 |
מה משמעות המעבר החופשי בין קופות הגמל? עד היום ניתן היה לעבור בין קופות הגמל פעם בשנה. רק לאחר שעמית צבר ותק של שנה בקופה מסוימת, הוא היה רשאי להעביר את כספו. השיקולים שהנחו עמיתים לעבור בין הקופות היו כמובן תשואת הקופה, ההטבות המוצעות (כמו דמי הניהול) וכו'. הרפורמה אמורה להביא לכך שלקוח יוכל להחליט אחת לחודש באיזו קופה הוא רוצה לנהל את כספו, בהתאם להישגים של הקופות. כדי שהמעבר החופשי באמת יתאפשר, הרפורמה מחייבת את מנהלי הקופות להעביר את הכסף ליעדו החדש בתוך 7 ימים,
זאת בניגוד ל"סחבת" שנהוגה כיום בחלק מהבנקים. אם לקוח מבקש למשוך את הכסף, הוא יקבלו בתוך 5 ימים. שינוי נוסף בקופות הגמל קשור בתשואה. עד היום היתה נהוגה "ריבית קופה" - העמיתים קיבלו ריבית כללית בהתאם למה שהקופה השיגה עבור ההשקעה. הרפורמה מחייבת את הבנקים לפרסם את התשואה היומית, וכך בעתיד הריבית לכל לקוח תינתן על-פי התשואה בפועל, ולא לפי התשואה התיאורטית. העמית יוכל לחשב בסוף כל חודש כמה מגיע לו, ולהשוות בין הקופות בצורה טובה יותר. - האם החלק הזה של הרפורמה ייצא לפועל? החלק שעוסק בקופות הגמל ברפורמה מגביר את התחרות והשקיפות, ופועל לטובת העמיתים. הבעיה היא שכרגע לא נראה כי הוא ייצא לפועל, בשל בעיות טכניות בשיטת קביעת התשואה היומית. כיוון שרוצים שהשינוי בקופות ייעשה כמכלול, הדבר מעקב את כל החלק של קופות הגמל ברפורמה. - מה המשמעות של הפחתת תקרת השכר, לצורך חיסכון בקרנות השתלמות, מ-15 אלף שקל לחודש ל-7,000 שקל לחודש? המשמעות פשוטה. עד היום, בהתאם לרמת השכר, ניתן היה להפריש עד 1,500 שקל לחודש (10% מתקרת השכר הקובע) וליהנות מפטור ממס. מינואר 2005 אותם 10% יורדים לסכום של עד 700 שקל בלבד, אשר יהיו פטורים ממס. מדובר בפגיעה משמעותית ביותר בהטבות המס. - ואם נרצה להמשיך ולהפריש 1,500 שקל לחודש? אזי ההפרש בגובה 800 שקל ייזקף כ"הכנסה רעיונית". במילים אחרות, נצטרך לשלם עליו מס, כך שכדאיות החיסכון במסגרת זאת פוחתת משמעותית. - מה הסיכוי ליישומו של צעד זה? מדי שנה עושה האוצר נסיונות להרע את תנאי החיסכון בקרנות ההשתלמות. הממשלה אישרה להכניס השנה את מיסוי ההפרשות לקרנות השתלמות לחוק ההסדרים. הסיכוי ליישום צעד זה הוא אפסי, מאחר שהוא צפוי "ליפול" בוועדת הכספים או בכנסת.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
ממסים את הפיצויים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
- מה השינוי הצפוי לגבי כספי הפיצויים? כל סכום שייחסך לפיצויים יחויב במס החל ב-1 בינואר. עד היום, מי שפרש ממקום העבודה לא שילם מס על כספי פיצויים, אם הם בגובה של עד 10,000 שקל לכל שנת עבודה. אם עבדת במקום עבודה 15 שנה וקיבלת פיצויי פרישה של 150 אלף שקל, אזי כל הסכום פטור ממס. במקרה שקיבלת על אותה תקופה 200 אלף שקל, אזי על ההפרש בגובה 50 אלף שקל תחויב בתשלום מס בגובה המס השולי. לעתים ניתן לפרוס את הפיצוי העודף (50 אלף שקל) על פני תקופה של 6-4 שנים. - אם תיקון מס הפיצויים יעבור, מי צפוי להיפגע הכי הרבה? אלה שייפגעו יהיו הצעירים יותר, שהחלו רק עכשיו לחסוך כספי פיצויים, שכן לא יונהג מיסוי רטרואקטיבי על הפיצויים, והמיסוי יהיה בתוקף רק עבור שנות העבודה מ-2005 ואילך. כלומר, הפיצויים שישולמו לך בעתיד עבור הצבירה עד שנת 2004 יהיו פטורים ממס. אגב, אין סיבה לדאגה ממשית, כיוון שהאפשרות שתיקון הפיצויים יאושר בכנסת או בוועדת הכספים הוא אפסי, כך שסביר להניח שנמשיך ליהנות מפטור מפיצויי פרישה בהתאם לתנאים הקיימים היום.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
הפחתת תקרת החסכון
|
 |
|
 |
 |
 |
|
- מה משמעות הפחתת תקרת החיסכון הפנסיוני והחיסכון ההוני? עד היום 28 אלף שקל מהשכר היו מוכרים להפרשה לחיסכון פנסיוני, ובנוסף ניתן היה לקבל פטור ממס על הפרשה לחיסכון הוני מתקרת שכר של 9,900 שקל לחודש (סכום שמקבלים בבת-אחת בגיל 60 או במקרה של פיטורים בנוסף לפיצויים, והוא פטור ממס במועד המשיכה). מ-1 בינואר סכום כלל החיסכון המוכר יעמוד על 28 אלף שקל, ויכלול את החיסכון ההוני. בנוסף, תופחת תקרת החיסכון ההוני הפטורה ל-7,000 שקל. החיסכון ההוני היה פופולרי מאוד בעיקר בקרב חברות הביטוח, אשר הנפיקו פוליסות מתאימות. - אז מה צפוי לקרות עכשיו? הפחתת תקרת החיסכון ההוני ל-7,000 שקל לחודש תאלץ את חברות הביטוח להתאים את פוליסות הקיצבה. מי ששכרו עומד על 9,900 שקל לחודש ואת כולו הוא הפנה עד היום לחיסכון הוני, ייאלץ היום לצמצם את החיסכון ההוני הפטור לתקרת שכר של 7,000 שקל לחודש (כדי לקבל את הטבת המס המרבית) ואת 2,900 השקל הנוספים להפנות לחיסכון לקיצבה. למי ששכרו גבוה מ-9,900 שקל לחודש, מומלץ גם כן להפנות את עודף החיסכון ההוני לפוליסת קיצבה. - הורדת תקרת ההפרשה הכוללת הפטורה ממס ל-28 אלף שקל פוגעת בעיקר בבעלי השכר הגבוה. מה אפשר לעשות? הבעיה מתעוררת בעיקר בקרב בעלי השכר הגבוה, אבל בעזרת תכנון נכון ניתן לפתור זאת. למי ששכרו עומד על 28 אלף שקל לחודש, ומתוכם הוא הפריש עד היום 9,900 שקל בחודש לחיסכון הוני (כלומר לחיסכון לקיצבה הוא הפריש משכר של 18.1 אלף שקל לחודש), אנחנו ממליצים להעביר לפוליסה הונית לפי שכר של 7,000 שקל לחודש, ואת ההפרשות לקיצבה להגדיל לשכר של 21 אלף שקל לחודש. זה השילוב האידיאלי, שבו הלקוח כמעט אינו נפגע. אבל מובן שקיימים גם מצבי ביניים שאותם צריך לבחון לגופו של עניין, בעיקר על סמך שיקולי מס וכדאיות ההשקעות. - האם משתלם לנצל את האפשרות להגדיל את תקרת ההפרשה לחיסכון פנסיוני? מתחילת השנה תגדל תקרת ההפרשה לכל אפיקי ההשקעה הפנסיוניים ב-2% לעובד עצמו (מ-5% ל-7% מהשכר המוכר), ואילו אצל המעביד תגדל התקרה ב-2.5% ( מ-5% ל-7.5% מהשכר המוכר). הגדלת ההפרשות בוודאי כדאית לעובד ובמקרים מסוימים גם למעביד, שכן ההפרשה מוכרת כהטבת מס. אגב, אצל המעביד הוכנס תיקון נוסף: אם הוא הפריש עד היום עבור העובד 5% לצורך חיסכון בקופת גמל, הרי את ה-2.5% הנוספים הוא יכול לנצל לצורך רכישת כיסוי ביטוחי נוסף עבור העובד, כמו ביטוח מפני אובדן כושר עבודה. אולם אם המעביד כבר הפריש עבור העובד (נניח 6% מהשכר לצורך פנסיה), אזי תקרת ההפרשה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה תפחת ל-1.5% מהשכר הקובע, כלומר בכל מקרה היא לא תעלה על 7.5% מהשכר הקובע. - מה הסיכוי שכל אותם שינויים ייצאו אל הפועל? ניתן לומר בוודאות כמעט מלאה, כי השינויים בתחום החיסכון הפנסיוני אכן ייצאו אל הפועל. לפיכך אנחנו ממליצים למבוטחים להיערך לשינויים ולתכנן בהתאם את מערך הפנסיה שלהם. לגבי השינויים בקופות הגמל, בקרנות ההשתלמות ובפיצויים - בכלל לא בטוח שהם ייצאו אל הפועל ב-1 בינואר 2005, ובכל מקרה הם לא מצריכים היערכות מיוחדת, שכן לא ניתן לעשות הרבה בעניין. - איך אוכל לצאת מסבך התקנות וההוראות החדשות? מרבית סוכני הביטוח ערים ומודעים לשינויים, והם תודרכו על-ידי חברות הביטוח. כדאי מאוד להתייעץ עם סוכן ביטוח מיומן, שאתם יכולים לסמוך על שיקול דעתו. אמנם ימי הפנסיה נראים לרבים רחוקים, אבל חשוב לדעת שמדובר בחיסכון הגדול ביותר של חייכם, ושתכנון נכון ויעיל שלו יכול להביא לאורך השנים לחיסכון של מאות אלפי שקלים. בשנים האחרונות נעשו שינויים רבים בהטבות המס ובתנאי החיסכון האחרים. חייבים לעקוב באופן שוטף אחר שינויים אלה, ולשנות בהתאם את מערך החיסכון. |  |  |  |  | |
|