 |
השנתיים האחרונות, כידוע, האירו פנים למשקיעים בבורסה. אחרי עלייה של למעלה מ-90% במהלך התקופה, מי בעצם צריך יותר? הפלא ופלא. מתברר שאם אתם דקדקנים ועומדים על שלכם, יש סיכוי לא רע שתוכלו לקבל יותר. גם אם הרווחתם יפה, כיוון שהימרתם על שוק המניות, או על מניות ספציפיות - יכול מאוד להיות ששילמתם מס גבוה מדי במהלך 2003. ואם אכן זהו המצב, עדיין לא מאוחר לתקן את המעוות ולקבל את המגיע לכם. בתחילת 2003 נכנסה לתוקפה הרפורמה במס, שבמסגרתה הוטל מיסוי על רווחים מניירות ערך. 2003, שהיא השנה הרלוונטית לצורך החזרי המס שבהם נעסוק, היתה שנת מעבר, שבמהלכה איפשר האוצר לבנקים ולברוקרים הפרטיים להיערך להטלת מס רווחי הון על הפעילות בבורסה. באופן עקרוני קבעה הרפורמה כי רווחים ממכירת מניות ימוסו בשיעור של 15%. אולם נזכיר לאלה שכבר הספיקו לשכוח, כי כדי להטמיע את מערכות המחשוב המתאימות, נקבע כי במהלך 2003 יתאפשר גם מיסוי בדרך פשוטה יותר; הרפורמה התירה לכל מי שמשקיעים פועלים דרכו-בנק או ברוקר פרטי - לבחור באחת משתי חלופות: התקנת מערכת עדכנית, שתמסה את הלקוח בשיעור של 15% על רווחי ההון שלו, או גביית מס מחזור של 1%-0.5% מהתמורה הכוללת של מכירת כל נייר-ערך. בעוד שבחלופה הראשונה, התואמת את מה שמתבצע בשוק החל מ-2004, נגבה מס רק אם המשקיע מרוויח ממכירת נייר-ערך, לפי החלופה השנייה נגבה מס בכל עיסקת מכירה, גם אם המשקיע הפסיד כסף בגינה. הבנקים נטו להאיט את היערכותם לרפורמה, ובחרו בחלופת מס המחזור, בעוד שהברוקרים הפרטיים, ברובם, מיהרו להזדרז כדי להפגין חריצות, ולמנוע מלקוחותיהם לשלם מס גם במצב שבו הם מהפסידים-ועברו לחלופה
הראשונה. בפועל, 2003 היתה שנה מצוינת לבורסה, ונרשמו בה עליות שערים של עשרות אחוזים. ככל שהתקרבו המשקיעים לסוף השנה, הם נקלעו לדילמה קשה יותר בגלל העליות החדות. אם ימשיכו להחזיק בניירות-הערך שלהם גם ב-2004 - הם ייאלצו לשלם מס של 15% על כל רווחיהם ב-2003 וב-2004. משתלם , אם כן, היה למכור את ניירות-הערך לקראת סוף 2003, ולשלם מס מחזור של 1% על הרווחים. מנגד, נוצר חשש כבד שאם יותר מדי משקיעים ימכרו את אחזקותיהם לקראת סוף השנה - המגמה תשפיע לשלילה על הבורסה, ותפיל את מחירי המניות. הדילמה הוצגה בפני אנשי מס הכנסה, ובדקה ה-90, אחרי סחבת שלא תישכח, הם החליטו להתקין תקנה מיוחדת, המאפשרת למשקיעים לאכול מהעוגה ולהותיר אותה שלמה. לפי התקנה, כל משקיע שחפץ בכך יכול היה להודיע לבנק או לברוקר על "מכירה רעיונית" של נייר-הערך שלו. המשמעות: המשקיע יודיע לבנק או לברוקר על מכירה לכאורה של ניירות-הערך הרווחיים בתיק ההשקעות שלו וישלם מס מחזור של 1%, אך בפועל ניירות הערך ייוותרו בתיק שלו, והבנק או הברוקר יקבעו לו מחיר רכישה חדש בעבורם - על פי מחיר הניירות ב-1 בינואר 2004. עד כמה זה השתלם? קחו, למשל, משקיע שרכש נייר ערך בתחילת 2003, בהיקף כספי של 100 אלף שקל, ובזכות העליות הגיע שווי הנייר בסוף השנה ל-160 אלף שקל. אם בחר להחזיק בנייר עד תחילת ינואר 2004, ולשלם בעת מכירתו מס רווחי הון של 15% על הרווח, הוא נאלץ לשלם מס של 9,000 שקל . לעומת זאת, אם הודיע על מכירה רעיונית של הנייר, הרי ששילם בסוף שנת 2003 מס של 1% על מלוא הסכום של המכירה - כלומר: 1,600 שקל בלבד. הפער במקרה הזה מגיע ל-7,400 שקל , לא מעט כסף.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
עד כמה זה השתלם?
|
|
 |
 |
 |
 |
|
"עוד לא מאוחר"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
עד כאן הכל טוב ויפה, אולם חברת מסטק (MUSTECH), בניהולו של גבי מזרחי, המתמחה בחישובי מס בשוק ההון ליחידים, איתרה במהלך 2004 נתון מדהים: רבבות של משקיעים פרטיים, שהתלבטו בסוף 2003 בין מכירה רעיונית לבין מס רווח הון, ערכו את חישובי הכדאיות שלהם על בסיס שווי האחזקות שלהם בסוף השנה, ולא בחנו את הפעילות הכוללת שלהם במהלך השנה. לדברי מזרחי, היות שב-2003 היו גם תקופות של הפסדים, וחלק מניירות הערך נמכרו במהלך השנה - בהפסד - משקיעים רבים שילמו מס מחזור, ופשוט "שכחו" להביא את ההפסדים בחשבון בסכמם את הפעילות בבורסה ב-2003. מדובר במשקיעים שאינם מגישים ממילא דוחות למס הכנסה. באופן זה, נוצר מצב אבסורדי, שבו כל אחד עשוי למצוא את עצמו: המשקיעים סברו בסוף 2003 שהם בוחרים בחלופה הזולה יותר של מכירה רעיונית, אך אם יבדקו בצורה מדוקדקת את ביצועיהם המלאים בבורסה במהלך אותה שנה, יגלו שהם בכלל הפסידו כסף ממכירת ניירות ערך, ושבפועל אינם צריכים לשלם שום מס - לא מס מחזור ולא מס רווחי הון. מזרחי מסביר, כי עדיין לא מאוחר, וניתן להגיש דוחות בגין 2003 למס הכנסה, ולדרוש את המס בחזרה. יתרה מכך, אומר מזרחי, לא מדובר רק בהחזרי מס שמגיעים למשקיעים; חלקם אף צברו יתרת הפסדים, שניתן יהיה לקזזה מול רווחים בבורסה בשנים 2004 ואילך. לדוגמה, לקוח של מסטק שניהל תיק בשווי 450 אלף שקל, וביצע באופן עצמאי פעילות רבה בהיקף של כ-300 פעולות בשנה לרבות קנייה ומכירה של אופציות מעו"ף במקביל לרכישה וקנייה של מניות - שילם במהלך השנה מס של 55 אלף שקל כתוצאה מגביית מס מחזור על פעילותו. המשקיע בכלל הפסיד בשורה התחתונה, ולכן אין כל סיבה שייגבה ממנו אפילו שקל בודד של מס. משקיע כזה יקבל בחזרה ממס הכנסה את המס שנגבה ממנו (כאמור, 55 אלף שקל), ובמקביל מתברר כי מעבר למס ששולם, הצטברה לו גם יתרת הפסד נוספת בסך כולל של 13 אלף שקל (במונחי מס) שניתן יהיה לקזזה מול רווחיו בבורסה בשנים הבאות. מזרחי מסביר, כי הבעיה מורכבת יותר אצל משקיעים שניהלו את תיק ההשקעות שלהם אצל יותר מבנק או ברוקר אחד, שכן אז המשקיע לא יידע לעולם מה מצבו האמיתי בגין הפעילות של 2003, כל עוד לא ביצע איחוד של כל פעילותו בשוק ההון ובחן את מכלול המימושים שלו באותה שנה. להערכת מזרחי, מהרושם שנוצר עד כה, היקף החזרי המס והיתרות לקיזוז שנוצרו בקרב רבבות המשקיעים שלא טרחו לדרוש את המגיע להם נאמד במאות מיליוני שקלים ( ! ).
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
המשקיע בכלל הפסיד בשורה התחתונה
|
|
 |
 |
 |
 |
|
זרים לחוד
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אחת מהסוגיות שיש לשים אליהן לב היא נושא הקיזוז של סלי ניירות-ערך. אף שהמס על ניירות-ערך זרים הופחת ל-15%, בדומה למס המוטל על ניירות-ערך ישראליים, הרי שנכון להיום לא ניתן לקזז הפסדים מניירות ערך זרים מול רווחים מניירות ערך ישראליים (ולהפך). סל ניירות זרים נבחן באופן עצמאי, ובמקביל יש לבחון את ביצועיו של סל ניירות הערך הישראליים. כך או כך, גם בנסיבות הנוכחיות, כדאי לקחת את דפי החשבון של 2003, לבדוק כמה מס שילמתם, אם בכלל הרווחתם בשורה התחתונה. גם אם התשובה חיובית - אם לא שילמתם מס מחזור גבוה מדי במהלך אותה השנה, מאחר שהייתם שקועים מדי במניות שהחזקתם בסוף השנה וברווחים שהן הניבו לכם; וקצת שכחתם שבמהלך השנה היו לכם גם רגעים לא נעימים של הפסדים, שבגינם שילמתם מס מחזור, הרבה לפני שנושא המכירה הרעיונית עלה לסדר היום. |  |  |  |  | |
|