 |
מרבית אזרחי ישראל כבר חיים בין חדרה לגדרה, ובשנים האחרונות רבים מאלה שגרים בפריפריה מתייאשים - ועוברים לרצועת החוף הקטנה הזאת. אפילו באר-שבע שנהנתה בשנים האחרונות מגידול באוכלוסייה, עומדת לאבד השנה יותר תושבים מאשר לקלוט. באר-שבע הצליחה דווקא לרשום צמיחה מעודדת בשנים האחרונות, על רקע מצבן הקשה של הרשויות בדרום הארץ. ב-2001, למשל , נרשם בה גידול של 2.9 אחוזים באוכלוסייה, וכעבור שנה נרשם גידול של שני אחוזים. בשנה שעברה כבר היה גידול קל בלבד של 0.8 אחוז , אבל גם כאן מדובר בנתון טוב ביחס למאזן שלילי של 1.2 אחוז , שנרשם במחוז הדרום כולו באותה שנה. השנה תושבי באר-שבע לא יכולים להתנחם אפילו בזה. ראש העיר יעקב טרנר אמר בכנס שערך משרד השיכון, כי העיר תרשום השנה מאזן הגירה שלילי לראשונה זה חמש שנים. טרנר וממלא מקומו דוד בונפלד מאשימים במצב את הממשלה, שביטלה את חוקי הנגב וביטלה את המענקים לרוכשי הדירות. לדבריהם, בעקבות ביטול ההטבות הידרדר המצב בעיר בשנה האחרונה עד לכדי קריסה. "נכון להיום כ-2,600 יחידות דיור ממתינות לקונה, ומחצית מהקבלנים שלנו כבר פשטו רגל - גם כאלה שחשבנו ששום דבר לא יכול לפגוע בחוסנם הכלכלי", אמר טרנר. מנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב מאיר סהר אמר דברים דומים, וקרא אף הוא להחזיר את הטבות המס. יו"ר ועד ההורים העירוני בבאר-שבע איציק מיימון אמר כי מערכת החינוך האקדמית בעיר מוציאה בכל שנה בוגרים אקדמאים, המסיימים את לימודיהם באוניברסיטה ובמכללות שבעיר, ואינם מוצאים תעסוקה בבירת הנגב. "הם נאלצים לעזוב למרכז. רק שיפור החינוך והוספת מקומות תעסוקה ימשכו צעירים להישאר כאן". נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב פרופ' אבישי ברוורמן ויו"ר המכללה הטכנולוגית באר-שבע טלי זאדה, מסכימים. כבר שנים שברוורמן מדבר על הצורך בפרויקט לאומי שיצעיד את באר-שבע ואת הנגב. לדבריו, השרים מאזינים, מחייכים בהסכמה, אבל אינם מצטרפים לתכנון רציני. "הסיבה לכך שהצעירים אינם נשארים בדרום היא מחסור בתעסוקה ברמה גבוהה", אומר פרופ' ברוורמן. "אני מציע לממשלה לצאת למהלך גדול בנגב, כי שעון החול אוזל. יש להריץ את הקמתו של פארק תעשייה עתירת ידע ליד האוניברסיטה, שיהיה מעין עמק סיליקון ישראלי".
|
 |
 |
 |
 |
|
|