 |
/images/archive/gallery/123/657.jpg לשכת התעסוקה בחולון
צילום: ברק פכטר  |
|
|
| עמותת סנאט: "טרם ניתן לקבוע כי המשק יצא מהמיתון" |
|
| החוקרים: הצמיחה לא מהווה ערובה לצמצום הפערים ואפילו לא להפחתת האבטלה |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שמוליק שלח
28/6/2004 10:33 |
|
|
|
|
|
|
|
"המשק הישראלי שרוי בחוסר יציבות וטרם ניתן לקבוע, באופן חד משמעי, כי המשק יצא מהמיתון בטווח הבינוני והארוך". כך עולה מניתוח כלכלי שערך פרוייקט "סנאט", הפועל בחסות קרן פרידריך אברט הגרמנית ועוסק בהעברת מידע לח"כים ולמקבלי ההחלטות. על צוות ההיגוי של הפרוייקט נמנים ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), ח"כ יצחק הרצוג (עבודה) וח"כ אתי לבני (שינוי). המחקר בוצע ע"י הכלכלן ד"ר רובי נתנזון – יו"ר המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי, והכלכלן צחי מזרחי - עמית מחקר במכון.
לדברי ד"ר נתנזון ומזרחי, יש להתייחס בזהירות מרובה לנתונים המשקפים התאוששות במצב המשק. לטענתם, העלאת הריבית הצפויה בארה"ב, הירידה במכירות ברשתות השיווק והתנודתיות הרבה של המדד המשולב למצב המשק מותירים כר נרחב לדאגה. הם הדגישו, כי השגשוג בנתוני המשק מובל ע"י הגורמים החזקים בסקטור העסקי, ובראשם ענף ההיי-טק, בעוד ששאר הנתונים על מצב המשק אינם מלמדים על רמת התאוששות כה גבוהה. בנוסף, יידרש קיצוץ של כ-6 מיליארד שקל בתקציב 2005 על מנת לשמור על יציבות המחירים.
החוקרים חזרו על הערכות שנשמעו בזמן האחרון כי הפער בין היכולות במשק יבוא לידי ביטוי בזמן הקרוב. לדבריהם, אם יתרחש עתה תהליך צמיחה יש לצפות כי ענפים עתירי-ידע ייהנו מפירות הצמיחה במהירות יחסית בעוד הענפים המסורתיים ייהנו ממנה מאוחר יותר, אם בכלל.
נתנזון ומזרחי הוסיפו: "ניתן לומר כי הצמיחה לא מהווה ערובה לצמצום הפערים וחמור מכך, היא אפילו לא מהווה ערובה להפחתת האבטלה, לפחות לא לרמות הנמוכות שאיפיינו את השנים 94-95. המשמעות של צמיחה בנתונים הללו היא שהפערים החברתיים יגדלו. בעוד שהשכבות החזקות ייהנו מהצמיחה בענפים עתירי הידע, השכבות החלשות תמשכנה להיפגע משקיעתם של הענפים המסורתיים. בנוסף לכך, המפוטרים מהענפים המסורתיים לא יוכלו להיקלט במשרות הפנויות במשק עקב אי-התאמה לדרישות התפקיד".
החוקרים שרטטו שני תרחישים למצב המשק. לפי התרחיש האופטימי, בשנה הקרובה אין לצפות להתרחשות דרמטית בשווקים הבינלאומיים. הריבית, שירדה עד ל-4.1%, צפויה להישאר ברמה הנוכחית עד סוף השנה. לכן, תהליך העלאת הריבית לא יתרחש ללא חריגה בציפיות האינפלציונית מתחום ה-3.5%. בסופה של השנה תעמוד הריבית על רמה של כ-3.5%-4% במונחים ריאליים.
התסריט הפסימי מביא בחשבון את המגמות הצפויות בשוק העבודה. מניתוח תרחיש זה עולה, כי קצב הגידול במספר המועסקים במהלך שני הרבעונים ב-2004 הוא כ-1.4%. לפי התחזית ובהנחה כי המדיניות הפיסקלית והמוניטרית תמשך, שיעור הבלתי המועסקים מכוח העבודה האזרחי עשוי להישאר בין 10.5%-11% בתחילת 2005, שהם כ-300 אלף בלתי מועסקים. בהנחה שהממשלה תרצה לשמור על מסגרת הגירעון ונוכח הקיצוץ הנדרש בסך 6 מיליארד שקל, הרי נותר לממשלה רק לשוב ולקצץ בתשלומי ההעברה. לפיכך, טוענים החוקרים, דרושים צעדי מדיניות נוספים על-מנת לצמצם את הלחצים הנובעים משוק העבודה ועשויים לערער על היציבות בתחום המחירים, שער החליפין וגודל הגירעון בתקציב המדינה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
