 |
ההודעה לעיתונות שפורסמה לפני שבוע, תחת הכותרת "אלי גולדשמידט ישמש כממונה על קשרי חוץ של החברה לישראל", הסתירה יותר משחשפה. האם מדובר בח"כ לשעבר, ומה בדיוק יעשה כממונה על קשרי חוץ? ובכן, הכוונה אכן למי שעד לפני 4 שנים עמד בראשות ועדת הכספים של הכנסת, ובתפקידו החדש יהיה אחראי, כך הוסבר, לנושאי התקשורת, איכות הסביבה, הרגולציה ויחסי הציבור של הקונצרן והחברות-הבנות, כולל כימיקלים לישראל וצים. זהו אינו התפקיד הראשון של גולדשמידט בתחום התקשורת. לאחר פרישתו מהכנסת הוא הנחה את תוכנית הבוקר של רשת, ב ערוץ 2. מאוחר יותר פתח במשותף עם היועץ טל זילברשטיין את
חברת GCS, העוסקת בייעוץ ואסטרטגיה תקשורתית לגופי ענק, כמו פורום החברות הסלולריות בישראל, בנק המזרחי ועוד. החברה לישראל פנתה אליו לאחר שסייע לה בעבר בטיפול בעובדי הקבלן במפעלי ים המלח (מקבוצת כי"ל), ואף השתתף בתוכנית "עובדה" שעסקה בנושא. מעסיקיו החדשים של גולדשמידט, בטוחים באיכויותיו כאדם הבקיא במערכת העסקית ומתחבר בקלות לאנשים. באותה מידה קשה להניח שיתעלמו מקשרי העבר שצבר כחבר-כנסת, שהם מפתח לדלתם של הרבה מקבלי החלטות, בעיקר בסקטור הפוליטי. במילים אחרות, הוא - כמו חברי כנסת לשעבר אחרים - בהחלט מסוגל לשמש כסוכן של הקשר בין הון לשלטון. יד על הלב: האם אתה מועסק בחברה לישראל בזכות הכישורים או הקשרים? "כשפנו אליי מהחברה לישראל התלבטתי, אבל נתתי תשובה חיובית. פרשתי מהכנסת לפני 4 שנים, ואין לי היום שום קשר עם המערכת הפוליטית. גם המפלגה שממנה הגעתי('העבודה') לא היתה עד לאחרונה בשלטון. בהנחה שאני צריך לעבוד מול הרשויות, הרי שרוב האנשים שהכרתי כבר אינם נמצאים במשרתם. השאלה שלך היתה רלוונטית לו הייתי פורש מהכנסת ומיד מצטרף לאחד ממשרדי יחסי הציבור. היום אני אזרח פרטי מהשורה". תהא אשר תהא הסיבה להעסקת גולדשמידט בחברה לישראל, הוא בוודאי אינו היחיד שמביא עבר פוליטי לחברה ציבורית. יותר ויותר חברות מעסיקות יועצי תקשורת, שעיקר תפקידם להתנהל מול רשויות הפיקוח. המשותף לכל האנשים הללו הוא קשריהם המוקדמים עם המערכות שמולן עליהם להתנהל כעת. בנק הפועלים שקל להעסיק בתפקיד כזה את אביב בושינסקי, ראש לשכתו של שר האוצר בנימין נתניהו, אבל חזר בו ברגע האחרון. בנק לאומי צירף לשורותיו את גדעון שור, ששימש עד לאחרונה כיועץ באיגוד הבנקים. אבל לאומי אינו סומך רק על כישורי שור. הוא, כמו איגוד הבנקים, מעסיק דרך קבע את חברת הייעוץ פוליסי, שבבעלות בוריס קרסני, כלוביסיטית בנושאים בנקאיים-ציבוריים. לקרסני יש דלת פתוחה אצל רוב חברי-הכנסת, והוא נחשב לאחד המומחים הגדולים בתחומו. ולפעמים גם הפרלמנט בא אליו: מנהל משרדו הוא הח"כ לשעבר אפי אושעיה, שפרש לפני 3 שנים. הבנקים אינם לבד: בין לקוחותיו של קרסני אפשר למצוא חברות כמו גולדמן זקס, פליפ מוריס, פרוקטר אנד גמבל ועוד. לדבריו, "המעבר של אישים הנמצאים בעמדות מפתח לתפקיד יועצי תקשורת הוא תופעה מקובלת בכל העולם. רוב הלוביסטים בארה"ב הם אקס-סנטורים או חברי קונגרס לשעבר. לאן הגיע הסנטור ויליאם כהן? לאן הלכה מזכירת המדינה לשעבר מדלן אולברייט? כולם משמשים כיועצים במשרדים כאלה או אחרים ". אבל האם אין לאושעיה בעיה אתית, של ניצול קשרים עם מי שהיו חבריו בעבר? "אני לא רואה כאן שום בעיה אתית, זה דבר טבעי. אתה נמצא בצד אחד של המטבע, ולאחר מכן עובר לצד האחר. יש מקסימום שקיפות לגבי זה, שום דבר לא נעשה בצורה נסתרת. מדוע שאושעיה יימנע מלשוחח עם חברי-כנסת כדי לקדם אינטרסים שונים?".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
דדי צוקר. "אנליזה פוליטית"
|
|
 |
 |
 |
 |
|
דנקנר מסתדר בלעדיהם
|
 |
|
 |
 |
 |
|
לא מעט בעלי מקצועות חופשיים בעלי שם הם חברי-כנסת לשעבר. עם אלה ניתן למנות את אבי יחזקאל, מיכה גולדמן, נחום לנגנטל, משה שחל ויעקב נאמן (שהיו גם שרים). חלק מעורכי הדין האלה נצפים לא אחת במסדרונות הכנסת. נאמן ושחל מחוברים עדיין למערכת הפוליטית, בזכות פעילותם המפלגתית. נאמן, למשל, אינו חבר ליכוד, אבל מייצג את המפלגה במגעים קואליציוניים. לשחל יש קשר ישיר בהרבה למפלגת העבודה. ועדיין, אין ספק כי עו"ד נאמן יכול, בשיחת טלפון אחת, ליזום פגישה מיידית עם שר האוצר נתניהו. ואין גם ספק כי במחיאת כף הוא יכול להזמין למשרדו את שותפו לשעבר ושר השיכון היום, יצחק הרצוג. באותה מידה יכול עו"ד שחל להרים טלפון ללשכת ראש הממשלה, ולהשיג די בקלות פגישה עם אריאל שרון. כפוליטיקאי, היה ח"כ לנגנטל מקורב למשרד התחבורה. עם פרישתו מהכנסת, הוא עבר לתקשורת - כמגיש תוכנית טלוויזיה בערוץ 1. במקביל, פתח לנגנטל חברת השקעות, העוסקת במיזמים שונים בתחומי הנדל"ן והתחבורה. חיש מהר הוא גם קיבל הצעות לכהונה בכמה דירקטוריונים נחשבים: כלל תעשיות, שמן ומנורה גאון שוקי הון. במקביל, הוא משמש כיו"ר חברת פז שירותי תעופה. בכל המשרות הללו אתה מנצל את קשריך כחבר כנסת לשעבר וכמקורב לענייני תחבורה. "בכל הדירקטוריונים שבהם אני משמש, לא התבקשתי לעשות וגם לא אעשה שימוש בקשריי. אין לי זמן לזה. אם נוחי דנקנר, אבי פישר או מישהו אחר מכלל תעשיות ירצה פגישה עם שר זה או אחר, הוא לא יקבל? כשאחד כזה מרים טלפון, שרי הממשלה מגיעים אליו בעצמם, אני רואה אותם במעליות. אני לא מתעסק בתיווך אלא בעסקים - עבור עצמי ובשותפות עם אחרים". עוד חבר-כנסת לשעבר שגישש את דרכו בעולם העסקים הוא דדי צוקר. עם פרישתו מהכנסת, הקים צוקר עם יועץ התקשורת אייל ארד את חברת 360. החברה עסקה בייעוץ תקשורתי, ובאחרונה עברה תפנית והחליטה להתמקד בהשקעות בטלוויזיה. צוקר: "אתה צודק. פעם זה היה כיוון העבודה שלי, אבל לא עוד. לאט לאט הפסקנו עם הייעוץ, ועברנו להשקעה בערוצי טלוויזיה. אתה שואל מה הסיבה? כלכלית בלבד. העיסוק הקודם לא הוכיח את עצמו, אז חיפשנו כיוון חדש". אבל בתחילת הדרך לפחות, רצית לנצל את הקשרים הפוליטיים שלך. "עסקתי בעיקר באנליזה של התרבות הפוליטית. היה נדמה לי, כי בניתוח הפעילות העסקית היה חסר הממד הזה, ובאתי למלא אותו. בפועל כמעט לא עשיתי שימוש בקשרים שלי, וגם לו זה היה באפשרותי לא בטוח שהייתי עושה זאת בהצלחה. היום זה עניין רגיש למדי". לדברי משה תאומים, מבעלי משרד הפרסום גיתם BBDO, שהשתמש לא אחת בשירותיהם של חברי-כנסת לשעבר, "מדובר בתהליך לגיטימי. ח"כים צוברים הרבה ניסיון מול התקשורת, ועם פרישתם הם לוקחים את הניסיון הזה ומחפשים מה לעשות איתו. המומחיות הגדולה שלהם היא הקשרים שצברו, והבנתם את תהליכי החקיקה. מבחינה זו, ניתן להגדירם יותר כלוביסטים מאשר כיועצי תקשורת ". ומדוע לדעתך התופעה מתרחבת? "כל חברה נאלצת להתמודד עם הרגולציה בארץ, וזקוקה לשירותים מעין אלה. לדעתי, בעתיד נראה יותר ויותר חברי כנסת נכנסים לתחום, ואני מדגיש - מדובר בלוביזם, לא בייעוץ תקשורתי, שהוא עניין יותר מקצועי. כלוביסט, צריך הח"כ לשעבר לספק נגישות קלה יותר לשלטון, לקצר תהליכים ולעגל פינות. אפשר לומר שהליכי החקיקה המסורבלים בהחלט משאירים לחברי-הכנסת פרנסה עם פרישתם. והיום כבר רואים לוביסטים לא רק בין חברי הכנסת, אלא גם בין פעילי מפלגות, שמנסים להרוויח מהקשרים שלהם עם הרשויות המקומיות והשלטון המרכזי". האם לדעתך הח"כים לשעבר מספקים את הסחורה? "קשה לומר, כי קשה למדוד את זה. קשה להעריך אם ללא מעורבות הלוביסט היה קשה או קל יותר לפתור עניין מסוים. אבל לוביסטים טובים הם היום צורך הכרחי".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
משה תאומים. "לוביסטים טובים הם היום צורך הכרחי"
|
|
 |
 |
 |
 |
|
כך הצלתי את הבנק
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ונסיים בסיפור על שימוש בקשרים פוליטיים: יו"ר הבנק לפיתוח התעשיה, הח"כ לשעבר רענן כהן (שאגב, גם לו יש תוכנית רדיו, ברשת ב'), סיפר פעם כי אחד מהגורמים שסייעו להצלת הבנק, היו קשריו הטובים עם ראש הממשלה. העובדה שכהן היה יו"ר סיעת העבודה בכנסת, כך שלשרון לא היה כל חוב פוליטי כלפיו, יכולה להעיד על כישוריו של כהן. באחרונה, אגב, הוא מונה לדירקטור בבתי-הזיקוק, בהמלצת מנכ"ל החברה לישראל יוסי רוזן. כבר אמרנו, האחים עופר, בעלי השליטה בחברה לישראל (ששכרו כאמור גם את שירותיו של גולדשמידט), יודעים מה הם עושים. |  |  |  |  | |
|