 |
/images/archive/gallery/149/198.jpg אסירים חוסכים בכלא
אילוסטרציה:אודי יונש  |
|
|
|
|
| 13 אלף אסירים מאכלסים כיום את בתי הכלא בישראל. רבות מזכויותיהם הבסיסיות נשללו, אבל הזכות להתפרנס בכבוד, לצרוך ואפילו להשקיע בבורסה, נתנת לחלק גדול מהם |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שמוליק שלח
5/8/2004 16:18 |
|
|
|
|
|
|
|
כ-13 אלף אסירים מאכלסים את בתי הכלא של ישראל. חיי היום יום בכלא אינם ברורים עבור רוב הציבור והאזכורים היחידים למתרחש מאחורי החומות מופיעים בדיווחים בעיתונות. בדרך כלל יהיו דיווחים אלו בעלי היבט פלילי. אולם, במציאות הלא ידועה של בתי הכלא, לחלק גדול מהנעשה בין החומות יש, למרבה ההפתעה, אופי כלכלי ייחודי ומענין.
כאשר מזכירים פעילות כלכלית בכלא, האסוציאציה המיידית היא עסקאות אפלות בין האסירים. בסדרה הדרמה האמריקנית "אוז" (על החיים בבית הכלא אוזוולד בארה"ב) תוארו בהרחבה עסקאות סחר-מכר של סמים, נשק, הזמנות רצח ושירותי מין בתשלום אלטרנטיבי (דמי חסות למשל). הכל, כמובן, אינו חוקי. המציאות החוקית של האסיר הישראלי היא פשוטה יותר ובעצם עבור האסיר הסטנדרטי, השהות בבית הכלא היא מעין שירות צבאי קפדני במיוחד, עם זכויות כלכליות בהתאם.
הזכויות הבסיסיות של האסיר, שכוללות בחלקן גם זכויות כלכליות בסיסיות, ממולאות כולן ע"י שירות בתי הסוהר (השב"ס) - כמו אוכל, לבוש וכן טיפול רפואי הכולל שימוש במכשור רפואי, טיפולים רפואיים שונים כגון פיזיותרפיה, וטיפולים פסיכולוגיים.
מעבר לכך האסיר יכול להחזיק "זכות כספית" של עד 750 שקל לחודש, באמצעותה הוא רשאי לרכוש מוצרים שונים. הזכות הכספית היא מצבת החשבון, שמנהל השב"ס עבור כל אסיר, בבנק הדואר. עם כניסתו של האסיר לכלא נפתח עבורו חשבון בבנק הדואר. חשבון זה הוא בניהולו השותף של השב"ס, אולם לאסיר יש יכולת להחליט מה לעשות עם הכסף.
האפשרויות שעומדות בפניו הם כאמור רכישה של מוצרים במכולת של הכלא (קנטינה), תמיכה במשפחה, הוצאות בזמן החופשה או חשבון חסכון. במידה ומעוניין האסיר לרכוש משהו בכלא, מספרו "מחוייב" בסכום שבו הוא קנה את המוצרים, ובתווך השב"ס מחויב חשבון הבנק שלו.
כל זאת לגבי חשבון הבנק כאסיר. אולם, מחוץ לחומות הכלא אין לשב"ס כל נגיעה בעסקיו של האסיר
ועקרונית גם מי שבכלא יכול לנהל חשבון פעיל במיוחד. אסיר יכול להחזיק ברשותו חשבונות בנק נוספים (מחוץ לזה שנפתח עם כניסתו לכלא בבנק הדואר) בהם ינוהלו השקעות - על כל המשתמע מכך (גם מסחר פעיל בבורסה), חסכונות, רכישות והלוואות בסכומי עתק. כל זאת כמעט ללא נגיעה של האסיר, מכיוון שיש לו מגבלות בכל הנוגע לתקשורת עם העולם.
המחסום הגדול של כלכלת האסירים הוא הסכומים הנמוכים שמותר להשתמש בהם בין כותלי הכלא. הסכום הנמוך מתסכל עוד יותר כאשר יש לאסיר אפשרות לצבור יתרת "זכות" גדולה בחשבון שלו. אלא שעל פי תקנות השב"ס, הוא יכול להוציא עד 750 שקל בלבד.
הכסף בחשבון הבנק יכול להגיע ממספר מקורות: משפחתו של האסיר או מקור חיצוני אחר (מחוץ לכלא) ממנו מופקדים כספים לחשבון, עבודה של האסיר במסגרת המאסר, או אפילו נכסים שמקבל האסיר כתוצאה מירושה או מתנה בסכום גבוה.
מנגד, ישנם אסירים רבים שאין להם מקור הכנסה נוסף, בין אם מקור חיצוני ובין אם פנימי. חלקם אינו יכול להיות מועסק בכלא מסיבות שונות - כך שהם אינם מקבלים הכנסה כלל. חלק אחר מגיע ממשפחות שאינן יכולות - או רוצות - לעזור להם כלכלית. במקרים מסוימים בהם יש לאסיר צורך במוצר מסוים ואין לו יכולת לרכוש אותו (כגון מי שמעשן כבד ויסבול ללא סיגריות), ישנה ועדה בכלא שאמורה לתת תמיכה במצבים שכאלה.
למרות הכוונת הטובות לתת לאסירים תנאי מחייה סבירים, אסור לשכוח כי בסופו של דבר מדובר בכלא, הפועל תחת אילוצים ותנאים קיצוניים. לא כל הזכויות המתוארות להלן הן מובנות מאליהן בחיי היום יום מאחורי הסורגים.
לדברי עו"ד גיל דחוח, שעוסק בתחום הפלילי-כלכלי, השב"ס זו מערכת שרירותית ולכן מספר העתירות שמוגש לבית משפט לשם הענקת זכויות מסוימות לאסיר, הוא גבוה ביותר. "על הנייר יש לאסירים זכויות רבות, בפועל צריך לעיתים קרובות להקיז דם בשביל לקבל את זה", הוא אומר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
קיפול קרטונים בכלא
|
|
|
 |
|
 |
|
עבודה בבית הסוהר
|
|
|
 |
|
|
|
העיסוק הכלכלי בכלא אינו מסתכם רק בצד ההוצאות. בבתי הכלא הישראלים יש לחלק גדול מאסירים יכולת גם להרוויח כסף ע"י עבודה, או לפחות להשתתף בקורסים שעשויים להקנות לאסיר מקצוע. כ-80% מהאסירים בישראל (לא אסירים ביטחוניים) מועסקים בכלא במסגרות שונות (עבודה + לימודים). מערך החינוך של השב"ס מאפשר לאסיר להשיג השכלה ברמות שונות ובמקביל מפעיל קורסי הכשרה מקצועיים בשילוב התמ"ת, שהמסיים אותם יכול לקבל הסמכה מקצועית.
השב"ס מקיים מספר מסגרות תעסוקתיות לאסירים בהם משתתפים כ-4,000 אסירים (מתוך סך האסירים הפליליים) בשנת 2004. לדברי ראש מערך התעסוקה בשב"ס, ניסים קאשי, המערכת מעונינת ליצור את ההקשר בין עבודה לתגמול, ולכן מתוגמלים האסירים באופן כזה שמי שעובד יותר או מבצע עבודה משמעותית יותר, מקבל שכר יותר גבוה. העבודה מוכרת בשב"ס כמאמץ שיקומי וכך גם אינה חייבת במס.
המסגרות בהם מועסקים האסירים מורכבות מ-3 סוגים: שירותים ותחזוקה, יצור במתקני השב"ס ועבודת יצור במפעלים במגזר הפרטי שמחוץ למתקני השב"ס. האסירים שרשאים לקחת חלק בעבודות הם אסירים שניתן להוציא אותם מתאי הכליאה, מכיוון שהם אינם מועדים לברוח ומשום שהוגדרו כלא מסוכנים לאסירים אחרים ו/או לציבור. רוב העבודות בהן יכול אסיר לקחת חלק נעשות בבית הסוהר בו הוא כלוא, ולעיתים רק באגף שלו.
במסגרת עבודות השירותים והתחזוקה, בהן מועסקים המספר הגבוה ביותר של אסירים, מבוצעות עבודות שהם חלק מחיי היום יום בכלא וכוללות בעיקר עבודות ניקיון, מטבח, גננות, ספרות, מסגרות וכו'. שירותי התחזוקה בכלא דומים לתורנויות שמבצעים חיילים בצה"ל והתגמול בהתאם – אסיר שמבצע שירותי ניקיון או תחזוקה יקבל בין 5 שקלים ל-22 שקל ליום עבודה, כאשר התגמול משתנה לפי סוג העיסוק.
עבודות היצור בהם מועסקים כ-1,700 אסירים, נעשות ברובן במתקני הכליאה, במסגרת הקרויה תעשיות שב"ס (http://www.ips.gov.il). השב"ס מפעיל כיום 7 מרכזי יצור בבתי כלא ברחבי הארץ. היצור במרכזים אלו מתרכז בעיקר בתעשיות המסורתיות כגון: ריהוט מעץ ומתכת, תעשיית הטקסטיל, דפוס ועוד. בנוסף, ישנם יזמים שמפעילים נקודות יצור עתירות כח אדם בתוך בתי הסוהר. היתרון שמציע השב"ס ליזמים שמעונינים לפתח קווי יצור במתקנים הוא כמובן כוח אדם זול וכן הטבות בתחומי המיסוי ועלויות הקרקע.
את התמורה מקבל השב"ס כתוצאה ממכירת המוצרים שמיוצרים במפעלים. לתעשיות שב"ס ישנו צוות שיווק (מקצועי) שאחראי על עבודה זו והתגמול ממנו הם נהנים מורכב מעמלות על המכירות של המפעלים. "מערך התעסוקה של השב"ס מותנה בהכנסות מהפעילות העסקית", אומר קאשי, "אם לא אתמודד בשוק על עסקאות - האסירים ישבו בתאים ופעילות השיקום תפגע".
מחזור המכירות של מפעלי בתי הכלא עמד בשנת 2003 ברמה של 27-31 מיליון שקל, וכאמור סכום זה שימש לתפעול מערך התעסוקה. "אני מאמין שנסיים את הפעילות באזור הזה של המכירות גם ב-2004", אומר קאשי.
האסירים העובדים במסגרת התעסוקתית-יצרנית, מוערכים ע"י המערכות הביטחונית, המודיעינית והשירותית בשב"ס ככאלו שיכולים לצאת לעבודה בתוך מתחם בתי הסוהר. השכר בתעשיות הוא דיפרנציאלי – אסיר שמקפל קרטונים, לא מקבל כמו אסיר שעובד במפעל מתקדם יותר, שדורש כישורים גבוהים יותר. ממש כמו בשוק העבודה.
ישנן שתי שיטות שיטות תגמול: שכר קבוע, בו עומד השכר הממוצע 12.90 שקל לשעה. ומודל שכר פר-ייצור - בו מועסקים רוב האסירים, ובו, ככל שהתפוקה גבוהה יותר, השכר גבוה יותר.
|
|
|
|
|
|
|  | | מתקן כליאה - מבט מבפנים | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
