, לא רואה את הבעלים שלו 13 שעות ביום ואף אחד לא משחק איתו. אני מצאתי שמומלץ מאוד להשאיר לו בבית מוזיקה קלאסית או מוזיקת ניו אייג' מדיטטיבית שתרגיע אותו או לקחת אותו למומחה לפרחי באך שירקח לו משהו מרגיע".
יש מקרים ששום דבר פשוט לא עוזר?
"עולם הנפש של החתול מורכב מאוד. לפעמים אני מגיעה לבתים עם חתולים מאוד פגועים ואז אני ממליצה לשלב את הטיפול ההתנהגותי בטיפול תרופתי, שצריך לרשום וטרינר. החתול שאוכל לעצמו את הזנב, למשל, מטופל עכשיו בתרופות פסיכיאטריות ויש לי גם חתולה שלא הסכימה לקבל את הגור החדש שנכנס לבית, ועכשיו, כשהיא על פרוזק, היא הרבה יותר רגועה".
מחירו של סשן ממוצע, שנמשך בין שעתיים לשלוש וכולל גם מעקב טלפוני ודוח טיפולי מפורט, נע סביב 300 שקל. "אני בודקת את הבית", אומרת נרקיס, "משוחחת עם הבעלים ומשוחחת עם החתול. היה לי מקרה של חתולה שחורה שלא נתנה ללטף או להבריש אותה ואת כל השעתיים ביליתי איתה מתחת למיטה. למרות שאני מוכרחה לציין שהיו לי ביקורי בית שהייתי מאוד מאוכזבת. החתול פשוט אמר לי שלום, והלך".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ממולץ להקריא להם סיפור, אפשר גם את פרשת השבוע.
|
|
|
|
|
|
|
דיכאון קליני
|
|
|
|
|
|
|
הדוגמנית והשחקנית ניקול דיקסטרה, פציינטית של נרקיס, פנתה אליה עקב משבר ביתי חריף, ורגע לפני שעמדה למסור את החתולה. "פיצפיץ היתה חתולה קצת מופרעת", אומרת דיקסטרה, "והיתה מאוד תוקפנית כלפי אחותה, שלג. הווטרינר המליץ לי על טיפול התנהגותי, אני לא ידעתי שקיים כזה דבר ובהתחלה מאוד היססתי. כאילו, פסיכולוג חתולים? אבל אז, כשהיא באה, הבנו איזה טעויות עשינו.
מסתבר שנקודת המפנה היתה העיקור ושהעוינות שלה מאז היתה מופנית כלפי שלג וכלפי. הטעות הגדולה שעשיתי היתה להתערב בריבים ביניהן, ועוד יותר גרוע, זה שנעצתי מבט בחתולה, כמו שעושים עם כלב, כדי להראות לה מי הבוס. חתולים, כשנועצים בהם מבט, פשוט תוקפים. היא לימדה אותי להרגיע אותן על ידי משחקים ולהשתמש בקאט-ניפ, שזה כמו, סליחה על הביטוי, גראס לחתולים, שהם ממש מתמסטלים מזה, ותוך כמה ימים העניינים כבר היו הרבה יותר רגועים".
"אנשים מאוד ספקנים וחשדנים כלפי המקצוע הזה", אומרת יועצת ההתנהגות לחתולים, אריאלה שינוק. "אני כבר רגילה, כשאני מספרת לאנשים מה אני עושה, לחכות שנייה ואז להגיד: 'או-קיי, עכשיו לצחוק'. גם עם בעלי החתולים שאני מגיעה אליהם חלק מהעבודה זה להמחיש להם שלא נפלתי מהירח".
איך באמת הגעת לעיסוק הזה?
"אני באה מתחום של פסיכולוגיה ארגונית, אבל בקורס היו אנשים מכל מיני תחומים. ועדת הקבלה כללה ראיון אצל מנכ"לית העמותה, מנחת הקורס וחתול. שמעתי שמישהי נפסלה כי האינטרקציה שלה עם החתול לא היתה מספיק טובה".
גם אחרי ששוכנעו בעלי החתולים שמדובר באישה מן היישוב, אומרת שינוק, מתרכזת העבודה לעתים קרובות יותר בבעלים ופחות בחיה.
"יש מקרים של אנשים באמת מאוד היסטריים. היתה לי מישהי שלקחה שבועיים חופש מהעבודה רק כדי לשבת בבית ולפשר בין החתולים והיה מקרה שהזעיקו אותי בהול כי החתול, לדבריהם, תקף את הילד ופצע אותו באופן מאוד מאוד רציני. כשהגעתי לא ראיתי עליו כלום, חשבתי שאולי יש עוד ילד בבית. חלק מההתמודדות זה עם אנשים שמאוד אוהבים את החתולים שלהם, אבל פועלים לא נכון, וצריך להגיד להם בעדינות, שלא ייעלבו, שלהעניש את החתול ולצעוק עליו זה לא רעיון כל כך טוב".
נתקלת בחתולים עם בעיות קליניות? מאניה דיפרסיה, דיכאון קליני, כאלה מין דברים?
"בחתול עם מאניה דיפרסיה עוד לא נתקלתי, אבל בחתולים עם דיכאון קליני כן, וגם בחתולים עם בעיות פסיכוטיות, כמו אובססיה קומפולסיבית. יש גם מקרים שהם מורכבים בגלל סיבות אחרות, ריבוי חיות, למשל. היה לי מקרה של בית עם כלב, חתול וחמוס, והבעיה היתה האינטראקציה בין החתול לחמוס. החמוס הכניס את החתול לסטרס. ניסיתי ליצור יחסים יותר רגועים ביניהם, להרגיל אותם אחד לריח של השני, וזה עבד".
"כל מי שאני מספרת לו שלקחתי את החתולות שלי לפסיכולוג נכנס להלם", אומרת קרן טרגר, מטופלת של שינוק. "אבל מה לעשות שאחרי חמש שנים ביחד, לאקי פשוט התחילה פתאום לתקוף את פומה. פומה כל כך פחדה, שהיא לא העזה לרדת לרצפה, והיא כל כך פחדה אפילו ללכת לחרבן שהיא חרבנה בכיור מטבח. חבר שלי היה מזועזע לחלוטין, גם אני כמובן, וזה היה זוועת אלוהים, אין מילה אחרת לתאר.
אריאלה היתה כאן איזה שלוש שעות וממש דיברנו על כל פיפס בחייהן, מהילדות, או הגורות שלהן, ועד הבגרות. בחיים לא דיברתי כל כך הרבה על החתולות שלי, כולל לא עם אנשים שאוהבים לדבר על חתולים. הדיאגנוזה היתה שללאקי, שהיא גם ככה חתולה חרדתית מטבעה, היה המון סטרס מצטבר, ואני, בזה שצעקתי עליה, רק העליתי לה את מפלס החרדה. התחלתי לשחק איתן במשחקים שמחקים טרף ולתת להן צ'ופרים כשהן נמצאות אחת ליד השנייה ובהדרגה הכל חזר למצב נורמלי".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"בהתחלה היססתי, כאילו פסיכולוג לחתולים?" ניקול דיקסטרא. צילום: ברק פכטר
|
|
|
|
|
|
|
פני החתול כפני בעליו
|
|
|
|
|
|
|
אילנה זפרן, אם לפציינטית בדימוס שטופלה לפני כמה שנים על ידי פסיכולוגית חתולים, פחות התרשמה. "ברגע שמישהי עברה לגור איתי, ספגטי נהייתה נורא תוקפנית. זה כבר לא היה ברמה של חתול אלא ברמה בלתי נסבלת. היא היתה נושכת, שורטת, קופצת, דברים רגילים של חתולים, אבל הכל באובססיה מטורפת. היינו מיואשות וככה הגענו לפסיכולוגית הזו.
בהתחלה צריך היה למלא טופס עם מלא שאלות, נורא מצחיק, ואז היא באה לבית, שאלה עוד מלא שאלות, ודיברה קצת עם החתולה. היא לא ירדה לשורש הטראומה ברמה של למצוא מה אמא שלה עשתה לה כגורה, אבל נתנה לנו אבחנה שהיא סובלת מבעיות שנובעות מאיזשהו חוסר ביטחון והמליצה על טיפול משולב של פרוזק כדי להוריד את מפלס החרדה, יחד עם ניסיון שלנו לשנות את ההתנהגות.
כל פעם שהיא עומדת לתקוף, למשל, היינו אמורות להשפריץ עליה באקדח מים כדי שתקשר את זה עם משהו רע. אז קנינו אקדח מים, אבל התייאשנו אחרי יום. בהתחלה השפרצנו עליה וזה היה משעשע והכל, אבל לא נראה היה שזה ממש עוזר.
הפרוזק דווקא כן עזר, כי היא היתה כל הזמן מסטולה וישנה, אבל באיזשהו שלב גם זה היה נראה לנו קצת מוגזם וזה גם עלה מלא כסף, אז החלטנו לגמול אותה והורדנו את המינון בהדרגה. היא יצאה מהסוטול, אבל לא חזרה להיות כשהיתה, עם השנים זה בכלל נרגע. אני עדיין מגדירה אותה כמשוגעת, וכל הסיפור הזה של פסיכולוגיה לחתולים נראה לי בולשיט בסך הכל. זה חתול".
"אם לא מתמידים ואם לא מפנימים את השינוי ההתנהגותי זה באמת לא יעבוד", אומרת ריבי מאיר מ"העמותה למען החתול". "בארץ אין עדיין מספיק מודעות. בארצות הברית, למשל, שם אנחנו השתלמנו, תחום הרווחה הנפשית של החתול הרבה יותר מפותח. ייעוץ התנהגותי לבעלי חיים נלמד שם בהמון מסגרות שונות, גם אוניברסיטאיות, ויש המון אפשרויות להתקדם. בארה"ב גם מאוד מתפתח עכשיו התחום של תיקשור עם חתולים".
תיקשור עם חתולים?
"חתולים יכולים לתקשר באופן לא מילולי. כשאנחנו מרגישים לא טוב, הם יבואו ויגרגרו לנו ליד המקום שכואב, וכשמוציאים תרסיס נגד פרעושים, הם ישר בורחים. במחקרים נמצא שיש להם יכולת מאוד גבוהה לקרוא את המחשבות שלנו, כי אנחנו מדמיינים תמונות באופן גרפי, והם קולטים אותן דרך גלי המוח.
אבל כדי לנצל את זה למטרה טיפולית צריך כמובן לעסוק בזה ברצינות. אנחנו מתמקדות בפן ההתנהגותי. סיבה מאוד נפוצה לבעיה נפשית, למשל, זה שמישהו מבני הבית לא רוצה את החתול, למשל בני זוג שאחד מהם רוצה אותו והשני עושה טובה, ואז החתול מרגיש לא רצוי. צריך להבין שאין חתול רע ואין חתול משוגע, יש רק חתול בבעיה, שסובל מחסכים או מחוסרים, ושחסרה לו בצד הנפשי התייחסות נכונה".
בהיעדר כל בעיה רפואית, מחליט ד"ר שגיב בן-יקיר, וטרינר המתמחה ברפואה משלימה ומרצה בקורס למטפלים מוסמכים ברפואת חיות משלימה במכון וינגייט, להעביר את יערה דיקור סיני הגורם להיי. הרקע המדעי, שחרור אנדורפינים, והפרוצדורה, ארבע מחטים קטנטנות בטלפיו, עניינו את יערה הרבה פחות, כך נדמה, מהלאות הסבבית שפשתה באיבריו ומהבטחתה של הסמכות המדיצינית ש"הוא עוד יישאר מסטול לכמה זמן".
"עיקר הטיפולים ברפואה משלימה לבעלי חיים זה בדיקור, צמחי מרפא וטיפולים הומאופתיים", אומר בן-יקיר. "רפואה משלימה יכולה לעזור לחתול גם בבעיות פיזיות, וגם, בפירוש, בבעיות פסיכולוגיות והתנהגותיות. להרבה בעיות של אגרסיביות, קנאה, שנאה, יש רקע אמיתי של בעיה אורגנית, ולכן הרעיון הוא לתת טיפול סימפטומטי לבעיה ובמקביל לנסות לרדת לרבדים יותר עמוקים בהתנהגות של החיה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בעיקר דיקור וטיפולים הומואופתיים. צילום: ראובן קסטרו
|
|
|
|
|
|
|
דיקור ורייקי
|
|
|
|
|
|
|
חתול יכול, כמו בנאדם, להיעזר בדיקור לצורכי דיאטה?
"קיימות שיטות דיקור כאלה, אבל בדרך כלל, אם חתול מרבה לאכול, יש תסכולים יותר עמוקים שהוא מוציא על האוכל, בדיוק כמו בני אדם. היה לי שכן שהיה זורק אבנים קטנות על החתול שלי והחתול היה רץ הביתה ואוכל המון ברוב תסכולו. אז אפשר היה לעשות לו דיאטה, אבל הרבה יותר פשוט לדבר עם השכן. היום אפשר להגיד שהחתול אפילו יותר מדי רזה".
"לכלבים הרבה יותר קל לעשות רייקי, כי הם הרבה יותר צייתנים מחתולים, שלא כל כך אוהבים שנוגעים בהם", אומרת גליה קרפול, המטפלת בחיות באמצעות רייקי ותמציות פרחים, ושהרזומה שלה כולל, בין היתר, טיפול ברייקי בקנגורואים וסדנת תקשור עם סוסים באוסטרליה. "מצד שני, אני מוצאת שתינוקות ובעלי חיים מגיבים לטיפולים האלה בצורה מדהימה, כי אין להם את החסימות שלנו, ואם החתול נרתע מזה תמיד אפשר לשלוח לו אנרגיה מרחוק.
רייקי ותמציות זו דרך נפלאה לטפל בבעיות התנהגותיות ולתמוך בטיפול קונבנציונלי. לפני שבועיים, למשל, טיפלתי בחתולה שיום אחד התחילה לתקוף את הבעלים שלה. זה הגיע למצב שהאישה, שהיתה בהריון, לא יצאה מחדר השינה כי החתולה היתה קופצת לה על הרגליים. גילינו שחתולת רחוב השתלטה להם על השטיח שליד הבית, וזה הכניס את החתולה לסטרס ולאכילה כפייתית. אז שילבנו טיפול התנהגותי עם טיפול בתמציות, שעזרו לה להתמודד עם שינוי: תמצית לחרדות ותמצית לטראומה".
שירה גלזרמן נעזרה ברקפת שמאי, יועצת להתנהגות החתול וסטודנטית בתוכנית לרפואת חיות משלימה במכון וינגייט, ובנעה ז"ק, גם היא סטודנטית בתוכנית, כדי לדקר את רחל, חתולתה הנכה. הטיפול הצליח, אלא שבמהלכו חלה תפנית מעניינת בעלילה.
"זו חתולה שנפגעה באחת החוליות בגב בגיל חודש, והיא היתה הולכת רק עם הרגליים הקדמיות, כשהאחוריות נגררות. ואז איזו חברה סיפרה לי על רקפת ונעה, שבזכות הדיקור שהן עשו איזה כלב התחיל ללכת. בשנייה הראשונה זה נשמע לי מצחיק, דיקור לחתול, מין משהו שעושים אנשים שאין להם מה לעשות, אבל אמרתי שאין לי מה להפסיד. התוצאה היתה באמת מדהימה: היא עולה יותר בקלות במדרגות, משתמשת יותר ברגליים האחוריות, קופצת בין הספות. גם הביטחון העצמי שלה עלה.
"העניין הוא שבבית יש עוד שני חתולים, ביאנקה, שהיא כבר בת 16 וחירשת לגמרי, וספייק, שהוא חתול מאוד ביישן, שתמיד בורח מכולם. לספייק היתה בעיה בעין, לא משהו דרמטי, ועל הדרך החלטנו לטפל גם בו. רקפת ונעה אמרו לנו שבעיות בעיניים הרבה פעמים קשורות לכבד, ודקרו אותו.
הבעיה בעין לא עברה, אבל מאותו רגע הוא נהיה מה זה חתול נחמד. הוא בא לאנשים, מתמרח, עשינו איזה אירוע על הגג והוא פשוט הסתובב בין כולם. מצד אחד קצת נבהלתי, אמרתי, מה, הן היו יכולות הרי באותה מידה לדקור אותו באיזו נקודה שהיתה הופכת אותו לעוד יותר נקניק. מצד שני, זה כבר קרה, ובמקרה גם יצא טוב, אז מה זה משנה".
הניסיון להעביר את ספייק אנליזה, אגב, נחל הצלחה פחותה. "ספייק היה מציק נורא לרחל, ורקפת באה והציעה כל מיני דרכי התמודדות. זו היתה סיטואציה נורא מוזרה: אני ובן הזוג שלי יושבים על הספה עם החתולים ומדברים עליהם, זה היה כמו לשבת בערב הורים. היא לימדה אותנו כל מיני משחקים כדי שיוציא את המרץ עליהם במקום על החתולה, אבל לא התמדנו בזה, כי לא היה נראה לנו שזה ממש עוזר. הוא פשוט פיצל את האנרגיה שלו, שיש לו ממנה המון ואין לו כל כך על מי להוציא אותה: יש לו בבית חתולה אחת נכה ואחת חירשת בת מאה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הידרותרפיה
|
|
|
|
|
|
|
ד "ר ליסי שרון, וטרינרית ומדקרת מהמרכז הישראלי לשיקום חיות, מתעניינת פחות באלמנטים הפרוידיאניים שהביאו אליה את החתול, ויותר בבעיה עצמה. בין היתר מטפלת שרון בחתולים הסובלים מפגיעות נוירולוגיות ואורתופדיות באמצעות דיקור, דיקור חשמלי והידרותרפיה, וכן מכינה תוכניות דיקור, תזונה וכושר לחתולים הסובלים מבעיות השמנה.
הידרותרפיה? את רוצה להגיד לי שחתול נותן שיכניסו אותו למים?
"זה תלוי באופי של החתול, אבל יש שיטות להכניס אותם. מדובר בחתולים שמאושפזים כאן, בונים קשר עם המטפל, ורק אחרי שהם מרגישים נוח ואנחנו כבר יודעים מה מפתה אותם, אוכל מסוים, צעצועים, עכברים עם נוצות, אנחנו מתחילים לדרוש מהם דברים אקטיביים כמו צעידה על הליכון או שחייה".
ואיזו תוכנית את בונה לחתול עם בעיית השמנה?
"קודם כל דיקור יכול לעזור, כי הוא משחרר אנדורפינים בגוף שנותנים תחושת שובע ורוגע. אבל אנחנו בעיקר בונים תוכנית עבודה עם המשפחה תוך כדי ניתוח המצב של החתול. אני מנסה גם לגלות עם מי אני עובדת וכמה שיתוף פעולה יהיה לי מהמשפחה. חתול שמן זה בדרך כלל חתול שמאכילים אותו בלי סוף, אז חשוב להבין מי הנפשות הפועלות".
מנסיונך , חתולים שמנים בדרך כלל באים עם בעלים שמנים?
"אם את מצלמת את החתול עם הבעלים את מקבלת שוק. אותו דבר. זו הבנה מוטעית של מתן אהבה באמצעות הזנה, וגם חוסר תשומת לב לפעילות גופנית. כי החתול, מה רע לו? הוא לא זז, לא קופץ, רק אוכל מתי שרוצה ועושה מיאו. אנחנו עומדים עכשיו לצאת בקמפיין להרזיה לחתולים ולכלבים".
מה המקרה הכי חריג שהגיע אלייך?
"אמור להגיע אלי חתול ששוקל שמונה או תשעה קילו! ".
שלי 7,200.".
"אני המומה. תביאי אותו אלי למרפאה".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
