 |
/images/archive/gallery/161/220.jpg
 |
|
|
|
|
| לפני כחודש ביקשנו מכם לכתוב לנו מדוע לדעתכם אנחנו לא מאושרים. ד"ר דינה ראלט קראה, סיננה ותמצתה את התשובות הנבחרות |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
NRG מעריב
20/4/2006 16:58 |
|
|
|
|
|
|
|
לפני כחודש
פנינו אליכם בהצעה לכתוב אלינו מהן לדעתכם הסיבות לחוסר האושר שלנו. הרבה מאוד תשובות, רעיונות והגיגים הגיעו. את התשובות המעניינות כינסנו בתקצירים מייצגים המסכמים את הרוח הכללית של הצעותיכם.
לאור כל המידע שנאסף וכהמשך לבחינת הנושא חשבנו שיהיה מעניין לבקש מכם להשיא עיצה אחת בלבד (ב"תגובות"), שתהיה לדעתכם מתאימה כמעט לכולם ותתרום להעלאת מפלס האושר, כמו למשל להקשיב לפחות פעם בשבוע ל-IMAGINE של ג'ון לנון. לקרוא את "הדרך הרביעית של גורדג'ייף", לעמוד כל בוקר על הראש, להתנדב בהוספיס לחולים סופניים, לקנות כל שבוע פרחים, לשתות הרבה מים, לקרוא כל יום שיחה אחת מתוך I AM THAT של ניסרגדטה מהארג', לוותר תמיד בכל מריבה, גם כשאת/ה צודק, לקרוא תהילים, וכן הלאה.
בינתיים, הנה התקצירים, עם קיצורים הכרחיים. וכפי תוכלו לראות, אין תשובה אחת לשאלת האושר, לכן אתם מוזמנים להתייחס לתשובה הרלבנטית אליכם ולא בהכרח לוויכוח עם ההצעות האחרות המובאות כאן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אז למה לעזאזל אנחנו לא מאושרים?
|
|
|
 |
|
|
|
1. הסיבה למיעוט האושר בעולם פשוטה בתכלית: קליפת המוח המפותחת שלנו. היא נותנת לנו אפשרויות אינספור להאריך את חיינו, להתגונן טוב יותר מסכנות יותר מכל חיה אחרת, ולמעשה לשעבד את העולם ואת כל שאר בעלי החיים לצרכינו. אך אליה וקוץ בה: מוחנו המפותח מאפשר לנו להיות מודאגים ממה יהיה מחר, מחרתיים, עוד עשר שנים, וממותנו הבלתי נמנע. הוא גם מאפשר לנו לרצות יותר מכפי שאנו יכולים לבלוע. השורה התחתונה של כל זה: אנחנו לעולם לא מרוצים. כשחיינו במערות, רצינו אוהלים. גרנו באוהלים, רצינו בקתות. גרנו בבקתות, רצינו בתים. גרנו בבתים, רצינו שירותים בתוך הבית. קיבלנו את זה, רצינו שירותים צמודים, רצוי בווילה בת שלושה מפלסים בטוסקנה ,רצוי עם בריכת שחייה צמודה, שתאפשר לנו לשרוף את הקלוריות שאנו צוברים בישיבה אינסופית במשרד תוך ניסיון לממן את כל זה. בקיצור, האדם במהותו, אינו מרוצה: אילו הוא היה יצור מרוצה, היינו עדיין גרים במערות ועוסקים בציד ובחקלאות בסיסית. הדרך להתמודד עם זה, היא קודם כל להכיר בכך. ולא לשכוח את ההומור, המון הומור, בעיקר הומור עצמי. אין כמו הומור לקידום האושר.
2. סיבה חשובה לחוסר אושר היא הפחד מהמוות. חובה להיזהר ביותר מפני המוות ("ונזהרתם לנפשותיכם", "ובחרת בחיים") וזהירות זו חשובה יותר מכל דבר אחר בחיים, אבל אין לפחד מהמוות, כי הפחד, אם לא נועד לצרכי זהירות, יכול כמו הדאגה, להעכיר את רוחנו ולהחליש אותנו בהתמודדות מול האתגרים שהתפתחותנו מציבה לנו.
3. אנחנו לא מאושרים כי בכל רגע נתון קיים מגוון אינסופי של אפשרויות, ואילו אנחנו יכולים לממש רק אפשרות אחת מתוכן. קשה לקבל את מוגבלותה של האפשרות הזאת, את היחידאיות שלה. האפשרויות האחרות בורכו בחן ובקסם של פנטזיות, כל חריקה קלה יכולה להשתנות ולהיפתר בהינף קולמוסו של הדמיון. האפשרות הקיימת מציאותית מנשוא. חשופה וכמו מוארת באור ניאון היא מתגלה בעליבותה, לא מצועפת במיסתורין כמו פנטזיה. אבל לאפשרות הקיימת יש יתרון אדיר על פני האחרות: היא כאן. הן לא. היא ישנה. הן אינן. אם נלמד להכיר ביתרון הזה, לקבל את מה שקיים כעדיף בהרבה - רק מעצם קיומו, על פני מה שלא קיים, אז, אולי, נזכה להיות מאושרים.
4. הדאגה הינה "באג" בהתנהגות שחובה לתקנה על ידי חיסולו (הממוקד): כאשר יש לנו בעיה ויש לנו מה לעשות כדי לפתור אותה - יש לעשות זאת במקום לדאוג. אם אין לנו מה לעשות והבעיה עדיין לא נפתרה, יש להרחיב את מעגל הפותרים על ידי פניה לאחרים לעזרה, הכל לפי חשיבות ורצינות הבעיה.
לאחר שעשינו את כל מה שאפשר וסביר לעשות לפי חומרת הבעיה ולא פתרנו אותה, אין לדאוג כי הדאגה אינה מועילה. היא רק מעכירה את רוחנו וכאשר רוחנו עכורה הדבר יכול להשפיע לרעה על גופנו, שאם הבעיה הינה בו, הדאגה רק תחליש את יכולתו להתמודד איתה. אם הבעיה אינה בגופנו אז העכרת רוחנו עקב הבעיה רק תמעיט מיכולתנו לטפל בה ויכולה אף להפילנו למשכב, ואי לכך עדיף שנעסוק בדברים אחרים, מהנים, ונחזק את עצמנו, או לפחות בדברים שישכיחו מאיתנו את הבעיה.
5. אנחנו לא מאושרים כי אנחנו לא יודעים מהי סיבת חיינו - הסיבה האמיתית היא בראש ובראשונה הצורך בהתפתחותנו .התהליך החשוב ביותר בעולמנו היא האבולוציה שלו. האבולוציה הכללית כוללת בתוכה ומחייבת את האבולוציה הפרטית של כל אחד מאיתנו. כל אדם בעולמנו צריך לעבור שלב בהתפתחותו העצמית מהמצב בו הארועים מכתיבים לו את התנהלותו למצב בו הוא שולט במצב.
6. אנחנו במהותנו חברה צרכנית והטכנולוגיה והשפע מבלבלים אותנו, אנחנו רוצים הכל מבלי לעצור ולשאול את עצמנו אם בכלל אנחנו רוצים את זה. בשבט המסאי באפריקה, שהיה נושא להרבה מחקרים חברתיים הראו שבני המסאי החיים בטבע נאלצים לשמור על איזון וחוסר הגזמה ואכן לא נמצאו אצלם חולי הסטרסס (לחץ דם, סתימות עורקים, סוכרת וכד') שכל כך מאפיינים את החברה המערבית. מומלץ לא לאבד פרופורציות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
7. הכל כמובן מתחיל בשקר הגדול, השקר הגדול אומר: " אם תתאמץ תוכל להצליח" ואם לא תצליח "תישאר מאחור". וכך, אחרי שנים ארוכות של תרגול, אתה מעולה בשעבוד מוחלט של ההווה למען העתיד, אתה כל כך טוב בלהתאמץ בכדי להשיג את המטרה שזה כמעט הדבר היחיד שאתה יודע לעשות, מטרה מתחלפת במטרה, אשר מתחלפת לה בעוד מטרה והדרך (שהיא ההווה) חולפת לבלי שוב. השקר הגדול הוא עתיק יומין, הוא מבטיח לסובלים בעולם הזה גן עדן בעולם הבא, הוא בבסיס הדתות הגדולות, הוא מאפשר לממסד הדתי לשלוט במאמיניו, הוא מאפשר לקפיטליסט לשלוט בפועליו שעושים הכל בשביל שתהיה להם פנסיה, שיוכלו לשלם את המשכנתא כדי שהדירה בעוד עשרים שנה תהיה שלהם, כן שלהם!!! ואז הם יוכלו להוריש אותה לילדיהם אשר יתחילו מנקודה יותר גבוה מהנקודה שהם התחילו וכך יוכלו להתקדם (סליחה , מישהו דיבר כאן על אושר?) .
השקר הגדול אומר: "יש גמול מחר לסבל של היום", אבל המחר תמיד נשאר מחר. האושר הוא ההפך מההישגיות וההישגיות היא הדלק של השקר הגדול.
מה שמדהים הוא שאם תשקר הרבה אנשים הרבה זמן, בסוף הם יחשבו שזו המציאות היחידה, האמיתית.
אין אויר לנשום ומים לשתות, האקלים משתנה, האוכל מסרטן, להיות לבד זה רק בשרותים, ו וטבע מוצאים רק בערוצי הטלויזיה. אבל האושר לא מצוי בהישגים ולא בההשואתיות, האושר מצוי בהרפיה, בבהייה, בחיבור, באהבה, בפשטות , בטבע.
תחושה קלה של אשמה דיכאה בנו מגיל צעיר את היכולת לחיות את "הרגע הזה", אבל זאת משימת החיים של כל אחד ואחת מאיתנו , "לך תהיה מאושר" לכו חפשו מתחת לאבנים , לעצים, תחצו אוקינוסים ונהרות, חקרו בנפשכם ותעשו כל מה שצריך בשביל להצדיק את הקיום שלנו כאן - להיות קצת מאושרים.
8. אחת הסיבות לחוסר אושר היא תלותנו בסביבה. אושרנו מותנה סביבה והמניע להרבה דברים שאנו עושים הוא לקבל משוב חיובי מהסביבה ולאו דווקא רצוננו לעשות את המעשה. מי בכלל מודע למה הוא היה בוחר לעשות לו היה לבדו כאן?
אולי בגלל זה חלקנו אוהבים להשתכר ולהרגיש איך זה להיות משוחרר מהתלות של "מה יחשבו עלינו?"
9. האושר הפרטי תלוי בלאומי ולכן סיבת חוסר האושר שלנו היא המצוקה הלאומית שנפלה על עם ישראל ושלא ברור כיצד יוצאים ממנה?
10. הסיבה לחוסר האושר היא חוסר פירגון חברתי וסביבתי, הקושי של אנשים לתת, להקשיב, ליזום בשביל ליצור משהו טוב יותר, הקושי לבקש סליחה, וחוסר החמלה. בבית בעבודה, בחברה ובעיר הגדולה, באוטובוסים (לא קמים לאיש מבוגר), בממשלה כמובן (החשיבה על הטובה האישית בלבד, אין חזון, אין חשיבה אדיאולוגית, אין תרומה. קמצנות רגשית המובילה לתחושת בדידות בתוך החברה.
11. התקשורת המפציצה אותנו ללא הרף במידע, מחריפה את תחושת אי הסיפוק האישית ומעוררת תחרותיות גם בתחומים, שלו היינו עוצרים רגע לבחון היינו מוצאים שאנחנו ממש לא רוצים לנצח בהם. תמיד אנחנו רוצים עוד. האומנם?
המרדף אחר ה"יותר" הפך לכאורה למירדף אחרי האושר. אלא שגם אם הוא יגיע יש סיכוי גדול שלא נשים לב. אולי הוא בכלל כבר כאן?
12. לא ניתן לדבר על "אושר" במונחים של סקאלה כמותית (כמה כסף נדרש להיות "מאושר" וכיו"ב) אלא בשתי קטגוריות עיקריות: "פחד" או "אהבה". רוב בני האדם אינם מאושרים בשל הדרך שבחרו לחיות את חייהם בפחד וחשש מן הבאות, העולם נראה להם כמקום לא בטוח שברירי - מסלול מכשולים מתמשך. מי שבוחר בדרך השנייה של "אהבה" יוצר תסריט שונה של החיים, במקום לערוך רשימה של מה שאין, הוא עורך רשימה מלאי של מה שיש ובתוך כך הוא מודה לאל על "המתנה" שניתנה לו. המחזיקים בתפיסה זו יודעים שמחשבה חיובית יוצרת מציאות חיובית.
13. הסיבה לחוסר אושר הן הצרות האישיות וקשיי החיים.
1. בגלל האישה.
2. בגלל החותנת.
3. בגלל הדתיים.
4. בגלל הערבים.
5. בגלל הכיבוש.
6. בגלל הסרטונין...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14. הטעו אותנו: לימדו אותנו פחד במקום זהירות. לימדו אותנו לחשוד במקום להאמין. לימדו אותנו שהרע זו האפשרות הסבירה יותר. לימדו אותנו אהבה ולצידה המון תנאים. ןכך איננו יודעים מהי אהבה ללא גבולות, לעולם לא נתנו כזו לאחר ולעולם לא אהבנו כך את עצמנו. כי קיבלנו את המסר שלחמלה אין מקום בעולם שלנו. וזה עצוב. כי כל העצב, הסבל הזה, מקורו באי הבנה אחת גדולה. איננו צריכים לעשות דבר על מנת להיות ראויים. עלינו רק להכיר בכך שאנו כבר כאלה.
15. איננו מאושרים מפני שהאפשרות להרגיש אושר מתמשך לא נכללת במערכת ההפעלה שלנו. היא לא רשומה שם. מפני שאנחנו זקוקים גם לעצב. מפני שמטרת החיים היא קיומם השלם ולא קיום האושר בנפרד או העצב בנפרד. העצב אם כן זהה בחשיבותו לאושר ממבטם של החיים, ואנו זקוקים לו לקבלת החלטות מאוזנות ונכונות לטובת קיומם. ובדומה, האהבה זקוקה לשנאה, הכבוד להשפלה, האומץ לפחד וכן הלאה. מה עוד שבמצבים רבים מעורבים יותר מזוג אחד של רגשות נוגדים. החיים מורכבים מאוד.
16. אם כל אחד יתבונן בתוך עצמו מבלי לברוח לדמיונות ולאידיאלים שלו ורק יראה את מי שהוא בכנות ובאופן ישיר, הוא מיד יגלה את האמת לגבי האושר וחסרונו. זוהי אמת אחת משותפת לכולם וכל אחד שנעשה מודע לה, באותו רגע מרגיש אושר ולצד האושר הוא מרגיש את מחויבות הפעולה שאושר זה מצווה עליו. מצוות המודעות לאושר מגוונת ועשירה ולכן פעולותיה נראות שונות אך יסודותיה תמיד יהיו אהבה ללא תנאי.
17. אושר זהו דבר חמקמק שקשה לאדם שישן להחזיק בו ולכן כל רגע של אושר נחקק בזיכרון החלום המתמשך. "צריך לאהוב את העלה כי הפרח לא תמיד מגיע" מה שאומר שטוב כבר עכשיו אך אנו בני האדם תמיד מחפשים איפה לשפר, איפה לשנות, לא צריך! היופי והאושר כבר פה זה הכל תלוי בצורה בה אנו מפרשים את מה שרואות עינינו. כהורה לילד אוטיסט "שנולד מחדש" אחרי דרך ייסורים ארוכה וכואבת במשך כל תהליך ההכחשה רוצה להגיד שהאושר תלוי אך ורק בנו ובמה שאנו בוחרים ומקבלים. האושר הוא באהבה ובקבלה של המצב הנתון ובהודיה על הקיים, להבדיל מחיות את התסכול של החוסר.
18. הסיבה לחוסר אושר הוא כי אנו סריסים של מערכת השולטת בחיינו. האושר והסבל הם הכלים שבאמצעותם אנו מדורבנים לנסות להתקדם ולשאוף תמיד ליותר. האושר הוא הגזר, והסבל הוא המקל. אם לא נסבול רוב הזמן לא נרצה לשנות את מצבנו ואז לא נתקדם. כמובן שאם התקדמות לא תוביל לגזר- אושר - לא יהיה טעם להתקדם. לכן בזמן הווה אנו לרוב בסבל, ואילו העתיד מבטיח לנו אושר לזמן קצר אם רק נתאמץ. לאחר שכבר השגנו את הצעד הבא האושר יחלוף במהרה והמצב המשופר יהפוך שוב לרמה 0 ממנה שוב צריך להתחיל להתקדם. לכן יש הרבה סבל ומעט אושר, כי אושר נובע רק משיפור לעומת מצב קודם ולאורך זמן כשמתרגלים למצב החדש הוא כבר לא מעניין ולא גורם אושר.
19. הסיבה להעדר אושר היא כי מזמן שכחנו למה אנחנו פה ואת המטרה שלנו. מה אנחנו רוצים להשיג? למה? אפילו על שאלה פשוטה כמו האם זה טוב לנו או לא טוב לנו קשה לנו לענות. מנהלים לנו את החיים ואנו פתים, מאמינים לכל מה שאומרים לנו, אוכלים מה שמאכילים אותנו ולא מתעקשים על בחירה אישית מדויקת לנהל את עצמנו על פי בחירותינו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תודה לכל הגולשים שטרחו וכתבו ושלחו.
ואל תשכחו לחשוב על עצה אחת בלבד להעלאת מפלס האושר!
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
