ראשי > ניו אייג' > אבי מוריה
בארכיון האתר
עמוד נוח
ייתכן ותתקשו להאמין אבל עמידה דוממת היא אחד התרגולים החזקים והעוצמתיים באמנות לחימה. היא משקיטה את התודעה, מגבירה את הכוח הגופני ומעניקה עוצמה מנטלית. אבי מוריה על תרגול גַ'אן-ג'וּאַנג
4/3/2008
"חוסר פעולה הוא פעולה אמיתית.
מאה פעולות אינן משתוות לרגע אחד של דממה.
מאה תנועות אינן משתוות לרגע אחד של עמידה ללא תנועה.
תנועה גדולה אינה משתווה לתנועה קטנה.
תנועה קטנה אינה משתווה לחוסר תנועה".

(וַואנג שִׂיַאנג - גַ'אי) 

תרגול עמידה בדממה, גַ'אן-ג'וּאַנג (מילולית: "לעמוד כמו עַמוּד") הוא אחד התרגולים החזקים והעוצמתיים הקיימים באמנות לחימה. אלה הרוצים להפיק תועלת מאמנויות הלחימה חייבים להתחיל מהתרגול הבסיסי של גַ'אן-ג'וּאַנג (מדיטציה בעמידה), שמטרתה עידון זרימת האנרגיה הבסיסית באדם. תרגול גַ'אן-ג'וּאַנג יהפוך חלש לחזק וסרבול לזרימה.

כיצד ניתן לשפר את הבריאות בעזרת ישיבה או עמידה בתנוחה בודדת, ללא תנועה? תהיות אלו עולות משום שרבים אינם מבינים את תמצית העמידה. דרך תרגול העמידה ללא תנועה, אנחנו יכולים לא רק להעלות את כוחנו הגופני, אלא גם לעורר תהליכי ריפוי בגוף, המאפשרים לגוף לרפא את עצמו מפני מחלות כרוניות שונות, שייתכן והצטברו במשך החיים. לכן כרפואה מונעת יש לתרגול העמידה ערך רב. למעשה, זוהי אחת מצורות התרגול הנכונות ביותר.

בתרגול העמידה הדבר החשוב ביותר הוא להימנע ממאמץ מנטלי או פיזי. אם אנו עושים שימוש בכוח פיזי, האנרגיה שלנו - הצִ'י, תהיה סתומה וחסומה. כשהצִ'י חסום, הכוונה שלנו - האִי, נעצרת. כשהכוונה שלנו חסומה, הרוח - השֶן, תהיה מבולבלת.
וכשהרוח שלנו מבולבלת, נשלה את עצמנו במחשבה שאנחנו מתקדמים בעוד שלמעשה אנו נסוגים.

המטרה הראשונית בעמידה היא חזרה למצב של "אי עשייה", ובאמצעותו מתן אפשרות למערכות התפיסה, העצבים והשרירים לחפש אחר תחושת איזון ואחדות. היבט עקרוני באמנויות הלחימה הפנימיות הוא "דממה בתנועה ותנועה בדממה". דממה הוא היסוד לכל התנועות. אם המתרגל אינו יכול להבחין בין דממה לבין תנועה, הוא לא יוכל להגיע ליישום נכון. חלק אחד או יותר של הגוף תמיד ינועו פחות מדי או יותר מדי, והתנועה תיחסם.

עם הדממה בא איזון המאפשר שחרור מתח ורגיעה, ותואם בין המחשבה לגוף: מאיחוד זה נולד כוח משפיע ביותר. גוף בחוסר איזון, דורש תיקון, פיצוי והתאמה תמידיים המחייבים מאמץ תמידי הגורם למתח וחוסם ביטויי תנועה. תנועה המתחילה ממצב של חוסר איזון אינה יכולה להגיע למימוש שלם.

במהלך החיים אנחנו רוכשים הרגלים גופניים שגויים ומאבדים יכולות מקוריות של אחדות מחשבה-גוף, גמישות וספונטניות, שהיו מצבנו הטבעי בינקות. הניסיון לתפקד עם תנוחה או תנועה לקויות משול לנהיגה במכונית כשבלם-היד מורם. לכן, יעיל הרבה יותר לנסות ולהשתחרר מההרגלים, לבנות בסיס יציב ובהמשך - לתרגל בניית כוח ויכולת גופנית. תנוחות העמידה למיניהן עושות בה בעת את שתי הפעולות: הן "מנפות" ומתקנות הרגלים גופניים שגויים וגם מגבירות את האיזון, הכוח והרגישות.
הכוח שלם
תרגול תנוחות עמידה חיוני לשם בנייה ופיתוח של מה שמכונה "כוח שלם", שהוא כוח אחר מזה המופק מחלק גוף בודד (יד או רגל). כוח גוף שלם מבוסס על רגיעה ואיזון - דהיינו, היערכות ביחס לכבידה ולקרקע. אנחנו לומדים לתת למשקל גופנו לשקוע לאדמה עם הכבידה. אנחנו גם לומדים להשתרש באדמה ולהניח לכוח הטבעי לעבוד עבורנו מן הקרקע כבסיס, אל המגע ומעבר לו.

טיפת הגשם "מתמסרת" באופן מוחלט לכוח הכבידה, ומכה באדמה במידת הכוח שמתאפשר לה ללא מאמץ או מתח. בטיפה אין אף תנועה מיותרת שכוונתה להכות בקרקע חזק יותר. אפילו בזמן נפילתה, נמצאת הטיפה במצב דומם  (חוסר תנועה בתנועה). מה שנראה כרגוע ופסיבי מפיק למעשה את הכוח הרב ביותר, כיוון שהוא מתנהג בהתאם לעקרונות הטבעיים. אי-העשייה וחוסר המאמץ הם שמייצרים את התוצאות היעילות ביותר.
Paul Sapiano , cc-by
טיפה. לא צריכה שום דבר
איך מתרגלים עמידה?
כאמור, המטרה הראשונית בעמידה היא חזרה למצב של "אי עשייה". את תחושת האיזון והאחדות אנחנו מחפשים באמצעות מציאת המרכז, ג'ונג, באמצעות מודעות לנשימה ובאמצעות מצב תפיסתי של כאן ועכשיו.

מבלי להתעכב על המחשבות שחלפו, מבלי להזמין מחשבות עתידיות, שוהים, ולו לרגע קצר, במצב של ערוּת לרגע ההווה, משוחררים מכל מחשבה סדורה. בהדרגה, צעד אחר צעד, לומדים להעריך ולשמר מצב ערות זה. כל עוד הגלים מסעירים את האגם - מימיו חמרמרים. מרגע שהגלים שוככים - הבוץ שוקע והמים שבים ונהיים צלולים. באותו אופן, כשהמחשבות משתתקות, הרוח נעשית "צלולה" יותר.
המתרגל מתבונן בעצמו בצורה ישירה ומנסה לשים לב לתחושותיו מבלי להילכד בהן. אין קונפליקט, המחשבה והגוף מאוחדים, וגלי המוח עוברים למצב רגוע. במצב זה של דממה המצב התפיסתי מעמיק יחד עם טיפוח כוח הגוף הטבעי.

ניתן לחשוב על עצמנו כעל בודהא ענק היושב על צוק וצופה אל הים, אך גם כגרגר חול. כפי שאמר חונג אי שיאנג: גדול או קטן זה עדיין אתה.

המבט אינו ישנוני מדי או עז מדי. אמרה בודהיסטית אומרת: לא מפוזר לא ממוקד (בּוּ ג'וּאוֹ בּוּ ג'וּ). יש להתבונן כאילו רואים משהו, אך גם כאילו אין רואים מאומה. פירוש הדבר שיש להביט בנינוחות וברגיעה. 'נעיצת הרוח' מובילה ל'כאן ועכשיו' ומאפשרת את עצירת רצף מחשבות.

ואלה שש "המלצות השקט" לתרגול:
1. מקום שקט - מומלץ לתרגל במקום לא סואן, ליד עצים או בקרבת מים.
2. מחשבה שקטה - יש להתמקד ב"כאן ועכשיו".
3. נשימה שקטה - מודעות לנשימה ולתהליכים הפנימיים.
4. תנועה שקטה ("תנועה בחוסר תנועה") - כאשר התנועה החיצונית פוחתת התנועה הפנימית מתעצמת.
5. צניעות - שמירה על מטרות צנועות לתרגול.
6. חיוך שקט - הלך רוח נעים בעת התרגול.
מאסטר לוּּאוֹ דֶה-שִֹיוֹ חובק את הכדור
תופעות לוואי
בתרגול גַ'אן-ג'וּאַנג מופיעות תחושות שונות. תחושות אלו, החל מחום וקור, וכלה בהרגשה שיצורים מפחידים באים לאכול אותנו (כך במקור) גלומות בתוכנו ומגיחות החוצה במצבים שונים. עם הניסיון להפוך את הצִ'י-גוֹנג ל'מדעי' הוסכם על  שמונה תופעות מקובלות בתרגול:

1. חום - תחושת חום וצריבה עד לתחושת כאב.
2. קור - צמרמורת ממושכת.
3. תחושת נימול (איברים רדומים).
4. גירוד - עד לתחושה בלתי נסבלת של רצון לגרד עד זוב דם.
5. קלילות - עד לתחושה של חוסר שווי משקל ואיבוד הגוף.
6. לחץ.
7. כובד - חוסר יכולת לנתק את הרגליים מהאדמה.
8. חלקלקות - תחושה כאילו העור חלק וניתן להחליק עליו כעל משטח קרח.
תחושות כגון רעד, כאב, שמיעת צלילים, ראיית אור או נצנוצים תלויות במצבו הפיזי והנפשי של המתרגל ובהתפתחותו.
לגדול כמו העצים
את ההרצאה שלפניכם נתן ד"ר יוּ יוֹנג-נִיֶאן, תלמידו הישיר של וַואנג שִׂיַאנג-גַ'אי ב-16.10.1990 ובה הוא מתאר את התנסותו האישית בתרגול גַ'אן-ג'וּאַנג ואת ההשפעה שלו.

"התחלתי את לימוד גַ'אן-ג'וּאַנג בהדרכת וַואנג שִׂיַאנג-גַ'אי בשנת 1944 בבֶּייגִ'ינג. 'האם אתה מבין מדוע יש עצים בפארק הזה שהם חזקים, עבים וזקנים מאוד, בעוד שעצים אחרים קטנים וחלשים?', הוא שאל אותי כשפגשתי בו לראשונה. לא הייתה לי תשובה. הוא אמר: 'העצים הגדולים עומדים כאן זמן רב. דבר זה הפך אותם לרחבים וחזקים. לאחרים לא היה זמן להתבגר. הם עדיין דקים וחלשים'.

"לא יכולתי לראות כיצד היה הדבר רלוונטי לגוף האדם. לא יכולתי להבין כיצד שיטה, שכללה חוסר תנועה, מכונה "תרגול גופני", ולא יכולתי לראות כיצד עמידה ללא תנועה יכולה ליצור כוח. נותרתי עם שלוש שאלות בסיסיות:

1. מדוע לא קיימת תנועה?
2. כיצד, אם אתה נינוח, ביכולתך ליצור כוח?
3. כיצד ומדוע אנשים שעמדו ללא נוע היו כה בריאים והיה ביכולתם לטפל באחרים?

"מעשית, היות והייתי רופא מוסמך, השאלה האחרונה הייתה בעלת עניין רב עבורי. בבית החולים שבו עבדתי ביקרתי במחלקות שבהן הונהג טיפול המשלב רפואה מערבית וסינית. היו תחלואים ששתי השיטות לא יכלו לפתור, ובכל זאת ראיתי, שהבעיות נפתרו בעזרת תרגול גַ'אן-ג'וּאַנג. לא האמנתי שהדבר אפשרי, אך ראיתי זאת בעיניי. לכן התחלתי לחקור את הבסיס הרפואי והמדעי.

"התחלתי להשוות את תבנית החיים של בעלי חיים, כולל בני אדם, לאלו של חיי הצומח, ובמיוחד עצים. בבני אדם קיימת היכולת לחיות היטב מעבר לגיל מאה, אך רובם מתים בגילאי שישים-שבעים. כמו אריות ונמרים, שלהם אורך חיים דומה. עיטים שורדים רק חמישים או שישים שנה. פילים וצבים, בכל אופן, נעים לאט יותר ולעתים נמצאים ללא תנועה לפרקי זמן ממושכים. הפילים חיים מעבר למאה שנה, וכמה צבי ענק חיים שלוש מאות שנה או יותר. עצים, לעומת זאת, נותרים ללא תנועה כל ימי חייהם. יש להם חיים ארוכים מאוד, ואחדים מהם חיים אלפי שנים. מהי הסיבה להבדל בין בעלי החיים לעצים? מה יכולים אנו ללמוד מהעצים? קיימת אימרה סינית עתיקה האומרת שגם אם גילך מתקדם מאוד, פניך חלקות כשל תינוק. הרעיון מאחוריה משקף את העובדה שאנשים המתרגלים שיטות תנועה כמו יוגה, טַאי-גִ'י צ'וּאָן, או גַ'אן- ג'וּאַנג, חיים יותר, בעוד שאלו המתרגלים שיטות כוחניות יותר חיים, באופן יחסי, פחות.

"אז כיצד עץ גדל? מבחוץ לא קיימת תנועה, הכול מתרחש בפנים. אם אתה מעביר עץ ממקום למקום, כמו שאתה מזיז כוס ממקום אחד על השולחן למקום אחר, העץ ימות. אבל אם הוא נשאר בתוך האדמה עם מספיק מזון במשך שנתיים או שלוש הוא ישגשג ויגדל. חשוב ללמוד שיעור זה מהעצים: הישאר במקום אחד, אל תנוע. היה כמו עץ: יציב, שואב כוח מן השורשים.

"הדבר נשמע קל, אבל לקח לי עשרים שנה להבין זאת באמת. כשהתחלתי לתרגל גַ'אן-ג'וּאַנג, תרגלתי עמידה דוממת יום-יום במשך חודש. הייתה זו עבודה הכרוכה בבדידות, וכבר התחלתי להתייאש וחשבתי לעזוב. לבסוף אף עשיתי זאת. המורה שלי, וַואנג שִׂיַאנג-גַ'אי, שאל אותי מדוע לא חזרתי, ולכן חזרתי - אך דבר לא השתנה: עדיין נאמר לי לעמוד ולא לזוז. שאלתי מדוע. לא הייתה תשובה. לכן התיידדתי עם בנו של וַואנג. שאלתי אותו: "מה אביך מלמד אותך?". הוא השיב: "כלום. הוא רק אומר לי לעמוד כמו עץ".
Wm Jas, cc-by
רק תעמוד כמו עץ
עשר שנים תרגלתי מבלי להבין
"שנה לאחר מכן, וַואנג שִׂיַאנג-גַ'אי לימד אותי כמה תרגילים של טוּאֶי-שוֹאוּ. הוא אמר לי לבחור בן זוג. חיפשתי מישהו קטן וחלש ממני. אחד התלמידים היה נמוך ממני וסבל מבעיות בריאותיות. חשבתי, שלא אתקל בבעיה לדחוף ידיים איתו. אבל הוא ניצח אותי - משום שתרגל גַ'אן-גַ'וּאַנג שנה יותר ממני! הבנתי שחייב להיות משהו בתרגול הזה. מספר שנים מאוחר יותר, למרות שלא יכולתי להבין את השיטה, יכולתי לדחוף ענקים!

"כמוני, ייתכן שגם אתם מתקשים להאמין ששיטה זו עובדת. עליכם להקדיש זמן לתרגול בטרם תוכלו לחוש בדברים, וזמן רב יותר להבין זאת. אך לפי ניסיוני, כעבור שלושה חודשים, מרבית האנשים מתחילים, לכל הפחות, לחוש טוב יותר ונהנים מבריאות טובה יותר וממזג נוח יותר. חשוב לא לוותר. אני עצמי תרגלתי גַ'אן-ג'וּאַנג במשך עשר שנים מבלי שבאמת הבנתי הרבה. אך היתרונות הבריאותיים שבתרגול גדולים מאוד.
אבי מוריה

המאמר מעובד מתוך ספרו של אבי מוריה: "נמר לבן דרקון אפל: אמנויות קרב סיניות פנימיות" שעתיד לצאת לאור השנה בהוצאת מדף.

לאתר של אבי מוריה
תלמיד, אמן ומורה לאומנויות לחימה סיניות ופיליפיניות כ-25 שנה. תלמידו של המורה הונג אי-שיאנג מטיוואן. מרכז את הכשרות המטפלים והמדריכים בגונג פו וצ'י גונג במכון ווינגייט. מנגן בסנטור, כלי פרסי עתיק.

  מדד הגולשים
תשתחרר, בנאדם
                  40.86%
אני הוא זה
                  9.68%
האיש שפתח את הדלת
                  5.38%
עוד...

אבי מוריה
עמוד נוח  
הסרגל המוזהב  
החרב והקתרוס  
 
כל הכותבים
  

כותבים אחרונים
אבולוציה עכשיו
אביתר שולמן
ארז שמיר
בארי לונג
גבריאל רעם
ד''ר דבורה צביאלי
דוד מיכאלי
יונתן לוי
מיכל גזית
ערן גולדשטיין
סקר
סדנאות טנטרה
מקום טוב לתפוס זיונים
מעורר את הקונדליני
לא בשבילי