 |
/images/archive/gallery/194/464.jpg אגי משעול.
צילום: ראובן קסטרו  |
|
|
|
|
| שְלוּלַת עַצְמִי וּפְרוּמַת מַרְפֵּס אֲנִי הוֹוָה. שלושה שירים של אגי משעול
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
NRG מעריב
21/7/2006 10:58 |
|
|
|
|
|
|
|
הכל
הַחַיִּים הַמִּסְתַחְרְרִים לִפְנוֹת עֶרֶב בְּפִּיסוֹת הַסְּנוּנִית,
הַמּוּשָטִים אֲדֻמִּים מִתּוֹךְ הַפֶּרַח,
הָרוֹבְצִים בַּעֲצַלְתוֹן לִמְלוֹא אָרְכּוֹ שֶל הֶחָתוּל,
נּוֹבְחִים וּמַאֲזִינִים רֶגַע לְעַצְמָם מִתּוֹךְ הַכֶּלֶב,
מְּפַרְפְּרִים בְּבִטְנָהּ הַשְּקוּפָה שֶל הַשְמָמִית,
מִּסְתַּתְרִים בְּמַרְאִית הָעַיִּן שֶל הַצּוּרוֹת הַנִּבְדָּלוֹת
מִתְנוֹעֲעִים בַּחִטָּה אוֹ דוֹמְמִים דְּרוּסִים בִּגְוִיַּת הַגִּירִית
בַּשּוּל הַיְּמָנִי שֶל הַכְּבִיש
הַכֹּל, כֻּלָּם -
הַמִּתְנַסְחִים וּמִתְפַּרְקִים בְּמוֹחוֹת הַפִילוֹסוֹפִים
מִּתְפַּתְּלִים בְּגוּפָם שֶל צִפְעֵי מַאי
אוֹ נִלְחָשִים
מִפִּיו שֶל קַרְפִּיוֹן קַר,
שֶסּוֹדָם מְנַצְנֵץ מֵהַנְדַּסַת קוּרֵי הָעַכָּבִיש,
פּוֹרֵץ לְלֹא הֶרֶף, יָרֹק, מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה
אוֹ נוֹדֵד חֲסַר מָנוֹחַ בְּתוֹךְ גּוּפָן שֶל חֲסִידוֹת
כֻּלָּם –
הָרוֹחֲשִים בַּסְּבָכִים,
הַחוֹנְקִים אֶת הַבָּתִים הַיָּפִים בִּלְפִיתַת קִיסוֹס,
הַמַּהֲבִּילִים אֶל הַחַלּוֹן מִסִּירֵי הַמָּרָק עִם גְּרִיסֵי הַפְּנִינָה,
מֻּפָצִים בְּרֵיחַ הַזֶּרַע שֶל פְּרִיחַת הֶחָרוּב
וְתוֹפְחִים בַּבְּטָנִים וּבְשִירִים שֶאָרְכָּם כְּאֹרֶך סִיגָרִיָה,
הַחַיִּים הַנּוֹשְפִים כָּעֵת בְּמַפּוּחִית הַלֵּב הַקְּטַנָה
שֶבְּתוֹךְ הֶחָזֶה, הַכֹּל
כֻּלָּם אֲנִי - הֵם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
תנוחת הדג
|
|
|
 |
|
|
|
אֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת לְהַגֵּר אֶל גּוּף הָאֶתֶר הַפְּנִימִי
כְּשֶשְתֵי עֵינַי הָעֲצוּמוֹת נִשְאָבוֹת אֶל הַשְּלִישִית
וְהַקָּדְקֹד נִפְתָּח אָז כְּמוֹ חַמָּנִית בַּצָּהֳרַיִם.
אֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת לְהַקְשִית אֶת הֶחָזֶה כְּמוֹ אַקוֹרְדִיוֹן
כְּשֶהָרֹאש מֻפְנֶּה בִּתְנוּחַת הַדָּג לְאָחוֹר
וְהָעוֹלָם מִתְהַפֵּך אָז כְּמוֹ בְּתוֹךְ מַצְלֵמָה.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶהַכֹּל הָא בְּהָא
וְשֶבַּנִּים אֲנִי כָּזֹאת
וּבַלֹּא נִים – אַחֶרֶת,
מַכִּירָה אֶת כּוּלָי וְיוֹדַעַת לְהִתְפַּצֵּל
לְעוֹשָה וְרוֹאָה,
לְלַטֵּף אֶת רַגְלִי כְּאִילוּ הָיְיתָה כֶּלֶב.
אֲנִי טוֹבָה בָּאָשְיוֹת.
לָמַדְתִּי לְקָעֵר אֶת הַנְּשָמָה וְאָז לִדְמוֹם כְּמוֹ עֵץ
וּלְהִתְרָחֵש רַק בְּעַלְוַת הַקֶּשֶב הַיְּרוּקָה -
בַּשְאִיפָה לְהַכְנִיס אֶת כֹּל הַטּוֹב
וּבַנְּשִיפָה לְרוֹקֵן אֶת הָרָע,
אֲבָל כְּשֶמַּתְחִילִים הַכְּלָבִים הָרְעֵבִים מִן הַשָּדוֹת
לְיַלֵּל אֶל הַבּוּם הָעַל קוֹלִי
מִיָּד אֲנִי נִשְמֶטֶת,
מִתְעוֹרֶרתֶ רַק כְּדֵי לְהִוָּכַח
מָה עֲמוּקָה הִיא שְנָתִי
וּבְלִקּוּי לֵב מָלֵא
מַטָּה אֶת הָפוֹנְט שֶל הַשִּיר הַזֶּה שְמֹאלָה
כְּמוֹ כְּתַב יָד שֶל אֲנָשִים מֻפְנָמִים
הַמַּשְכִּיבִים אֶת הָאוֹתִיּוֹת עַל הַשּוּרָה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מדיטציה
|
|
|
|
|
|
|
הַיָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ
וַאֲנִי בִּמְלוֹאִי
מִזֱדַּקֶּפֶת כְּקוֹבְּרָה מִסַּל
לְקוֹל חֲלִילְךָ בִּי.
*
שְלוּלַת עַצְמִי
וּפְרוּמַת מַרְפֵּס אֲנִי הוֹוָה
בִּיהוֹוָתִי
וּמַלְאָךְ בּוֹדֵד
בְּלִי אֶבֶן
בְּלִי סֻלָּם
עוֹלֶה וְיוֹרֵד עַד הַבֹּקֶר
בְּגוּפִי.
*
מַאֲזִינָה
לְמֶטְרוֹנוֹם הַחַיִּים
שֶל נְשִימוֹתַי
וּפַרְפָּרֵי שֶמֶש
צְהֻבִּים
מְפַזְזִים
בְּתוּךְ עוֹרְקַי
בְּמַזּ'וֹר הַקִּיּוּם.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
