כלכלה NRG - מדע וטכנולוגיה

ראשי > כלכלה > היי טק > כתבה

מדע וטכנולוגיה

על טכנלוגיית זיהוי תרופות, השימושים החדשים של המתמטיקה, איך להעריך זמן וחיפוש תשובה לאלצהיימר

דפדף בכלכלה

אלכס דורון
10/12/2004 8:43

זיהוי תרופות ע"י גלי רדיו

תגי-זיהוי בטכנולוגיית הרדיו - RFID - יוכנסו בקרוב לשימוש, במקום הברקוד, בסימון תרופות. על-פי חברת סקרי השוק בתחום ההיי-טק, מטה-גרופ, צפויה בנושא הזה ממש מהפיכה ב-18 החודשים הקרובים והשימוש בתגים גם יקדם את הטכנולוגיה הזאת.

תעשיית התרופות משתמשת בתגי הרדיו ב"ישומי נישה" בעיקר כדי לעקוב אחר תנועת דגימות של חומרים במעבדה. אבל עתה יש כוונה לבצע מעקב אחר המוצרים המוגמרים לאורך כל שרשרת האספקה. המעבר לשימוש בתגי הרדיו שיוטבעו על אריזות התרופות מחייב שינויים טכניים שונים, אבל נראה שהמעבר כולו יושלם בתוך שלוש שנים. הגם שיש מומחים הסבורים כי התחזית לגבי טווח הזמן בנושא הזה היא אופטימית מדי ויש גם הסבורים שהטכנולוגיה עדיין אינה בשלה דייה. אחת הבעיות: השבב האלקטרוני בתג איננו חסום כנגד זיוף. המומחים טוענים כי ניתן לתכנת שבב מזוייף בדיוק רב

ובקלות ללא יכולת אימות מובטחת.

לכן בשלב זה השימוש בתגי הרדיו על תרופות יוגבל למעקב ורישום עד שכל המפרט הטכני הקשור לקוד האלקטרוני בשבב יעבור מהפיכה מקצה-לקצה. אלא שהיא דורשת שנתיים. כאשר טכנולוגיית תגי הרדיו תפעל בתעשיית התרופות, כפי שמצפים ממנה, חשיבותה תורגש בחמישה תחומים: ניהול מלאים, החזרת מוצרים פגומים, מעקב אחר בטיחות המטופלים צרכני התרופות, גיוון סל המוצרים ומעל לכל הלחימה בזיופי התרופות.

אחת החברות שדוחפת חזק מאד בנושא החמישי – המלחמה בזייפנים – היא כמובן יצרנית הויאגרה, חברת פייזר. היא אמנם "עושה קופה" נאה מהתרופות לטיפול באין-אונות – מעל 1.9 מיליארד דולר בשנה – אבל הופעתן של תרופות מזוייפות שלא תמיד הן תרופות ממש, אלא סתם גושים קשיחים של אבקה לבנה-כחולה, מטרידה אותה מאד. ואפשר להבין מדוע, לא רק מההיבט הכלכלי.


ויאגרה מזוייפת


	השימושיות של המתמטיקה


	חדש בישראל: במכון הטכנולוגי בחולון הוקמה יחידה חדשה שמתמחה במסגרת לימודי מתימטיקה שימושית, בעריכת פרוייקטים ישומיים עבור התעשייה. הכוונה היא שהסטודנטים יבצעו מחקרים עבור התעשייה הישראלית בתחומים הטכנולוגיים הבאים: עיבוד אותות ותמונות, בניית מודלים לתעשיית הביולוגיה והרפואה, ופיתוח ציוד מתקדם לרפואה ולמיגזר הבטחוני והצבאי. מראש מתכוון המוסד האקדמי הצעיר הזה לקיים שיתופי פעולה עם חברות בתעשייה עתירת-הידע הישראלית ויציע פרוייקטים מאד מעשיים בהיי-טק ובביו-טק. זה יהיה המוסד הטכני-אקדמי הראשון בארץ שיפעל במסלול כזה – וצפויים בתוך זמן לא רב להגיח מהמעבדות שלו כמה חידושים טכנולוגיים מעניינים שלא ישארו בגדר תוכניות תיאורטיות, אלא יהיה להם יעוד: שימוש מעשי ממש לאחר שיצאו מ"פס היצור" המעבדתי. הביולוגיה המתמטית ועיבוד תמונות ואותות נדרשים כיום לבניית מכשור רפואי ותקשורת. תעשיות האלקטרו-אופטיקה, הביוטכנולוגיה, התרופות, חומרים כימיים, תעשיות ביטחוניות וצבאיות וגם כל אלו הקשורות לאיכות הסביבה – נושא שאמור לתפוס יותר-ויותר מעמד מועדף בתעשיות האזרחיות בעתיד – כל אלה יזדקקו למומחים במתימטיקה שימושית.


	מטבע הזמן


	בנג'מין פרנקלין, מגדולי המדינאים של ארה"ב וממציא טבע את המימרות "לעולם אל תחיה מעבר ליכולתך" וגם "זכרו: זמן זה כסף" (Time is Money). לא מעט כלכלנים חלקו על כך והיו שסבורים כי מדובר ב"מיצרכים שווי ערך". והנה יותר מ-250 שנה לאחר ש"משפט המחץ" הזה הוטבע מצאו חוקרים בארה"ב עצמה, כי בעיני הצרכנים, כסף "קר ומוצק" נראה בעיניהם חשוב יותר מזמן, אפילו מהזמן שלהם. לפיכך המימרה המפורסמת לא בדיוק תואמת את המציאות. מחקר מיוחד במינו בנושא הזה הראה כי הצרכנים מוצאים שקל יותר להעריך שוויו של מיצרך או חפץ באמצעות "הארנק" והכסף שבו, מאשר להעריכו בשווה-כסף התלוי בזמן. "לאנשים אין הרבה מושג לגבי הזמן שהם מבזבזים והם נוטים בקלות לא לייחס לכך חשיבות – לעומת החשיבות שהם מייחסים לכסף המושקע מצידם ברכישה של מוצר או שירות" הסבירו ראש צוות המחקר פרופ' אריקה אוקדה מאוניברסיטת וושינגטון ועמיתה פרופ' סטיבן הוך מבית הספר היוקרתי למינהל עסקים וורטון, באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה. "בני אדם בטוחים יחסית לגבי כמה הכסף שלהם שווה אבל כאשר עליהם להעריך שווי זה בזמן, הם הרבה פחות בטוחים בהערכותיהם", קבעו החוקרים. בניגוד למחקרים קודמים שעסקו בשאלה זאת והתמקדו בעיסקות מבוססות על העברה כספית, הראה המחקר הנוכחי כי זמן כאמצעי תשלום איננו רלוונטי. להוכחת הדברים בוצעו חמישה ניסויים שנועדו לקבוע הערכת זמן וכיצד הדבר משפיע על התנהגות הצרכנים בביצוע רכישות וקניות של מוצרים. 360 סטודנטים נטלו חלק בניסויים. נאמר להם כי "זה עתה רכשתם מוצר שמחייב לשלם תמורתו – או ב-4 שעות עבודה, או ב-50 דולר, במקרה אחד נאמר להם שהמוצר שרכשו היה טוב ובמקרה האחר – שהתברר כי היה מוצר פגום ורע. התברר שהפערים הגדולים ביותר להערכת שווי המוצר, אם היה טוב או פגום, היו כאשר הם שילמו בעדו בכסף. הם התקשו להעריך – כאשר "שילמו" בעדו בזמן עבודה. הפערים לגבי שביעות הרצון מטיב המוצר, לאחר רכישתו, היו פחות משמעותיים כאשר הם נדרשו לשלם בעדו בזמן. מבחינתם לזמן היה פחות "שווי", לעומת הכסף. האחרון נראה להם הרבה יותר חשוב והם התאכזבו מאד כאשר המוצר או השירות היו לקויים או בטיב נחות, אם שילמו בעדו בממונם ופחות התרגשו מהחוויה הלא נעימה – כאשר שילמו בעדה בזמן. כסף הוא כיום המטבע האוניברסלי, אבל איננו הכרחי לכל סוגי העיסקות. לפני שהופיע הכסף בעולם, בני אדם סחרו ביניהם במצרכים בשיטת החליפין ויש עדיין מקומות בעולם שבהם גם כיום, כאשר יש מחסור בכסף – מתבצעים עסקים בשיטת סחר החליפין. "בני אדם למדו עם השנים להעריך שוויו של כסף, מטבעות, שטרות – למצרכים יש תגי-שווי מוגדרים בכסף, אבל אין להם מושג כיצד מעריכים כל זאת בזמן". את המחקר סיכמה פרופ' אוקדה: "הצרכן הממוצע בימינו לא למד להעריך מחיר של מוצר ב'מטבע' ששמו זמן". דיווח על המחקר מתפרסם בכתב עת מדעי העוסק במחקרי צריכה וכלכלה.


	מחפשים תרופה לאלצהיימר


	150 אלף משתמשי מחשבים ביתיים בעולם נקראו לפני כמה ימים להצטרף למיזם של אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה: לחפש את הנוסחה הכימית היעילה ביותר לשם פיתוח תרופה למחלת אלצהיימר. כל המחשבים שהצטרפו בהתנדבות למיזם שהגה פרופ' ויז'אי פנדה, מומחה לכימיה ולביולוגיה מיבנית, קיבלו תוכנה והם יריצו באמצעותה נוסחאות לבניית מולקולות של חלבונים שישמשו רכיבי-יסוד ליצירת תרופה לאלצהיימר, כך מקוים היזמים. מערך מחשבים ענק כזה עולה ביכולתו על כל מחשב-על קיים. הרעיון הוצג בכנס של החברה האמריקנית לכימיה שהיא הגוף האקדמי הגדול בעולם. "כבר 20 שנה מדברים על עיצוב ממוחשב של תרופות – והנה מזדמן לידי כולם אתגר ממדרגה ראשונה להוכיח זאת", הסביר פרופ' פנדה. מתכונת פעולה כזאת, של רתימת מחשבים בהתנדבות לביצוע מיקטעי-חישוב, קיים עבור פיענוח אותות מהחלל (פרוייקט "סטי" המנסה לאתר אותות רדיו מכוכבים רחוקים) וגם בתחום חקר הסרטן וחקר החלבונים. כעת, מתרחבת השיטה גם לכיוון מעורר תקווה עבור מיליוני בני-אדם בעולם הסובלים מהמחלה האיומה הזאת. "הכוונה היא לדחוף את כל המחקר לפיתוח תרופה לאלהציימר ולהביא בסיום הפרוייקט נוסחה מדוייקת לשימושיה של תעשיית התרופות", הודיע פרופ' פנדה. אתר האינטרנט שאליו מתחברים לצורך השתתפות בפרוייקט: Folding@ home. ההערכה: בשיטות אחרות של שימוש במחשבים למציאת הרכב מולקולרי של תרופה לאלצהיימר יידרשו לפחות עשר שנים ואילו במתוכנת הזאת התוצאות יושגו הרבה יותר מהר.