 |
/images/archive/gallery/213/169.jpg
צילום המחשה  |
|
|
|
|
| אחרי שרווחי הבורסה מוסו כבר לפני שנתיים, בתחילת השנה יושווה שיעור המס על מניות בחו"ל לשיעורו בארץ. מה זה יעשה לבורסה בת"א, ולמה בכל זאת לא כדאי למהר לחו"ל |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אמיר אייזנברג
3/12/2004 10:54 |
|
|
|
|
|
|
|
איזה שינוי גדול צפוי ב-2005 בשוק ההון?
בתחילת 2005 תתקדם הרפורמה במס, שנכנסה לתוקף בתחילת 2003, שלב נוסף. במסגרת הרפורמה, סוכם מצד אחד על מיסוי רווחים מהבורסה הישראלית (שהיו פטורים עד לרפורמה), ומצד שני על הפחתת המיסוי
על ניירות ערך זרים. אחרי שב-2003 הוטל מס מחזור, וב-2004 מס על רווחי הון, בתחילת 2005 צפוי שיעור המס המוטל על רווחים ממכירת מניות בבורסות בחו"ל לרדת מ-35% כיום - ל-15% בלבד .
- אבל הרפורמה המקורית קבעה שהשוואת המיסוי תהיה בשלב הרבה יותר מאוחר, לא?
נכון. לפי הקווים המנחים המקוריים של הרפורמה, השוואת המיסוי היתה אמורה להתרחש רק בתחילת 2007. אבל האוצר החליט להקדים את השוואת המיסוי, לאחר ששוק ההון הישראלי עיכל בצורה מרשימה את המיסוי על רווחים מניירות ערך בתחילת 2003. לפני שהרפורמה יצאה לפועל, חששו באוצר שהטלת המס תגרום ירידות בבורסה. אבל העליות החדות שנרשמו ב-2003 נתנו לאוצר ביטחון להאיץ את הרפורמה ולהשוות את המיסוי קודם לכן, כבר ב-2005. בנוסף , משקיעים מוסדיים, המשתוקקים להשקיע בחו"ל ולא עושים זאת בגלל המיסוי הגבוה, הפעילו גם הם לחצים להקדים את הרפורמה.
- אז השוואת המיסוי בתחילת 2005 היא עובדה מוגמרת?
לא. כדי שהשוואת המיסוי תספיק להיכנס לתוקף בתחילת 2005 וכדי שהמשקיעים יוכלו להיערך לה, הכנסת צריכה עד סוף השנה לאשר הצעת חוק בנושא. בפועל זה אכן מצב בעייתי, שכן למשקיעים לא ניתן פרק זמן ראוי כדי להכין את עצמם לפרטים השונים שירכיבו את מהלך השוואת המיסוי.
- למה בעצם השוואת המיסוי טובה לי כמשקיע?
המס הגבוה שהוטל על השקעות בחו"ל למעשה מנע ממך להשקיע שם, כי לא היה כדאי לך לשלם מס כלכך גבוה על רווחים בחו"ל. כעת תוכל להשקיע בכל מניה שתחפוץ, כולל ג'נרל אלקטריק, קוקה-קולה ומקדונלד'ס, ולשלם עליה מס בדיוק כמו על כל מניה, כמו בנק הפועלים, בזק וכור.
- הכל טוב ויפה, אבל מה יעשה מי שלא מכיר את השווקים בחו"ל? איך יידע במה להשקיע?
ראשית, לא חייבים להשקיע בחו"ל. שנית, הבנקים ובתי-ההשקעות בישראל נערכים להשוואת המיסוי כבר תקופה ארוכה. במסגרת זו הם לומדים היטב את השווקים בארצות הברית, באירופה, באסיה ובשאר העולם, וגם חתמו על הסכמי שיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים, שיספקו את הידע ויקלו גם על הביצוע הטכני בכל הנוגע להשקעות בחו"ל.
מעבר לכך, גם באינטרנט תמצאו חומר אינסופי אודות החברות השונות שמניותיהן נסחרות בחו"ל, ומי שבקיא בניהול השקעות יוכל אפילו להמשיך ולנהל את השקעותיו בחו"ל באופן עצמאי.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
המיסוי על אג"ח וקרנות נאמנות ישאר גבוה
|
|
|
 |
|
|
|
- האם כדאי לפתוח חשבון בבנק בחו"ל, שיקל עליי את ההשקעות בחו"ל?
לא בהכרח. לבנקים ולבתי השקעות רבים בישראל יהיו הסכמי שיתוף פעולה עם גורמים פיננסיים בחו"ל, ויהיה לך נוח יותר לפתוח את החשבון בישראל, כך שההשקעה בחו"ל תתבצע באמצעות אותו חשבון. עם זאת, יש לבחון את העלויות הכרוכות בפתיחת חשבון כזה בישראל לעומת חשבון בחו"ל, ולהשוות בין שני התרחישים.
- לא קיימת סכנה שהשוואת המיסוי תביא למכירה המונית של מניות בבורסה בארץ ולירידות חדות?
אי-אפשר לדעת. זו היתה אחת הטענות נגד הקדמת השוואת המיסוי. ראשי הבורסה הישראלית ביקשו זמן להיערך לתחרות מצד הבורסות בחו"ל. ובכל זאת, יש לזכור מספר דברים:
א. בתחילת 2003 היה חשש גדול שהבורסה תרד בגלל הטלת המס, אך בסיכום השנה היא השלימה עלייה שנתית חריגה של 60% - מה שמראה שכאשר המשקיעים רואים פוטנציאל לרווחים, נושא המיסוי פחות רלוונטי עבורם.
ב. ההערכות בשוק ההון הן שמעבר הכספים לבורסות חו"ל יהיה הדרגתי, כדי למנוע השפעה משמעותית על המחירים בבורסה. בבנק ישראל העריכו שהיקף הכספים שיעבור לחו"ל במהלך השנים הקרובות יגיע ל-11 מיליארד דולר במצטבר.
ג. יש לזכור שמנהלי השקעות לא ימהרו להעביר כספים לחו"ל, כיוון שמכירה מאסיבית מדי של השקעות בישראל תגרום להם הפסדים ותפגע בתשואות של לקוחותיהם ובמעמדם.
ד. מחקרים מראים שבכל מדינה קיים "אפקט הבית", הגורם למשקיעים המקומיים להעדיף, מסיבות פסיכולוגיות, השקעות בשוק הביתי, המקנה להם תחושת ביטחון רבה יותר.
- ומה עם איגרות חוב וקרנות נאמנות?
בשוק ההון רווחה עד לאחרונה הדעה שהשוואת המיסוי תחול גם על אג"ח וקרנות נאמנות, כך ששוק ההון הישראלי יהפוך לתחרותי לחלוטין. בפועל התברר שאג"ח וקרנות נאמנות בחו"ל ימשיכו להיות ממוסים בשיעורים גבוהים יותר מאשר בישראל. אג"ח אינן נסחרות בחו"ל ב"בורסה מוסדרת", מה שמוציא אותן מתחולת החוק שישווה את המיסוי בין הבורסה הישראלית לבורסות בחו"ל. נושא זה נמצא בטיפול אצל שלטונות המס ובמשרד האוצר, אך לא ידוע אם לבסוף יופחת המס על אג"ח בחו"ל. עד אז, המס על רווח ממכירת אג"ח בחו"ל ימשיך להיות בשיעור 25%, ואילו המס על הריבית מהן יעמוד על 50%.
לגבי קרנות נאמנות, גם קרנות ישראליות המשקיעות בניירות ערך זרים והמסווגות כ"קרנות פטורות" לצורכי מס ממוסות בשיעור 25%. לכן אם יופחת המס על קרנות זרות ל-15%, תיווצר אפליה הפוכה ויינתן יתרון להשקעות בקרנות בחו"ל. לכן, שני סוגי הקרנות ימוסו בשיעור 25%.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ה"ריט" מגיע
|
|
|
|
|
|
|
- אז איך נדע איזה מס יהיה עלינו לשלם?
יש לעקוב אחר הפרסומים בעיתונים ובאתר האינטרנט של משרד האוצר לקראת סוף השנה, שכן צפויים תהליכים של השלמת החקיקה והבהרת הנושא. נזכיר שבסוף 2003 לא ידעו המשקיעים בבורסה אם כדאי להם למכור ניירות ערך או לא, ולבסוף, 10 ימים לפני סוף השנה, הוחלט במשרד האוצר על פתרון שנקרא "מכירה רעיונית". גם כאן, ייתכן שיינתן פתרון לבעיה בדקה התשעים.
- אילו מכשירים פיננסיים חדשים צפויים להיכנס לשוק בשנת 2005?
כפי שזה נראה כרגע, המשקיעים הישראלים יגדילו את השקעותיהם במספר אפיקים. הפופולריות של הפקדונות המובנים (סטרקצ'רים) תמשיך לעלות, כיוון שרמת הידע שבידי הבנקים ובתי-ההשקעות בתחום הולכת וגדלה, וכך גם המגוון של המכשירים הללו, המאפשרים ליהנות מריבית גבוהה יותר תמורת נטילת סיכון מסוים (הקרן של ההשקעה מובטחת בסבירות מאוד גבוהה, אך לא של 100%). גם תעודות הסל (ETF) ימשיכו לצבור תאוצה, כפי שהיה ב-2004.
המשקיעים מפנימים יותר ויותר שלפעמים עדיף להם להשקיע בתעודת סל, המחקה במדויק את ביצועי מדד מניות כלשהו (בתל-אביב או בחו"ל), על-פני השקעה במניות או העברת כספים למנהל תיקים שגובה דמי ניהול יקרים. המכשיר זול, וביצועיו לאורך זמן טובים יותר משל מנהלי השקעות. מכשיר חדש שנכנס לשוק ממש לאחרונה נקרא CDO, והוא למעשה מעין תעודת סל, המורכבת מאג"ח של עשרות חברות בינלאומיות מאיכות בינונית ומעלה, שיש סיכוי גבוה שיניבו תשואה שנתית גבוהה מפיקדון סולידי. עם זאת, פשיטת רגל של חלק מהחברות שנכללות בסל עלולה לפגוע בתשואת המשקיעים, ולכן מדובר במכשיר שצופן בחובו סיכון מסוים.
המכשיר האחרון שנתייחס אליו הוא זה שרבים מחכים לו: קרנות הנדל"ן - "ריט" (REIT). קרנות אלה ישקיעו בנכסים מניבים את רוב הונן, יתחייבו לחלק 90% מרווחיהן כדיווידנדים למשקיעים, והאחרונים ימוסו בשיעור נמוך יחסית, של 15%, על הרווחים המחולקים. קרנות אלה מאפשרות למשקיע הקטן להשקיע בסל נכסים מניבים, המבטיח דמי שכירות יציבים וידועים מראש, מה שמאפשר לו לדעת כמעט במדויק את התשואה שלו. בינתיים, מתעכבים מאוד הליכי החקיקה שאמורים להפוך את קרנות הנדל"ן למכשיר השקעה ממשי. ההערכות הן, שהן ייכנסו לתוקף במהלך השנה הקרובה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
