 |
/images/archive/gallery/369/699.jpg טארוט
קלף מחפיסת ז'ודורובסקי וקמואן  |
|
|
|
|
| ד"ר יואב בן דב מסביר איך בקלף הכוח מסתתרת גם רכות ואיך איבר מין נשי עם שיניים קשור לכל העניין |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
ד''ר יואב בן דב
28/9/2005 16:33 |
|
|
|
|
|
|
|
דמות הכוח היא השנייה מבין שלוש המידות הנוצריות המופיעות בסדרה הראשית, ובחפיסות האנגליות החדשות היא החליפה את מקומה עם קלף הצדק. התמודדות עם אריה היא סמל מקובל של כוח ועוצמה: בתנ"ך מוזכרים שמשון ודוד הנלחמים באריות, וגם במיתולוגיה היוונית יש סיפור על הרקולס הנאבק באריה והורג אותו. אולם דמות
האשה בקלף אולי קשורה בסיפור המיתולוגי היווני על הנימפה קירנה (cyrene), שהיתה בתו של מלך בן תמותה ורעתה את עדרי הכבשים של אביה. יום אחד הופיע אריה שאיים לטרוף את הכבשים, וקירנה נאבקה בו והרגה אותו. האל אפולו שעבר בסביבה התאהב בה, לקח אותה לחוף לוב (ביוונית: קירנאיקה) והפך אותה למלכה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הכוח פועל ברכות ומשיג את מטרותיו
|
|
|
 |
|
|
|
הדרך הישירה ביותר לפרש את הקלף היא כמובן לקחת אותו כפשוטו: לשואל יש הכוחות הדרושים כדי להיאבק, להתגבר על מכשולים ולהשיג את מטרותיו. אולם למרות שהקלף מדבר על כוח, האופי הכללי של הציור הוא רך ועדין. אפשר לראות זאת בעצם הופעתה של דמות נשית, בצורת העמידה וההבעה הנינוחה של הפנים, ובמיוחד במגע העדין והלא כוחני של כפות הידיים בלוע האריה.
הסיפור על הנימפה קירנה, שבוחרת להיות רועת צאן למרות שהיא בתו של מלך, מתאר אשה שאינה מקבלת את המוסכמות של המסגרת החברתית ומעדיפה לחיות מחוץ להן כדי לבטא את הכוחות שלה באופן חופשי. אפשר לקשור זאת לעובדה שבקלף הכוח אין רקע או נוף, ודמויות האשה והאריה ממלאות לבדן את כל שטח הציור.
הקלף מבטא אפוא עוצמה המבוססת על ביטחון עצמי ועל אישיות חזקה, ולא על שימוש מפורש באלימות ובתוקפנות או על יחסי סמכות של המסגרת החברתית. אפשר גם לחשוב שאולי האשה כלל אינה נאבקת באריה אלא מאלפת אותו. במשמעות זו קלף הכוח יכול לתאר מאבק עם גורם עוין שמסתיים לא בהרס של היריב, אלא במצב שבו הוא מוכן לקבל את סמכותו של השואל ולשתף איתו פעולה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קלף הכוח. לחצו להגדלה
|
|
|
|
|
|
|
הכוח מאלף את האריה שבו
|
|
|
|
|
|
|
בציורים מסורתיים המתארים מאבק עם אריה, כמו למשל של שמשון, דמות האדם והאריה מוצגות זו מול זו. אולם בציור קלף הכוח, האשה והאריה צמודים כאשר פניהם פונים לאותו כיוון. הדבר מעלה את האפשרות שאולי האריה אינו מופיע בקלף כגורם חיצוני, אלא כחלק מהווייתה של האשה עצמה. ראש האריה צמוד לאזור האגן ולכן הוא מבטא צד של יצרים ותשוקות, אולם אפשר גם לראות את האריה הטורף כסמל לדחפים תוקפניים ופראיים. קלף הכוח מבטא אפוא יכולת לשליטה עצמית, המרסנת ומאלפת את הצד היצרי והחייתי שבנפש האדם. היכולת הזו מוקרנת כלפי חוץ, ומעוררת באחרים רושם של אישיות חזקה ובעלת עוצמה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הכוח משליט את הגבוה על הנמוך
|
|
|
|
|
|
|
בתיאור קלפים קודמים התייחסנו לחלוקה של הקלף ושל הדמות המרכזית לחלק עליון, המבטא את ההיגיון והרגש האנושי, וחלק תחתון של גופניות ויצרים. החלוקה הזו קיימת גם בקלף הכוח, אולם כעת מופיעה מערכת יחסים חדשה בין שני החלקים. הראש והידיים מוצגים כיחידה אחת שהיא החלק העליון, והאריה עם חלקי הגוף הצמודים אליו הם החלק התחתון. לפיכך, הידיים האוחזות בלוע האריה מבטאות שליטה של החלק העליון (הידיים) בתחתון (לוע האריה). כדאי גם לשים לב שרגלי האריה אינן מסתיימות בתחתית הקלף אלא מגיעות עד לקצה שלו. הדבר מזכיר את התהום מתחת לכסא של קלף הקיסר, המסמלת רבדים קדומים ובסיסיים של מעמקי הנפש.
קלף הכוח יכול אפוא לבטא שליטה של השכל על הגוף ויצריו, כאשר השליטה הזו אינה כוחנית ומדכאת אלא מתרחשת באופן רך: השואל מאלף את האריה שלו, ובכך מנטרל את שיניו החדות והופך אותו לכוח חיובי. במשמעות רחבה יותר, הקלף מתאר תחושה של סדר נכון שבו הגבוה מדריך ומכוון את הנמוך. ברמה האישית, הקלף יכול לתאר קביעה נכונה של סדר עדיפויות וסולם ערכים, כאשר התבונה שולטת ומרסנת את התשוקות. ברמה כללית יותר, הוא יכול לתאר מערכת שמתפקדת היטב כאשר יחסי הסמכות והכפיפות ברורים ומקובלים על כל הצדדים, כמו למשל משפחה שיש בה סמכות הורית ברורה בלי צורך בכפייה כוחנית, ארגון או חברה עם יחסי סמכות תקינים בין ההנהלה לעובדים, וכדומה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הכוח גם מרסן וגם נותן ביטוי
|
|
|
|
|
|
|
מהאופן שבו האשה שבציור נוגעת בלסתות הפתוחות של האריה קשה לדעת האם היא פותחת או סוגרת אותן. ייתכן שאפשר לראות כאן את שתי האפשרויות יחדיו. מצד אחד, היא שולטת בחלק היצרי והפראי של עצמה. מצד שני, היא מאפשרת לחלק הזה להתבטא בצורה מבוקרת. אם רואים בקלף הזה ביטוי לשליטה של התבונה ביצרים, פירוש הדבר שהשליטה הזו אינה מתבטאת בדיכוי ובהדחקה אלא במתן אפשרות לביטוי בריא ומבוקר. כדאי לזכור שכוחות התשוקה מבטאים גם את הפוטנציאל היצירתי שבאדם, ולכן צורת השליטה הרכה של קלף הכוח יכולה להתייחס גם ליכולת ביטוי יצירתי.
בנקודה זו אפשר להבחין שמבטי האשה והאריה יוצרים שני קווים מתכנסים, הנפגשים מצד ימין של הקלף (כלומר בכיוון העתיד). יש כאן רמז לאיחוד ושילוב של כוחות שפועלים יחדיו למען מטרה משותפת. בשילוב זה יש לשני החלקים תפקיד: החלק העליון מכוון ומפקח, והחלק התחתון מספק את המגע עם האדמה ועם קרקע המציאות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הכוח נמצא במתח פנימי
|
|
|
|
|
|
|
למרות החזות הרגועה של הקלף, אם מתבוננים בו היטב אפשר לראות שהשליטה המתמשכת באריה הטורף כרוכה במחיר של דריכות ומתח מתמידים. את פוטנציאל הסכנה של האריה (כלומר של התשוקות והיצרים) אפשר לראות בלוע עם השיניים החדות. מכיוון שהוא צמוד לאזור האגן, אפשר גם לקשור אותו עם הסמל הפסיכולוגי של "וגינה דנטטה", איבר מין נשי עם שיניים המבטא פחד וחרדה מהמיניות (ובמיוחד מהמיניות הנשית). השיניים האלה משתקפות במשולשים החדים מעל ראשה של הדמות. למרות שהכובע עם השוליים הרחבים בצורת אינסוף מבטא יכולת לקבל השראה והדרכה מרבדים גבוהים, העיסוק המתמיד ביצרים ובריסונם מפריע לכך, ומהווה מעין מחסום חד המופנה כלפי מעלה.
היבט נוסף של המתח שבו שרויה הדמות הוא חוסר היכולת להיפתח מבחינה רגשית, כפי שמבטאים הקווים המוצלבים שחוסמים את אזור החזה. בנוסף, על הצוואר מופיע קו שמנתק את הראש משאר חלקי הגוף. מכיוון שהשליטה ביצרים נעשית באמצעות השכל, הדבר יוצר מתח של ניגוד בין התבונה והשכל לבין שאר החלקים בנפש ובגוף. באשר לגוף עצמו, הוא מוסתר ומטושטש מתחת לגלימה. מבין ארבע האנרגיות שמתארות הסדרות המשניות, אפשר אפוא לומר שהרגש והגופניות חסומים כאן לגמרי, בעוד שהשכל והיצרים מופרדים במתח של שליטה וריסון.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
וגינה דנטטה
|
|
|
|
|
|
|
מה כל זה אומר
|
|
|
|
|
|
|
לשואל יש הכוח הדרוש כדי להתגבר על קשיים ולהגשים את מטרותיו. עוצמה המבוססת על שליטה עצמית ואישיות חזקה, ולכן אינה צריכה להשתמש באלימות או בכפייה. ניצחון במאבק שמוליך לשיתוף פעולה עם היריב. הישגים שבאים מתוך הפעלה מינימלית של כוח. אימון עצמי כדי להשיג שליטה בדחפים, בכעסים ובתוקפנות. ריסון התשוקות והיצרים על ידי השכל, מתן ביטוי מבוקר לתשוקות וליכולת היצירתית. מערכת שחלקיה השונים פועלים במתואם ומתוך יחסי סמכות ברורים כדי להשיג מטרה משותפת. אדם בעמדה בכירה יוצר איזון בין שליטה והכוונה לבין ביטוי עצמי של הכפופים לו. מתח פנימי שהוא המחיר של שליטה עצמית מתמדת. חוסר יכולת להשתחרר ולבטא גופניות ורגשות באופן חופשי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המחבר
|
|
|
|
|
|
|
ד"ר יואב בן דב מלמד פיזיקה ופילוסופיה של המדע באוניברסיטאות תל אביב ודל וייה בקולומביה, והוא מורה הטארוט הראשון בישראל (1979). פרטים על פגישות ייעוץ אישי וסדנאות חוויתיות בקלפי טארוט, התפתחות אישית ופסיכומאגיה אפשר למצוא באתר הבית שלו.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
