 |
כשהשחקן טל פרידמן לבש את חלוק הבד האדום והפיאה הבלונדינית ויצר את דמותה של "לובה", הוא לא דמיין כמה רחוק היא תגיע. גם רשת שופרסל, שהפכה את הדמות למובילת קמפיין החגים האחרון שלה, בעלות של מיליוני שקלים, לא העלתה על דעתה - לא אז ולא עכשיו - שאותה לובה תשחק משחק כפול. אפילו לובה עצמה, או ליתר דיוק הקופאית שהיא מייצגת, לא חשבה שתגיע לאיומי השבתה. אבל השבוע לובה החליטה להטיח את האמת המרה בפרצופה של הנהלת שופרסל. מכרתם לקונים שלכם קופאית שבעת רצון ( "תודה, דליה", " תודה, תו זהב" ) ונדיבת מבצעים? אנחנו נראה להם את פניה האמיתיות - קופאית מרירה, מעוטת זכויות ומקופחת. השעון
החל לתקתק ביום ראשון השבוע, אז אישרה ההסתדרות לעובדי הרשת להכריז על סכסוך עבודה עם ההנהלה. 14 יום בלבד הוקצבו לפתרון הסכסוך, או להשבתה אפשרית של הסניפים. 14 יום, שבמהלכם הכל יכול לקרות - ויקרה. מלחמה פסיכולוגית, מאבק תקשורתי ומלחמת עצבים. אם יש לכם תחושה של דז'ה וו, אתם לא טועים: רשת שופרסל כבר היתה בסיפור הזה של לוחמה עיקשת בשטח בנוי. אלא שבסיבוב הקודם היה זה הקרב בינה לבין שטראוס, אחת הספקיות הבולטות של הרשת. יש כמה קווים דומים בין שני הקרבות, אולם הבולטים שבהם הוא העקשנות וחוסר הגמישות של הרשת - או, אם תרצו, נכונותה להיכנס למלחמות שאחרים חוששים מהן.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
שני הסכמים: טוב ורע
|
 |
|
 |
 |
 |
|
כדי להבין על מה יצא קצפם של עובדי שופרסל, צריך לחזור לתחילת כהונתם המשותפת של אברהם ביגר כיו"ר הרשת ושל אפי רוזנהויז כמנכ"ל, לפני כשנתיים, לאחר רכישת הרשת בידי נוחי דנקנר. אז החלו מהלכי ההתייעלות בחברה: בתחילת 2003 הכריזה הנהלת שופרסל על תוכנית הבראה, שבמהלכה יפוטרו 480 עובדים וייסגרו 18 סניפים. אחרי התחבטויות, הסכימו ההסתדרות וועד העובדים למהלך. העובדים שפוטרו או יצאו לפנסיה מוקדמת, קיבלו פיצויים מוגדלים והטבות פרישה נוספות. ההסכמה הזו לפיטורים מסיביים, מרוככים ככל שיהיו, יכולה להפתיע את מי שהדימוי של ההסתדרות מחובר לו עם צמיגים בוערים והפגנות סוערות בשערי המפעלים. אלא שבשיחות מאחורי הקלעים, הסבירו נציגי ההסתדרות והעובדים כי מדובר, בסופו של דבר, בטובת הרשת והעובדים כאחד. כמות גדולה של סניפים מפסידים עלולה, בסופו של דבר, לגרום הפסדים ניכרים, ואולי גם נזקים בלתי הפיכים לרשת באופן שממילא יפגע בעובדים, כך שסגירת הסניפים וגל הפיטורים הם הרע במיעוטו. המהלך בוצע בהסכמה ובשיתוף פעולה מלא בין ההסתדרות להנהלה, שמצדה הציעה מענקי פרישה נדיבים ופיצויים מוגדלים. אלא ששיתוף הפעולה הזה לא היווה סימן לבאות. התפנית הגיעה בפברואר 2004. ברשת שופרסל קיימים שני הסכמי עבודה: "הסכם שופרסל", התקף ברשת וברוב הרשתות-הבנות, ונחשב הסכם עבודה טוב, ו"הסכם יוניברס-קוסמוס", המשמש בשתי רשתות הדיסקאונט יוניברס וקוסמוס, ונחשב הסכם עבודה רע ואפילו מבזה. בפברואר 2004 הודיעה ההסתדרות להנהלת שופרסל שהיא מבטלת את הסכם יוניברס-קוסמוס, ומעוניינת לפתוח במשא ומתן לגיבוש הסכם קיבוצי אחר לעובדים חדשים. ככל הידוע, ההנהלה הודיעה להסתדרות שהיא, בתגובה, מתכוונת לבטל את ההסכם הקיבוצי של עובדי שופרסל. שינויים בהסכם הקיבוצי הם עניין שבשגרה ברשתות לשיווק מזון - המנסות "לרזות" בסעיף הוצאות התפעול, כדי להקנות לעצמן אותה גמישות וזריזות תגובה, שבה ניחנות הרשתות הפרטיות (רמי לוי שיווק השקמה, חביב, חצי חינם). אלא שכאן, לטענת ההסתדרות, המקרה היה אחר. "בקלאבמרקט הצלחנו, תוך כמה פגישות, לחתום על הסכם קיבוצי טוב יותר לעובדים, שיחליף את ההסכם הקודם", אומר יורם אורנשטיין, ראש חטיבת המסחר בהסתדרות, "גם ברשת הריבוע הכחול בוצעה תוכנית התייעלות, אלא שהיא בוצעה בהסכמה, כשהבעלים הודיעו מראש כי אין כוונה לפגוע בתנאים הקיימים של עובדים ותיקים. הכל שם נעשה בצורה מתואמת וחלקה, ובלי להשפיל את העובדים כמו ברשת שופרסל". עובדי שופרסל לא הסכימו אז לשינוי ההסכם הקיבוצי שלהם, הנחשב טוב, כאמור, ובפברואר - ממש כמו עכשיו - הכריזו על סכסוך עבודה. אלא שאז ההנהלה ויתרה, ולא במקרה. החיכוך עם העובדים התרחש במקביל למתיחות שהתפתחה מאוחר יותר למשבר בין שופרסל לשטראוס, וההנהלה החליטה כי העיתוי אינו מתאים לניהול מלחמה בשתי חזיתות. אבל הוויתור היה זמני. באוגוסט האחרון התחדש המשא ומתן על ההסכם הקיבוצי. כתנאי מקדים לכניסה למשא ומתן, דרש ועד העובדים להסדיר בעיות שהצטברו בסניפים, וביקש לקבל תוספת דרגות בהתאם להסכם שהיה נהוג עד אז.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
בתחילת 2003 הכריזה הנהלת שופרסל על תוכנית הבראה
|
|
 |
 |
 |
 |
|
הסכם העבודה נחשב לאחד מהטובים בתנאיו
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הנהלת שופרסל הבטיחה לטפל בכל הבעיות בסניפים, ואלה מצויות לקראת פתרון. מנגד, שכרה ההנהלה את שירותיו של שלום גרנית, מי שהיה בעבר הממונה על התקציבים באוצר ונודע ביכולתו "לנטרל" הסכמים קיבוציים. בשיתוף איתו, היא התוותה עמדות פתיחה למו"מ, שלפיהן דרשה כי יוסרו מההסכם סעיפים המבטיחים קידום ותוספת שכר אוטומטית בהתאם לוותק. בדומה למאבק בשטראוס, אז סירבה רשת שופרסל להפעיל "טייס אוטומטי" בעניין הבונוסים לספקים, כך היא סירבה לאוטומטיות בעניין תוספות השכר. הסכם העבודה של שופרסל נחשב לאחד מהטובים בתנאיו מבין הסכמי העבודה של רשתות השיווק המאורגנות למזון, שלא לדבר על רשתות אחרות, שבהן העובדים כלל לא מאוגדים בהסכם קיבוצי. כך, התוספת השנתית הניתנת בשופרסל בגין ותק ודרגה היא נדיבה יחסית, והעובדים ברשת שותפים על-פי ההסכם ברווחים (כ-6% מהרווח התפעולי). בהנהלת הרשת רצו ליצור מודל אחר, משופר לתפישתם, שבו תבוטל התוספת האוטומטית. במקביל, הם רצו לקבל מהעובדים ארכה של 7-5 שנים שבהן יוקפא שכרם, עד להשלמת ההיערכות החדשה ברשת והתאמתה למצב השוק ולעלויות תפעול נמוכות יותר. העובדים איימו בסכסוך עבודה. הוועד וההנהלה ערכו פגישות אינטנסיביות, ובסופו של דבר הגיעו להסכמה על תשלום רטרואקטיבי עבור שעות נוספות שלא שולמו, בהוראה של מנהלי סניפים. לרגל תקופת החגים הושהה המו"מ, והוא התחדש במלוא עוזו לאחר סוכות. העובדים התחמשו ב יעקב זלוטניק, מומחה ליחסי עבודה ופנסיה, וביוסי ליבוביץ' מחברת פורמדיה, כיועץ תקשורת. ואולם, כשהצדדים חזרו לשולחן המשא ומתן, התבררה התהום הפעורה ביניהם. העיתוי הנוכחי קריטי במיוחד מבחינת העובדים. הרשת נמצאת במהלך אינטנסיבי של העברת 26 סניפים גדולים לניהולה של רשת יוניברס, והמעבר עלול לכלול גם שינוי בתנאי ההעסקה של חלק מעובדי שופרסל.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
הנהלת שופרסל הבטיחה לטפל בכל הבעיות בסניפים
|
|
 |
 |
 |
 |
|
התלונות דומות
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מכאן ואילך ישנו רשומון, המעיד בעיקר על קשיי התקשורת בין הצדדים. ההנהלה, מצד אחד, לא מבינה את ההתבצרות של העובדים בעמדות, ואת חוסר הנכונות "לפתוח" את ההסכם הקיבוצי הקיים לנוכח השינויים בחברה. לעובדים, מנגד, יש בטן מלאה על ההנהלה בשורה ארוכה של טענות: מאי-תשלום בגין שעות נוספות, דרך אי-תשלום תוספת על פיצול שעות, עומס גדול מדי על מספר עובדים מצומצם בסניפים, ומעל הכל - סירוב העובדים להעברת עובדים נוספים להסכמי השכר הנהוגים ביוניברס, ודרישתם שלא לפגוע בעיקרי ההסכם הקיבוצי. בהסתדרות אומרים, כי ברור להם שההסכם הנוכחי בשופרסל לא יוארך, אבל ההסכם שהם מחפשים חייב להיות טוב יותר מהסכם יוניברס-קוסמוס. בנוסף, זועמים העובדים על יחס לא ידידותי ופעולות חדצדדיות מצד ההנהלה. הם מביעים אי-אמון קשה בהנהלה, ומלינים על תופעות לא נעימות, המאפיינות גם את הדרג הניהולי הנמוך יותר - מנהלי הסניפים, "שלחוצים להביא תוצאות, גם על חשבון העובדים". יו"ר ועד העובדים, אריאלה סיסו, אמרה במהלך הסכסוך כי: "העובדים מרגישים מושפלים והגיע הזמן להחזיר את הכבוד לעובדים. ההנהלה באה והולכת אבל אנחנו, העובדים - נשארים". אם חוזרים אל פרשת שופרסל-שטראוס, מתברר שהתלונות די דומות. תזכורת: שופרסל ביקשה אז לשנות את שיטת הבונוסים, ולקבוע עמלות קבועות שהספקית - שטראוס - תשלם לה, עבור מכירת מוצריה. בניגוד לשאר הרשתות, המקשות על הספקים הקטנים והבינוניים אולם כמעט שלא מתמודדות עם הספקים הגדולים, שופרסל החלה בתהליך דווקא מול הספקים הגדולים. שטראוס סירבה לתנאים החדשים, ובתגובה הורידה שופרסל מהמדפים, באופן הדרגתי, חלק ממוצרי שטראוס: קוטג' (בשלב הראשון), ולאחריו את "סלטי אחלה", מוצרים של מחלבת "יטבתה" וגבינות לבנות. בתגובה, הציעה שטראוס מבצעים על מוצריה ברשתות המתחרות - הריבוע הכחול וקלאב מרקט. שופרסל השיבה מלחמה, וטיפחה את מוצרי תנובה, המתחרה בשטראוס, תוך מכירתם במבצע. בסופו של דבר הגיעו הצדדים לפשרה, בתהליך שבו היו מעורבים גם נוחי דנקנר ומיכאל שטראוס, בעלי שטראוס. למרות הקרב הקשה בין הצדדים, שהשפיע על תדמית הרשת, סיימה אותו שופרסל בניצחון חלקי, והצליחה לבנות מחדש את מערך העמלות, דבר שממנו, סביר להניח, נהנו גם שאר הרשתות. בנוסף, החלו הצדדים לשתף פעולה במבצעים שונים. גם מול העובדים, לאחר הפגנת השרירים הראשונית, הגיעה ההתרככות: ביום רביעי האחרון שלח אפי רוזנהויז, מנכ"ל הרשת, מכתב לעובדים שבו קרא להם לשתף פעולה, הסביר להם כי כוונת ההנהלה היא להקפאת שכר ולא להורדת שכר, וכי שיתוף פעולה ומשא ומתן הם בסיס ליכולתה של הרשת לעמוד בתחרות מול הרשתות האחרות. המכתב נועד להכשיר את הלב לפגישה של ההנהלה עם ועד העובדים, ביום חמישי. אתמול אכן התנהלו מגעים קדחתניים בין הצדדים ומקץ מספר שעות נראה היה שהדיון מתחיל לעבור מפסים אמוציונליים לפסים ענייניים. עם סגירת הגיליון עדיין נמשכים הדיונים בין הצדדים. דבר אחד בטוח: השבוע החולף הפך את שופרסל לפיילוט של תהליכים רחבים יותר, המתרחשים בענף הקמעונות. בשאר הרשתות מחכים לראות את התוצאות. |  |  |  |  | |
|