 |
/images/archive/gallery/335/405.jpg משה אטס.
 |
|
|
|
|
| איך הטאי צ'י שפותח בסין כבר לפני יותר מאלף שנים שייך באופן כל כך הדוק לעידן החדש? |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
משה אטס
24/7/2005 15:55 |
|
|
|
|
|
|
|
מהי מהות התנועה המאפשרת למתאמן לחצות גבולות?
שימו לב לשמותיהן של ספינות החלל שלנו? "צ'לנג'ר" - האתגר, "ווייג'ר" - הנוסע, "אפולו" - שמו של אל יווני. גם למורה המכובד גורדייף היתה חללית שעליה הוא מספר בספרו "סיפורי בעל זבוב לנכדו" - חללית ושמה "מימוש עצמי".
גורדייף מסביר בספרו את טכניקת ההגעה של אותה חללית ממקום למקום היא נופלת ממקום למקום ביקום, כלומר עושה שימוש בכוחות הטבעיים של היקום כדי להגיע ליעדה.
אחד הכוחות הטבעיים של היקום הוא כמובן כוח המשיכה שבו משתמש גם מתאמן הטאי צ'י על מנת להגיע ליעדו.
הייתי מחלק את הטאי צ'י לשני חלקים. התנועה הראשונה וכל שאר התנועות. התנועה הראשונה היא תנועה שאינה מובנת מאליה כלל וכלל - היא הבחירה להתחיל לזוז, התנגדות חד משמעית לחוק הכבידה השואף לקבור אותנו ללא תנועה במקום אחד. זה המקום שמן הסתם נגיע אליו כשחוק הכבידה ינצח בסוף.
מאותו הרגע שמושלמת התנועה הראשונה הנקראת פתיחה, מתחיל שיתוף פעולה עם ה"קברן". הטאי צ'י הוא סדרה של
נפילות ואיסוף מומנטים מהנפילות, תיעול טהור של אותו המומנט בכדי להגיע ממקום למקום. הנופל, נופל אל מקומות שלצופה מן הצד נראים דומים ומוכרים אולם לטאי צ'יאיסט אלה מקומות לא מוכרים המתחדשים כל רגע ודורשים ויתור, או כמו שמגדיר זאת העידן החדש - הליכה עם הלא מוכר.
חבל שהרבה מהעוסקים בטאי צ'י מחוברים לכל מיני סמלים חסרי משמעות שלא מועילים להם במיוחד. כמו למשל שמות של חיות למיניהם, פולקלור סיני ואפילו חלקים תיאורטיים מסוימים מהרפואה הסינית. זה לא עידן חדש זה היסטוריה.
הסיבה להתחברות לתיאוריות שונות או לסיפורים קסומים היא הפחד ממה שיקרה אם נוותר, וניכנס למקום לא מוכר בנפילה. בלי "לאחוז בזנב הדרור" או "להתחבק עם נמר".
כאן, קוראים יקרים, מתחיל עידן חדש שעוד לא נלמד בבתי הספר המוכרים.
ובכל זאת כתב כבר קהלת: "אין חדש תחת השמש", כלומר שמור על הצניעות עם החידושים שלך.
מתארגנת קבוצה ללימוד טאי צ'י עם משה אטס. המעוניינים מוזמנים לפנות אל ד"ר דינה ראלט:
03-5224750, או במייל
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
