 |
/images/archive/gallery/254/000.jpg
עיבוד מחשב: דפנה  |
|
|
|
|
| התהליך המדיני המתעורר ניכר היטב בבורסה הפלשתינית בשכם. המדד המרכזי שלה - מדד אל-קודס - המקביל לת"א 25 שלנו, השיג תשואה של 100% בחצי שנה. וכן, הם מחכים לישראלים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
איתמר ענברי
3/2/2005 8:13 |
|
|
|
|
|
|
|
למי שחושב שהבורסה בתל אביב חוגגת את האופטימיות המדינית, כדאי להסתכל מזרחה. במרחק של עשרות קילומטרים ספורים ישנו מדד פיננסי שרשם, שימו לב, מעל 18% תשואה מאז תחילת השנה.
ישראלים רבים, ובהם קהל המשקיעים, אינם יודעים שבשכם פועלת מזה עשר שנים בורסה חיה ונושמת, שמקדמת בברכה משקיעים זרים, וכן ישראלים. השינויים הפוליטיים שהתחוללו באזור כגון מותו של יו"ר הרשות, יאסר ערפאת, והדיבורים על "הודנא", יכולים לסייע לצמיחת האחות הקטנה של בורסת ת"א, שמספקת, כאמור, נתונים מרשימים למדי.
בבורסה הפלשתינית רשומות 26 חברות, 24 מתוכן נחשבות לחברות פעילות. החברות פועלות ב-5 תחומים עיקריים: שירותים, השקעות, בנקאות, תעשייה וביטוח. את המסחר מוביל מדד האל-קודס (Al-Quds), המקביל למדד ת"א 25 שלנו ומהווה ממוצע משוקלל של 10 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה
הפלשתינית.
לדברי מוחמד חג'אז, דובר הבורסה, לבורסה רשאית להירשם כל חברה שעומדת בקריטריונים כמו הון רשום שעולה על 750 אלף דולר, לפחות 100 בעלי מניות, ונכונות להציע לציבור לפחות רבע מהמניות. לאחר הסינון הראשוני של הבורסה צריכה החברה לקבל אישור גם של המועצה המחוקקת הפלשתינית ושל יו"ר הרשות.
חג'אז מספר, יש מניות שאושרו על ידי המועצה המחוקקת, וכיום הן ממתינות לאישורו של ה"ראיס". יש חברות נוספות שרוצות לפעול בבורסה אך נמנעות מלעשות כן. הסיבה היא הצורך בשקיפות. החברות שהן פרטיות ובעלות אופי משפחתי, אינן ששות לחשוף את נתוניהן האמיתיים ואת מקורות ההכנסה שלהן, כפי שדורשת הבורסה. המסחר בבורסה הפלשתינית דומה מזכיר את זה התל אביבי והיא פועלת 5 ימים בשבוע, מראשון עד חמישי בין השעות 8 בבוקר עד 5 בערב, כאשר יום המסחר נפתח רשמית בשעה 9 בבוקר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
הריסות ברשות הפלשתינית
|
|
|
 |
|
ה'סיטי' הרמת גנית
|
|
|
 |
|
 |
|
100% תשואה בחצי שנה
|
|
|
 |
|
|
|
את רשימת 26 החברות הפועלות כיום בבורסה ניתן לראות באתר האינטרנט של הבורסה. מדובר בין השאר בחברות כמו חברת התקשורת "פאלטל", שבבעלותה נמצאת גם חברת הטלפונים הניידים הפלשתינית "ג'וואל" (שהעומד בראשה חמד כנפאני הציג נתונים שלפיהם החברה שולטת בכמעט חצי מהשוק הפלשתיני ותגיע לחצי מיליון משתמשים), חברת הסיגריות הירושלמית, חברת החשמל הפלשתינית, בנק ההשקעות הפלשתיני, בנק "אל-קודס" לפיתוח ולהשקעה והבנק הערבי-איסלאמי.
שלוש החברות הבולטות ביותר בבורסה הפלשתינית, במונחים של שווי שוק, הן "פאלטל" שעומדת על 548 מיליון דולר, החברה הפלשתינית לפיתוח והשקעות "פאדיקו" שעומדת על 308 מיליון דולר, וחברת החשמל הפלשתינית ששווי השוק שלה מגיעה ל-93.6 מיליון דולר.
שווי השוק המצרפי של כל החברות הנסחרות בבורסה השכנה נאמד בכ-1.2 מיליארד דולר ורשם תשואה של 277.56 מיליון דולר בשנה הקודמת. המחזור היומי הממוצע הגיע ל-550 אלף דולר. מספר העסקאות בבורסה במהלך 2004 הוא יותר מ-27 אלף.
הבורסה הפלשתינית היא בעלת רגישות גבוהה, אף יותר מזו התל אביבית, למצב הגיאו-פוליטי. ביום רביעי השבוע – ה-2 לפברואר עמד מדד אל קודס על שיא של כל הזמנים – 329 נקודות. בכלל, מי שהשקיע בבורסה הפלשתינית בחודשי הקיץ רשם תשואה של כ-100% בפחות מחצי שנה, על רקע תוכנית ההתנתקות המתגבשת. מות הראיס, אירוע שהיה מזעזע כל אומדן כלכלי, לא פגע ואף עודד את עליות השערים, במדד שדוהר כלפי מעלה החל מחודש אוגוסט השנה. הפעם שעברה בה השיג "אל קודס" ביצועים שכאלה היה אביב שנת 2,000 בה הגיע המדד ל-292 נקודות. כמובן שהחל מספטמבר 2,000 החל המדד הפלשתיני להתרסק ואיבד יותר מ-40% מערכו בתוך מספר חודשים.
על אותו רקע קל לדמיין מה יקרה במידה וניצני התקווה המדינית עם אבו מאזן יגשימו את עצמם. התקווה לשלום מתדלקת את המדדים בבורסה התל אביבית ואלו מזנקים כלפי מעלה, אולם עליות השערים הצפויות בבורסה הפלשתינית תהיינה מרשימות פי כמה. הכלכלה הפלשתינית היא שוק במצב טרום-התפתחותי. כמו במדינות עולם שלישי אחרות בהן הצמיחה מרקיעה שחקים, כל שיפור בכלכלה הפלשתינית יביא לצמיחה גבוהה במשך מספר שנים.
הפוטנציאל של חברות הפעילות ברשות הוא עצום. כוח אדם זול, נכסים תיירותיים ממדרגה ראשונה, תשתיות הרוסות שיבנו בכספי תרומות ממדינות אירופה, ועם הצמא לשיפור ברמת החיים. תוסיפו לזה את האופציה לשלום מלא והאפשרות לשת"פים עם ישראל, ותקבלו כלכלה שאם רק יתנו לה היא תפרח.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עובדי הבורסה בשכם
|
|
|
|
|
|
|
"מקדמים בברכה ישראלים"
|
|
|
|
|
|
|
בבורסה הפלשתינית מקדמים בברכה השקעות זרות. לדברי דובר הבורסה, מרבית המשקיעים הם פלשתינים שמתגוררים במדינות ערביות. מרביתם באים ממדינות המפרץ הפרסי ומיעוטם מירדן.
איך ניתן להשקיע בבורסה הפלשתינית? כדי לעודד השקעות זרות חתמה הבורסה ב-1999 על הסכם עם הבנק הבריטי במזרח התיכון, השייך לבנק HSBC. על פי ההסכם,HSBC מספקת את החסות למשקיעים זרים, ובכללם ישראלים. אפשרות נוספת היא לפנות לאחת מ-6 חברות הברוקרים שפועלות בבורסה הפלשתינית, שגובות עמלה בגובה 1% משווי העסקה.
"אנשי מקדמים בברכה את הרעיון שאנשי עסקים ישראלים או סתם ספקולנטים ישקיעו בבורסה בשכם. לנו כבורסה יש מדיניות כללית: כל מי שרוצה מוזמן לרכוש מניות", אומרת עו"ד היבא אל-חוסייני, חברה בדירקטוריון הבורסה. "הבורסה שקופה ומאוד יעילה והיו לנו ביצועים טובים לפני האינתיפאדה ולפני פרוץ האלימות. הפלשתינים הם עסקיים באוריינטציה שלהם: הם יזמים, הם סוחרים ויודעים לעשות עסקים".
גם חג'אז לא פוסל את האפשרות שהבורסה תהפוך לאפיק השקעה עבור ישראלים ולהיפך: שפלשתינים ישקיעו בבורסה בת"א. "קשה לצפות דבר כזה, אבל זה אפשרי. האפשרות שאנחנו נוכל להשקיע בבורסה בת"א, והישראלים ישקיעו בבורסה בשכם, תקרה בסופו של דבר. יחד עם זאת, מוקדם עדיין לדבר על כך, ודרושה בניית אמון בין הצדדים".
מי שבעבר ייעץ למשקיעים ישראלים לגבי פעילות בבורסה הפלשתינית הוא מרכז פרס לשלום. לדברי ד"ר רון פונדק, מנכ"ל פרס לשלום, המרכז סייע להקים גוף חיצוני, קרן השקעות בשם Peace Technology Fund. בקרן, שאינה פועלת כיום, היו שותפים משקיעים ישראלים, פלשתינים והבנק העולמי. מרבית משאביה של הקרן הושקעו במניות של חברת הטכנולוגיה "פאלטל" ובניגוד לפרסומים מרכז פרס לא החזיק במניות החברה, ואף לא היה שותף ברווחים.
פונדק סבור כי הבורסה הפלשתינית יכולה להוות אפיק השקעה מצויין עבור הישראלים. "הבורסה מתאוששת והחברה הפלשתינית הולכת לכיוון של שוק קפיטליסטי וליברלי. הצמיחה במשק הפלשתיני היא עצומה, ואם היציבות הפוליטית תימשך יש אינטרס למשקיעים זרים, ובהם ישראלים, להשקיע בבורסה".
פונדק סבור כי ההשקעה בבורסה הפלשתינית, כמו כל השקעה פיננסית, נעשית במטרה לצבור רווחים, אך יש לה גם ערך מוסף. "התפיסה שלי היא שהפלשתינים הם לא אויב, ושהאינטרס הישראלי-הפלשתיני המשותף הוא שתהיה כלכלה חזקה ברשות, כי זה מקדם יציבות ותהליכים דמוקרטיים. אחת מהדרכים לקדם כלכלה קפיטליסטית זה באמצעות שוק ההון. יש כאן אינטרס כפול: מי שישקיע בבורסה יעשה כסף טוב, וגם יסייע לפתח את הכלכלה הפלשתינית".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/253/905.jpg
 |
|
|
ביצועי המניות בבורסה הפשלתינית ב-2005. לחצו להגדלה
|
|
 |
![]()
|
 | | | /images/archive/gallery/253/983.jpg | | | מדד האל קודס משנת 97 ועד היום. לחצו להגדלה | | | ![]()
|
|
|
|
|
