 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg
צילום: אי-פי  |
|
|
|
|
| על בועות רפואיות, חומר חדש לציפוי בגדים, מערכת מחשוב חדשה ומחלת היאפים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
2/12/2004 18:23 |
|
|
|
|
|
|
|
בועות חכמות
קבוצות מחקר רבות בעולם מפתחות שיטות מתקדמות להולכת תרופות לאיברי-מטרה בגוף האדם. הן אמורות לפעול אך ורק על האיבר החולה, לא להתפזר וגם לא לחולל תופעות לוואי לא רצויות על רקמות אחרות. תשומת לב מיוחדת בעניין הזה ניתנת לתרופות נגד מחלות סרטניות.
צוות רב-תחומי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתח כדוריות זעירות מאד, בועיות חכמות בממדים תת-מיקרוסקופיים. הכדוריות מיוצרות משמן שמופק מזרעי צמח בר ששמו ורנוניה – קרוב משפחה מזרח-אפריקני של החמניות, אבל בעל פרחים סגולים קטנים. מהזרעים שלו ניתן להפיק שמן לתעשיית דבקים, לכה, צבעים וציפויים תעשייתיים – ועתה מתברר שגלום בו פוטנציאל גדול גם לתעשיית התרופות הממוקדות-מטרה.
צוות החוקרים הישראלי – כלל את פרופ' אליהו הלדמן, פרמקולוג ונוירו-כימאי,
ד"ר סרינה גרינברג, כימאית אורגנית , וד"ר צ'רלס לינדר, מומחה בביופיסיקה של ממברנות - יצר מהשמן הצמחי כדוריות זעירות, ממש בועיות, בקוטר של 80-30 ננומטר (1 ננומטר = 1 חלקי המיליארד של המטר). הכדוריות הייחודיות עשויות רק משכבה אחת של קרומית (ממברנה). בתוך הכדוריות ניתן לאחסן את החומר התרופתי שישוגר לאיבר המטרה.
מה שמייחד את הפיתוח הזה היא העובדה שעם הזרקת הבועיות המכילות חומר תרופתי לוריד (בעת ניסוי בחיות מעבדה) – הן חדרו דרך מחסום דם במוח ורק במוח הן התפרקו ושיחררו את החומר התרופתי. על החידוש הזה כבר נרשמו שני פטנטים עולמיים. יש כוונה להשתמש בבועיות החכמות כנשאי חומר תרופתי לטיפול במחלת פרקינסון וגם בסרטן המוח – ולמעשה להציע זאת עבור כל תרופה שיש לה בעיית הולכה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
ננו-חומר לציפוי בגדים
|
|
|
 |
|
|
|
יתכן שבקרוב לא תצטרכו להביא את החליפות היקרות שלכם לניקוי יבש – או לפחות התדירות של הטיפול הזה תצטמצם. הסיבה: מדענים אמריקנים פיתחו חומר דוחה-מים עשוי ננו-חלקיקים של כסף, כדי לצפות באמצעותו בדים מכל הסוגים, אבל בעיקר חליפות יקרות ומעילים. החומר מגביר את עמידות הבד לכל סוגי הלכלוך שנדבקים אליו וגם כנגד מים. מכל מקום – בד כזה לא יחייב כל הרבה פעילויות ניקוי-יבש כמו הבדים המצויים בשימוש כיום.
על החומר החדיש – ציפוי פילם פולימרי (פולי-גליצידיל מטקרילאט) מעורב בחלקיקים זערוריים, ננומטריים של כסף – רשמו חוקרי אוניברסיטת קלמסון מקרוליינה הדרומית, פטנט עולמי. הוא נחשף לראשונה בכנס החברה האמריקנית לכימיה, החברה המדעית הגדולה בעולם, שהיה בפארק המחקר המדעי "טריאנגל" בצפון קרוליינה.
החוקרים מסרו כי ניתן לשלב את החומר שפיתחו בתוך כל סוגי הבדים הקיימים, גם בתוך בדי משי, פוליאסטר וכותנה. "לטווח אורך, הדבר יביא לחסכון בכסף וזמן וגם יקטין את חשבונותיהם של לקוחות הניקוי היבש. וכן, יש לכך חשיבות גם בתחום האקולוגי, כיוון שהחומר החדיש "ידידותי" לסביבה. נושא המודגש כיום בכל פיתוח כימי". אין מדובר בציפוי "המנקה את עצמו", אלא רק בחומר עמיד טוב יותר ללכלוך מכל חומר אחר, הסביר אחד מחברי צוות הפיתוח, ד"ר פי בראון, כימאי-טקסטיל.
הרעיון נלקח מהטבע – מפרח הלוטוס שעליו בעלי יכולת של "ניקוי עצמי" באמצעות שכבה הדוחה את המים ואת האבק. הציפוי שישתלב בבד יגרום לכך שדי בהרטבה מעטה שלו, כדי לנקות ביעילות כל כתם וליכלוך שדבק בו, אבל גם תכיפות הניקוי תקטן.
בניגוד לחומרי ציפוי מקובלים בתהליך המוכר לרבים בשם אימפרגנציה (הספגה), שמטרתו לספק לבגדים את היכולת המשופרת לדחיית מים, החומר החדיש ישתלב בתוך הסיבים בתהליך יצור הבד והוא לא ישטף (במעילי גשם, כידוע, עם הזמן, החומר המצפה נשטף ויש צורך לחזור ולהעבירם תהליך אימפרגנציה מחודש, הנעשה לרוב בשירותי ניקוי יבש).
בחומר החדיש אין פלואור ויש כוונה להכיל בו גם חומרים אנטי-בקטריאליים, כלומר פעילות נגד חיידקים על מנת לדחות מהבד גם ריח של סיגריות ואפילו ריח של הגוף שבדרך כלל נדבק בו. צוות הפיתוח מציע להשתמש בחומר הזה גם ביצור ביגוד לבתי חולים, לבגדי ספורט, מדי צבא וגם לשילוב בכיסוי דשא ומכוניות. ההנחה שמוצרים ראשונים שיכילו אותו יגיעו לשוק בעוד חמש שנים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מעילי גשם. תמונת ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
סופר מערכת
|
|
|
|
|
|
|
מערכת מחשבים חדישה בשם "קולומביה" – על-שם מעבורת החלל שהתרסקה ובין חברי הצוות היה גם הישראלי אל"מ אילן רמון ז"ל – הותקנה בסוכנות החלל של ארה"ב. המערכת יוצרה בידי "סיליקון גרפיקס" (SGI) ובנויה מ-20 שרתים, שבכל אחד מהם 512 מעבדי איטניום 2 (שמריצים מערכת הפעלה מסוג לינוקס), ובסך הכל 10,240 מעבדים.
באמצעות המערכת מסוגלים בארה"ב לחזות ברמות דיוק גבוהות מאד את נתיב התנועה של סופת הוריקן, חמישה ימים לפני שהיא מתקרבת ליבשת. וזאת לעומת יכולת חיזוי של יומיים שהיתה קיימת עד כה. התוצאה ברורה: יותר זמן להתראה להצלת חיי אדם ורכוש.
בנוסף תשמש "קולומביה" גם להעמקת הידע המצטבר בדבר התחממות כדור הארץ, להדמייה של התנהגות כלי טייס וחלל במנהרות רוח, לחקר מבנה הגלקסייה שלנו וניתוח אירועים כמו סופרנובות, התפוצצות של כוכבים. כן משמשת "קולומביה" להכנת מודל המדמה חמש שנים של שינויים בטמפרטורות האוקיאנוסים והימים – נושא שיש לו חשיבות רבה לצורך חיזוי מזג האוויר.
המערכת הממוחשבת היא המהירה מסוגה בעולם עם כושר חישובי של 51.87 טריליון פעולות בשניה. ב"תחרות" מול מחשב-על יפני, שנחשב עד לא מכבר למהיר בעולם עם יותר מ-35.87 טריליון פעולות חישוב בשניה, המערכת החדישה ניצחה די בקלות (מחשב על של יבמ עם יותר מ-70 טריליון פעולות חישוב בשניה אחת, מחזיק עכשיו בכתר העולמי).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פתרון למחלת היאפים?
|
|
|
|
|
|
|
הפרעות בשינה, שינה משובשת ונסיונות נואשים ולא מוצלחים להסתגל לדפוס-שינה מסודר, כל אלו גורמים ל"שחיקה" אצל עובדים. מחקר חדש שנעשה בשבדיה מציע טיפול בבעיה ורשם הצלחה ראשונה.
שחיקה בעבודה איננה מופיעה באף מדריך רפואי העוסק בהפרעות בבריאות הנפש של האדם – ועם זאת מדובר בבעיה קשה. התסמינים הראשונים, שמחמירים עם הזמן: תשישות ותקלות קוגנטיביות. "הבעיות הללו מופיעות במיוחד אצל אנשים שיש להם מחויבות רבה לעבודתם. הם מתעוררים מהשינה אבל מתקשים לקום מהמיטה. יש ביניהם שעקב שחיקה בעבודה יוצאים לחופשת-מחלה, אפילו של כמה שבועות – אבל בשובם, בעייתם לא נפתרת", הסביר ראש צוות המחקר השבדי טורביורן אקרסדט, ממכון קרולינסקה בשטוקהולם.
אין ספק כי בעניין הזה מעורב גם לחץ נפשי, עקה, אבל הסיבות המדויקות לתסימינים לא היו ברורות עד כה. חוקרים נטו להאשים בעניין את הורמון הסטרס (עקה) קורטיסול, אבל עתה סבורים החוקרים השבדים שבני אדם מסוגלים לתפקד די טוב גם ברמות גבוהות של עקה ואילו רק לאחר ששנתם משתבשת ונפגעת, הם נשחקים.
בניסוי מדוקדק באמצעות מיכשור חדיש, שבו השתתפו 35 עובדים שסבלו מדרגות שונות של הפרעות ושיבושים בשנתם – נמדדה האטה ב-40 אחוז בגלי המוח בעת השינה - לעומת אנשים בריאים. כן מתברר שהגדלה בדרישות שונות שמציג מקום העבודה – מגבירים את בעיית השחיקה עוד יותר אצל מי שסובל מהפרעות שינה.
בשבע השנים האחרונות הוכפל מספרם של העובדים בשבדיה שיצאו לחופשות-מחלה בעיקר עקב תחושה של עייפות ושחיקה "עד כדי שריפה מוחלטת" שלהם. מקרב הנשחקים רק אחוז קטן שב לעבודה לאחר תקופת החלמה. במירפאת בית החולים קרולינסקה מנסים עתה תהליך טיפולי הכולל גם הסדרת בעיית השינה יחד עם טיפולים פסיכולוגיים לשיפור ההתנהגות הקוגנטיבית. הטיפול דורש זמן – בין 6 ל-12 חודש שרק לאחריהם רואים שיפור משמעותי במצב: השינה מתארכת, איננה מופרעת ואז 60 אחוז מהמטופלים השחוקים שבים לעבודה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
