 |
/images/archive/gallery/212/996.jpg מעלית בבניין
צילום: ברקאי וולפסון  |
|
|
|
|
| הוספת מעלית לבניין אמורה להיות דרך פשוטה וקלה לשיפור איכות החיים ולהעלאת ערך הדירות. אולם מתברר שבמקרים רבים הדבר כרוך בסכסוכים קשים בין השכנים, ורצוי להגיע מראש להסכמה פה-אחד כדי למנוע אווירה עכורה |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
דרור מרמור
30/11/2004 17:47 |
|
|
|
|
|
|
|
קשה לחשוב על שדרוג יותר מתבקש עבור בניין ישן מאשר התקנת מעלית בו: איכות החיים של הדיירים עולה מדרגה, מכירת הדירה הופכת לפשוטה יותר (לפעמים המעלית עושה את ההבדל בין ביקוש אפסי לביקושים של ממש), ערך הדירה עולה - לעתים גם בעשרות אחוזים, ואפילו חוזק הבניין, פרמטר שהפך לקריטי במיוחד לאחר רעידת האדמה שנרשמה כאן אשתקד, זוכה בדרך כלל לתוספת משמעותית עם הוספת מבנה הפיר בתוך הבניין.
בנוסף, התקנת מעלית תורמת לא פעם לשדרוג איכות הדיירים בבניין, שהפך בן-רגע לנגיש ומודרני הרבה יותר,מה ששוב תורם לאווירה הכללית בתוך הבניין,ובבוא היום גם מוסיף לערך של כל דירה. אף-על-פי-כן, נכון להיום במדינת ישראל אין כמעט בניינים שזוכים לתוספת מעלית. מתוך פוטנציאל מוערך של כ-100 אלף בתים משותפים חסרי מעלית (עד 4 קומות), מתווספות כל שנה 500-300 מעליות בלבד.הסיבה העיקרית היא ככל הנראה חוסר מודעות. מאחר שלא מדובר בתופעה שצברה תאוצה בישראל, עדיין לא החלה כאן "תופעת העדר" האופיינית לנו כל-כך.
דוגמה לכך ניתן לראות בשכונות ותיקות מסוימות בהרצליה או ברמת השרון, שבהן בניין אחד שהותקנה בו מעלית "הדביק" לא מעט בניינים בסביבה, ולימד משהו על הפוטנציאל הרב של התופעה. בנוסף, גם למרכיב
העלות יש כמובן משקל לא מבוטל לרתיעה מהתקנת מעלית. גם אם המעלית תעלה בסופו של דבר את ערך הדירה, עדיין זה לא אומר דבר על יכולת התשלום הנוכחית של הדיירים, שלא בהכרח חושבים על מכירה. מעבר לכך, לדברי עו"ד נוי ארז, מנכ"ל חברת גישורים אי.די.אר המתמחה בניהול סכסוכים וגישור, גם סכסוכי השכנים תורמים לא מעט לאי-הקמתה של מעלית בבתים. לדברי ארז, "אחרי הסכסוכים בתוך המשפחה, סכסוכי שכנים זה התחום הכי קטנוני ועקוב מדם.
לפעמים זה חוסר פרגון, כשהדייר בקומה הראשונה לא רוצה ששכנו מלמעלה'יעשה קופה' בזכות אותה מעלית, לפעמים מדובר בתולדה של סכסוכים קודמים: אם לא נתנו לדייר מסוים להרחיב את הדירה בעבר, לק? רות חניה או מרפסת וכד', וכבר זמן רב הוא מחפש הזדמנות'לנקום ', ולפעמים סתם מדובר ב'שכן רע' שכבר זמן רב לא משלם מסי ועד בית או מפקיע שטחים ציבוריים, והוא כמובן לא יסייע גם בהקמת מעלית".
על רקע אינספור ההתנגדויות (אלה שקיימות ואלה שצפויות), עסוקה חברת גישורים בהפעלת תהליכי גישור בין הדיירים, כדי להקל על התהליך. למרות שהחוק מתיר להתקין מעלית בהסכמה של 67% מהדיירים בלבד, לעומת כל שינוי משמעותי אחר הדורש רוב של 75%, ממליץ ארז לנסות להגיע להסכמה פה-אחד.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
החוק לא מחייב את המתנגדים לשלם על הוספת המעלית
|
|
|
 |
|
|
|
החוק לא מחייב את המתנגדים לשלם על הוספת המעלית, אולם כן מחייב אותם לשלם מעתה והלאה על אחזקת המעלית, כחלק מהרכוש המשותף. עובדה זו גורמת לעתים תסיסה בבניין שלא הגיע להסכמה רחבה. בלא מעט בתים גם דואגים לנעול את המעלית במפתח, כדי שתשרת רק את אלה ששילמו עבורה, פעולה שמעכירה עוד יותר את האווירה בבניין. לדברי ארז, "יותר ויותר פונים להליך של גישור.
לפעמים ביוזמה של הדיירים, לפעמים של ועד הבית ולפעמים של החברה הקבלנית עצמה, שיודעת כי בהיעדר הסכמה כללית הם ייתקלו מדי יום בתלונות על רעש,לכלוך, חריגה מהיתרים ועוד אינספור תקלות שיצוצו בתקופת הבנייה". כיום קיימת נוסחה לחלוקת התשלום בין הדיירים. לדוגמה, בבניין בן 3 קומות היא תהיה כדלקמן: עלות המעלית מחולקת בסכום הקומות, במקרה זה 1+2+3, ומוכפלת במספר הקומה.
למרות זאת, יכול תהליך הגישור למצוא נקודת איזון אחרת בין הדיירים, דרך תמחור הכדאיות הכלכלית, התועלת והנזק של כל דייר ועוד. מלבד כל העיכובים, אסור לשכוח שיש עדיין לא מעט בעיות וחששות אמיתיים שלא פעם יפילו את הכוונה להקים מעלית, כמו טענה של דייר שחושש מהרעש ומכאב הראש הטמונים בהליך הקמת המעלית. ההליך אכן יכול לארוך זמן, שכן הוא כולל הגעה להסכמה של הדיירים, השגת היתר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, וכן משך הבנייה עצמה, שאורכת 4-3 חודשים.
בשורה התחתונה, צריך לקחת בחשבון כי גם לאחר שדיירי הבניין חפצים להתקין מעלית, הם ימצאו כי לכל אחד מ-3 המודלים הנפוצים היום להקמת מעלית יש יתרונות וחסרונות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קיימת נוסחה לחלוקת התשלום בין הדיירים צילום: ג'פרי לינגמונט
|
|
|
|
|
|
|
3 מודלים נפוצים
|
|
|
|
|
|
|
הפתרון הפשוט ביותר הוא בניית פיר מעלית חיצוני, פתרון שעולה כ200- אלף שקל בלבד, אולם דורש שבמעטפת הפיר בכל קומה יהיה שטח במיקום זהה שיתאים לכניסה למעלית. בנוסף, הקמת מעלית חיצונית צפויה לעורר את חמתם של לא מעט שכנים, בין היתר גם מבניינים סמוכים, שיטענו כי הדבר מכער משמעותית את הבניין. התנגדות זו לבדה יכולה להכשיל את קבלת ההיתר מהוועדה, הדורשת כי המעלית לא תהווה "פגיעה מהותית" בחזית, בדירות או ברכוש המשותף.
הפתרון השני, גם הוא פשוט וזול יחסית, הוא בניית פיר מעלית בחדר המדרגות, אם הוא רחב דיו. מדובר בפתרון שעולה כ250- אלף שקל,אולם קשה מאוד למצוא בניינים שמתאימים לעניין.
לאור זאת, הפתרון השכיח ביותר, אבל גם המסובך והיקר - כ330- אלף שקל בממוצע - הוא הכנסת מעלית לתוך גרם מדרגות צר. תקנות חדשות מאפשרות להרוס את המדרגות ולהצר אותן כדי להכניס מעלית, במקרה שניתן לבנות מדרגות ברוחב מינימלי של 90 ס"מ, ואף קיימת אפשרות לאישור מהנדס גם לרוחב של 80 ס"מ, במקביל לסידורי כבאות מתאימים.
הבעיה בפתרון הזה, מלבד העבודה הממושכת שכרוכה בלא מעט אי-נעימות - שכן במשך מספר שבועות אין מדרגות של ממש בבית - היא שבסופו של דבר אנחנו מקבלים בדרך כלל מעלית מאוד קטנה, שנפתחת ממש מול דלתם של חלק מהדיירים, ושמצמצמת מאוד את חדר המדרגות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
