 |
/images/archive/gallery/175/662.jpg אילוסטרציות כלכלה
ארכיון  |
|
|
|
|
| כלל שיווקי ידוע קובע ש-9.99 שקלים זה הרבה פחות מ-10 שקלים. בפועל, כמובן, אנחנו משלמים 10 שקלים, ואף אחד לא מחזיר לנו עודף. בסך-הכל אגורה? לא מבחינת הרשתות - שמרוויחות בשיטה הזו מאות אלפי שקלים בשנה |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יעל גרוס
17/11/2004 9:15 |
|
|
|
|
|
|
|
לתפוס את העין (ואת הלב) - זו המשימה העיקרית של כל מי שמוכר. המשווקים נעזרים במגוון רחב של שיטות כדי לתפוס אותנו. אחת מהן, שמוכרת לכולנו, מקורה בארצות הברית - שיטת רישום המחירים. מה נשמע ונראה טוב יותר? 5 שקלים או 4.99 שקלים ? ברור שהמחיר השני יצוד את העין. אבל למרות מה שכתוב על השלטים, כשתגיעו לקופה תגלו שעל הצג אמנם רשום 4.99 שקלים, אבל בפועל תשלמו בדיוק 5 שקלים.
האגורה שנעלמת יוצרת שתי בעיות, האחת צרכנית והשנייה כלכלית. הבעיה הצרכנית היא שבקנייה במזומן אנחנו לא מקבלים בחזרה את האגורה. לכאורה זה לא נורא, בסך-הכל אגורה. ממילא זה מטבע שיצא ממחזור המטבעות של בנק ישראל. אבל האגורות נאספות ברשתות השיווק ובחנויות
ומצטברות לסכומים לא מבוטלים, בעוד שלנו היתה תחושה (שייתכן שהיא שגרמה לנו להעדיף מוצר אחד על פני אחר) שמדובר בפחות מ-5 שקלים . אגב, הבעיה היא לא רק האגורה.
בעוד האגורה הבודדת יצאה מהמחזור, יש מקרים רבים שבהם לא מקבלים עודף גם של 5 אגורות, דבר שלחלוטין אינו חוקי, כיוון שמטבע של 5 אגורות קיים עדיין במחזור המטבעות. מבחינה כלכלית, קיימת בעיה הקשורה למס הכנסה: האם הרשתות מדווחות על אותן אגורות שנאספות לכדי סכומים מכובדים? במס הכנסה אומרים כי הבעיה מוכרת. לדברי הדוברת, בסוף כל יום עסקים מתבצעת התאמה בין הסכום בקופה לבין הסכום הרשום, וגם הפערים מדווחים למס הכנסה, כחלק מניהול הספרים של הרשת או החנות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מעגלים גם למטה
|
|
|
 |
|
|
|
כשמשלמים בכרטיס אשראי או בצ'ק, המחיר נגבה במדויק, בלי האגורה החסרה. גם אם תקנו מספר מוצרים שמחירם מסתיים ב-99 אגורות , האגורה שנעלמה תחזור אליכם - כך, אם תרכשו 5 מוצרים שמחיר כל אחד מהם 4.99 שקלים , הסכום הכולל יהיה 24.95 שקל - מה שנותן לכם עודף של 5 אגורות. אבל אם האגורה יצאה מהמחזור, איך זה שנוקבים במחיר שכולל אגורות בודדות? מתברר שאף-על-פי שהאגורה לא קיימת, היא עדיין הליך חוקי מבחינת רישום.
מבנק ישראל נמסר: "ב-1 באפריל 1991 הפסיקו להנפיק את האגורה. הוחלטה להפסיק את השימוש במטבע, כיוון שהציבור לא מעונין בו. אלא שלפי החוק, האגורה עדיין קיימת ולכן חוקי להשתמש בה ברישום. לעומת זאת, עדיין יש מטבעות של 5 אגורות, ולכן כל מצב שבו לקוח צריך לקבל עודף במטבע של 5 אגורות והוא לא מקבל אותו - אינו חוקי". כללי העיגול של בנק ישראל קובעים מתי צריך להחזיר לכם עודף וכמה. העיקרון הוא שצריך לעגל למעלה או למטה, לסכום הקרוב ביותר שאפשר לשלם.
אם הסכום הנקוב הוא 4.96 שקלים - המחיר האמיתי שתשלמו יהיה 4.95 שקלים . גם אם הסכום הוא 4.97 שקלים אתם אמורים לקבל עודף של 5 אגורות מ-5 שקלים . אבל אם המחיר הוא 4.98 שקלים , הוא יעוגל כלפי מעלה ותשלמו 5 שקלים. אותם כללי עיגול, כמובן, חלים על כל מקרה בו הסכום נקוב באגורות בודדות. ומה אומרות הרשתות? מאייס, למשל, נמסר כי "למעלה מ-80% מהרכישות ברשת אייס מתבצעות באמצעות כרטיס האשראי, והחיוב מדויק.
בנוסף, רוכשים רבים הם חברי מועדון אייס ומקבלים הנחה קבועה של 6%, שהופכת 1.99 שקלים ל-1.87 שקלים . "רוב הלקוחות, רוכשים יותר מפריט אחד ובהתאם, במקרים רבים מעגלת הקופה את המחירים כלפי מטה, לטובת הלקוח. לפי בדיקה אקראית שערכנו לגבי רכישות שמסתיימות ב-99 אג', מסתבר שמדובר בעשרות שקלים בחודש, והעודפים הללו נתרמים לקהילה".
מהום סנטר נמסר: "הום סנטר פועלת על-פי הנחיות בנק ישראל לגבי עיגול אגורות. ההנחיות קובעות שבתשלום במזומן יש לעגל את הסכומים כלפי מעלה או כלפי מטה בהפרש של 2 אגורות - כלומר אם הסכום הכולל של הקנייה הוא 9.28 שקלים , הלקוח ישלם 9.30 שקלים . ואם הסכום הוא 9.27 שקלים - הלקוח ישלם 9.25 שקלים ".
מרשת סופר פארם נמסר בתגובה: "השימוש באגורה בתמחור מוצרים הינו חלק משיטת השיווק של הרשת ושל רשתות אחרות בעולם המערבי. בעת קניות חוזרות בחנות, ניתן לראות שעיגול האגורות יוצא לעיתים לטובת הלקו,ח ולעיתים לטובת החנות (וזאת רק אם התשלום הוא במזומן ) ".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
