 |
/images/archive/gallery/910/038.jpg
Proverbs 31:10 , cc-by  |
|
|
|
|
| לסביות רבות מתקשות לקבל את עצמן ומתכחשות לקריאת הלב העמוקה שלהן. האם הבודהא יכול לעזור? רקפת בר-קמה חושבת שסביבה לסבית יכולה לתמוך בטרנספורמציה רוחנית ושולחת את הבנות לוויפאסאנה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
רקפת בר קמה
26/3/2008 9:40 |
רקפת בר קמה
26/3/2008 9:40 |
|
|
|
|
|
|
|
באחד מספרי המיתוסים והפילוסופיה ההודים העתיקים (הפוראנאז), מסופר על המלך אילא שיצא לצוד והגיע לקרחת-יער שֶבה האל שיווה תינה אהבים עם בת זוגו פרוואטי. כדי לענג את אהובתו הפך שיווה את עצמו לאישה. הכל ביער, אפילו העצים, הפך לנקבי, וכשהתקרב - הפך גם המלך אילא לאישה. שיווה צחק במלוא גרונו והבטיח למלך אילא למלא כל בקשה שלו – פרט להפוך אותו חזרה לאישה.
מסתבר שכבר משחר ימי ההיא-סטוריה הייתה אהבת נשים דבר רווח ואפילו לגיטימי. תופעה ידועה נוספת בהודו היא שחסידים של האל קרישנה, כמו ראמהקרישנה ופונג'ה-ג'י, עוטים על עצמם בגדי נשים, מתאפרים ומתקשטים בתכשיטים, ומחשיבים את עצמם כגופיז – הנערות ה"גרופיז" של קרישנה.
מי שמתבוננת בתמונותיהם של המורים והגורואים הגדולים של המאה העשרים, כמו ראמנה מהארשי או שרי אורובינדו, לא יכולה שלא להבחין בתופעה מעניינת: נדמה כי קשה לומר אם הדמות המופיעה בתמונה היא גבר או אישה; משהו בזליגה של התכונות הנשיות אל הדמות הגברית גורם לנו לרגע להתבלבל. נראה שכל זה היה חלק אינטגראלי
מגבולות ג'נדר נזילים, וכל זאת מבלי שהיו מודעים לתיאוריות הקוויריות שהתפתחו באוניברסיטאות במערב חמישים שנה אחרי כן. גם הבודהא מאופיין לעיתים קרובות בתווי פנים עדינים ונשיים, ולולא האוזניים הגדולות (שיש האומרים שמצביעות על מוצאו המלכותי, ויש האומרים שהן נועדו לשמוע את זעקות הסבל של כל היצורים החיים) - קשה היה לזהותו.
הדרך הבודהיסטית (הדהרמה) היא אוסף של תורות ותרגולים המכוונים לשחרור מסבל ולחירות, שמקורם בכתבים הקדומים של תורת הבודהא. פירוש המילה ויפאסנה הוא ראייה צלולה. אחת מהנחות היסוד הבסיסיות היא שמה שכובל אותנו וגורם לנו סבל הוא תפיסה שגויה (ותמימה) של המציאות ושל עצמנו; אנו תופסים את עצמנו כיצורים נפרדים, חשים צורך להגן על עצמנו מפני הזולת, חוששים לאבד מה שכבר יש לנו וחרדים שמא לא יהיה לנו בעתיד מה שאנחנו רוצים בו. הקיום שלנו נע כמטוטלת על ציר של פחד ותקווה, תשוקות וסלידות, וחומות ה'אני' שאנחנו מקימים ומקיפים את עצמנו, מביאות לתחושת ניכור, בדידות, חוסר שייכות וחוסר אונים.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/622/345.jpg
בודהא. זליגה של תכונות נשיות sxc |
sxc |
בודהא. זליגה של תכונות נשיות |
|
|
|
 |
|
 |
|
האושר שלנו תלוי ביכולת שלנו לאהוב
|
|
|
 |
|
|
|
היכולת לראות את עצמנו בעיניים חומלות, ההבנה של המחוזות העמוקים שמנהלים אותנו והיכולת להשתחרר מהם – מתפתחות ומתחזקות עם תרגול המדיטציה. ה"ראייה הצלולה" שמציעה הוויפאסנה מאפשרת לנו לראות, לקבל ולהבין לעומק את הפחדים, האמונות וההתניות שמפעילים אותנו וגורמים לנו סבל. הכלים שמציעה הוויפאסנה – הקשיבוּת, ההתבוננות השקטה, החקירה של הנשימה, של תחושות הגוף ושל מצבי התודעה השונים, פיתוח איכויות הלב: האהבה, החמלה, השמחה והחוכמה - כל אלה תורמים להבנת עצמנו, ליכולת שלנו לחיות בשלום עם עצמנו ועם הסביבה, ליכולת שלנו לפתח אינטימיות עם עצמנו ועם הזולת. "האושר שלנו תלוי גם בכמה אנחנו מסוגלים לאהוב, את עצמנו ואת הזולת. אם אנחנו כלואים בתוך הפחד שלנו אנחנו סובלים מאוד", אומר ג'ק קורנפילד, אחד מהמורים הבכירים לוויפאסנה במערב.
עד לפני שנים ספורות היה קשה לאתֵר לסביות בעולם הרוחני. הניסיון לערוך פסטיבל רוחני על פי המסורת של השאנטיפי עבור לסביות והומואים לא נחל הצלחה מסחררת, ואף שהמארגנים פינטזו על שלוש מאות דייקיות מאממות והומואים מאגניבים, בפועל הגיעו רק שישים.
אם חוקרים את הדינאמיקה של קבוצות מיעוט מופלות, אפשר בנקל להבין את שורשי הסיבה למיעוט לסביות והומואים רוחניקים. על פי הפירמידה של "הגישה ההומניסטית" של הפסיכולוג אברהם מאסלו, אדם או קבוצה חייבים למלא קודם את הצרכים הבסיסיים של השתייכות חברתית, קבלה ואהבה עצמית, הערכה חברתית וכבוד - לפני שיוכלו להתפנות למלא את הצרכים "הגבוהים" יותר של מימוש עצמי והתפתחות רוחנית. כל עוד סובלת הקהילה הלסבית, ההומואית, הבי-סקסואלית והטרנסג'נדרית מאפליה, דיכוי ונידוי חברתיים - יהיה העיסוק בבניית ושיקום תחושת הערך העצמי, הכבוד העצמי ותחושת השייכות עיסוק דומיננטי ברמה האישית וברמה של הקהילה. גם מטעמים של מאבקים פוליטיים למתן זכויות שוות יש צורך לאמץ ולחזק את הזהות הייחודית והשונה של הקהילה.
בחברה בה נתפסת חריגוּת כתופעה שלילית, מפחידה ומעוררת תוקפנות, יש צורך לאמץ דרכים חלופיות ויצירתיות כדי לייצר "סם שכנגד" להומופוביה המופנמת, לרתיעה מלהיות שונה, לפחד מהוקעה חברתית.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/886/356.jpg
עטיפת הספר The lesbian kama sutra  |
|
עטיפת הספר The lesbian kama sutra |
|
|
|
|
|
|
|
המפתח בידינו
|
|
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות נראה שמשהו קצת זז, קצת משתנה לטובה, והעיסוק בזהות האישית ובנטייה המינית הופך להיות יותר משני; יותר ויותר לסביות חשות בנוח עם עצמן, חשות מועצמות ועובדת היותן לסביות היא "לא-אישו". מתוך כך, יותר ויותר לסביות נפתחות אל גישות רוחניות שונות ואל תרגולים רוחניים שונים, שבהם הדגש הוא על האחדוּת, על הצורך לפוגג ולפרק זהויות ולא לחזק זהות נפרדת עצמאית, על המכנה האנושי המשותף לכולנו. כל היצורים החיים רוצים להיות מאושרים, וכל היצורים החיים לא רוצים לסבול, אומר הבודהא. בסדנאות שונות כבר אפשר להיתקל בזוגות של לסביות אוחזות ידיים בפומבי, או משתפות בפתיחות מתוך החוויה האישית שלהן. נדמה שזה כבר לא ביג-דיל לצאת מהארון בסיטואציות סטרייטיות מובהקות, ושהפתיחוּת והקבלה שהעולם הרוחני מציע חלות גם על הלסביות.
יחד אם זאת, עדיין יש נושאים מהותיים רבים שמיוחדים לחוויה הלסבית, כמו תהליך הגילוי האישי והיציאה מהארון, פיתוח זהות חברתית ומגדרית, דימוי גוף וקבלה עצמית. למרות ההתקדמות הרבה שחלה בשנים האחרונות, לסביות רבות נאלצות עדיין להסתיר את זהותן במקום העבודה או מול המשפחה; לסביות רבות, שהפנימו מסרים שליליים שקיבלו בבית, מתקשות לקבל את עצמן ומתכחשות לקריאת הלב העמוקה ביותר שלהן; לסביות רבות עדיין חיות בפחד מחשיפה ובניסיון להיות "נורמלית", ובמאבק מתמיד עם עצמן ועם כמיהותיהן ואהבותיהן.
הקונפליקטים הפנימיים שלנו הם מקור לסבל, והיכן שיש סבל יש גם רצון טבעי ואנושי להשתחרר ממנו. הדרך המדיטטיבית מציעה לחקור, באופן חוויתי ולא אינטלקטואלי גרידא, את האמונות, התפיסות והדפוסים שאנו חוזרות עליהם שוב ושוב ושלא משרתים אותנו יותר. בבסיס הסבל שלנו נמצאת היאחזות, אומרת התפיסה הבודהיסטית, ועלינו לזהות אותה, לחקור אותה ולשחרר אותה. החדשות הטובות הן שהמפתח בידינו, ושהיכולת האנושית להתעורר מהעיוורון, המיסוך והבורות שגורמים לנו סבל קיימת בכל אחת ואחד מאיתנו, ולא משנה מהם הנושאים שמטרידים אותנו או מעיקים עלינו. "לא משנה במה אנחנו נאחזים ולא משנה ממה אנחנו מרפים", אומרת המורה לוויפאסנה שַאילה קת'רין, "כל עוד אנחנו מזהים ומרפים".
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/108/284.jpg
''השינה''. ציור של גוסטאב קורבה  |
|
''השינה''. ציור של גוסטאב קורבה |
|
|
|
|
|
|
|
לסביבה נשית יש עוצמה משלה
|
|
|
|
|
|
|
עבור נשים לסביות, בין אם הן בתהליך ראשוני של התמודדות עם הגילוי, הקבלה העצמית והיציאה מן הארון, ובין אם הן חיות בשלום, בפתיחות ובהרמוניה עם עצמן ועם העולם – הדרך הבודהיסטית מציעה ראייה רחבה יותר, פרספקטיבה עמוקה יותר, על החיים. כמעט לכולנו מגיע רגע בחיים שבו אנחנו שואלות את עצמנו מהם הדברים החשובים לנו באמת, מי אנחנו רוצות להיות, איך אנחנו רוצות לחיות והאם החיים שאנחנו חיות והבחירות שאנחנו עושות תומכות בכך. הרגע הזה, או הרגעים האלה, הם רגעים מקודשים; הם רגעים של התעוררות והם מביאים אותנו לחקור מה יש עוד בחיים האלה מלבד הרצון לשרוד, לצרוך ולהתרבות, מלבד החיפוש הבלתי נלאה אחרי נוחיות וביטחון.
לסביבה נשית-בלבד יש עוצמה משלה, בין אם היא מתנהלת בשתיקה או בשיחה. בשיחות בתי קפה תל אביביות, במעגלי שיתוף והכלה, או בטקסים שמאניים לנשים - החוויה שלי היא שכשנשים נמצאות רק בחברת נשים ולא בחברה מעורבת, מתאפשרת אינטימיות, נוצר שיח אחר, אנחנו מרשות לעצמנו להשיל את המסכות, לחשוף ולהיחשף. בסביבה כזאת מתאפשר מפגש עם משהו עמוק בפנים שהוא למעשה הדבר הכי קרוב, הכי אותנטי, מפגש עם קול שהוא מאוד רפה אבל תמיד נוכח, ושבדרך כלל אין סביבנו או בתוכנו מספיק שקט כדי לשמוע אותו. זו הזדמנות למצוא את הדרך לחוכמה הנשית הפנימית שיש בתוכנו ולמקום שבו יש את כל התשובות, בתנאים שמאפשרים מפגש אינטימי ונוקב עם עצמנו, יחד עם התבוננות מכילה יותר, לא-שיפוטית, חומלת. סביבה נשית יוצרת למעשה 'מרחב מוגן' שבו אפשר לגעת בעולמות הפנימיים של הלב, ולחוות את המהות חסרת הגבולות של הלב ואת היכולת שלנו לאהוב, לחמול, לשמוח ולהביא ריפוי.
בסופו של דבר, מהות מדיטציית הוויפאסנה היא לחקור את מה שגורם לנו לסבל ואת הדרך להשתחרר ממנו. אני מאמינה שהנטייה הלסבית יכולה להוות גורם לסבל עמוק - או יכולה להיות שער לתובנות טרנספורמטיביות, להתעוררות; שער לחירות עמוקה, לחיים של שלווה והרמוניה עם עצמי ועם העולם, לתחושת ביטחון והעצמה אישית ולאהבה חובקת כל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
רקפת בר-קמה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סדנת ויפאסנה ומוּדעוּת ללסביות, לקרובות-משפחתן ולמטפלות ולנשים שעוסקות בנושא, תתחיל בחודש מאי ברמת השרון ותימשך שמונה מפגשים. בסדנה נחקור על פי הגישה הבודהיסטית האם האמונות שלנו תומכות במי שאנחנו וביצירת אינטימיות בחיים שלנו; את תפקידן של מערכות היחסים שלנו בצמיחה הרוחנית שלנו; את הצרכים המתנגשים שלנו בסימביוזה מצד אחד ובאוטונומיה ומצד שני ואיך לעשות ביניהם שלום.
בהנחיית סנדיה רקפת בר-קמה, מנחת סדנאות ויפאסנה ומוּדעוּת לנשים, גברים ואחרים, נמצאת במסע הרוחני מאז 1986. חייתה שבע שנים בקריפלו - מרכז ליוגה ומדיטציה בארצות הברית. מלמדת מדיטציה בקורסי ויפאסנה של עמותת 'תובנה' במרכז לרפואת גוף-נפש, לאסירים בכלא השרון ובמסגרות נוספות.
פרטים על הסדנה ניתן לקבל אצל רקפת
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
