 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg ניסוי גרעיני אמריקאי באי ביקיני, 1946.
אי-פי  |
|
|
|
|
| והפעם על מנוע חזק וחסכוני, טכניקת מיחזור חדשה, המצאה ישראלית חדשה והנאה או פרקטיות |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
11/2/2005 10:53 |
|
|
|
|
|
|
|
כלי-רכב גדולים המונעים במנועי V8, או שמונה צילינדרים – הם זוללי בנזין, כאשר נהג ממוצע כלל איננו מנצל למעשה את כל כוחות הסוס שמנוע כזה מספק לו. מחקר שנעשה בארה"ב מגלה כי ניתן להסב את כל כלי הרכב בעלי המנועים הללו לרכבים של 4 צילינדרים בלבד, לחסוך בכך הרבה כסף על דלק – מבלי לפגוע בביצועי המכוניות בכביש.
כתב העת "סיינטיפיק אמריקן" (מהדורה עברית בהוצאת אורט ישראל) דיווח כי מכונית נוסעים בעלת מנוע 8V מסוגלת באמצעותו להפיק יותר מ-300 כ"ס, אבל כדי לשמור על מהירות שיוט חוקית, בכביש מהיר די גם ב-30 כ"ס. מאחר שרוב המכוניות, כולל משאיות, אינן נוסעות במלוא מהירותן האפשרית, כי החוק אוסר זאת, מנוע 8V פשוט פועל כדי מחצית מיכולתו ובחוסר יעילות ברור. תיפעולו במצב הזה של פחות ממלוא המאמץ, מוריד את החסכון בדלק.
מהנדסים של שתי יצרניות רכב, ג'נרל מוטורס ודיימלר-קרייזלר פיתחו לכן דרך זולה למעבר ממצב פעולה של מנוע 8 צילינדרים זולל דלק, למצב חסכוני כמו במנוע 4 צילנידרים. כאשר הנהג מסיר את רגלו מדוושת התאוצה, מושבתים צילינדרים שאינם נחוצים למנוע הרכב. אלו שנותרו פעילים, מגיעים אז ליעילות תרמית ומכנית גבוהה יותר.
התוצאה: שיפור של 6-20 אחוז בחסכון בדלק, תלוי באופן הנהיגה. בעבר ניסו פתרון דומה – ואפילו יצרו מכונית קדילק דגם 1981 בעל מנוע שסומן V8-6-4, אך המעבר בין מאמץ מלא לחלקי לא היה חלק וצצו בעניין זה הרבה בעיות.
ניסיונות אחרים, באמצעות שימוש במנועים
"גמישים" תודות לרכיבים אלקטרוניים, היו עד כה יקרים מדי. עתה עם הכנסת מחשבים למכוניות, וכאשר אלו הוזלו מאד, נוצר חלון הזדמנויות ליצרנים לשכלל את התוכניות שהיו להם להשגת אותה מטרה.
על-פי שיטת ג'נרל מוטורוס מחשב מפקח על המנוע, בהתאם לדרישות הנהג והכביש ואז מנוע 8 צילנידרים מתנהג (כלומר מספק מומנט סיבוב) כמו מנוע 4 צילינדרים. המחשב מוציא מכלל פעולה כל צילינדר שני בסדר ההצתה. הוא משתק את השסתומים המתאימים השולטים על יניקת הדלק והפליטה.
הכל – בעזרת לחץ שמן הידראולי הגורם ל"קיפול" המגביהים הטלסקופים שהם בדרך-כלל רכיבים קשיחים ונדרשים להפעלת השסתומים. כשמנותקים השסתומים מגל הארכובה, נפסקת הבעירה במנוע. לכן כאשר הוא פועל במומנט סיבוב נמוך, אין צורך לשאוב תערובת דלק-אויר גדולה. במלים אחרות: במצב הזה המנוע איננו פועל במאמץ.
שימוש במצערת אלקטרונית חדישה, במבחני דרך, שבהם כלי הרכב עברו מהפעלת שמונה צילינדרים לארבעה בלבד – הושגו תוצאות טובות והמעבר עצמו היה חלק ובלתי מורגש. משככי רטט ורעש, מיני עמעמים, פעלו היטב. צוות המדענים סבור כי גישה זאת טובה יותר, כולל שימוש במנועי כלאיים בנזין-חשמל שהם בעלי מורכבות מיכנת גדולה מאד ויקרה.
הערכה: שימוש בטכנולוגית השבתת הצילינדרים בדרך זאת יעלה בתוך שנתיים על מספר כלי הרכב בעלי מנועי הכלאיים. מגמה זאת תתפשט גם למנועי 6 צילינדרים. ג'נרל מוטורוס מקווה למכור משנת 2008 כשני מיליון כלי רכב מסוג זה, בשנה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מכוניות ישנות מפורקות כיום למיחזור לצרכי תעשיות שונות
|
|
|
 |
|
 |
|
טכניקת מיחזור חדשה
|
|
|
 |
|
|
|
מכוניות ישנות מפורקות כיום למיחזור לצרכי תעשיות שונות. מגרשים בשולי ערים בעולם, אתרי פסולת, מתרחבים במהירות כיוון שבנוסף למגרשי הגרוטאות של רכבים, נזרקים אליהם גם מכונות כביסה ישנות וציוד ביתי דומה אחר.
מומחים לאיכות הסביבה תובעים להגביר ולהרחיב את הגריסה והמיחזור ולהשתמש לא רק במתכות הממוחזרות: פלדה, עופרת, אלומיניום, נחושת ופליז, חומרי ההלחמה – אלא גם וניל וכל סוגי הפלסטיק, החומרים הסיביים-סינטטיים, גומי, זכוכית, עץ, קווארץ.
חברה אוסטרלית,CSIRO, החליטה "להרים את הכפפה" ולשכלל את טכניקות המיחזור. זאת לאחר ניתוח מעמיק של כל הבעיות הפיזיקליות והכימיות. כך נתגלה לה כי בכל 1 טונה של חומרים שנגרסו במכבשי ענק, ניתן לגלות 3.1 ק"ג של עופרת שאפשר להשתמש בה מחדש ו-33 ק"ג של פלדה נקיה. מטרת המחקר שמתבצע עתה הוא למחזר כמה שיותר חומרים שיש להם ערך – אבל תהליכים זולים ופשוטים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קפילרות הן כלים זעירים ומאד מדוייקים
|
|
|
|
|
|
|
המצאה ישראלית חדשה
|
|
|
|
|
|
|
קפילרות הן כלים זעירים ומאוד מדוייקים. עשויים חומרים קשיחים, שבהם משתמשים בתעשיית המוליכים למחצה להלחמה ולחיבור שבבים למארזים ומצעים באמצעות חוטי זהב, נחושת, אלומיניום בקוטר של אלפית המילימטר, או כמה עשרות מיקרונים.
מהנדסי חברה ישראלית קטנה מיקנעם, קיוליק-אנד-סופה (לשעבר מיקרו-סוויס) שמתמחה בנושא זה ומחזיקה במחצית השוק העולמי של כלי-קצה זה, פיתחה קפילרה בשם נקסוס בטכנולוגיה חדישה. טכנולוגיה זו מפחיתה את מספר העצירות של מכונת החיווט.
"הורדנו את זמן-הסרק של המכונה והתוצאה, יותר רכיבים איכותיים בזמן נתון, קצב עבודה מהיר יותר, פחות כשלים, תפוקה גדולה ואיכותית" מסביר ד"ר אילן הדר סגן נשיא החברה ומנכ"ל חטיבת החומרים שלה. יצרנים הפועלים בתעשיית המוליכים למחצה – אלו העוסקים במעגלים אלקטרוניים ובשבבים דוגמאת אינטל וסמסונג – יזדקקו לקפילרות אלו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
צרכנית שמתלבטת מה לקנות
|
|
|
|
|
|
|
הנאה או פרקטיות
|
|
|
|
|
|
|
מחקר חדש שופך אור על הדרך שבה צרכנים בוחרים לרכוש מוצרים, כאשר עליהם להכריע בשאלה מה עדיף: מוצר פרקטי או מענג. צוות מאוניברסיטת וושינגטון גילה להפתעתו כי אנשים מעדיפים דווקא מוצרים שיש בהם שעשוע, אבל רק אם המצב מאפשר להם להיות גמישים הגיונית בנושא זה.
פרופ' אריקה אוקדה, מהמחלקה לשיווק בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת וושינגטון הסבירה במחקרה כי מוצרים המוצעים על מדפים בחנויות מסווגים באופן רחב לשתי קטגוריות: מוצרים הדוניסטיים - כאלה שהשימוש בהם מספק הנאה ושעשוע, ומוצרים שימושיים-תועלתיים.
לדוגמא: בשוק המכוניות, מכוניות ספורט נכללים כמובן בקטגוריית המוצרים ההדוניסטיים. בעוד שרכבי משא וגם מכוניות שמצויות בשימושים לצרכי ספורט - כמו הרכבים הנעים במגרשי גולף - הם בקטגוריית השימושיים-תועלתיים.
כאשר צרכן צריך להחליט כשהוא משווה אחד-לאחד בין שני מוצרים, הדונינסטי ושימושי-תועלתי, כאשר שניהם אינם מוצבים זה לצד זה בחנות – הוא נוטה דווקא לרכוש את המוצר ההדוניסטי, בגלל ה"אפיל" היוקרתי הנילווה לו אף שהוא לרוב גם יותר יקר. אבל כאשר שני המוצרים מוצגים זה-לצד-זה, גוברת הגישה המעשית, אולי ההגיונית יותר והוא ירכוש מוצר שימושי. צוות המחקר ביצע שני ניסויים בנושא זה – האחד במסעדה והאחר בחנות למכשירי חשמל ואלקטרוניקה.
במסעדה נבדקה שאלת ההעדפה בין שני קינוחים: "עוגת גבינה בקרם אירי" עשיר ושוקולד, לבין "עוגת-גבינה" דלת-קלוריות, "לייט", שתוארה כיותר בריאה בגלל הקרם דל-השומן שהכילה. הסועדים העדיפו את הקינוח השני, בנימוק תועלתי ועקב הרצון שלא לסיים את הארוחה "עם תחושות אשם". ההעדפה זאת הייתה ברורה כאשר שתי האופציות נכללו באותו תפריט. "הגם שבני אדם מונעים, טבעית, לעונג, שעשוע והנאה, צצות בעיות "אשם" והצורך "להצטדק" במצבים שונים - שמכריעים בעת שעליהם להחליט מה לצרוך, מה לקנות", הסבירה המדענית.
בניסוי בחנות לדברי חשמל כאשר הבחירה הייתה בין נגן די.וי.די עםMP3 לבין מעבד-מזון, כששניהם היו בקצוות שונות של החנות, ניתנה העדפה למכשיר הראשון בעל ה"אפיל" ההדוניסטי. אבל כאשר ללקוח נאמר כי יש בידיו רק 100 דולר לבזבוז ועליו להחליט בין הדי.וי.די לבין מעבד המזון ושניהם הוצגו זה לצד זה – ההעדפה הייתה למוצר השני היותר שימושי-תועלתי.
בהליך המחשבה עמד השיקול בין "למה אני זקוק" לבין "מה אני רוצה" ובהכרעה ניתן משקל להצדקת הקנייה במושגים של מאמץ, זמן, כסף, שימושיות יום-יום. "בני אדם נוטים לשלם בזמן בעד מוצרים הדוניסטיים ובכסף בעד מיכשור שימושי", קבעה פרופ' אוקדה. על מחקרה מדווח החודש כתב העת "מרקטינג ריסרץ'".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
