 |
 |
|
|
|
|
| וסי רז על אחת שפיצחה את הגנום הרוחני ועדיין נותרה בלתי מאושרת |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
יוסי רז
20/7/2005 1:58 |
|
|
|
|
|
|
|
"ליוסי שלום רב,
למען האמת, תמיד רציתי להיות שמאנית, עד שיום אחד, ראיתי בנשיונל ג'אוגרפיק טקס שמאני מזעזע: איש אחד היה צריך לעמוד על שני להבים חדים ולעשות תנועות ריקוד. זה היה מעין מבחן חניכה: אם ירד לו דם - המשמעות היתה שהוא לא עבר את מבחן ההתקבלות. למזלו, לא ירד לו דם (לפי מה שהמנחה בתוכנית אמר: "הרוחות הטובות
עזרו לו"), אבל אני החלטתי שלהיות שמאנית זה מגעיל אותי. לכן אני פונה אליך. בתור אחת שלמדה פנג שואי, תקשור, שחזור גלגולים, מדיטציות, זן, רייקי, צ'אקרה דאנס, ועוד ועוד, האם יש משהו שתוכל להמליץ לי, איזו הנשמה או החייאה מלאכותית מהירה ולא מגעילה ועם זאת שתגרום לי לשחרור עצמי?
בברכה, דלית (שם בדוי)".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
2.
|
|
|
 |
|
|
|
מצטער דלית, אבל אין שום דרך אחרת להגיד לך את זה, אז בואי פשוט נשים את הדברים על השולחן. שום הנשמה מלאכותית לא תעזור לך. לו הייתי צריך לסכם בשתי מלים את מה שקורה לך הייתי אומר: את מתה. במילים אחרות - מנקודת ראותך כבר פיצחת את הגנום הרוחני. לאחר שקנית את כל הכפתורים הנכונים (כפתור הפנג שואי, כפתור התקשור, כפתור הרייקי, כפתור המדיטציה, כפתור ההארה), נותר לך רק ללחוץ על הכפתור המתאים שיוסיף לחייך הדוהרים את התבלין החסר, הכפתור שיעשה בשבילך את העבודה, שיסחוף אותך פנימה אל נקודת הג'י הרוחנית שלך כדי שתתעוררי ברעדה גדולה, לא כך?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
3.
|
|
|
|
|
|
|
עכשיו רק נותר לשאול, למה בעצם כל זה קרה לך, לנו.
לפני שנים רבות, איש זקן אחד עם רצועת בד צרה על אזור החלציים שלו, החליט לשים קץ לעדרי הבופאלו המתגוללים ללא רוח חיים ממחלה קשה בחווה שלו. זו היתה החלטה לגמרי שרירותית של ראש השבט, הצ'יף (שלימים הפך במזרח הרחוק ל"גורו"), איך להמיר את הפחד מפני הלא נודע (המחלה, הרעב, הרעם והברד) - בתקווה.
נוצה של תרנגול בר שהתעופפה במקרה על ידו משכה את תשומת לבו. הצ'יף אסף אותה לחיקו, ואחר כך הניח את הנוצה לפי כיוון הרוח, בצד מזרח. בלב הוא נדר לעצמו: אם עדר הבופאלו יצא בחיים מהמחלה, אני תמיד אניח נוצת תרנגול בר בכיוון מזרח. ואכן, העדר החלים מהמחלה, ובכך נגלו לשבט כולו יכולותיו המופלאות של הצ'יף הזקן, שהפך בן לילה לקוסם, חכם ומנהיג רוחני. אבל בגלל שהצ'יף החמוד הזה היה איש טוב, הוא יצר חברה טובה, שכל אחד בה ידע מה תפקידו ומהן מתנותיו החיוביות.
עברו מאות שנים מאז, ובעולמנו, הדברים לא תמיד יצאו ככה טהורים, מהמקום הנקי שלהם. בכל יום שני וחמישי החלו להתגלות כל מיני צ'יפים שרלטניים שניסו לאנוס את הרוח האנושית. עצם המחשבה על זה מעלה בי עצב, כי שנים רבות אחר כך, אנשים אחרים לגמרי, החליטו לטהר את הזרעון או הביצית כדי לייצר אדם גבוה יותר, כחול עיניים, חזק יותר וחכם יותר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
4.
|
|
|
|
|
|
|
אבל יותר מכולם, השכילה לעשות אחותנו הגדולה, הביג מאמא של הניו אייג', ארה"ב השמנה והיפה, שהמציאה את מתן המענה הכי המהיר והכי קל לסבל, לניכור ולפחד. אחותנו הגדולה מהניכַר הפכה את התהליך הרוחני של התמרת הפחדים האנושיים למשהו סחיר ומהיר, מעין אמריקאן איידול להמונים, שפשפה ושפשפה את המושג "רוחניות" עד שהוא הפך לבדיחה. בדיחה עצובה שגרמה עוולות לאנשים תמימים שבאמת רצו שינוי. בדרך הנכספת אל השינוי הם נפלו חלל ולו רק בגלל המגוון העצום, הענק, המדהים, המבהיל בגודלה של בועת הניו אייג'. לכן, דלית היקרה, עושה רושם כי הבעיה הגדולה של כולנו, ושלך, היא שאנו עדיין מחפשים את נוצת תרנגול הבר המקרית, ופה בדיוק טמונה הבעיה העיקרית שלנו: הנוצה. הנוצה הזאת נטחנה כל כך עד דק, שזה ממש מעייף. תמיד מדובר בנוצה קלילה, וחד מימדית, בלי מורכבות, בלי רבדים עמוקים. אבל כאן, את בטח תבואי ותגידי לי, שהאדם הוא לא רק גוף הוא גם נפש. והנוצה היא סמל, ייצוג, המחבר את החומר אל הנפש. ושבעצם איפשהו, שם בחוץ, לכל אדם נמצאת הנוצה המתאימה לו, הנוצה שתעשה לו את זה, ומה אכפת לך אם הנוצה הזאת כבר נטחנה עד דק, אבל לאיש ברחוב היא עוזרת?!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
5.
|
|
|
|
|
|
|
אם תטעני את כל זה, דלית, אהיה חייב להגיד לך: תשחטי! כל הנוצות של התרנגולת הרוחנית שלך נמרטו כבר מזמן. התרנגולת שלך הפסיקה לעשות קוקוריקו. היא שוכבת על הגב, עירומה, מוכנה שפעם אחת באמת תנקי לה את האיכס הפנימי. האם תהיי מוכנה להעניק לעצמך, דלית היקרה, עבודה רוחנית אמיתית, תובענית, קשה, מגעילה ובלתי נעימה שכזו?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
