 |
/images/archive/gallery/335/786.jpg דרקון מאיר במוזיאון ארץ ישראל בת''א.
צילום: אמיר מאירי  |
|
|
| תערוכת דרקונים במוזיאון ישראל |
|
| לקאנג שאולינג יש עסק משפחתי: יצירת תערוכות המבוססות על אייקונים מהתרבות הסינית. בשנה האחרונה עמלה משפחתה על תערוכת הדרקונים שמוצגת כעת במוזיאון ארץ ישראל |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
סמדר הירש
|
|
|
|
|
|
|
|
קאנג שאולינג בת ה-67 החלה לספר את סיפוריה של סין כבר בגיל תשע, כשוליה של המורה שלה להיסטוריה. כשבגרה הקימה במחוז שאנסי מפעל משגשג לבובות, וב-1992 החליטה לשלב בין שתי אהבותיה - היסטוריה ובובות. היא גייסה את בנה ואשתו ואת נכדתה, ויחד איתם עברה לבייג'ינג והחלה ליצור תערוכות ענק המבוססות על אייקונים מהתרבות הסינית ועל המסורת להאירם בחגים הסיניים (פעם עם נרות, והיום עם מערכת חוטי חשמל סבוכה). מאז הקימה משפחת שאולינג שתי תערוכות בישראל, ועל פי הזמנה מיוחדת של מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, פתחה כאן בסוף השבוע תערוכת דרקונים מאירה ומנצנצת.
"חיפשנו נושא מיוחד שיתאים לקיץ הנוכחי", מסביר סמנכ"ל
המוזיאון צחי בקר בסיור מקדים באתר ההקמה, שבו מתעוררות לחיים מפלצות מיתולוגיות ענקיות עשויות בדים (ונורות) בשלל צבעים וצורות. "ביחד עם המשפחה, שהיה לנו ניסיון טוב בעבודה איתה בתערוכת הפנסים, החלטנו על דרקונים. הדרקון, שאמנם בא מסין ומייצג קודם כל את סין, נפוץ בתרבויות נוספות. אפשר למצוא דרקונים גם במיתולוגיה של מצרים העתיקה, בבל, פרס ויוון העתיקה, וגם באפוסים סלאביים ובריטיים, במסורת ההינדית, במסורת הנוצרית ואפילו באגדות הסקנדינביות והגרמניות. לכן כשהתחלנו את הדיאלוג עם קאנג בנוגע לדמויות, היה חשוב לנו שתהיה התייחסות גם לתרבויות הנוספות שבהן מוזכר הדרקון ולא רק לתרבות הסינית".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אין ביקוש לדרקונים
|
|
|
 |
|
|
|
למרות שבסין מציינים עכשיו בכלל את שנת התרנגול ולא את שנת הדרקון, צוות של 40 עובדים גויס על-ידי המשפחה כדי ליצור במשך שנה שלמה, בעבודת יד, את עשרות התחנות המרהיבות שיוצבו בחצר המוזיאון עד סוף הקיץ. "מדובר ב-43 תחנות שכוללות עשרות אלפי פרטים ופריטים", מספרת ג'ואן ג'ואן, הנכדה בת ה-22 שמתרוצצת בין הפועלים כדי לוודא שכפר הדרקונים הקטן ממוקם כמו שצריך. "אני מאוד אוהבת דרקונים ומאוד אוהבת שמעריכים את התרבות הזאת בעולם. בסין החיים עכשיו מאוד מודרניים, ואין כל כך ביקוש לדברים האלה. גם נורא שמחתי שביום שהגענו לכאן, לפני חודש, ירד גשם. זה סימן טוב. אמרו לי שאין בישראל גשם כמעט, בטח שלא בקיץ, ולמרות זאת, ברגע שיצאנו מהמטוס היה גשם. אולי הדרקונים הביאו את הגשם".
לא במקרה מייחסת ג'ואן את הגשם לנחיתתן של המפלצות בתל אביב. תפקידו הידוע ביותר של הדרקון, על פי האמונה הסינית, הוא הורדת גשמים. בתקופות בצורת נערך טקס הקרבת קורבנות לרוחות ההרים והנהרות, משכנם של אלי הגשם, הדרקונים. השאמאנים הסינים שביקשו להביא גשמים נהגו, בין השאר, לרקוד סביב דמויות דרקונים שעוצבו מעפר, והאמינו שבכוחו של הדרקון להעבירם אל עולם הרוחות וכי הוא הנושא את בני האלמוות אל השמים. בראשם של אלו עמד הקיסר הצהוב, שעל פי האגדה עלה השמימה כשהוא רכוב על גבו של דרקון ארוך זקן.
בתערוכה, פרט לקיסר הצהוב, לדרקון ארוך הזקן ולשלל דמויות מאירות של פרחים, פגודות, דגים, ציפורים, נמרים, פילים וכלבים - עוד שני קיסרים מרשימים ומבחר של דרקונים שמשקפים, בדיוק כמו בתקופות העתיקות, את כישרון ההמצאה והדמיון היוצר של האמנות הסינית, שהעלתה עוד יותר את מעמדו של היצור האגדי כסמל לאצילות, הדרת כבוד, אלוהות שמימית וקדושה, טוב לב וסגולה למזל.
"זאת היתה תקופה מאוד מעניינת בשבילי", אומרת ג' ואן. "גיליתי המון סיפורים על דרקונים שלא הכרתי, גם מהמסורת הסינית וגם ממסורת של עמים אחרים. אני אמנם לא יכולה להאמין לכל מה שאומרים על דרקונים, כי זה באמת מבלבל, אבל אני נהנית לשמוע על כל מה שמייחסים ליצור הזה, ונהנית מהתהליך של היצירה המשותפת עם המשפחה שלי. אני הכי נהנית לראות את כל זה, אחרי זמן עבודה כל כך ארוך, עומד ומאיר את הלילה".
התערוכה מתקיימת בחסות שגרירות סין בישראל, משרד החוץ ועיריית תל-אביב-יפו, והיא תפעל בשעות הערב, כל בשעות 19:00 עד 23:00 מ-23 ביולי עד 30 באוגוסט 2005 (למעט ימי שישי).
פרטים נוספים על התערוכה תמצאו כאן
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
