 |
/images/archive/gallery/113/511.jpg דולר,משקפיים,כסף,כסף בעיניים - אילוסטרציה
אילוסטרציה  |
|
|
|
|
| יכול להיות שכסף שלכם שוכב באיזה חשבון ואתם בכלל לא יודעים? בהחלט. מסתבר שרבים לא מודעים לכספים שהופרשו עבורם מהעבודה, ואחרים שכחו את הביטוח שרכשו לפני שנים. 20 אלף מבוטחי קרן מקפת כבר קיבלו 420 מיליון שקל. שווה לבדוק, לא? |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יהודה שרוני
13/8/2004 9:25 |
|
|
|
|
|
|
|
הביקור שערכתי לפני 3 שנים בהנהלת קרן הפנסיה מבטחים אמור היה להיות שגרתי למדי. במהלך הפגישה סיפר לי מנכ"ל הקרן על מבצע שערכה הקרן, במסגרתו שוגרו הודעות לאלפי עמיתים המחזיקים בחשבונות ללא תנועה. המנכ"ל הסביר שבקרן מנוהלים אלפי חשבונות של עמיתים שאינם מודעים לכך שעומדים לזכותם כספים הממתינים לגאולתם. כשתהיתי איך זה שאנשים לא יודעים שמגיע להם כסף, מיהר המנכ"ל לבקש את מספר תעודת הזהות שלי.
כך הופתעתי לגלות כי בשנת 1978, כשעבדתי בעיריית רמת גן בעבודה סטודנטיאלית, הפרישה לזכותי העירייה כספים לקרן. שמחתי לקבל את המתנה (משהו כמו 1,500 שקל ), ומיהרתי לשתף את הקוראים במידע החדש. רבים ממבוטחי הקרן ניצלו זאת, וקיבלו את המגיע להם. לפני שנה בדיוק עברו קרנות הפנסיה הוותיקות לניהול מורשה מטעם משרד האוצר, לאחר שצברו גרעונות כבדים. באוצר הנחו את המנהלים המורשים שלא להשאיר את הנסיונות לאיתור הכספים האבודים ליד המקרה, ולפעול מעשית לאיתור בעלי החשבונות.
בימים אלה נמצאות קרנות הפנסיה בעיצומו של פרויקט מחשוב, המכונה "טיוב נתונים", במסגרתו נעשית עבודת התאמה מקיפה בין הנתונים שנמצאים בקרן, לאלה שמסרה הקרן למבוטחים. הבדיקות הראשוניות מוכיחות כי לא תמיד קיימת התאמה בנתונים. פרויקט טיוב הנתונים כבר מניב תוצאות ראשונות.
המנהל המורשה של קרן הפנסיה מקפת, אהוד נחתומי, גילה במסגרת הבדיקה כי ל-40 אלף מבוטחים בקרן מגיעים סכומים בהיקף של 420 מיליון שקל, עליהם לא ידעו כלל. לא מדובר בהכרח בחשבונות ללא תנועה, אלא גם בטעויות שנעשו בעבר בניהול חשבונות העמיתים. הנהלת מקפת דאגה לשלוח לכל עמיתי הקרן הודעות בהתאם, ואלה שמחו כמובן לגלות כי זכויות הפנסיה שלהם גדלו. את מה שהנהלת מקפת מיהרה לבצע מתקשה כנראה ירון ארבל,
המנהל המורשה של קרן מבטחים, להוציא לפועל.
השבוע פנינו לארבל, באמצעות דוברות הקרן, לאחר שקיבלנו המלצה בעניין מהממונה על שוק ההון באוצר (האוצר עצמו אינו מחזיק בנתונים אלה). שלושה ימים המתנו לנתונים, אך כל מאמצינו לגלות מה היקף הבעיה במבטחים ולכמה כסף זכאים מבוטחי הקרן, עלו בתוהו. במבטחים הסבירו כי הנתונים בבדיקה, ולמעט העובדה שכבר נעשו פניות לחלק מהמבוטחים, לא היו מסוגלים לספק שום נתונים מספריים. אם היקף הטעויות במקפת הסתכמו ב-420 מיליון שקל, אנו מעריכים בזהירות כי לרשות מבוטחי מבטחים עומדים כספים בהיקף כפול.
חלק מהכספים "שכבו" בחשבונות ללא תנועה ולא נמצא להם דורש. אולם חלק הארי של הכסף הזה קשור לאי-תשלום מלוא הזכויות של המבוטחים בפנסיה. איך קורה שמבוטח "שוכח" שהמעביד הפריש עבורו כספים לקרן פנסיה, פוליסת ביטוח או קופת גמל? פשוט מאוד: חלק גדול מהעובדים (במיוחד הצעירים) אינם מודעים לזכויותיהם הסוציאליות. בחלק גדול ממקומות העבודה קיימים הסכמים קיבוציים, שמחייבים את המעביד לשלם לעובד גם זכויות סוציאליות, אבל אם מדובר בעובד צעיר או סטודנט שעזב את העבודה לאחר שנתיים ונסע לחו"ל, הוא פשוט שוכח את הכסף.
באוצר מודעים לממדי התופעה, והוחלט להסדיר את הטיפול בה באמצעות תקנות. לפני 3 חודשים הוצאו תקנות חדשות המחייבות את חברות הביטוח בפרוצדורה מסויימת לאיתור בעלי פוליסות ביטוח שלא נדרשו. אם, לדוגמה, רואה חברת הביטוח פוליסה של אדם מבוגר מאוד, שלא בוצעה בה תנועה מספר שנים - היא מחויבת בדרך כלל לפנות למרשם האוכולוסין ולאתר את בעל הפוליסה. אם לא מצליחים לאתר את בעל הפוליסה, יש לאתר את המובטחים לחשבון. לפני שבועיים פורסמו תקנות דומות גם לגבי הבנקים המסחריים (בעיקר בנוגע לכספי קופות הגמל)
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
פוליסות ללא דורש
|
|
|
 |
|
 |
|
מדובר במיליארדים
|
|
|
 |
|
|
|
יש לציין כי קופות הגמל מהוות, עבור קבוצות אוכלוסייה לא מעטות, מקור הכנסה עיקרי בעת הפרישה לפנסיה. למרות זאת, כמו במקרה של קרנות הפנסיה, לקוחות רבים (בדרך כלל צעירים) כלל אינם מודעים לזכויותיהם. תקנות ההשקעה החדשות של קופות הגמל מחייבות את המנהלים לפנות למרשם האוכלוסין כדי לקבל פרטים על חשבונות ללא תנועה. כשמתקבלים פרטים כאלה מתבקש מנהל הקופה לעשות כמיטב יכולתו לאיתור בעל החשבון.
כאמור, אין אומדנים מדוייקים לגבי היקף הכספים האבודים, אבל ההערכות הן כי מדובר במיליארדי שקלים. אנו מעריכים שעיקר הבעיה היא בחברות הביטוח: במקרים רבים, סוכן הביטוח מגיע למבוטח ומשכנע אותו לרכוש פוליסת ביטוח חיים באמצעות הוראת קבע. המבוטח חותם על הוראת הקבע ובדרך כלל שוכח מהפוליסה.
חברות הביטוח נהנות מכספים אלה, ומשתמשות בהם לצרכים מסחריים שוטפים. לפני 3 שנים טיפלה הכנסת בנושא חשבונות ללא תנועה בבנקים (חשבונות עו"ש). בעקבות כך, פרסם בנק ישראל הנחיות המחייבות את הבנקים להשקיע אוטומטית כספי חיסכון או כספי פקדונות אחרים שהגיעו לפירעון. הסיבה פשוטה: הכספים שהיו בחשבונות העו"ש לא הושקעו, נשחקו עם האינפלציה ושולמו עבורם דמי ניהול קבועים. ההשקעה האוטומטית נעשית בדרך כלל בפקדונות לתקופה של חודש, הנושאים ריבית אפסית של 0.4% לשנה . אבל גם השקעה בריבית כזאת עדיפה על שחיקת כספי הפקדון.
הממונה על שוק ההון באוצר, אייל בן-שלוש, אמר לנו השבוע כי הוא רואה חשיבות עליונה בשיפור השירות ללקוחות בכל הנוגע לגילוי נאות. "הגילוי הנאות חשוב מאוד לגבי חשבונות ללא תנועה, שם ניתן לאתר כספים רבים". בעיית החשבונות הרדומים רלוונטית במיוחד לגבי לקוחות עריריים שהחזיקו חשבונות בבנקים ונפטרו בלי להשאיר יורשים או ירושה. אבל הבעיה רלוונטית גם לגבי נפטרים שהשאירו יורשים - בני המשפחה אינם מודעים תמיד לזכויותיהם ולכספים שניהל הנפטר בבנקים השונים.
המערכת הבנקאית מוכנה במקרים רבים ללכת לקראת הלקוחות, ובלבד שימציאו צו ירושה. במחלקה המשפטית של בנק לאומי אומרים כי אם מתקבל צו ירושה, נעשית בדיקה אוטומטית בכל סניפי הבנק של החשבונות שנוהלו על-ידי הנפטר, וכל הכספים מועברים ליורשים, בהתאם לדיני הירושה. בקופות הגמל עלולה להתעורר בעיה משפטית. בעל הקופה צריך לציין בעת פתיחת החשבון מי המוטב לקופה (במקרה של פטירה), אבל בהחלט ישנם מקרים בהם בחשבון הקופה קיים מוטב מסויים, אך בצו הירושה - שנכתבה מאוחר יותר-קיים מוטב אחר. לפי פסיקה אחרונה של ביתהמשפט העליון, צו הירושה גובר וליורשים מגיע הכסף, גם אם בקופה היה רשום מוטב אחר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
