 |
 |
|
|
|
|
| מאיר ברק נכנס לויכוח עתיק היומין - מה עדיף, השקעה על בסיס פרמטרים כלכליים, או על בסיס ניתוח טכני |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
מאיר ברק
11/7/2004 10:17 |
|
|
|
|
|
|
|
ניתוח פנדמנטלי מול ניתוח טכני של מניות – מהי הדרך הנכונה?
ויכוח עתיק יומין זה ראשיתו ביום בו האנליסט הראשון מתח קו בין שתי נקודות המייצגות שינוי במחיר של מניה על פני ציר הזמן
ובכך יצר את גרף המחיר הראשון. מהות הויכוח היא: האם יש להשקיע במניה בהתבסס על ביצועי החברה והשוק (לדוגמא: מאזן החברה) או, האם לסחור במניה בהתבסס על התנהגות גרף המניה בלבד.
ראשית נבין את ההבדלים:
משקיע פנדמנטלי – משקיע אשר רוכש מניות חברה באמונה שעיקר השינוי במחירן ייגזר מביצועי החברה: השינוי במחזור המכירות, השינוי ברווחים, השינוי בביקוש למוצריה, השינוי שחל בהנהלתה, תזרים המזומנים שלה ועוד... הכלים העיקריים: מאזן החברה, המלצות אנליסטים, כתבות בעיתון ושמועות.
משקיע פנדמנטלי מתעניין גם במצב הכלכלה ובמצב הסקטור אליו המניה שייכת (לדוגמא: סקטור מניות התוכנה) המשקיע בוחן את הריבית במשק ומנסה לנבא את כוון ועוצמת השינוי. המשקיע משקלל את כל הנתונים הידועים לו ומסיק את מסקנותיו. לרוב, משקיע פנדמנטלי ישקיע במניה לטווח הארוך. ציפיות המשקיע אינן נוטות להתממש בטווח הקצר ולכן עליו להתמיד באחזקותיו מתוך תקווה לקטוף את פירותיהם בטווח הארוך. עדיין לא נתקלתי במשקיע פנדמנטלי אשר נכנס למניה ויוצא ממנה עוד באותו היום.
סוחר טכני – סוחר טכני רוכש מניות חברה מתוך אמונה שאת השינוי במחירן ניתן לצפות אך ורק מתוך התבוננות בגרף המניה. סוחר טכני אינו מתעניין במאזן החברה או בכל מידע פנדמנטלי אחר, אלא רק בהתנהגות גרף מחיר המניה.
סוחר טכני דוגל בשלוש אמונות יסוד:
הראשונה – לטענת הסוחר הטכני, השינוי במחיר המניה כפי שנראה על גבי הגרף מסכם בתוכו את כל כוחות השוק. כלומר, מחיר המניה הוא השתקפות של כל הנתונים הפנדמנטלים.
השנייה - מחירי מניות נעים במגמה (Trend) החוזרת על עצמה ומאפשרת בחלק מן המקרים, לצפות מראש את המגמה.
השלישית – ההיסטוריה חוזרת על עצמה. כבר מעל 100 שנים משרטטים מנתחים טכניים גרפים של מניות. ברבות השנים ניתן להבחין שצורות התנהגות מסוימות חוזרות על עצמן. מנתח טכני מאמין שבמצבים מסוימים, התנהגותו האמוציונאלית של הציבור צפויה ולכן הוא מניח שעל פי ההיסטוריה ניתן לנחש את העתיד.
לסיכום ההבדלים: שתי השיטות מנסות לנחש באיזה כוון ינועו המחירים. המשקיע הפנדמנטלי בוחן את שווי המניה יחסית לביצועי החברה וביצועי השוק ומגיע למסקנה אם מחירה בשוק נמוך או גבוה משוויה האמיתי. אם מחירה נמוך יותר משוויה (לדעתו) הוא יקנה ולהיפך. הסוחר הטכני אינו שואל את השאלה "למה" אלא מנסה לצפות את השינוי במחיר המניה על פי צורתו של הגרף, כלומר - התוצאות בשטח.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
סוחרים בוול סטריט - ימשיכו להתווכח עוד הרבה זמן
|
|
|
 |
|
 |
|
שתי השיטות - לחזית אחידה
|
|
|
 |
|
|
|
כאן אני מפסיק להיות אובייקטיבי ובוחר לומר לכם כי איני מאמין בכוחו של הניתוח הפנדמנטלי וכפי שאני מלמד בקורסים אותם אני מעביר במסגרת www.daytrade.co.il אני בוחר להיות 100% טכני. לא תמיד האמנתי בכוחו של הניתוח הטכני. רוב המנתחים הטכניים הגיעו לניתוח הטכני דרך הניתוח הפנדמנטלי.
גם אני עברתי את תקופת קריאת הדו"חות הכספיים, כתבות העיתונים וכתבות ה – CNBC עד שלמדתי מניסיוני שאני מבזבז את זמני לריק. מדוע הייתי שם? כי ככה לימדו אותי. השוק בנוי לחנך אותנו להשקיע לזמן הארוך. למה? כי מישהו צריך להרוויח מזה. אבל על כך נדון בהזדמנות אחרת.
רוב העוסקים בשוק המניות מגדירים את עצמם כפנדמנטלים או טכניים בלבד. במציאות יש לא מעט חפיפה בין שתי השיטות. הבעיה מתעוררת כאשר שתי השיטות נוגדות אחת את השנייה. ההיסטוריה מוכיחה שהניתוח הטכני תמיד הקדים את הניתוח הפנדמנטלי. רוב תנועות השוק הגדולות בהיסטוריה התרחשו כאשר הנתונים הפנדמנטלים לא הראו שום סיבה לשינוי מהותי. את רובן ניתן היה לצפות לפי ההתנהגות הטכנית. סוחר טכני בעל ניסיון לומד עם השנים לסמוך על טיעוניו אשר בהרבה מקרים יהיו בניגוד לטענות הפנדמנטליות.
הסוחר הטכני יהיה מסוגל ליהנות מפירות השינוי כאשר משקיעים פנדמנטלים כבר אחרו את הרכבת השועטת. רוצים דוגמא? בבקשה: האם ניתן היה לעשות כסף ממניות חברות טכנולוגיה בסוף שנות התשעים? כמובן. הרבה! האם היה מנתח פנדמנטלי אחד אשר יכול היה להצדיק רכישת מניות חברה טכנולוגית שאין לה כל הכנסות אלא רק הוצאות וחלומות? כמובן שלא. הסוחרים הטכניים ידעו להיכן אמוציות הציבור יובילו את השוק ואילו המשקיעים הפנדמנטלים בחרו להתעלם מן השינוי הצפוי.
בשלב מסוים הם בכל זאת מצאו הצדקה והצטרפו. זוכרים את המושג "רווח ללא הוצאות פרסום"? היו עוד כמה רעיונות פנדמנטלים מזהירים שנולדו בכדי להצדיק כניסה מאוחרת לשוק הגואה. מי שבזבז את זמנו בניתוח דו"חות כספיים של חברות הטכנולוגיה טרם הפריצה ובמהלכה, השאיר את כל החגיגה למנתחים הטכניים. מי שהמשיך להצדיק את אחזקותיו הפנדמנטליות המוטעות כאשר הבורסה שינתה כוון ונפלה – הוא אשר הפסיד.
ברבות הימים, לאחר שהשוק נע תנועה גדולה, ידביקו שתי השיטות אחת את השנייה ויציגו שוב חזית אחידה. ובכן, האם צריך למצוא פשרה בין השתיים? לטעמי לא. כפי שכבר ציינתי אני היום 100% טכני. אני בצד אחד של המתרס כי כאשר הייתי בצד השני גיליתי שלשוק יש דעה משלו. גיליתי שהסתמכות על נתונים פנדמנטלים אינה מעניקה לי יתרון. גיליתי שאני מהמר. אם ניסיתם אי פעם לצפות כיצד תתנהג מניה לאחר פרסום דו"חות כספיים (טובים או רעים) אתם מבינם בדיוק למה אני מתכוון.
|
|
|
|
|
|
|  | | סוחרים טכניים ידעו לנטרל רגשות | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
