 |
/images/archive/gallery/353/342.jpg
איור: מירה פרידמן  |
|
|
|
|
| לס נייט, ראש התנועה להיכחדות מרצון של האנושות, ממליץ בחום על הפסקת הבאת ילדים לעולם והיעלמות הגזע האנושי כדי להשיב את השמחה לחייהם של עצי האורן, הכבשים והמקקים. ראיון |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
נועה ידלין
|
|
|
|
|
|
|
|
"כדור ארץ מרוקן לגמרי מבני אדם. נשמע כמו גן עדן, לא? מטבע הדברים זה לא כל כך פשוט, אבל סתם בשביל הכיף, בואו נדמיין את החלום הבלתי אפשרי: כל הזרע האנושי מאבד פתאום את כוח החיים שלו - ולנצח. אף ביצית אנושית לא מופרית על ידי זרעון, לא הופכת לעובר, לא נישאת עד סוף ההריון ולא נידונה לחיים. אפס התעברויות, רצויות או לא רצויות. פנטזיה נהדרת" (מתוך אתר "התנועה להיכחדות מרצון של האנושות").
בדבר אחד אי אפשר להאשים את לס נייט, ראש התנועה להיכחדות מרצון של האנושות: היעדר הומור. קחו, למשל, את המשחק האינטראקטיבי המופיע באתר הבית: "אם היה כפתור דמיוני כלשהו שיכולת ללחוץ עליו ולהעלים מיד את כל בני האנוש", שואלת הכותרת, "האם הייתי עושה זאת?". עכשיו ניצבות בפני הקורא שתי אפשרויות: אם יקיש "כן - הייתי לוחץ על הכפתור", ייפתח חלון שיכריז: "כל הכבוד!". אבל אם יקיש "לא, לא אלחץ על הכפתור", יקבל את ההודעה: "תודה ששיחקת. אנא נסה שנית". " מתחת למשחק כתוב בפירוש 'למטרות שעשוע בלבד'", אומר נייט. "אנשים חושבים שאנחנו איזה חבורת שונאי-אדם סוציופתים, שמפיקים הנאה מורבידית בכל פעם שאסון פוקד את האנושות. זה ממש לא נכון. בדיוק להפך: היכחדות אנושית מרצון היא החלופה ההומניטרית לאסונות אנושיים, לניצול חסר האחריות של משאבי כדור הארץ ולהכחדה של מיליוני מינים של בעלי חיים שבני האדם אחראים לה".
הומניטרית?
"הומניטרית. תשכחי מהכפתור במשחק. אין כפתור כזה, לא יהיה אף פעם כפתור כזה, וגם אם היה היינו מתנגדים לשימוש בו, כי התנועה שלנו מבוססת על היכחדות מרצון ולחיצה על כפתור כזה משמעותה לקבוע את גורלו של מישהו אחר. אנחנו בסך הכל משתמשים קצת בהומור, כי אנחנו לא רואים שום סיבה לשבת באפלה מדוכאים ולהתבכיין על גורל כדור הארץ. זה לא יעזור".
מה כן יעזור?
"אנחנו לא שונאים בני אדם ואין לנו שום עניין שכולם יתאבדו או יירצחו באופן המוני. אנשים נוטים לשכוח שיש דרך הרבה יותר סימפטית ושלווה להפחית את מספר בני האדם על פני הכדור: פשוט להימנע מלהביא לכאן בני אדם נוספים. זו גם הסיסמה שלנו: 'מי ייתן ונחיה חיים ארוכים - ואז נמות וניכחד".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
לס נייט. "אני דווקא מת על ילדים"
|
|
|
 |
|
 |
|
הרעיון היה כאן תמיד
|
|
|
 |
|
|
|
"למה שלא תתחיל בלהרוג את עצמך ולשמש דוגמה לכל חבריך הרגישים ומסובבי הסביבה? זה יהיה נחמד! הייתי משאיל לך, אגב, את האקדח שלי כדי לעשות את העבודה, אבל אז אני עלול להיתפס משפטית כאחראי" (אחת התגובות באתר)
נייט, המסרב למסור את גילו כדי שלא לקדם אפליה המבוססת על גיל, מתגורר באורגון, ארצות הברית. למרות שהוא זה שהעניק לתנועה את שמה, The Voluntary Human Extinction Movement ( או בראשי תיבות: vhemt), הקים ומתפעל את אתר האינטרנט המפואר ואחראי להפצתם של הטי-שירטס והסטיקרים (עם הכיתוב: Thank you for not breeding, "תודה שאתה לא מתרבה" ) לבתיהם של תומכים ומתנדבים ברחבי העולם, מסרב נייט לקחת על עצמו את תפקיד המייסד. "אני רק הדובר", הוא מצטנע, "כי הרעיון היה כאן תמיד. לאורך השנים אנשים רבים הגיעו לאותה מסקנה באופן עצמאי, אבל זה לא תועד בשום מקום, ולא דיברו על זה הרבה. אין לי ספק שכבר בעידן הקרח, כשבני אדם צדו חיות עד שהן נכחדו, או מאוחר יותר, כשארזי הלבנון נכרתו כדי שאפשר יהיה לבנות בתי תפילה, היה לפחות אדם אחד, ובטח הרבה יותר, שרטן בחוסר שביעות רצון ואמר, 'הבני אדם האלה, זה ממש לא משהו'. לפחות כמה פעמים בשבוע אני שומע מאנשים שחשבו בכוחות עצמם בדיוק על אותו דבר ונדהמו לגלות שהם חלק מתנועה שלמה שחושבת כמותם. כי כשחושבים על הדברים באופן הגיוני, אין ברירה אלא להגיע למסקנה מאוד דומה: מצבו של כדור הלכת ארץ היה טוב הרבה יותר אם בני האדם היו נכחדים".
למה, בעצם?
"אם תסתכלי על מה שאנחנו עושים ועל איך שאנחנו לא משתלבים במערכת האקולוגית, תראי שאנחנו רק מפריעים וזורעים הרס וחורבן בכל מקום שאנחנו הולכים אליו. אנחנו בעצם פולש אקזוטי, בכל מקום חוץ מאשר באפריקה, שם התפתחנו. זמן קצר אחרי שהגענו לאמריקה התחילו להיכחד הרבה מאוד מינים שהצלחנו לצוד, ואותו הדבר קרה בכל מקום שהגענו אליו על פני הכדור. ברגע שאת מוצאת עדויות ארכיאולוגיות לבני אדם, את מוצאת עדויות להכחדות. היום אנחנו כמובן גם פולש אקזוטי באפריקה, כי האנשים שם אימצו את אותם המנהגים כמו בכל מקום אחר. הסיבה היחידה לכך שיש עדיין פילים ועוד כמה מינים גדולים יותר באפריקה ולא במקומות אחרים, זה בגלל שהם התפתחו איתנו, עם בני האדם, והפכו חכמים יותר יחד איתנו. למקומות אחרים הגענו עם המוחות הענקיים האלה שהתפתחו לנו,ולא היה להם מושג שאנחנו שם עד שלא נתנו להם מכה בראש ואכלנו אותם".
ומה כל כך רע בזה? זה לא דבר טבעי?
"לנו זה נראה כמו דבר טבעי, בגלל שיש לנו גישה מאוד הומוצנטרית שרואה את האדם כנזר הבריאה וכמרכז היקום. אנחנו צריכים לנקוט השקפה מדעית יותר ולהסתכל על הכל כאילו לא היינו בני אדם. זה דבר שקשה מאוד לעשות, אבל בדיוק בשביל זה יש לנו את המוחות העצומים האלה: זה די ברור שיש מין אחד שגורם לכל השאר להיכחד. אם חייזר היה מגיע לכאן ובוחן את כל כוכב הלכת, הוא היה מצביע עלינו בכלל בלי להסס ואומר, 'הנה, שם יש איזה זן שגורם לכל הבעיות האלה. אם הם לא היו שם הכל היה חוזר למסלולו. בואו פשוט נעקר את כולם ונעבור לכוכב הלכת הבא'".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
סמל התנועה להיכחדות מרצון של האנושות
|
|
|
|
|
|
|
מי ייתן ונחיה חיים ארוכים - ואז נמות וניכחד
|
|
|
|
|
|
|
מה היה מטריד את החייזרים באופן מיוחד?
"אני מניח שהאופן שבו אנחנו מחריבים סביבות מחיה של יצורים אחרים. בכל מקום שבו חיים בני אדם לא חיים הרבה דברים אחרים. ככה אנחנו אוהבים שדברים יהיו. אנחנו לא אוהבים דברים זוחלים מגעילים שיסתובבו לנו בין הרגליים. אנחנו חיים עם בני אדם, כמה חיות מבויתות, כמה צמחים מבויתים, יש לנו קצת פארקים, ואנחנו מרשים לכמה סנאים ויונים להיכנס, וזהו. אנחנו מאוד סלקטיביים ביחס לאיזה צורות חיים יחיו יחד איתנו".
אם ככה, למה הדגש בסיסמה שלכם על "חיים ארוכים" לפני שניכחד? למה לא לקצר תהליכים?
"כולנו נמות במוקדם או במאוחר. אין שום טעם להתאבד או למות מוקדם. לקדם את המוות, כאמצעי לשפר את צפיפות האוכלוסייה, יהיה כמו לנסות להציל ספינה טובעת בלי לסתום את החור בתחתית. אם אני אמות 20 שנה לפני שאני אמור למות, זה כולה 20 שנה של השפעה אנושית".
יותר טוב מכלום.
"נכון, אבל תשווי את זה לאי-יצירת אדם חדש. זה חיסכון של משהו כמו 75 שנות השפעה אנושית. כך שהדרך הטובה ביותר היא למנוע מאנשים חדשים להיוולד ולא להשמיד את הקיימים. צריך גם לקחת בחשבון שכשיש שיעורי תמותה גבוהים, יש גם שיעורי ילודה גבוהים, כסוג של תגובה פסיכולוגית, כך שאני לא חושב שעידוד מוות הוא הצורה הטובה או היעילה כדי לקדם את הפתרון לבעיה. גם מבחינה מוסרית אני לא רואה איך אפשר בכלל לשקול את זה".
אבל אם מישהו בוחר לקחת את חייו, לא כמשהו מאורגן או באיזה התאבדות המונית, אתה בעד?
"אני מכבד את זכותו של כל אחד למות. הסיסמה שלנו אומרת, 'מי ייתן ונחיה חיים ארוכים - ואז נמות וניכחד', אבל אם מישהו לא רוצה לחיות חיים ארוכים, זה עניין שלו. רק שאם אדם אחד מת, אחד מתוך 6.5 מיליארד מהאוכלוסייה, אני לא רואה בזה שיפור כזה גדול".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הנה מישהי שבחיים לא תגנוב זרע
|
|
|
|
|
|
|
ילדים מתים זה שמחה
|
|
|
|
|
|
|
"- האם התנועה בעד הפלות?
- רק אם מישהו בהריון"
(מתוך "שאלות ותשובות נפוצות" באתר)
את התנועה הקים לס, מורה מחליף במקצועו, לפני 35 שנה. להערכתו חברים בה כיום כשלושה מיליון איש ברחבי העולם. "זה רק על בסיס סטטיסטי, כי אין לי שום דרך להעריך כמה אנשים יושבים מול המחשב ואומרים לעצמם, וואללה, אהבתי מה שקראתי. אנחנו לא ארגון שצריך להירשם אליו ושמאפשר לעקוב אחרי מספר הנרשמים, ואנחנו גם לא רוצים להיות. ברגע שתנועה הופכת לארגון ומתחילה לגבות דמי חבר ולשכור לעצמה בניין, זה כבר הופך לגוף שמשרת את עצמו. אבל יש לנו קבוצות דיון פעילות באנגלית, בספרדית ובצרפתית, האתר מתורגם להמון שפות ואני מקבל תגובות מכל העולם, כולל מישראל. פעם אפילו קיבלתי תגובה מפקיסטן".
התנאים לחברות, בהתאם, רופפים למדי וכוללים אך ורק את ההחלטה שלא להביא אדם נוסף לעולם. "אנשים כותבים לי ושואלים, למשל, מה קורה אם כבר יש להם ילדים, האם הם עדיין יכולים להצטרף. אז אני אומר שאין שום טעם לחוש אשמה על העבר. ילד אחד זה טוב כפליים משניים, ושניים זה טוב כפליים מארבעה".
אתה לא כל כך אוהב ילדים, הא?
"אני דווקא מת על ילדים. לפעמים הם הרבה יותר מעניינים ממבוגרים".
אז לא קצת חבל שלא יהיו יותר מהם?
"בוודאי שזה יהיה חבל. מאוד חבל. אבל גם חבל מאוד, למשל, שאין יותר לווייתן אטלנטי אפור. לא שאני אי פעם אקפיץ אחד כזה על הברכיים, אבל עדיין. האנשים בתנועה שלנו אוהבים תינוקות בדיוק כמו כל אחד אחר, אבל תינוקות הם לא הבעיה. מבוגרים הם הבעיה, ואנשים נוטים לשכוח שתינוקות הופכים למבוגרים, ושהם מבוגרים הרבה יותר זמן מאשר הם תינוקות".
אז אם מישהי בהריון, אתה ממליץ לה, כמובן, על הפלה.
"הפלה משמעותה שמישהי בהריון, אבל לא רוצה להיות. אני בעד אמצעי מניעה ומניעת הריונות לא רצויים. יש 75 מיליון הריונות לא רצויים כל שנה בעולם, וההערכות הן של-300 מיליון זוגות אין את האמצעים למנוע התעברות, למרות שהם לא רוצים להתעבר כי קשה להם לטפל במה שיש להם גם ככה. יש ארגונים שעובדים קשה כדי להביא אמצעי מניעה למקומות האלה, אבל יש גם ארגונים חזקים מאוד שעובדים קשה כדי למנוע את זה, כמו ממשלת ארצות הברית הנוכחית והוותיקן.יותר מכל דבר אחר אנחנו נגד כפייה ובעד חופש רבייה. אני לא משלה את עצמי שנשיג את המטרה של התנועה כל כך מהר, אבל אם בתוך עשר שנים נגיע למצב שלכל זוג יהיה את החופש לבחור, אני אהיה אדם מאושר".
בניגוד למה שאפשר היה אולי לצפות, לתנועה אין מתנגדים אקטיביים בקרב ארגוני עידוד הילודה למיניהם, ונייט אינו מקבל תדיר חבילות עם תכנים בלתי סימפטיים או שיחות טלפון מקתוליות בקריז. ארגוני איכות הסביבה הגדולים, הוא אומר, אמנם הפסיקו להזמין אותו לכנסים, אחרי שכל כנס כזה, ולא משנה אם עניינו המרכזי היה עתיד הנהרות או גורלן של הציפורים, נגמר בכותרת: "ארגון זה וזה החל לתמוך בהשמדת בני אדם". אבל נייט מרצה באופן קבוע בכנס המשפטי הסביבתי באוניברסיטת אורגון, בכנסי איכות הסביבה הגדולים בצפון ארצות הברית והוא מקים דוכן מידע בכל הזדמנות ואתר.
"אני חושב שאין לנו אויבים ממש כי אנשים לא מרגישים מאוימים כל כך מהקונספט. די קל לבטל אותו, לא? כנראה שעד שזה יהפוך למשהו יותר משפיע ואפקטיבי לא יראו בנו איום. התגובות העוינות מגיעות בעיקר במייל, וכמעט כולן נראות אותו דבר: 'למה שלא תתחיל בלהרוג את עצמך'. אבל רוב התגובות הרבה יותר משעשעות. אחת השאלות הכי נפוצות, למשל, היא אם אנחנו מתנגדים לסקס".
אתם מתנגדים לסקס?
"אנחנו שוכחים שאפשר לעשות סקס בלי להתרבות ומקשרים את שני הדברים אוטומטית. זה נכון שלבני אדם, כמו לכל היצורים החיים, יש דחפים שמובילים לרבייה, אבל הדחף הביולוגי שלנו הוא לעשות סקס, לא לעשות תינוקות. תינוקות הם תוצר הלוואי. להגיד שהחשק לסקס הוא החשק להתרבות זה כמו להגיד שהחשק לאכול הוא החשק לחרבן".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רישיון להתרבות
|
|
|
|
|
|
|
ברבות השנים נתקל נייט בכל נימוק שרק אפשר להעלות על הדעת להבאת ילדים לעולם, ואת כולם ריכז בטבלת ענק: בעמודה אחת מופיעה הסיבה שנותנים בני האדם, בעמודה השנייה הסיבה האמיתית (כפי שהוא רואה אותה, כמובן), ובשלישית הצעות ופתרונות חלופיים, הכל חוץ מלהתרבות. בין 30 ומשהו הסיבות הכלולות בטבלה אפשר למצוא, למשל, את הנימוק "אני אוהב ילדים" (סיבה אמיתית: לא מחובר לילד הפנימי שבתוכך; פתרון: אימוץ, התנדבות או עבודה עם ילדים); "רוצה להעניק נכדים להורי" (סיבה אמיתית: מחפש אישור הורי; פתרון: חיה את חייך ועודד את הוריך לעשות את אותו הדבר); ו"אני פשוט רוצה לעשות ילדים" (פתרון: הכרה בכך שאם תעשה ילדים יתבטלו אוטומטית מרבית הדברים האחרים שאי פעם "פשוט תרצה לעשות").
"יש כאן שני עניינים", אומר נייט. "גם אם אנחנו לא מאמינים שאנחנו צריכים להיכחד, למה שמישהו מאיתנו, באיזשהו מקום, ייצור כיום עוד אחד מאיתנו? רק לעתים נדירות אנשים נותנים את הסיבה האמיתית. דברים כמו 'אנחנו רוצים להמשיך את שם המשפחה', למשל . האם זו יכולה, איכשהו, להיות הסיבה האמיתית? לשנות את כל חייך, להקדיש את חייך למישהו, רק כדי שיהיה לך שם? זה הרי לגמרי לא הגיוני. הבעיה היא שאנחנו חיים תחת התניה תרבותית כל כך ממושכת, כל כך הרבה שנים, שזו הפכה לנקודה עיוורת אצלנו. הרגל. אני חושב שרוב האנשים מעולם לא שקלו לא להתרבות. זה מעולם לא נכנס להם אפילו לראש כרעיון".
אחת מהסיבות המופיעות בטבלה נפוצה, לדברי נייט, הרבה יותר ממה שאפשר היה לצפות, ואי לכך בחר להקדיש לה סעיף שלם בפרק "שאלות ותשובות נפוצות". רבים פונים אליו, כך מסתבר, וטוענים שהם חכמים באופן מיוחד; האם לא יהיה כדאי, באופן יוצא דופן, שיעבירו הלאה את הגנים המשובחים שבהם התברכו? נייט, בתגובה, מציע גם הפעם משחק אינטרנטי נחמד. "ובכן", הוא כותב, "האם תהיה מוכן לעבור מבחן אינטליגנציה מינימלי כדי לבדוק אם יש לתת לך 'רישיון להתרבות'? פשוט ענה על השאלה הבאה: לאור העובדה ש-40 אלף ילדים מתים מתת-תזונה מדי יום, ולנוכח מספר המינים שנכחדים כתוצאה מההתרבות המאסיבית שלנו, האם אתה חושב שזה יהיה רעיון טוב ליצור ממך עוד אחד?". אם הקנדידט מקיש "כן", מופיעה ההודעה: "מצטערים, האינטליגנציה שלך אינה גבוהה מספיק כדי להפעיל היגיון בסיסי. תודה שניסית". אם הוא מקיש "לא", מופיעה ההודעה המעודדת: "ברכותינו! האינטליגנציה שלך גבוהה מספיק כדי להעביר הלאה את הגנים שלך. אנחנו מודים לך על שלא תעשה זאת".
נייט נשוי למורה לחינוך מיוחד, ואב לארבעה ילדים. זו היתה, כמובן, לא יותר מהלצה/בדיקת ערנות אצל הקוראים: הוא לא התחתן מעולם וככל הידוע לו גם אין לו כל צאצאים. "אף פעם לא לחצו עלי במשפחה להתרבות. ההורים שלי תמיד עודדו את הילדים שלהם לחשוב בשביל עצמם וכיבדו את הרעיונות שלנו, אפילו שהם לא הבינו מה זה בדיוק התנועה הזו. אבל אולי, אם הייתי מתחתן, הם קצת היו לוחצים".
מותר לשאול האם העובדה שלא התחתנת קשורה איכשהו לתנועה?
"מעולם לא חשבתי על זה, אבל אני מניח שכן, זה אפשרי. אף אחת לא רוצה אותי כי אני לא רוצה להתרבות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שהאחרון יכבה את האור
|
|
|
|
|
|
|
"מתנדבים שמוכנים לקחת על עצמם מחויבות גדולה אפילו יותר
עשויים לשקול לא להביא לעולם עשרה צאצאים ולחסוך בכך
לעולם כ-72X10) 720) שנות זיהום וצריכה תעשייתית. כל הכבוד!"
אתה באמת מאמין שהמטרה שלך ריאלית? שבעוד עשר, 20, מאה שנה, לא יהיו יותר בני אדם על פני הכדור?
"קודם כל, גם אם אף אחד לא יביא יותר אף צאצא לעולם החל משנייה זו, זה ייקח לפחות עוד 150 שנה, כי את הזמן והאנרגיה שיתפנו לנו נשקיע בלעבוד במרץ על הארכת החיים. אבל בתוך כמה מאות שנים אני מאמין שכן, לא יהיו כאן יותר בני אדם. העניין הוא שיותר סביר שהם לא יהיה כאן שלא מרצונם החופשי, אלא כתוצאה מאחת מהמון אפשרויות, שבהן העולם כפי שאנחנו מכירים אותו ייכחד: החל מאסון אקולוגי, שזה הכיוון שאנחנו הולכים אליו, וכלה בכוכב שביט או אסטרואיד, כמו זה שפגע בכדור הארץ לפני 65 מיליון שנה ומחה את הדינוזאורים".
אז למה בעצם להתאמץ כל כך? למה לא לשבת ופשוט לחכות?
"קודם כל הרבה מהאסונות, כמו למשל אסון גרעיני או מגיפות, מוכרחים להשאיר אחוז, אפילו אפסי, של שורדים, ואלה יש בהם די והותר כדי לא רק ליישב מחדש את כדור הארץ אלא ליישב אותו בבני אדם חזקים ומחוסנים יותר. מעבר לכך, אסונות אקולוגיים לוקחים איתם על הדרך גם את כל המינים האחרים, וכל הרעיון של התנועה הוא למנוע את זה בכך שנעלים את עצמנו באופן שליו, ולא ניקח את כל האחרים איתנו. לגבי אסטרואיד או כוכב שביט, זה יקרה במוקדם או במאוחר שוב, כמו בעבר, אבל לא הייתי משתמש בזה כתירוץ לא לעשות כלום. העובדה שבעוד 15 מיליון שנה כל מה שבני אדם עשו ייכחד אולי מעודדת, אבל זה לא אחראי מצדנו להמשיך לעשות את מה שאנו עושים בהנחה שיהיה בסדר אחר כך. וחוץ מזה, גם אם יש לתנועה שלנו רק חמישה אחוזים סיכוי להצליח, אני חושב שאנחנו חייבים לנסות את זה. או לפחות להקים אתר".
ראיתי ששואלים אותך הרבה, מי בדיוק ייהנה מכדור הארץ אם המטרה שלכם תושג.
"מי נהנה ממנו עכשיו?".
אנחנו, בני האדם. ליבינג לה וידה לוקה.
"טוב, אנחנו נהנים ממה שאנחנו יצרנו, אנחנו נהנים מהערים שבנינו ואנחנו נהנים אחד מהשני. תסתכלי על המגזינים, מי על השער? זה לא צבי או דוב, זה בן אנוש. אבל אני לא חושב שאנחנו נהנים משחייה באוקיינוס אפילו טיפה ממה שהלווייתנים נהנים ואני לא חושב שאנחנו נהנים לרוץ ביער כמו הצבאים. אולי להגיד שהם נהנים מזה זה לעשות להם האנשה, אבל זה די בטוח להגיד שהם נהנים מזה יותר מאיתנו. אני לא יכול לדעת את זה בוודאות, אבל למרבה המזל לא כל כך הרבה אנשים מנסים את זה. אם הם היו מנסים, תוך זמן קצר לא היה מקום לצבי לרוץ בו".
כשכולכם בתנועה תמותו, מי לעזאזל יתמוך ויקדם את המטרה שלכם? היה אפשר לצפות אולי שהתומכים שלכם יחנכו את הילדים שלהם לתמוך בתנועה, אבל זה קצת פרדוקס.
"זה מה שקוראים ארגון אד הוק, הא? אבל רעיונות לא מועברים גנטית. רעיון, יש לו חיים משלו, וברגע שהוא בחוץ הוא מופץ מאדם לאדם. כנראה שאחת הדרכים הפחות אפקטיביות דווקא תהיה לנסות וליצור אנשים חדשים שיחזיקו את הרעיון, כי זה יכול לקחת 20 שנה עד שיהיה לך מתנדב או תומך אפקטיבי. הרבה יותר מהיר לקחת אנשים קיימים ולגרום להם להגיע לתובנה הזו".
ניסיתי לדמיין את התהליך הזה שאנשים נעלמים לאט לאט והגעתי לנקודה שבה נשאר רק אחד. חשבת פעם על האדם הזה?
"כן, דווקא חשבתי עליו. זה יהיה קיום נורא בודד, לא? אבל בטח לא ייצא להם הרבה זמן להיות לבד,כי רוב הזמן יהיו אחרים מסביב".
אם יישארו רק שניים, אחד זכר ואחד נקבה, הם יצטרכו להיות שני האנשים עם כוח הרצון החזק ביותר בהיסטוריה.
"נכון. או כריתת צינור זרע מוצלחת באופן מיוחד".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ויש גם סניף ישראלי
|
|
|
|
|
|
|
קשה להעריך כמה תומכים ישראלים יש לתנועה. חלקם, אפשר להניח, אינם מזמינים טי-שירטס או משתתפים בקבוצות הדיון באופן אקטיבי. גם בין המשתתפים הפעילים, לדברי נייט, רבים אינם טורחים לציין היכן הם מתגוררים ולא תמיד אפשר לגלות זאת לפי כתובת האי-מייל. מה שבטוח, שלושה משלנו, לכל הפחות, זורמים עם הרעיון.
"יש יותר מדי אנשים בעולם", אומרת טלי, 22, סטודנטית לביולוגיה. "אני לא בעניין של היסטריה או של כל מיני תורות אפוקליפטיות, ואין לי שום רצון להכחיד את כל האנשים, אבל אני לא רואה איך העולם משתפר באיזושהי צורה ואיך אפשר להביא אליו עוד ילדים. מעבר לזה שאני לא חושבת שאני אהיה אמא טובה, למרות שאמא שלי חושבת אחרת".
איך הגעת לאתר?
"בצורה הכי מוזרה שיש. הייתי בת 16-15, נכנסתי לאתר של מרילין מנסון, ובאחת ההקשות על אחד הציורים המוזרים הגעתי לאתר הזה. בהתחלה קראתי ואמרתי, 'וואו, אין מצב, לא יכול להיות'. אבל לאט לאט קלטתי שזה אנשים מבוגרים, רציניים. היה תענוג לגלות עוד אנשים שחושבים כמוך, שמדברים בהיגיון. שאת לא לבד".
רן מירום, רווק בן 28 מרחובות, תירגם חלק מהאתר לעברית. "חבר סיפר לי על האתר והתלהבתי מכמה שהוא כתוב נהדר ומצחיק. אני לא יכול להגיד שאני לגמרי מזדהה עם הרעיון, אני חושב שזה בסדר לא להביא ילדים וחסרה בעולם ההבנה שיש בכלל אופציה כזו. אני לא חושב שהאדם הוא הבעיה ושאם האנושות תיכחד הבעיה תיפתר, אבל אני כן חושב שיש עודף אוכלוסייה. מעבר לזה אני לא פוליטיקאי, ההחלטה שלי לא להביא ילדים היא אינדיבידואלית ואין לי יומרה לדעת מה כולם צריכים לעשות".
אין מצב שתשנה את דעתך בעוד כמה שנים?
"כשתרגמתי את האתר היה לי ברור שאני לא רוצה ילדים. עכשיו בואי נגיד שזה ירד ל-80 אחוז , אולי בגלל שיש לי אחיינים והם כאלה חמודים. אבל לא, לא, בגדול לא. אני לא רוצה ילדים".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
