 |
מצב הרשויות הרשויות המקומיות בארץ לא מהמשופרים. סך הגירעון של 50 הרשויות הגדולות במדינה עומד על 1.29 מיליארד שקל בשנת 2004 לעומת 730 מיליון שקל אשתקד, נתון המבטא עלייה של 76.6%. כך עולה מנתוני D&B שסקרו את מצבן הפיננסי של 50 הרשויות הגדולות. רק 6 רשויות מתוך 50 הרשויות המדורגות הצליחו לסיים את השנה עם עודף תקציבי, הרשות בנס ציונה מאוזנת, ו-43 הנותרות גירעוניות. עיריית רמת השרון מובילה את דרוג הרשויות ששיעור העודף שנותר מתקציבן הוא הגבוה ביותר. הכנסותיה של רמת השרון, הנמצאת במקום ה-25 בדרוג הכללי, עומדות על 267 מיליון שקל ועודף התקציב מגיע ל-3.3 מיליון שקל המהווים 1.4%. עודף תקציב יש גם בכרמיאל, נשר, חולון, רעננה ותל אביב. הכנסותיה של עיריית תל אביב הם הגבוהות ביותר והגיעו לכ-3.7 מיליארד שקל בשנת 2004, הכנסותיה של ירושלים כ-3.4 מיליארד שקל, הכנסותיה של חיפה כ-2 מיליארד שקל והכנסותיה של פתח תקווה 1.18 מיליארד שקל.
אילת מובילה את רשימת הרשויות שלהן שיעור גירעון תקציבי גבוה. הגירעון של עיריית אילת עומד על 101 מיליון שקל המהווה 33.3% מתקציבה. להערכת D&B הסיבות העיקריות לגירעון של עיריית אילת , היא התבססותה של העיר על תיירות חוץ והיא העיר העיקרית שנפגעה מהמצב הביטחוני בישראל ומהירידה בתיירות חוץ. לטענת D&B ביטול הפטור מהמע"מ יגרום למכה אנושה נוספת לכלכלת העיר.
אחרי אילת נמצאת עיריית לוד עם גירעון של 32.2% מתקציבה, קרית ים, נצרת ואור יהודה. תל אביב מובילה את טבלת ההכנסות למרות שבירושלים 300 אלף תושבים יותר. שיעור הגבייה הנמוך ביתור הוא באום אל פאחם - כ-10% בלבד. שיאני השכר הם עובדי עיריית תל אביב שמביאים הביתה בממוצע כ-12,250 שקל ברוטו, אחריהם עובדי עיריית ראשון לציון, עובדי גבעתיים ועובדי עיריית רמת השרון עם 11,000. את השכר הנמוך ביותר, מקבלים עובדי עיריית קרית ביאליק עם כ- 6500 שקל ברוטו.
|
 |
 |
 |
 |
|
|