 |
/images/archive/gallery/125/046.jpg אילוסטרציה של יציאת כספים מישראל
אילוסטרציה:אודי יונש  |
|
|
|
|
| השוואת שיעור המס על השקעות בחו"ל למס על השקעות בארץ צפויה להסיט 10 מיליארד דולר מכספנו אל מעבר לים. גופי ההשקעה לא מחכים לרגע האחרון: רבים מהם כבר חתמו על שיתופי פעולה עם בתי-השקעות זרים - במטרה לנצל את גודלם ונסיונם כדי להשיג תשואות מקסימליות |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יהודה שרוני
10/12/2004 8:53 |
|
|
|
|
|
|
|
אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, תאשר הכנסת בשבוע הבא את הצעת האוצר להפחית את שיעורי המס על רווחים מהשקעות זרות ל-15%, ולהשוותם לשיעורים המקובלים בישראל. על-פי ההערכות בבנק ישראל, מהלך זה יביא להסטת כספים לחו"ל, בהיקף של 10 מיליארד דולר לפחות. מדובר בראש ובראשונה בכספים של הציבור הרחב, שעד כה ביצע את ההשקעות באפיקי ההשקעה המקומיים, וכן באמצעות הבורסה לניירות ערך. המערכת הפיננסית בישראל לא נותרת אדישה למהלכים אלה.
במהלך השנה האחרונה נחתמו עיסקאות לשיתוף פעולה בין בתי-השקעות בחו"ל לגופים מקומיים לניהול השקעות. שיתופי הפעולה הם ברמה של גופי השקעה מוסדיים, כמו קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקופות גמל, אך גם ברמה הקמעונית, כמו שיתופי פעולה בין מנהלי תיקים וקרנות נאמנות. באמצע 2002, בשיאו של המשבר הפיננסי בישראל, היתה הזרמה משמעותית של כספים לחו"ל.
ישראלים שחששו לגורלה של המערכת הפיננסית הישראלית, מיהרו להוציא למעלה ממיליארד דולר לחו"ל, כדי שינוהלו על-ידי בנקים זרים. באמצע 2003 החל הכסף לחזור לישראל. בהתחלה החזרה היתה הדרגתית, אבל לאחר מכן בשטף רב. הכסף "הישראלי הזר" חזר לארץ עם השיפור במצב הכלכלי, ולאחר שהתברר כי ההשקעות בחו"ל מאכזבות. ראשית, הדולר נחלש, כך שההשקעות הפסידו מערכן ביחס לשקל. שנית, דמי הניהול הגבוהים, שהגיעו לעתים ל-5% לשנה , שחקו את ערך ההשקעה.
ולבסוף, בעוד שהבורסה לניירות ערך בתל-אביב פרחה והניבה למשקיעים רווחים של עשרות אחוזים, הכסף בחו"ל איבד את ערכו. יותר מזה, אם כבר היו רווחים, אז הוטל עליהם מס בשיעור 35% ( לעומת מס מופחת של 15% בישראל ). אבל שיתופי הפעולה האחרונים בין
גופים ישראליים לגופים מחו"ל משנים את התמונה לחלוטין.
שיתופים אלה נושאים אופי אסטרטגי: משק הבית הישראלי משקיע את כספו באמצעות גוף מקומי, שמעביר את הכסף לניהול זר בחו"ל. היתרון לגודל, המוצע באפיקים בחו"ל, ודמי הניהול הנמוכים יחסית, הופכים את שיתופי הפעולה הללו לשילוב מנצח. בשנה האחרונה הושגו מספר שיתופי פעולה מעין אלה, בעיקר עבור הגופים המוסדיים. כך, למשל, הנהלת קרן הפנסיה מבטחים החדשה חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם מריל לינץ' לניהול השקעות כספי הקרן בחו"ל. חברת כלל ביטוח חתמה על הסכמים דומים לניהול כספי הנוסטרו (הון החברה), ושל הפוליסות המשתתפות ברווחים עם בתי-השקעות משוויץ.
הפניקס מנהלת מגעים לחתימה על הסכם לשיתוף פעולה דומה עם בנק השקעות אמריקני. מגעים דומים מנוהלים גם עלידי הראל השקעות. ואולם, בעוד שיתר חברות הביטוח מנהלות משא ומתן בלבד, הרי שקבוצת מגדל פרצה את הדרך, עם הסכם לשיתוף פעולה יוצא דופן עם בנק ההשקעות האמריקני בר סטרנס. על-פי סיכום עקרוני, שנחתם לפני 3 חודשים, ירכוש בר סרטנס 50% מחברת מגדל שוקי הון תמורת 12.5 מיליון דולר.
נציגי הבנק האמריקני עומדים להשלים בשבוע הבא את בדיקת הנאותות של החברה, המתבצעת באמצעות חברת הייעוץ דלויט-טוש ומשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן. גם ברוקרים נוספים, כמו חברת ההשקעות מיטב, מדברים על אפשרות להכנסת משקיע זר לחברה, עבור נתח ממניות החברה. הזירה שמעניינת באמת את הבנקים היא זירת הלקוחות הפרטיים. כיצד ניתן להשקיע בחו"ל באמצעות המערכת הבנקאית בצורה יעילה, זולה וכדאית. לצורך העניין יצאו הבנקים במהלך השנה האחרונה בכמה שיתופי פעולה בינלאומיים.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
הבנקים הגדולים
|
|
|
 |
|
|
|
את יריית הפתיחת לשיתופי הפעולה הבינלאומיים נתן בנק לאומי, לפני כ-3 שנים , לאחר שחתם עם בנק ההשקעות השוויצרי קרדיט סוויס על הסכם לשיתוף פעולה בניהול קרנות הנאמנות של אופק. חוגים פיננסיים מעריכים כי ההסכם לא עלה יפה, ולכן באחרונה הופסק. לקרנות גויסו עשרות מיליוני שקלים בלבד. נראה כי הלקוחות המאוכזבים לא גילו התלהבות יתרה ממיזם זה, מה גם שהתשואות לא הצדיקו זאת.
לפני חצי שנה חתם לאומי על הסכם לשיתוף פעולה עם ענק ההשקעות האמריקני SEI, שמרכזו בפנסילבניה. במסגרת זו הוצע ללקוחות הבנקאות הפרטית "מולטי-מנג' ר" (אגד קרנות). הבנק מפיץ אותן בחו"ל (בעיקר בארה"ב ובשוויץ), כי בשלב זה אין אפשרות להפיץ את הקרנות בישראל. במהלך חצי השנה האחרונה גייס הבנק מלקוחות הבנק בחו"ל למעלה מ-150 מיליון דולר. בנק הפועלים מציג זה שנתיים ללקוחות הבנקאות הפרטית את שירותי ההשקעות הגלובליים של קרנות פרנק ראסל.
בקרנות ההשקעה של החברה הבינלאומית, שמרכז פעילותה בלונדון, מושקעים גם חלק מהגופים המוסדיים של הבנק, כמו קופות הגמל. ברמת הלקוחות הפרטיים, משווקות קרנות אלה בעיקר ללקוחות הבנקאות הפרטית בדרום-אמריקה ובשוויץ. הקרנות הללו כבר גייסו למעלה מ-2 מיליארד דולר. במרס 2004 הודיע הבנק הבינלאומי כי יפעיל עם חברת מודוס סלקטיב השקעה מנייתית בקרנות נאמנות זרות, באמצעות מנגנון המכונה "בחירת קרנות" (Fund Selection).
מנגנון זה מאפשר השקעה של הכסף בבתי-השקעות מובילים בעולם. בחירת הקרנות נעשית באופן אובייקטיבי, לפי קריטריונים מחמירים של ותק וביצועים לאורך זמן. את שירותי הייעוץ למשקיעים העניקה חברת מאונט סטריט אינווסטמנט מנג' מנט מבריטניה. הנהלת קופות הגמל של דיסקונט חתמה כבר לפני למעלה משנה על הסכם לניהול הכסף באמצעות בתי-השקעות משוויץ. חלק הארי של לקוחות הבנק מבצע את השקעותיו השוטפות באמצעות קרנות הנאמנות אילנות דיסקונט.
לפני כשנה נחתם הסכם לשיתוף פעולה עם ענק הבנקאות הבינלאומי HSBC, לניהול קרן הנאמנות "אילנות אסיה". אבל דומה כי השיא היה השבוע, כשנחתם הסכם לשיתוף פעולה עם חברת ניהול ההשקעות הבינלאומית פרנקלין טמפלטון. החברה האמריקנית, בעלת ניסיון של 50 שנים, מנהלת נכסים בהיקף מאות מיליארדי דולרים. הקרן הבינלאומית שלה צברה נכסים בהיקף 22 מיליארד דולר. הקרן הישראלית החדשה תופעל במתכונת דומה לזו של הקרן הבינלאומית של פרנקלין טמפלטון.
דמי הניהול יעמדו על 2.5% לשנה . למשקיעים הישראלים תינתן האפשרות העקרונית לרכוש במישרין את הקרן הבינלאומית, אולם עלויות הניהול יהיו גבוהות יותר. שאול צדקא, מנהל קרנות אילנות דיסקונט, אמר לנו השבוע כי בכוונת החברה להפעיל במהלך 2005 שיתופי פעולה נוספים עם הגוף הבינלאומי, והוא מעריך כי היקף גיוס הכסף לקרנות החברה יסתכם ב-400 מיליון שקל.
אפיקי ההשקעה בחו"ל עבור לקוחות בנק המזרחי מתקדמים בעיקר באמצעות קרנות הנאמנות של חברת עמדה. מנהל הקרנות, סמי בבקוב, אמר לנו השבוע כי בכוונת עמדה לשנות את מדיניות ההשקעות של 2 מקרנות הנאמנות, כך שעד סוף השנה יתמקדו 7 קרנות נאמנות בהשקעות בחו"ל. קיימת כוונה להקים גם קרן זרה שמינית, אשר תנוהל עלידי גורם בינלאומי זר. מנכ"ל עמדה אישר כי אכן מתנהלים מגעים, שלא הבשילו לכלל הסכם.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
