 |
/images/archive/gallery/580/701.jpg
tEdGuY49, cc-by  |
|
|
|
|
| החיים זרמו עד שטעות אחת שינתה הכל. רוברט ערבב בשקית מילים של שני אנשים. רוברט ידע שזו טעות גורלית. שהזמן שלנו קצר |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
שאנה ב
26/9/2007 8:30 |
|
|
|
|
|
|
|
לא רציתי לעזוב את רוברט. הוא זה שעזב אותי. ביי ביי בובה. היה נעים. ארז את בגד הים ויצא. טבע בים ליתר דיוק. אני מקבלת מרוברט מסרים. חול הים מקבל צורת לב ממשובי שפתיו של רוברט וכשאני נכנסת לים רוברט מחזיק אותי על הגלים ואני לא טובעת.
רוברט היה חבר טוב שלי. לא אהבתי אותו בהתחלה. הוא מאוד אהב. וגם כשהתאהבתי בו הוא לא ברח. הוא אהב לשתות יין ואהב להתנדנד. לכן החלטנו לגור ליד הים. בגלל הנפילות.
רוברט היה נכנס לים שתוי אני הבטתי בו ואמרתי רוברט אסור. הוא לא אהב את האסור שלי. גם לילדים שלנו אל תגידי אסור. שילמדו לבד.
רוברט היה גנב מקצועי. הוא גנב מילים. ישר מהפה הוא היה גונב להם את המילים. הוא לא אהב טיפשים והוא אמר שרוב המילים בעולם מיותרות. הוא עמד כמה מטרים מבן אדם והיה עושה כמה תנועות מוזרות. ולאנשים מרחוק זה היה נראה כמו מדיטציה סיאולית. אבל לפחות עכשיו הבן אדם הזה ישתוק לכמה דקות. בואי תראי בובה. תראי איך הוא לא יכול לדבר. לכמה דקות ראינו אדם שמנסה
להגיד לאשתו משהו, והמילים לא יוצאות לו מהפה.
תחזיר לו את המילים רוברט. תחזיר לו.
אני אביא את המילים הביתה ואחזיר לו אותן מסוננות, הוא אמר. לקח שקית ניילון, שם את המילים בשקית וניער אותה. הוא קרא לי הביתה. נכנסנו לצריף מלווים בשקית המילים. הוא שפך אותה על המיטה. ואז משהו קרה. המילים התנקו.
החיים זרמו עד שטעות אחת שינתה הכל. רוברט עירבב בשקית מילים של שני אנשים. רוברט ידע שזו טעות גורלית. שהזמן שלנו קצר.
רוברט אמר לי שאסור להתעסק יותר מדי בעולמות רוחניים, ושהוא רק רצה לעשות טוב. נקבע לו משפט. הוא יצא לים ואמר לי לא לבכות. ביי ביי בובה. אמרתי לו שעה רוברט. תגיד להם לחכות שעה. אני רוצה גם לגנוב מילים. את מסתבכת אמר לי רוברט. כן אני כן. אבל יהיה לי משעמם בלעדיך. הוא הראה לי איפה הוא שומר את שקיות המילים. והוא הראה לי גם את השקית המעורבבת.
אמרתי לו שאולי עדיף שבשעה הזו הוא ימצא את קוד המילים ונצליח למיין אותם. למה העונש הזה?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
רוברט הביא לי שקית והעיף אותה על המיטה. בואי נעשה אהבה סנדרה ואז המילים יסתדרו מעצמן. נשפוך את המילים על המיטה. זה סוד ניקוי המילים. את מבינה עכשיו למה עשיתי איתך אהבה עשר פעמים ביום. למה קראתי לך כל שניה לצריף. ואם יום אחד לא היית, אני מודה באשמה, שכבתי עם אחת התיירות.
עשינו אהבה. רוברט אמר שהוא לא מרגיש אותי. שאני לא שם. אמרתי קשה לי רוברט. קשה לי עם הסוד הזה שלך. כל האהבה שלך מתגלה כמלאכותית. הוא אמר, אני עוזב אותך בתוך שעה. ואין לך זמן לחשבונות.
ואת צודקת . מגיעה לך אהבה גדולה. לא אותי.
אתה יודע שאני אוהבת אותך.
טיפשה. גרמתי לך לאהוב אותי. הכל מקסם שווא. הוא הוציא כדור לבן והחזיק אותו בידו. שמתי לך אותו בקפה כל בוקר. התאהבת בי. מגיעה לך אהבה אמיתית, בלי כימיקלים. אתה שקרן, אמרתו לו. אתה רוצה שהפרידה שלי ממך תהיה קלה.
אני עוזב אותך סנדרה ואל תקחי את זה קשה. הייתי שליח. את היית החלק הסביל. חלק מצוותים שונים שמסודרים בעולם. נשים עושות הרבה פעמים דברים בלי לדעת למה. אהבתי אותך סנדרה אבל יותר מהכל הייתי חייב אותך לביצוע המשימה. גנבתי מילים. אהבה. המילים התנקו. החזרתי לאדם את המילים ואותו אדם הפך לנעים, נסבל. אבל עכשיו הסתבכתי. עכשיו מדובר בשקית אחת שמורכבת ממילים של שני אנשים שונים. עד עכשיו לא ברור לי מה הצליחה האהבה שלנו לעשות למילים בשקית. תחיי ותראי.
אחד מהאנשים היה ביזנס מן בבורסה. כל מילה שנייה שלו היתה דולר. מיליון דולר. שני מיליון דולר. בואי נוציא לו את הדולרים מהראש, אמר רוברט. ומה הסיפור של הבחורה? תקועה. בטוחה שתציל את העולם. אבל אני ניסיתי להוציא לה את המילה שנאה מהראש. שתתחיל לאהוב את עצמה. תנחשי במה היא עובדת? עבודה סוציאלית.
את מבינה מה עשיתי. המגעיל מהבורסה הולך להוציא מילים סוציאליות מהפה. והעובדת הסוציאלית הולכת להשקיע בבורסה.
בעוד כמה דקות לא אראה את רוברט לנצח. כעסתי עליו. באיזשהו שלב התחלתי להרביץ לו. הוא אמר שהוא ימשיך להגן עלי. שאחשוב עליו.
הוא הסתכל עלי. נשארו לנו חמש דקות ביחד ואת עסוקה בזעם? לא למדת כלום?
אני אשמור עליך סנדרה. בואי. תניחי את הרגליים היפות שלך לידי. אל תיבהלי סנדרה, הכל מלמעלה. תסמכי על כוחות עליונים שמסדרים לנו את החיים. את הראשונה שראית מה קורה כשלוקחים לאנשים את המילים מהלקסיקון. אדם הוא רצף של כימיקלים ושקרים. אנשים לא מבינים כלום על עצמם. אבל את קורצת מחומר אחר. את מבינה, סנדרה. חומר קצת יותר עדין. חומר שהיה צריך אותי בסביבה.
המגעיל מרמת גן הגיע למחרת והגיש לי צו פינוי. הצריף כאן לא חוקי. מגורים בצריף מסכנים אותך. טיפוסים מפוקפקים נטפלים לנשים צעירות שגרות לבד.
ברדיו אני שומעת על התמוטטות הבורסה.
אני מרוקנת את הבית ומוצאת שקיות מילים ריקות. אני פותחת אותן. שולפת לי מילים מהראש. ניגשת לים. מרוקנת את השקית. רואה על החול לבבות אהבה, הם נראים לי כמו משולשים גיאומטרים.
שאנה ב. בת 32
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
