 |
/images/archive/gallery/111/058.jpg יין יאנג.
מתוך הספר משיאצו עד יוגה, מאת ז'קלין יאנג, הוצאת כנרת  |
|
|
|
|
| בסין מדברים על יין ויאנג אבל ליהודים יש אלמנט נוסף. הרב איתמר שוורץ מגלה מה יש בתורת ישראל שאין לא במערב ולא במזרח |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
הרב איתמר שוורץ
17/3/2008 14:19 |
הרב איתמר שוורץ
17/3/2008 14:19 |
|
|
|
|
|
|
|
רבים מבני עמנו נוסעים למזרח לתפוס רוחניות, מבלי להיות מודעים לכך שבמזרח הרוחניות היא חלקית. חוכמות המערב וחוכמות המזרח בכללותן הן רק חלקים מתוך פאזל, וזאת מבלי שיש בידיהן את הפאזל השלם - שהוא תורת ישראל. כל דבר אמת שנמצא בצורה חלקית אצל חכמי אומות העולם נמצא אף בתורת ישראל,
אלא שצריך הכוונה והעמקה בכדי לראותו ולהבין כיצד הוא מתחבר לתמונה הכוללת.
בסדרת מאמרים זו נשווה ונחלק בין התפיסה של הרפואה המערבית, הרפואה המזרחית ותורת ישראל. דרך השוואה זו נעמיק ונגלה את תרומתה של תורת ישראל לענייננו כמרפאים, כמו גם לחיינו הפרטיים ולתפיסת עולמנו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
השמחה הפנימית נוזלת
|
|
|
 |
|
|
|
הרפואה המערבית העמידה את הגוף ואת הנפש, שהוא עולם ההרגשות שבאדם, כשתי מציאויות נפרדות, וזו צורת עבודתה עמם. הרפואה המזרחית, לעומת זאת, מאמינה שהגוף והנפש משולבים זה בזה, וזוהי מערכת אחת. בהתאם לכך, עולם הרגשות הנו חלק בלתי נפרד מההוויה הגופנית ומהאיזון הגופני שבתוכו.
תורת ישראל מגלה מימד שלישי שהוא פנימי יותר. מימד זה אינו נפרד משני המימדים האחרים (הגוף והנפש) אלא מאוחד עמם. יתר על כן, שלושת המימדים הם בעצם הוויה אחת שלמה.
הרפואה המערבית תולה את הסיבות לליקוי גופני מסוים בעולם החומר (זיהום, תורשה, תזונה וכד'). הרפואה המזרחית רואה את הסיבות לליקוי גופני גם במימד הנפשי, כלומר ברגשות כמו כעס, עצב או הרהורים. תורת ישראל קושרת את מצבי הגוף ומצבי הנפש למימד השלישי. כך למשל, שמחה יכולה לנבוע מכל אחד משלושת המימדים. שמחה שמקורה בדבר מודע כמו הולדת בן או זכייה בפיס זו שמחה מהגוף. שמחה מהנפש תנבע מאיזון נכון, שהוא פעמים מודע ופעמים אינו מודע. אולם יש גם שמחה במימד השלישי, שנובעת ממקור השמחה שבנשמה. כשם שנוזל כלשהו נוזל מראשית הצינור ועד לתחתיתו, כך השמחה הפנימית נוזלת מהנשמה הפנימית עד לגוף.
בהתאם לכך, ריפוי יכול להינתן מתוך הרובד הגופני או מתוך הרובד הרגשי, וכן ישנו גם ריפוי מהשורש הפנימי (הנשמה), שישפיע גם הרבדים האחרים.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/770/749.jpg
התגלמות הכוח העגול. פסל של דמיאן הירסט Ap |
Ap |
התגלמות הכוח העגול. פסל של דמיאן הירסט |
|
|
|
|
|
|
|
לכל דבר צורה
|
|
|
|
|
|
|
הצורה של כל דבר היא גילוי המהות שלו. לכל הוויה בבריאה יש צורה, אם כי לעתים הצורה אינה ניכרת בקלות, כמו למשל במקרה של מים. וגם לגוף האדם על איבריו השונים יש צורה.
ישנה סיבה מדוע כל חלק קיבל צורה מסוימת ולא אחרת. לכן, בבואנו ללמוד את האיברים השונים בגוף, עלינו להבין את מבנה האיבר ואת תפקודו, ובנוסף עלינו גם להבין את צורתו. כאשר ננסה להבין מדוע האיבר קיבל צורה מסוימת, ניגע בשורש האיבר, ונבין את הכוח הטמון בו. בעולם יש כוחות שונים - יש כוח המתבטא בצורה העגולה, כך למשל, בגולגולת, ויש כוח המתבטא בצורה הישרה – חוט השדרה לדוגמא, יש כוח שהוא מחזורי, קיים כוח של התאדות, וכן הלאה. כל אלו הם כוחות שורשיים בנשמת האדם. כאשר כוחות אלו משתלשלים ומתגלים בגוף, הם מתגלים בצורות המסוימות של האיברים.
ברפואה המערבית מסתכלים על המבנה, מבלי להתייחס לצורה. ברפואה המזרחית, לעומת זאת, יש התייחסות מסוימת למימד הצורה, למשל בכך שתופסים את הארץ כשטוחה ואת השמיים כעגולים וכדומה, אך מדובר בביטויים כלליים, ואין תפיסה של הצורה המסוימת של כל איבר ואיבר.
בתורת ישראל מגלים לנו שהגוף הוא השתלשלות של הנשמה ולכן צורתו אינה מקרית. כלומר, לא זאת בלבד שקיימת אחדות בין הגוף והנשמה, אלא מדובר באותה ההוויה המתגלמת בשלושה מצבים שונים. הדבר דומה למים, שיכולים לשנות מצב צבירה, כך שפעם אחת הם מוצק (קרח), ואילו בפעם אחרת הם נוזל או גז (אדים), אולם תמיד הם נשארים אותה ההוויה של מים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יין ויאנג, שמאל וימין
|
|
|
|
|
|
|
בתורת המזרח, הבנויה על יין ויאנג, היין נחשב כימין והיאנג כשמאל. בתורת ישראל הדבר מתהפך, כלומר היין נמצא בשמאל ואילו היאנג בימין.
הצדדים ימין ושמאל אינם דבר מוחלט אלא הם ביחס למיקום האדם. בתורת המזרח, הצד אליו פונה האדם הוא כלפי דרום, ובהתאם לכך, צד ימין שבאדם נמצא במערב, והשמאל במזרח. אי לכך, בתורת המזרח המערב והצפון נקראים קו ימין, והמזרח והדרום נקראים קו שמאל. ביהדות, לעומת זאת, פני האדם פונים מזרחה, ולכן הדרום מצד ימין והצפון משמאל. עקרון היין והיאנג - ימין ושמאל - הוא בסיסי ביותר, ולכן הבדל זה הוא מהותי ומראה על היפוך מושגים שורשי.
מדוע הימין והשמאל מוחלפים במיקומם בין תורת ישראל למזרח? זאת מפני שתורת ישראל היא עצם המבנה של הבריאה, ואילו שאר החוכמות הם חלקים ממנה, והם השתקפותה במראה. כאשר מתבוננים במראה, הימין והשמאל מתחלפים. במראה שקופה (אספקלריה מאירה), לעומת זאת, הימין נשאר ימין והשמאל נשאר שמאל. תורת ישראל היא למעשה מראה שקופה של הבריאה (בעומק הדברים היא השורש של צורת הבריאה) ואילו תורת המזרח היא מראה של היהדות, ולכן מתחלפים שם היוצרות. וזו הסיבה לחילופי הימין והשמאל.
בתורת המזרח לא קיים הסבר מספק לדרך שבה האחד השלם (הדאו) התפצל לשני קווים (יין ויאנג), ולכן למעשה לא ניתן להתחקות אחר שורש היין והיאנג. מסיבה זו בתורת המזרח לא ניתן לקבוע מי מבין היין והיאנג הוא שורשי יותר, או שמא אין אחד שהוא שורשי יותר.
אפשרות אחת היא שמדובר במעגל מחזורי, ואין בעצם אחד שקודם לשני. זאת למעשה תפיסת המזרח. אפשרות שנייה היא שיש אחד שקודם למשנהו. בתפיסה מחזורית אין אחד שהוא קודם לשני, ואילו בתפיסה היושרית, שבה כל נקודה בקו עוקבת אחר רעותה, יש לאחת קדימות על השנייה.
בתורת ישראל יש דין להקדים ימין על שמאל, ולעומת זאת באומות העולם השמאל גובר על הימין. כוח החיוב שבבריאה חזק וקודם לכוח השלילה. והרי ההסבר.
היין והיאנג, הימין והשמאל - הם שני קווים, ובכדי לדעת מי מביניהם הראשון, יש למצוא את נקודת ההתחלה, את השורש. התשובה המתבקשת היא ששורשם בדאו, באחד. אולם אין הסבר מספק לשאלה כיצד התחולל המעבר הראשוני מהאחד השלם (הדאו) אל השניים (יין ויאנג), וכיצד מן היין והיאנג מתחולל המעבר חזרה אל הדאו.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/906/405.jpg
איך מתחולל המעבר מהאחד? naama ym, cc-by-sa |
naama ym, cc-by-sa |
איך מתחולל המעבר מהאחד? |
|
|
|
|
|
|
|
מחוברים לנקודת האמצע
|
|
|
|
|
|
|
המימד השלישי שמגלה תורת ישראל הוא קו האמצע. בכל התגלמות של ניגודים קיים האמצע שהוא כוח פנימי אחד, המהווה את נקודת החיבור ביניהם. על פי תורת ישראל, האיזון בין שני כוחות אפשרי בכל עת דרך החיבור לנקודת האמצע המאחדת ביניהם.
הקו השלישי בתורת ישראל הוא ההבדל המהותי בינה לבין תורת המזרח הבנויה על שני קווים בלבד. היין והיאנג מתאפיינים בכך שהם מנוגדים, ובו בזמן משלימים. הניגוד שבין היין והיאנג והחיכוך שביניהם, יוצרים גם את נקודת החיבור שביניהם. במילים אחרות, עצם ההתנגדות יוצרת את החיבור, את האמצע, וזהו המכנה המשותף שביניהם. יתר על כן, זהו כוח שמחבר אותם לנצח, ואינו מאפשר להם להיפרד. ברובד עמוק יותר, היין והיאנג הם למעשה ההתגלות של חיבור זה.
איזון תמידי בין שני כוחות מתאפשר כאשר שני הכוחות שווים, ובכך הם הופכים לאחד. אי לכך, האיזון המיוחל בין היין ליאנג אינו בא מהאיזון עצמו, שהוא בלתי ניתן להשגה בעולם זה, אלא מכוח נקודת האמצע המאחדת ביניהם, שבה השוני שביניהם מתבטל. נקודת האמצע קיימת בכל רגע ורגע, והיא למעשה קו בפני עצמו.
בתורת המזרח מנסים לאזן בין היין והיאנג במימד הנפרדות שביניהם. איזון כזה לעולם אינו אפשרי. מסיבה זו, השגת התכלית שמציבה תורת המזרח, של חזרה לדאו דרך יצירת איזון קבוע ומוחלט בין היין ליאנג, אינה מתאפשרת בשלמותה לעולם.
בתורת ישראל יצירת האיזון בין שני הכוחות אפשרית בכל רגע ורגע, כיוון שהאיזון מתאפשר דרך החיבור לנקודת האמצע המאחדת ביניהם, תוך כדי שמירת המודעות לשניהם. באופן זה, החיבור אל האחד אפשרי בכל עת, כיוון שהאחד הוא שורשו של קו האמצע. וכך, נקודת האמצע משמשת כמו דבק שבו מחד האדם מחובר לאחד, ומאידך הוא מחובר לשני הכוחות הנבדלים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המאמר מעובד מתוך סדרת הרצאות שהעביר הרב איתמר שוורץ במסגרת תוכנית אופק, קרן מלגות לסטודנטים ברפואה משלימה בדרך היהודית.
ב אתר שורשים תוכלו לצפות בשיעורים בנושא רפואה משלימה ויהדות
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
