 |
/images/archive/gallery/213/194.jpg
צילום המחשה  |
|
|
| סוף שנת המס - שאלות ותשובות |
|
| לקראת סוף השנה ועם השינוי בחוקי המס עונה משרד רו"ח ארצי את חיבה לשאלות בנושאי מיסוי של קוראי NRG מעריב |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שמוליק שלח
8/12/2004 14:29 |
|
|
|
|
|
|
|
ש: אני עצמאי קטן ללא עובדים, שעובד בתיקון והתקנת דודי שמש מה אתם ממליצים לי לעשות כדי ליהנות בצורה מכסימלית מהמיסוי גם להווה וגם לעתיד, לכשאתבגר?
ת:לא קיימות נוסחאות סטנדרטיות לעסקים קטנים וגדולים. ההחלטות שתקבל כיום בנוגע למבנה העסק שלך אינן חייבות ללוות אותך לכשתגדל, ובעתיד, שיתעוררו בעיות מיסוי אחרות מאלו שאתה מתמודד איתן כיום, יש לבחון פתרונות בהתאם לאופי העיסוק. כיום פתרון ראוי, בהנחה שקיימת לך חבות במס מסוימת, עשוי להיות
הפקדה לקופות גמל כגון קרן השתלמות, שבשלב זה תאפשר משיכת סכומי ההפקדה בפטור ממס בעוד שש שנים, וחלקה הגדול של ההפקדה מוכר כהוצאה לצורכי מס (משיכת הפקדות לקופות גמל אחרות בפטור מלא ממס תתאפשר רק בגיל פרישה, או לאחר 15 שנים מיום ההפקדה הראשון, תוך תשלום מס בגין התשואה).
ש: כישראלי, מה מעמדי במידה ואני רוכש נכסים להשכרה ומשלם מס בבריטניה? האם יש מס נוסף בישראל? האם צריך להצהיר על ההצהרה הנוספת? האם יש הסכמי מיסוי-כפול בין המדינות?
ת: תשואה ורווח הון הנובעים מנדל"ן בבריטניה – גם ישראל וגם בריטניה רשאיות, על פי אמנת המס בין המדינות, להטיל עליהן מיסים, כאשר למדינה בה מצויים המקרקעין קיימת זכות המיסוי הראשונה.
לגבי הכנסות שמקורן בתשואה (שכר דירה) בידי יחיד - קיימים שני מסלולי מיסוי בישראל להכנסה כאמור: תשלום מס מלא, בשיעורי המס החלים על יחידים תושבי ישראל, תוך מתן האפשרות לניכוי הוצאות שנוצרו בהפקת ההכנסה, ומתן זיכוי מן המס ששולם בבריטניה בגין הכנסה זו. תשלום מס מופחת בשיעור של 15%, במידה וההכנסה איננה עסקית. בחירה בחלופה זו תאפשר ניכוי הוצאות פחת בלבד בערכו המתואם למדד, ולא ינתן זיכוי מן המס ששולם מחוץ לישראל. לגבי רווח הון במכירה - ישראל מטילה מס בשיעור 25% על רווח הון, ממס זה יינתן זיכוי בגין המס ששולם בבריטניה על רווח זה, אם שולם.
ש: ברשותי מניה אמריקאית הנסחרת בנסדק. מניה זאת ירדה השנה לעומת שערה ב-1.1.2004. מצד שני יש לי מניה ישראלית הנסחרת בת"א אשר עלתה במהלך אותה תקופה. שאלותי הן: א. האם כדי לי למכור את שתי המניות כדי להקטין את גובה מס ההכנסה שאאלץ לשלם עבור הרווחים בשוק הישראלי לעומת ההפסד בשוק האמריקאי? ב. כיצד מתבצע הקיזוז? האם הבנק בעצמו יכול לבצע אותו או שאאלץ לתבוע אותו ישירות במס הכנסה? ובכלל, מהי הפרוצדורה של התקזזות בעת מכירת מניות בהפסד? ברצוני לציין שאני עדיין מאמין בפוטנציאל של מניות אלו וששתיהן צפויות לעלות. כלומר, בכוונתי למכור ולקנות באותה העת כדי שתתבצע הפעולה החשבונית של מכירה ברווח לעומת הפסד ועדיין אמשיך להחזיק במניות (העמלות על חשבוני).
ש: מכרתי ברווח מניה זרה שנסחרת בנאסדק ושילמתי 35% מס על הרווח. כמ וכן מכרתי מניה ישראלית (שנסחרת גם היא בנאסדק) בהפסד. האם אני יכול קזז את ההפסד מול הרווח ולבקש החזר מס?
ת: ככלל, אירוע מס (רווח או הפסד) מניירות ערך נוצרים, על פי דיני המס בישראל, רק בשנה שבה נמכרו בפועל (על בסיס מימוש). על פי הדין לאחר 1.1.2003, לא ניתן לקזז הפסד שמקורו במימוש נייר זר מרווח הון שמקורו במימוש נייר ערך "ישראלי". גם האפשרות ההפוכה איננה אפשרית – של קיזוז הפסד שמקורו במימוש נייר ערך ישראלי מרווח הון שמקורו במימוש נייר ערך זר, זאת על אף שערב הרפורמה, לגבי מי שלא היה פטור ממס בגין ניירות ערך ישראליים, יכול היה לקזז הפסד מנייר ערך ישראלי מרווח מנייר ערך זר. במסגרת החקיקה של הרפורמה נחסמה אפשרות זו, כך שהפסד מנייר ערך ישראלי יקוזז רק כנגד רווח מנייר ערך כאמור, והפסד מנייר ערך זר יקוזז רק מרווח מנייר ערך זר.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
תיאום מס לחבר קיבוץ
|
|
|
 |
|
|
|
ש: אני חבר קיבוץ בו קיימת מערכת שכר דיפרנציאלי. אני עובד מחוץ לקיבוץ כשכיר ואשתי עובדת בקיבוץ . הקיבוץ מנפיק לכל אחד מאתנו תלוש שכר פנימי. מכל אחד מאתנו הקיבוץ מנכה "מס קהילה" בסך מעל 1000 שקל לשם קיום ואחזקת שירותים משותפים ו"מס פערים" שנגזר מגובה המשכורת של כל אחד, המשמש כקרן איזון להשלמת שכרם של מזקקים. שאלתי היא: האם ניתן לעשות תיאום מס? האם עדיף לעשות זאת עבור כל אחד לחוד או עבור שנינו יחד?
ת: במערכת שכר דיפרנציאלי כל חבר קיבוץ מחויב במס על הכנסתו האישית ולאחר מכן זכאי לניכויים, זיכויים וקיזוזי הפסדים, בניגוד למערכת המיסוי של "קיבוץ מסורתי" בה החייב במס היה הקיבוץ עצמו. לכאורה, במערכת שכר דיפרנציאלי ניתן לבצע תיאום מס, אולם נציבות מס הכנסה, למיטב ידיעתנו, טרם גיבשה באופן פורמאלי הוראות לגבי מיסוי כאמור, ולעיתים ניתנו הנחיות ספציפיות למזכירות הקיבוץ כיצד לנהוג. יש לבחון במזכירות הקיבוץ האם ניתנה הנחיה ספציפית בהקשר לאופן המיסוי.
ש: אקבל משכורת גבוהה מאוד בינואר 2005 ואעזוב את ישראל אחר כך ללא שאקבל משכורת כלשהי בשנת 2005. האם אפשר לעשות התאמת מס (כך שמשכורת ינואר תתפרס לאורך כל 2005), אף שלא אהיה אזרח ישראלי עוד?
ת: בעיקרון לא ניתן לעשות תיאום מס כך שמשכורת ינואר תיפרס על פני כל השנה מראש. קבלת החזר המס הנובע משכר זה יתאפשר רק עם הגשת דוח שנתי – בתום השנה. אם השכר האמור כולל מרכיב של מענק פרישה, ניתן לבקש לגביו פריסה קדימה, של שנה אחת בגין כל ארבע שנות עבודה, ולשלם את המס הצפוי כתוצאה מהפריסה, בהתחשב במדרגות המס בשנים הבאות. גם אפשרות זו תחייב אותך בהגשת דוחות לכל תקופת הפריסה. לגבי עזיבתך את ישראל - לאור טענה אפשרית מצד רשויות המס כי בשנת 2005 הנך עדיין תושב ישראל, והאפשרות לתחולת סעיף 100א' לפקודת מס הכנסה ("מס הגירה") בעת ההגירה, המלצתנו כי תפנה לייעוץ ערב עזיבתך.
ש: אני עובד בעבודה שניה וטרם עשיתי זיכוי מס ולא קיבלתי עדיין משכורת. אם אקבל את השכר עבור 6 החודשים שעברו מהעבודה השניה בחודש פברואר השנה הבאה כשלא אעבוד יותר בעבודה הראשונה האם תיחשב ההכנסה עבור השנת 2005? אני עובד במקום א' ומקבל משכורת 3500. התחלתי באפריל השנה לעבוד במקום ב', טרם קיבלתי משכורת מהמעסיק וביקשתי לקבל הכל בחודש פברואר 2005 כשלא אעבוד יותר במקום א' כי אני מתפטר החל מיום 1/1/05. האם הכספים שאני אקבל בחודש פברואר, עבור 8 החודשים שעברו במקום ב', יחשבו להכנסה בשנת המס החדשה וכך לא אשלם הרבה למס או עדיין ייחשבו עבור שנת המס 2004
ת: מבלי להתייחס להיבטי המוטיבציה של אי קבלת השכר במועדו, לאפשרות לקיומן של עבירות מצד המעביד מבחינת דיני עבודה – הלנת שכר, אי דיווח על המשכורת ואי תשלומי ביטוח לאומי בתקופה בה אתה שכיר, הרי שככלל שכיר חייב במס הכנסה על בסיס מזומן – כלומר לפי מועד קבלת השכר בפועל – שנת 2005.
ש: מה הזכויות של אזרח החי בחו"ל?
ת: אזרח ישראלי החי בחו"ל – ואיננו מוגדר כתושב ישראל, חייב במס בישראל רק על הכנסותיו שהופקו בתחומה, ועל רווחי הון ממכירת נכסים המצויים בישראל, בכפוף לאמנה למניעת כפל מס שבין ישראל למדינה הזרה בה מדובר.
תושב חוזר יוכל ליהנות מהקלות מס לתקופה מסוימת לאחר חזרתו מחו"ל, כגון פטור ממס לתקופה של 5 שנים לאחר החזרה על הכנסות פסיביות (שכ"ד ריבית וכדומה) בגין נכסים שצבר בחו"ל, פטור ממס למשך ארבע שנים על הכנסות מעסק בחו"ל שהיה לו חמש שנים לפני חזרתו, ופטור ממס למשך עשר שנים על רווח הון ממכירת נכסים שצבר בעת ששהה בחו"ל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מס על עסקאות מט"ח
|
|
|
|
|
|
|
ש: רציתי לקבל מספר עצות לגבי סוף שנת המס. אני עוסק מורשה ורואה החשבון שלי המליץ לי לפתוח קרן נאמנות וקרן השתלמות. יש עוד דברים שכדי לעשות על מנת להקטין את המס?
ת: על מנת לתת עצות לגבי תום שנת המס, ראוי לבחון את סוג העסק שלך והאפשרויות המתאימות לו באופן ספציפי. ככלל, לגבי הפקדות לקופות גמל וקרנות השתלמות, הרי שהפקדה כאמור עד לתום שנת המס בהחלט עשויה להקטין את חבות המס שלך לשנה, אולם לאור שינויי החקיקה בהקשר לקופות גמל, הטלת המיסוי על רווחיהן ושלילת האפשרות למשיכת הכספים עד לגיל פרישה, יש לבחון חלופה זו ביתר כובד ראש.
ש: מהו שיעור המס על דיבידנד שמקבל תושב ישראלי מחברה לא נסחרת בחול. האם התשובה משתנה לגבי חברה נסחרת בירדן או ברשות הפלסטינית? מהו שיעור המס בעת פירוק חברה ב-2004 על סכום יתרת הרווחים שטרם חולקו לפני הפירוק?
ת: שיעור המס על דיבידנד, בגין מניות שאינן נסחרות, הינו 25%. לגבי מניות הנסחרות בבורסות במדינות עמן לישראל אין אמנה למניעת כפל מס ("מדינה גומלת") הרי שהן לא יוגדרו כ"נייר ערך זר" ועל דיבידנד שמקורו בהן יוטל מס כמו על דיבידנד ממניה לא נסחרת אחרת, כפי שפרטנו לעיל.
בהקשר למיסוי בעת פירוק בשנת 2004, על רווחים שנצברו בתקופה שבין 1996 – 2002 ישולם מס בשיעור של 10% (בהתאם להגדרת רווחים ראויים לחלוקה בתקופה זו), ועל יתר הרווחים שנצברו החל מ-1.1.2003 ישולם מס כמו על דיבידנד – קרי אם בעל המניות הוא יחיד – 25%, ואם הוא חברה, לא ישולם מס כלל.
ש: אני עורך עסקאות ספוט במט"ח ונובע לי רווח מהמרת הכסף. האם הכנסה זו חייבת במס? שכן הבנק לא מנכה לי מס במקור.
ש: האם אפשר לקזז מס על הפסדים בעסקאות ספוט במט"ח? אם כן, מה שיעור הקיזוז ואיזה מסמכים צריך להגיש למס הכנסה?
ת: עמדת נציבות מס הכנסה היא כי עסקאות ספוט במט"ח מהוות סוג של עסקאות עתידיות. לפיכך הרווח הנובע מהן חייב במס בשיעור של 25%, כרווח הון. הפסד מעסקאות כאמור ייחשב כהפסד הון לכל דבר ועניין ויהיה בר קיזוז כנגד כל רווח הון (למעט רווח הון מניירות ערך סחירים).
קיימת גם פרשנות לפיה עסקאות אלו מניבות הכנסה מהפרשי שער ולא רווח הון, ולפיכך, ובהתאם לדיני המס, הפרשי שער אלו פטורים ממס, ומכאן שההפסד איננו בר קיזוז. במידה ופעילותך זו נחשבת פעילות "עסקית" (פעילות בהיקפים גדולים, שימוש במימון זר וכדומה), ותנהל הנהלת חשבונות מסודרת לעסקאות אלו, ניתן יהיה לטעון כי ההפסד הוא עסקי ובר קיזוז כנגד כל הכנסה בשנה השוטפת. (רווח עסקי מעסקאות מסוג זה לעומת זאת יהא חייב בשיעורי המס הרגילים - מדרגות המס ליחיד).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ניכוי מס על לימודי תואר שני?
|
|
|
|
|
|
|
ש: אשמח לדעת האם יהיה ניתן להכיר בהוצאות הלימודים שלי לתואר שני במשפטים (LLM) בניכוי מס חלקי או מלא. איזה נישומים זכאים להטבה זו? באילו תנאים אם בכלל ההוצאה תוכר למס?
ש: אשמח לקבל תשובתכם האם ניתן לקבל/לקזז החזר מס בגין הוצאות שכר לימוד לתואר שני במנהל עסקים?
ת: ראשית נציין כי עד שנת 1990 ניתן היה לקבל זיכוי של 25% מעלות שכר הלימוד ששולם למוסדות להשכלה גבוהה. ביולי 1990 בוטל הסעיף המאפשר זיכוי, וכיום האפשרות היחידה ליהנות מהקלות מס בנדון היא תביעת שכר הלימוד, כולו או חלקו, כהוצאה הניתנת לניכוי. שאלת הכרה בהוצאות לימודים לצורכי מס נדונה בשנים האחרונות בנציבות מס הכנסה, זאת לנוכח התביעה ההולכת וגוברת להכיר בהוצאות הללו כהוצאה המותרת לניכוי.
ככלל, בפסיקת בתי המשפט נקבע כי הוצאות אשר יוצרות "יתרון מתמיד" לא יותרו בניכוי, ואילו הוצאות לשם "שמירה על הקיים" יותרו באופן שוטף. האבחנה בין הוצאה ל"שמירה על הקיים" או ליצירת "יתרון מתמיד" בכל הקשור ללימודים היא קשה ומורכבת ומתבססת על אופי הלימודים והתעודות המוענקות כתוצאה מהלימודים. ככלל עמדת נציבות מס הכנסה היא כי לימודים המקנים רישיון כלשהו, כגון לימודי הנדסה, עריכת דין וכיוצא באלה, מעניקים ללומד "יתרון מתמיד", ולפיכך הוצאות אלה אינן מותרות בניכוי מהכנסותיו של הלומד.
לגבי לימודי תואר שני הדעות חלוקות, זאת מאחר שלימודים אלו מקנים תואר אקדמי ייחודי, אך יחד עם זאת מהווים שמירה על הרמה המקצועית והתחרותיות של הלומד בתחום עיסוקו, הבאים בגדר "שמירה על הקיים". לפני למעלה משנה פרסמה נציבות מס הכנסה את עמדתה לגבי לימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטת בר אילן המיועדים לרואי חשבון, כי מחצית ההוצאה לתשלום שכר הלימוד יותר בניכוי מהכנסות רואה החשבון. מבדיקות שנערכו בנושא כיום בנציבות מס הכנסה עולה כי פקידי השומה הונחו על ידי הנציבות שלא להתיר בניכוי הוצאות לימודים כלל עד שלא יגובשו החלטות בנושא.
מאחר שנציבות מס הכנסה טרם פרסמה כל הודעה פורמאלית בנוגע לעמדתה בנושא התרת הוצאות לימודים, יש לבחון כל מקרה על פי המבחנים הכללים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט בהקשר להוצאות בכלל והוצאות השתלמות בפרט.
ש: אני שכיר ומרוויח כ-10 אלפים שקל ברוטו לחודש. אשתי עצמאית אשר בדוח סוף שנה הסתכמו הכנסותיה החייבות במס (הכנסות פחות הוצאות) בכ-1,000 שקל בחודש. הכנסותינו אינן קשורות (לא מעסק משותף). אמרו לי שניתן לבקש ממס הכנסה דיווח במשותף או משהו כזה. האם באמת אהיה זכאי להחזר מס?
ת: אתה ואשתך אכן זכאים לחישוב מס משותף. בחישוב כאמור תהא זכאי לנקודת זיכוי ומחצית נוספות, במידה ואין לכם ילדים, ו-1.75 נקודות זיכוי אם יש לכם ילדים (שווי נקודת זיכוי כ-2,100 שקל).
מאחר שאשתך עצמאית, הנכם חייבים בהגשת דוח למס הכנסה, והמחשב לאחר הגשת הדוח, יבצע את חישוב המס הכדאי עבורכם (מבחינת חישוב נפרד או משותף), ובמידה וחישוב מס משותף יהיה עדיף – הוא יינתן באופן אוטומטי.
לשאלות נוספות לחצו כאן
* התשובות המובאות במדור זה הינן כלליות ותמציתיות ואינן באות לשקף את כל היבטי המס העשויים לנבוע לשואל באופן אישי ולסוגיה המועלית באופן כללי. אין באמור בתשובות המובאות במדור כדי להיחשב כסקירת הדין הרלוונטי, ייעוץ מקצועי או חוות דעת כלשהי, ואין להסתמך עליהן.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
