 |
משל ארמני מספר על צ´לן, שמדי ערב, לאחר שובו מעבודתו ולאחר שאכל את הארוחה שהגישה לו אשתו, נהג לשבת ולנגן בצ´לו. באחד הערבים, בתום הארוחה, לקח הצ´לן את הצ´לו לידיו והחל לנגן, ובמשך דקות ארוכות ניגן רק צליל אחד. למחרת, עם תום הארוחה, שוב התיישב הצ´לן לנגן. הקשיבה אשתו בדריכות והנה חוזר אותו הצליל מליל אמש. יושב הצ´לן, הבעת ריכוז ואושר על פניו, ומנגן. אצבעותיו מונחות על המיתרים בלי לזוז, הקשת שלו נעה הלוך ושוב על אותו המיתר והצליל שהוא מפיק נותר בלא שינוי. היא לא הגיבה גם הפעם, אך למחרת, כשחזרו על עצמם המראה והצליל, לא התאפקה עוד, פנתה אליו ושאלה, "אישי היקר, אהוב ליבי, מה עובר בימים אלה בליבך, הרי כל השנים ניגנת מנגינות רבות ושונות ומדי ערב נמלא ביתנו עושר של צלילים, מה קורה לנגינתך?" הביט
הצ´לן באשתו באהבה וענה: "אשתי היקרה, אהובת נפשי, כל השנים חיפשתי את הצליל הנכון. כל הנגנים מחפשים את הצליל שלהם. אני את הצליל שלי מצאתי."
כשפגשתי לראשונה באניאגרם ובדרך שבה הוא מתאר את נפש האדם ונבכיה, כשראיתי את הבהירות, העומק והדיוק שבו, ידעתי שמצאתי את הצליל שלי. האניאגרם מרתק אותי במשך שנים, וככל שאני מוסיף ולומד אותו, כך אני מוקיר יותר את המרחבים והמעמקים שהוא מאיר, מגלה דברים שנסתרו בתחילת הדרך, ולומד על עצמי ועל זולתי יותר מכפי שידעתי אי פעם. האניאגרם הוביל לשינוי עמוק בחיי והוסיף לראייתי מימדים שלא עלה בידי להגיע אליהם באמצעות שיטות רבות אחרות, או דרך ספרים ותרגולים שונים, שהיו בבחינת תרופה לרגע, אך לא חוללו בי שינוי אמיתי. במובנים רבים האניאגרם עזר לי לצאת לחופשי.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
מהכלא לארמון
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מסורות רבות מדמות את קיומנו לחיים בחדר קטן ונידח בפאתי ארמון נפלא ורחב ידיים, שבהם אנו ממצים רק חלק זעום מן האפשרויות הרחבות לאין שיעור הפתוחות בפנינו. לעתים, ברגעי חסד, דלת חדרנו נפתחת ואלה מאיתנו שעיניהם פקוחות זוכים להעיף מבט במרחבי הארמון המופלא שבו הם חיים. רגעים כאלה עשויים לשנות את חיינו לעד, ולעתים מי שרואה מה ממתין מעבר לתא הכלא לא ימצא עוד מנוח לנפשו עד שייצא לחופשי. ההבנה שאנחנו חיים במעין כלא היא שלב ראשון והכרחי בדרך אל החופש.
המורה הסוּפי אידריס שאה (Shah) מספר את המשל על חרש המתכת שנכלא על לא עוול בכפו בכלא נידח, ללא כל סיכוי להשתחרר. אשתו, אורגת שטיחים, שולחת אליו שטיח תפילה שבתוכו היא משלבת דוגמה מורכבת. לאחר זמן מה מבין החרש שהדוגמה שעל השטיח מתארת למעשה את מנעול דלת התא שבו הוא כלוא. משאריות מתכת שהוא מוצא הוא מתקין לו מפתח לפי הדוגמה שבשטיח, ומצליח להימלט.
האניאגרם מתאר את תא הכלא, את אופן הגעתנו אל הכלא ואת המנעול של דלת התא, וכן הוא מסביר כיצד להכין מפתח שיפתח את המנעול. הוא מתאר, מתוך הבנה עמוקה ובדיוק רב, את התא המסוים שבו כל אחד ואחד מאיתנו כלוא, כל אחד ותאו. תאי הכלא מגוונים ושונים, חלקם עלובים ומדכאים וחלקם מטופחים למשעי, אך כולם תאי כלא. האניאגרם לא נועד לגרום לנו להרגיש נוח יותר בתא הכלא, הוא לא בא לתאר כיצד לקשט את הכלא או לקבל אותו כדרך חיים תוך ויתור על החופש. האניאגרם, במשמעותו הנשגבת, בא להוביל אותנו לחופש אמיתי. כדי לעשות זאת, ראשית, הוא מאפשר לנו לראות ללא כחל וסרק את תא הכלא — ה´אישיות´ שלנו, ושנית, הוא מראה לנו את המקום הטהור שמחוץ לכלא, זה שממנו באנו ושאליו ביכולתנו לחזור — ה´מהות´ שלנו.
האניאגרם מאפשר לנו לראות ולהכיר, הן את תכונות האישיות והן את תכונות המהות שלנו, ולהבדיל ביניהן. הוא מתאר כיצד אנו עוטים על עצמנו אישיות ומתנהלים בתיווכה בעולם. המהות שלנו נותרת זכה, צלולה ומושלמת כל העת, אך היא בדרך כלל נחבאת מאיתנו בשל הזדהותנו עם האישיות.
דרכים רבות ומורים רוחניים רבים מציעים לנו ´קיצורי דרך´, עוד בטרם רכשנו מושג ברור מי אנחנו, או איך אישיותנו פועלת ומכתיבה את התנהלותנו בעולם. חלקם משתמשים במילים מפתות כמו ´אושר´, ´הארה´ או ´אהבה´, מילים שאמנם מגלמות ערכים גבוהים, אך בהיעדר הבנה של המבנה הפסיכולוגי שלנו עלולות ליצור אשליה של התרחבות וצמיחה. הוויתור על התקדמות הדרגתית במדרגות ההתפתחות חוטא לאדם. כמו כן, לא ראוי לעשות הפרדה בין עבודה פסיכולוגית לעבודה רוחנית, וכל תהליך צמיחה אמיתי ויציב מחייב עבודה בשני הרבדים הללו. צמיחה רוחנית ללא פתרון בעיות יסוד באישיותנו דומה לבניית מגדל גבוה ללא בסיס איתן, מגדל שראשו בשמיים ויסודותיו רופפים. לעומת זאת, עבודה פסיכולוגית שמתייחסת לאישיות כאל אמת המידה היחידה שאין בלתה, תותיר אותנו בתא הכלא. אמנם היא עשויה להפוך את התא שלנו לנקי ומטופח יותר, אך היא לא תאפשר לנו לצאת מפתח הדלת.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
חזרה לתום
|
 |
|
 |
 |
 |
|
האניאגרם מאפשר חקירה נוקבת של המבנה הפסיכולוגי שלנו, כולל מנגנוני ההגנה וההסתגלות שלנו, ומאפשר לבחון את האופן שבו אנחנו מזדהים עם האישיות שלנו. הוא מראה לנו כיצד התפתחו מבני האישיות, תוך איבוד הקשר עם המהות שלנו, וכיצד אנחנו יכולים לשוב ולהתחבר אליה. במובן זה האניאגרם מצביע על מה שמעבר לחקירה הפסיכולוגית. הוא אינו מסתפק בתיקון עצמי ברמת האישיות, אלא מכוון אותנו לצמוח אל מעבר לה - אל המהות הטהורה שלנו.
נוסף על הבנה עמוקה של עצמנו, האניאגרם גם מאפשר לנו להבין את הזולת ולחוש כלפיו אמפתיה ורכות. הבנה זו מתאפשרת הודות לדרך הסדורה והברורה שבה הוא מציע לפרש את הרבדים השכליים, הרגשיים וההתנהגותיים שלנו ושל זולתנו .
מעל לכול, מטרת האניאגרם היא להפגיש אותנו עם מה ששכחנו, מה שאולי נותר בחיינו כזיכרון של אושר ואמת - סגולות המהות שלנו. מטרתו העליונה היא לאפשר לנו ליהנות מחופש אמיתי.
באודה שלו ´רְמָזִים לאַלְמָוֶת´, מתאר המשורר האנגלי ויליאם וורדסוורת´ את ימי הילדות המוקדמת כימים המלאים איכויות של תום וצלילות נשגבים וטהורים.
הָיוּ יָמִים בָּהֶם אָחוּ, נַחַל, מַטָּע הָאֲדָמָה וְכָל מַרְאוֹתֶיהָ נִדְמוּ בְעֵינַי עוֹטִים אוֹר שְׁמֵימִי רַעֲנַנִּים וּמְלֵאֵי הוֹד כַּחֲלוֹם
אך עם ההתבגרות אובדות איכויות אלה -
כָּעֵת דָּבָר אֵינוֹ כְּפִי שֶׁהָיָה בַּאֲשֶׁר אֶפְנֶה לַיְלָה וָיוֹם אֶת הָאוֹר שֶׁרָאִיתִי אֵינִי רוֹאֶה עוֹד
רובנו איבדנו את האור של ילדותנו. אנחנו יכולים להביט על מצבנו בהווה בעוגמת נפש ובתחושת החמצה, או למצוא בעצם ההכרה במצבנו הבטחה גדולה ותקווה להשיב את מה שאבד.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
ג"א גורדייף.
|
|
 |
 |
 |
 |
|
מקורות האניאגרם
|
 |
|
 |
 |
 |
|
המושג אניאגרם (Enneagram) מקורו ביוונית ופירושו תשיעון.
מקורות האניאגרם לוטים בערפל. יש המייחסים את המצאת האניאגרם לבית ספרו של פיתגורס, בסביבות המאה החמישית לפני הספירה. אחרים כמו בנט (Bennet), תלמידו של גורדייף, מייחסים את המצאת האניאגרם לסוּפים, בסביבות המאה החמש-עשרה לספירה. ואילו חוקרים אחרים שהתחקו אחר מקורות האניאגרם הגיעו למסורת נוצרית מיסטית ששמה The Desert Elders of the Church. מסורת זו היתה פעילה בחמש מאות השנים הראשונות לספירה ותורתה השתמרה באזור הר אתוֹס שביוון, שם כנראה פגש בה גורדייף. אין עדויות חד משמעיות בנוגע לאף אחת מהשערות אלה. העובדה שאין עליה עוררין היא שהאניאגרם הובא למערב על ידי גורדייף.
גורדייף לא ביטא ולא הגדיר באמצעות האניאגרם תכונות של בני אדם. הצגת האניאגרם כטיפולוגיה של המין האנושי היא פרי השראתו של אוסקר איצ´אזו. איצ´אזו נולד בבוליביה ב-1931 וילדותו עברה עליו בבוליביה ובפרו. חוויה מיסטית שחווה בגיל שש הביאה אותו להשתקע בנערותו במחקר מקיף של תחומים רבים, באמצעות לימוד אינטנסיבי של ספרי רפואה ופילוסופיה, מדיטציית זן ואומנויות לחימה, ומפגשים עם שמאנים אינדיאנים.
משנתו של איצ´אזו מקיפה וסדורה, ומתארת מסע פנימי שיטתי בדרך להארה. איצ´אזו עשה באניאגרם שימוש אינטנסיבי כדי לתאר ולהסביר סוגי אישיות שונים, דפוסים שונים של התנהגות, חשיבה, רגש והבעה גופנית, וכדי לתאר את תכונות המהות שאיבדנו בילדותנו, העשויות לשוב ולהופיע בחיינו.
איצ´אזו לימד את האניאגרם כ´תורה שבעל פה´, וכמו במסורות רבות אחרות, מסירת הידע נעשתה ישירות ממנו לתלמידיו, שהתחייבו לשמור בסוד את הידע שקיבלו. אף על פי כן, עם הזמן, באופן טבעי הידע של האניאגרם התפרסם והפך נושא לפרשנויות שונות ולחיבורים רבים. תלמידיו של איצ´אזו, ביניהם נראנחו, פירסמו ספרים שונים בנושא, וכך עשו בהמשך גם התלמידים שלהם.
כל אחד מחוקרי האניאגרם הוסיף, שינה והדגיש היבטים שונים על פי מה שנראה חשוב בעיניו. חלקם הדגישו יותר את הצד הפסיכולוגי, ואחרים את הצד הרוחני. המחקרים של כולם מצטרפים לפסיפס רחב, מרתק ומגוון ביותר, המאפשר לנו ללמוד באופן מעמיק על עצמנו ועל זולתנו.
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/586/708.jpg
תשעת הטיפוסים |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
תשעת הטיפוסים של האניאגרם
|
 |
|
 |
 |
 |
|
האניאגרם מתאר תשעה טיפוסי אישיות שונים, המאורגנים ביניהם על-פי יחסים מסוימים. ואלה הטיפוסים:
אחת אחת הם טיפוסים ישרים, מוסריים ובעלי חוש צדק בלתי מתפשר. הם פרפקציוניסטים, דייקנים, אמינים ביותר, ובעלי מחויבות רבה ואידיאלים גבוהים, שלפיהם הם מודדים את עצמם ואת העולם ללא פשרות. הם רציונליים, רציניים ושואפים להפוך את העולם למקום טוב וצודק יותר. לעתים הם ביקורתיים, עקשנים, חסרי גמישות, מטיפי מוסר ומלאי זעם.
שתיים שתיים הם טיפוסים חמים, נדיבים, שמחים ומלאי אופטימיות. הם ניחנים ברגישות רבה לצורכי הזולת וביכולת נתינה עצומה. הם דרמטיים, רגשנים, אקספרסיביים, בעלי יכולת הסתגלות גבוהה, אוהבי חברה, רואים את הצד החיובי שבאנשים, אמפתיים ומעניקים אהבה ללא גבול. לעתים הם רכושניים, מניפולטיביים, היסטריים ולא מודעים לצרכים שלהם עצמם.
שלוש שלוש הם טיפוסים מצליחנים, מלאי חיוניות, בטוחים בעצמם ובעלי יכולת עשייה. הם ניחנים בקסם אישי רב וביכולת הסתגלות מהירה. הם מעשיים, אופטימיים, בעלי אמביציה גבוהה להצליח, ויכולת לנהל יחסים חמים ובלתי אמצעיים עם מגוון גדול של אנשים. לעתים הם שחצנים, תחרותיים ושבויים בדימוי העצמי שלהם.
ארבע ארבע הם טיפוסים רומנטיים, יצירתיים, רגישים ומיוחדים. הם אינדיווידואליסטים, חווים דברים באופן עמוק ויש להם מודעות גבוהה לרגשותיהם ולתחושותיהם. הם ניחנים בחוש אסתטי, בדמיון מפותח, באינטואיציות גבוהות וביכולת הבעה מדויקת. הם מחפשים אחר משמעות עמוקה לחייהם, ומפגינים רגישות לזולת. לעתים הם מלנכוליים, רגשנים, בעלי מזג סוער ושקועים בעצמם יתר על המידה.
חמש חמש הם טיפוסים למדנים, חכמים ומקוריים, אנשי מחשבה וחזון. הם ניחנים בתפיסה מהירה, השקפה רחבה וחדשנית, יכולת ריכוז גבוהה, סקרנות אינטלקטואלית, חזון, וידע נרחב, מעמיק ומגוון. יש להם צורך עז בפרטיות, בעצמאות ובאי מעורבות. הם מסתפקים במועט, מעדיפים לצפות מן הצד, צנועים ומצניעים את רגשותיהם. לעתים הם מתבודדים, אקסצנטרים, מנותקים מהמציאות ושבויים בעולמם המנטלי.
שש שש הם טיפוסים אחראים, מסורים, מעשיים ונבונים. הם אינטליגנטים, יציבים וניחנים בנאמנות רבה. יש להם צורך עז בביטחון ורוב מעשיהם מכוונים להשגתו, למען עצמם ולמען הקרובים להם כאחד. הם אנשי חברה ומשפחה, שקולים, זהירים ומתונים הפועלים לפי הכללים המקובלים, מתוך נאמנות למסגרת שבה הם לוקחים חלק. לעתים הם חרדים, הססנים, חשדנים וספקנים, וסובלים מפחד ומתחושת נרדפות.
שבע שבע הם טיפוסים נהנתנים, שמחים, אופטימיים, מלאי חיוניות ובעלי כושר עשייה, המחפשים כל העת התנסויות וריגושים חדשים. הם ניחנים בראייה חיובית, כושר שכנוע ויכולת לעקוף בקלות מכשולים ובעיות. תנועתם מהירה וקלילה, הם מוחצנים, חברותיים ובעלי חוש הומור. לעתים הם חסרי מנוחה, חסרי סבלנות, מרוכזים בעצמם וחסרי רגישות לזולת.
שמונה שמונה הם טיפוסים דומיננטיים, מנהיגים, סמכותיים ובעלי חזון. הם בטוחים בעצמם וביכולתם, ומביאים לכל מקום ביטוי אישי מלא עוצמה. הם ניחנים באומץ, כושר החלטה, כושר ביצוע, מעשיות, עצמאות, יושר וישירות, ואינם נרתעים מסיכונים ומעימותים. הם נדיבים ונרתמים במלוא כוחם לעזרת החלש. לעתים הם תוקפנים, שתלטנים, שחצנים, זועמים ונקמנים.
תשע תשע הם טיפוסים נעימי הליכות, נוחים, קשובים ושמחים בחלקם. הם יציבים, מתונים, אופטימיים, סבלנים, רודפי שלום ושלווה, וחיים בהרמוניה עם סביבתם. הם ניחנים ביכולת גישור ותיווך מתוך השקפה רחבה ונטולת ביקורתיות. הם אדיבים, אמפתיים ובעלי יכולת הסתגלות גבוהה. לעתים הם עצלים רגשית ושכחנים, נוטים לדחות דברים, להתעלם מבעיות ולהישאר חסרי מודעות לצרכים שלהם עצמם.
המאמר ערוך מתוך ספרו של בני לוז, "האדם החופשי", שיצא השבוע בהוצאת אלטרנטיבות |  |  |  |  | |
|