מעריב nrg - שטותוקאן - אומנות לחימה

ראשי > ניו אייג' > אומנות לחימה > כתבה

שטותוקאן

גם ספרי כיס קאלטיים שבינם לבין קראטה אין הרבה דמיון, תרמו לפופולריות של אומניות הלחימה בישראל

דפדף בניו אייג'

אלי אשד
19/11/2007 8:40

"פאטריק קים הפיל את גופו על הארץ מפיל את הרוסי לאחור בתרגיל 'מישידו' - משיכה בכף הרגל מתחת ברכו של היריב. מיד הוא זינק לעבר הספרדי השוכב על רצפת העץ. מכת 'שוטו' מאצבעותיו המסוקסות ריטשה את גרונו של המרגל, חדרה דרך הבשר וניתקה את כלי הנשימה והדם. המרגל השמיע חרחורי גסיסה מחרידים ואז מת. פאט הזדקף עייף קמעה אך מרוצה...".

(מתוך "מגנט המוות" מאת "ברט ויטפורד" (אלישע בן מרדכי), ספר בסדרת "פאטריק קים איש הקראטה").

רבים מאיתנו צפו בסרטי ובסדרות אומנויות לחימה,

למשל אלה שבהם כיכב המיתוס ההונג קונגי הנצחי, ברוס לי. רבים לא פחות קראו ספרות קלה בה אומנויות הלחימה משחקות תפקיד מרכזי בעלילה ומתוארות בפרטי פרטים (למשל בסדרת ספרי הכיס ההרפתקניים, "פטריק קים - איש הקראטה"). האם יש בכלל איזשהו קשר בין מה שמתואר באקזוטיות רבה בספרים ובסרטים אלו למציאות?

בשנים האחרונות נראה כי אומנויות הלחימה המזרחיות תופסות אצלנו מקום של כבוד, לא פחות מזו שתפסה היוגה. למעשה, החיבור של ישראלים ואומנויות לחימה, אף כי הוא זר לחלוטין למסורת היהודית, ראשיתו עוד בתקופה שלפני קום המדינה.

אומנויות לחימה החלו לחדור לארץ עוד בשנות הארבעים עם הקפ"פ, אומנות שבה השתמשו בארגון ההגנה ובפלמ"ח ושהפכה לתורת הלחימה הרשמית של צה"ל. היא נחשבת לאמנות לחימה ישראלית מקורית אם כי יש הטוענים שמוצאה בכלל בציילון. אבל הקפ"פ היתה רק ההתחלה.

בשנות החמישים החלה גם אמנות הג'ודו היפנית בחדירתה העמוקה לארץ ולא חלפו שנים רבות לפני שהפכה לספורט ישראלי מוכר ואנשיה ונשותיה הפכו לספקי מדליות ומחזקי גאווה לאומית. אבל דומה שהחדירה העמוקה ביותר של אומנויות הלחימה לתודעה בישראל היתה דווקא דרך הספרות והקולנוע הפופולאריים.

פטריק קים. עטיפת הספר


	מכת סוף העולם


	בסדרת ההרפתקאות לנוער "עוז יעוז", מאת "עידו סתר" (העיתונאי חזי לופבן), סופר אודות עלילותיו של סוכן חשאי כל יכול משלנו, מומחה באמנות קרב מגע ישראלית מיוחדת. "עידו סתר" טרח לספק לקוראיו את "תורת המכות", רשימת סוגי המכות שעוז מנחית על אויביו, לעתים בתוספת איורים מדגימים. ולהלן פירוט המכות הציוניות: 1." מכת שלום עליכם - מכה התחלתית המוציאה את היריב משיווי משקלו ומפרקת לו בעדינות עצם פה ועצם שם". (עוז יעוז נגד קואן הקטלן, 1966) במקום אחר זוכה "שלום עליכם" ליתר פירוט: "זוהי בדרך כלל מכה לא כל כך נוראה, לא כל כך מוחצת, ואם היא קולעת בנקודה מתאימה היא מוציאה את היריב משיווי משקלו ואולי גם מסובבת לו את הפרצוף מצד אל צד ומעקמת לו כמה עצמות, אך עדיין אינה גומרת אותו באופן סופי. וצריך להמשיך". (עוז יעוז נגד תניני פרעה, 1963) ואכן, צריך להמשיך. לצורך זה מצייד סתר את קוראיו בשלל חבטות אחרות, קטלניות יותר: 2. "מכת פטיש - מכה מרסקת היורדת מלמעלה למטה ולפעמים גם מן הצד בכוח של פטיש ענקי ומי שסופג אותה אין לו חשק לשיר או לספר בדיחות, והוא מתפתל על הרצפה כמו תולעת משי ומתפלל שלא תבוא מכה נוספת". 3. "מכת לילה טוב - בדרך כלל חובטים אותה ישר בין העיניים והיריב אינו מרגיש כאב, רק משתרע על הרצפה בעיניים סגורות, כאילו קיבל זריקת הרדמה". 4. מכת דרך ארץ - (אגרוף אל תוך הבטן) ופירושה: דע בפני מי אתה עומד ואל תחציף פנים ושיהיה לך דרך ארץ, יא רשע מרושע". 5. מכת סוף העולם - מכה קטלנית, למקרים מיוחדים בלבד; צירוף של שני אגרופים: אחד אל תוך הבטן ואחד אל תוך האוזן; היריב שומע התפוצצות, מתפרק לחתיכות וכשמגיע אל הרצפה הוא כבר דומה לסמרטוט בלוי או לבלון בלי אוויר". (עוז יעוז נגד קואן הקטלן, 1966). ללא ספק אמנות לחימה ישראלית צברית למהדרין, אבל נדמה שבתודעה הישראלית העממית היתה זאת דווקא אמנות קרב מזרחית שהתפרסמה והשתרשה יותר מכל - הקראטה. את פירסומו חייב הקארטה לאו דווקא למוריו בארץ כמו להיותו אלמנט מרכזי בסדרת ספרי הרפתקאות עממיים שנכתבו בידי חבורת סופרים ישראליים לא מוכרים כמו גלעד מורג, עמוס אריכה ואריה מקל, כמו גם רבים אחרים.

עוז יעוז מדגים מכות


	השמדת אנשים בידיים ריקות


	"פאטריק קים שלט באמנות אחת שרק מעט מאוד אנשים היו מעוניינים להתמחות בה. היתה זאת "הקראטה", האמנות האגדית של השמדת אנשים בידיים ריקות!" (מתוך "תאוות בשרים בסאן פרנציסקו" מאת ברט ויטפורד (גלעד מורג) הספר הראשון בסדרת "פאטריק קים איש הקראטה , 1964). גיבור הסדרה, פאטריק קים, היה סוכן ריגול אמריקאי ממוצא קוריאני בגובה שני מטר, בעל כוח פיזי אדיר וכושר מיני בלתי נדלה, כמו גם יכולות אינסופיות באמנות הקראטה אותה למד מהפרופסור היפני הזקן טאנימוטו (במציאות הקוריאנים אינם עוסקים בקראטה, שהוא תוצר של היפנים שנואי נפשם. יש להם אמנות לחימה משלהם ה"טאק וואן דו"). אצבעותיו המסוקסות מרוב אימונים הפכו לסימן ההיכר של פטריק. אמנם הסוכן המיוחד לא בחל באף שיטה, כולל בעיטה במפשעה, אבל בדרך כלל השתמש בכמה מכות קאראטה טובות לפצפוץ עצמותיהם של העומדים בדרכו. "ללא האקדח, כשימינו לפותה ברצועת העור האכזרית, לא נותר לפטריק קים אלא להגיב בדרך המהירה והיעילה על מנת לחסל את הגיבן ואת הכושי בטרם יתגברו עליו. 'סימאז'' היה שמה של סדרת תרגילי הקראטה שאילפו את הסמוראים בשליטה מדעית בשרירי הרגליים. רגלו של קים נשלחה כברק וריסקה כליל את מפשעתו של הכושי... הענק הכושי פתח בצריחה שנקטעה מחריפות הכאב באשכיו, צנח הצדה על ברכיו והקיא. הגיבן אסף אליו את רצועת המגלב הארוכה אבל קים נאלץ להתעלם ממנו, כל תודעתו התרכזה עכשיו בתורת הסמוראי שלמד במשך שנים ארוכות במכללה של פרופסור טאנימוטו המנוח. 'מאיי גארי' – זינוק הישיבה! בקריאת 'קיאייי!!' גרונית, כמו המריא הקוריאני בחלל, אסף את רגליו וביצע תפנית סחרור תוך כדי בעיטת צד אדירה. רגלו הימנית נתקשחה במודע לקראת הפגיעה ונחבטה כמו פטיש פלדה בפרצופו של אחד הכושים ...". ("מתוך "השטן האדום " ספר בסדרת פטריק קים "בתרגומו" של אליעזר כרמי) על פי המו"ל, אורי שלגי, ביטויי הקראטה ותיאורי המכות שהובאו בספרים השונים היו מדויקים והסתמכו על ספרי קראטה אותנטיים. מומחים בתחום לעומת זאת טוענים שרוב שיטות הקראטה בהן השתמש פטריק במאבקיו הבלתי פוסקים כנגד מרגלים, פושעים ומדענים מטורפים, כמו גם שמותיהם הביזאריים ולעתים הבלתי ניתנים להגייה, היו ונשארו בלתי ידועות להם. כאמור, הקראטה עצמו הוא שיטת לחימה בה ממעטים מאוד להשתמש בקוריאה.

האיש ממכון הקראטה'', ספר נוסף בסדרת פטרי


	מופרכים לחלוטין


	אך כל זה לא שינה דבר לקוראים הנלהבים. בעקבות ספרי הסדרה שיצאו בעברית במאותיהם (יותר מ-300) ובעקבות סרטי הקראטה והקונג פו ההונג קונגיים של שנות השבעים, בעיקר אלו בכיכובו של ברוס לי, שהגיעו לארץ והציגו גירסה קצת יותר אותנטית של אומנויות הלחימה המזרחיות, התפשטה אומנות הקראטה בארצנו כאש בשדה קוצים. עשרות ואולי מאות מדריכים צצו בתחום וכך גם בסוגים נוספים של אומנויות לחימה מזרחיות. כיום ישראל היא מרכז משגשג של מגוון אומנויות לחימה בכל התחומים, אולי אחד המרכזים המשגשגים בעולם בתחומים אלה מחוץ למזרח הרחוק. שאלתי את דוד כפרי, לומד ומלמד אומנויות לחימה וריפוי, מה דעתו על ספרי פטריק קים והעוז יעוז והאם לדעתו הם תרמו במשהו להתפתחות אומנויות הלחימה אצלנו. "קראתי כמה מהם בצעירותי והבנתי מיד שהם מופרכים לחלוטין ושאין להם כל קשר למציאות ושאלה שכתבו אותם לא ידעו דבר על קראטה אמיתי ואומנויות לחימה אמיתיות", הוא ענה. "אומנות לחימה אמיתית וקראטה אמיתי לא נועדו להשמיד ולהרוג. אומנויות לחימה זה לא ספורט לאולימפיאדה. הן יכולות לשמש כדרך לחימה וכדרך להגנה עצמית וגם כדרך להרוג, אבל יותר מהכל הן דרך חיים אמיתית".